מִדְבָּר
הדף מאת: עמית אלון, תוכנית בארי / מכון שלום הרטמן
דף לימוד זה על המדבר הוא חלק מסדרת דפי לימוד בנושא 'המקום'. נבחן כיצד מתייחסת התרבות היהודית למדבר ונעמוד על היחס הסותר כלפיו - מצד אחד מקום שלילי ומאיים, ומצד אחר מקום טהור ורוחני.
דיון
הפעלת פתיחה
אילו אסוציאציות עולות בלבכם לשמע המילה 'מדבר'?

מיינו את האסוציאציות המוזכרות לשני סוגים עיקריים - מהם?

האם אתם אוהבים ללכת למדבר? מדוע?

האם הייתם רוצים לגור בו?
1. "מי יתנני המדבר מלון אורחים", ירמיהו
(א) מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים: (ב) וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ נְאֻם ה': (ג) אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ: (ד) וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ: (ה) שִׁבְתְּךָ בְּתוֹךְ מִרְמָה בְּמִרְמָה מֵאֲנוּ דַעַת אוֹתִי נְאֻם ה':

מושגים
  • ירמיהו - ירמיהו החל להתנבא בשנה ה-13 ליאשיהו מלך יהודה, היא שנת 627 לפנה"ס (יאשיהו עלה למלכות בשנת 639 לפני הספירה). הוא התנבא עד חורבנה של יהודה בידי הבבלים. את נבואותיו הוא נשא בעיקר ביהודה, אך כמה מהן נאמרו במצרים. ספר ירמיהו עוסק כמעט כולו בנבואות החורבן, ותקופתו היא סוף ימי בית ראשון. על פי הכתוב בספר, ירמיהו לא זכה לאהדת העם בגלל נבואות הזעם שלו, והמלך סגר אותו במשך ימים רבים בבית הסוהר. הוא עצמו נעצב ביותר בשל נבואותיו והרבה לבקש רחמים על העם. מן הספר עולה שברוך בן נריה הסופר כתב אותו מפיו של ירמיהו, ונראה כי הוא היה ערוך מגילות-מגילות. עם זאת, ייתכן שנעשו בו בהמשך עריכות מאוחרות, עד לתקופת חיתום המקרא.
Oh that I were in the wilderness, In a lodging-place of wayfaring men, That I might leave my people, And go from them! For they are all adulterers, An assembly of treacherous men. And they bend their tongue, their bow of falsehood; And they are grown mighty in the land, but not for truth; For they proceed from evil to evil, And Me they know not, Saith the LORD. Take ye heed every one of his neighbour, And trust ye not in any brother; For every brother acteth subtly, And every neighbour goeth about with slanders. And they deceive every one his neighbour, And truth they speak not; They have taught their tongue to speak lies, They weary themselves to commit iniquity. Thy habitation is in the midst of deceit; Through deceit they refuse to know Me, Saith the LORD.
דיון
נקודות לדיון
מדוע לדעתכם מבקש ירמיהו לעבור למלון-אורחים במדבר?

כיצד מתואר מקום היישוב בפסוקים אלו?

כיצד מצטייר המדבר לאור תיאור זה של מקום היישוב?
2. "בארץ ציה ועייף בלי מים", תהלים (סג)
(א) מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה: (ב) אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אַשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם: (ג) כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ: (ד) כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ: (ה) כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי: (ו) כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי:
A Psalm of David, when he was in the wilderness of Judah. O God, Thou art my God, earnestly will I seek Thee; My soul thirsteth for Thee, my flesh longeth for Thee, In a dry and weary land, where no water is. So have I looked for Thee in the sanctuary, To see Thy power and Thy glory. . For Thy lovingkindness is better than life; My lips shall praise Thee. So will I bless Thee as long as I live; In Thy name will I lift up my hands. My soul is satisfied as with marrow and fatness; And my mouth doth praise Thee with joyful lips;
דיון
נקודות לדיון
אילו מילים בקטע קשורות לצמא? הגדירו את שני סוגי הצמא המוזכרים. מה הקשר בין הקושי שבמדבר לחוויה הדתית שמתאפשרת בו? כיצד קשורים הרעיונות העולים ממזמור זה, עם נבואתו של ירמיהו שקראנו לעיל? כיצד ניתן להסביר את דברי דוד על פי דבריו הבאים של מאיר שלֵו?
דוד בן גוריון, חזון ודרך, ה, עם עובד: תל אביב 1951, עמ' 28
3. דוד בן גוריון, "חזון ודרך"
ככל שמסוגל האדם להתרחק מהחיים המלאכותיים (החשובים כשלעצמם) של הציווליזאציה המודרנית, ויכול לעמוד פנים אל פנים מול הטבע הפראי והראשוני, כפי שיצא מידי הבורא – ומבחינה זו המדבר הוא המקום האידיאלי ביותר – מסוגל הוא יותר לעמוד על אמיתות ההוויה ויעוד האדם עלי אדמות. לאושרנו, יש עוד הרבה מדבריות במדינת ישראל, אולי יותר מדי. כאן רואה האדם יצירת אלוה כפי שהיתה בראשיתה – פראית, איתנה ונוראת הוד. והוא מבקש ומוצא בתוכו הכוחות הדרושים לתקנה, ועל ידי כך הוא נעשה שותף לקדוש ברוך הוא ביצירת העולם. הוא רואה כאן כוחות הטבע בקדמוניותם, בראשונותם, בסרבנותם ובלי שהיתה ידו של אדם בהם לשנותם, ואין הוא אובד עצות ונכנע, אלא הוא מוצא בתוך נפשו עוז להשתלט על האיתנים המהרסים ולהגביר הכוחות היוצרים. בארץ חרבה – הוא אוגר מים, ובארץ לא זרועה – הוא מצמיח עצים ושיחים ועשבי מרעה; ובמרחב לאין דרך ומעבר – הוא מפלס נתיב ומסילה. והוא קורא עם הנביא ישעיהו: "אז ידלג כאיל פסח, ותרון לשון אלם, כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה. והיה השרב לאגם, וצמאון – למבעי מים. והיה שם מסלול ודרך, ודרך הקודש יקרא לה – והלכו גאולים".

מושגים
  • דוד בן גוריון - 1973-1886
    ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל. היה ממנהגי היישוב, הכריז על מדינת ישראל. כיהן שנים רבות כאיש פוליטי בכנסת ישראל בתפקידים שונים, בינהם: שר הביטחון, יו"ר הסוכנות היהודית, יו"ר ההסתדרות, המזכיר הכללי הראשון ועוד. ממקימי המפלגות מפא"י ורפ"י.
    ב-1953 פרש מהשדה הפוליטי לטובת התיישבות הנגב בשדה בוקר. שם שהה עד סוף ימיו.
דיון
נקודות לדיון
מהי, לדברי בן גוריון, ההשפעה של המדבר על האדם?

מה בין נבואתו של ירמיהו לדבריו של דוד בן גוריון?

נראה שמדבריו של בן גוריון עולה סתירה: מצד אחד הוא רואה במדבר מקום חיובי, ומצד שני הוא קורא "להשתלט על האיתנים המהרסים" ולהפריח את השממה. הסבירו.
יעקב פיכמן, כתבי יעקב פיכמן, דביר: תל אביב תש"ך, עמ' עב'
4. אורחה / יעקב פיכמן
עירום וחול, ימין ושמאל

יצהיב מדבר ללא משעול

רק קו, כפאת יערים חד

צילו על פני האופק יט.

אורחה עוברה, דומם נעה

כדמות חלום שם מופלאה.

הד צליל עולה יורד קצוב-

גמלים פוסעים בנוף עצוב.

זה אחר זה, ישרי פסיעה-

כחורשי ניר, יחצו ציה.

לין לן! לין לן! מים אל ים.

כל ניע קל, כל צעד תם.

שמע כל הצליל, כצו מתוק:

הלוך ושאת, הלוך ושתוק.

לין לן! לין לן! זה שיר הנדוד:

רק קל לשאת! רק קל לצעוד!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
נתן אלתרמן, כל כתבי נתן אלתרמן, פזמוני ושירי זמר, ב, הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב תשל"ט, עמ' 308
5. שיר הכביש / נתן אלתרמן
הך, פטיש, עלה וצנח

כבישי בטון בחול נימתח

עורי שממה, דינך נחתך

אנו באים לכבוש אותך

דוד בוער באש

המכבש כובש

הלאה, הלאה רש

כח יש ויש

הך, פטיש...

דוד הזפת חם

יד נוטפת דם

ככה בן אדם

במדבר נילחם

הך, פטיש...

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
נקודות לדיון (בשני השירים)
כיצד מתאר כל שיר את המדבר?

כיצד בא לידי ביטוי יחסו השונה של כל אחד מהם במקצב השיר?

פיכמן מזכיר בשירו את ה'משעול' ואלתרמן כותב על ה'כביש' - מה ההבדל ביניהם בתיאור הדרך?

כיצד קשורים שני שירים אלו לדבריו של בן גוריון?
דף הנחיות למנחה:
מדבר - מדריך למנחה.doc
דף מספר 6 בסדרה על המקום, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5