| א. השוני בהתנהגות שרה ואברהם |
השוה את פרקנו לפרק ט"ז, והסבר:
במה שונה התנהגות שרה בפרקנו מהתנהגותה שם, ומהי סיבת השוני?
למה נמצא בפרקנו שהסכים הקב"ה עמה (פסוק י"ב), ולא מצאנו הסכמה כזאת בפרק ט"ז?
ראה גם דברי רמב"ן, פרק ט"ז פסוק ו':
ד"ה ותענה שרי ותברח מפניה: חטאה אמנו בעינוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי.
ד"ה ותענה שרי ותברח מפניה: חטאה אמנו בעינוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי.
And Sarai oppressed her and she fled from her presence (literally face): Our mother sinned in this oppression, and also Abraham in permitting her to do so. And Hashem heard her [Hagar's] oppression and gave her a son who would be a wild ass of a man to oppress the descendants of Abraham and Sarah in all kinds of oppression.
2. במה שונה התנהגות אברהם בפרקנו מהתנהגותו שם, ומהי סיבת השוני?
| ב. כינויי ישמעאל |
בכינויים שונים מכנה הכתוב את ישמעאל בפרקנו:
" וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית...."
And Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, whom she had borne unto Abraham, making sport.
"וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ"
And the thing was very grievous in Abraham’s sight on account of his son.
"...וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד"
And Abraham arose up early in the morning, and took bread and a bottle of water, and gave it unto Hagar, putting it on her shoulder, and the child, and sent her away; and she departed, and strayed in the wilderness of Beer-sheba.
"...וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם"
And the water in the bottle was spent, and she cast the child under one of the shrubs.
"...וַיִּשְׁמַע אֱ-לֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר"
And God heard the voice of the lad; and the angel of God called to Hagar out of heaven, and said unto her: ‘What aileth thee, Hagar? fear not; for God hath heard the voice of the lad where he is.
"...וַיְהִי אֱ-לֹהִים אֶת הַנַּעַר"
And God was with the lad, and he grew; and he dwelt in the wilderness, and became an archer.
הסבר, מהי סיבת השוני בכינויים בכל המקומות הנ"ל?
והשוה לשאלה זו גם גיליון וישב תש"י שאלה ג'.
והשוה לשאלה זו גם גיליון וירא תש"ט שאלה ג'.
והשוה לשאלה זו גם גיליון מקץ תש"ו שאלה ב'.
והשוה לשאלה זו גם גיליון תזריע מצורע תש"ט שאלה ה1.
"גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה"
Wherefore she said unto Abraham: ‘Cast out this bondwoman and her son; for the son of this bondwoman shall not be heir with my son, even with Isaac.’
למה לא קראה שרה לו בשמו "ישמעאל" אלא קראה לו "בן האמה" בלבד?
"כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי"
Then Sha᾽ul’s anger burned against Yehonatan, and he said to him, Thou perverse and rebellious son, do not I know that thou hast chosen the son of Yishay to thine own disgrace, and to the disgrace of thy mother’s nakedness?
"גַּם לְכֻלְּכֶם יִתֵּן בֶּן יִשַׁי שָׂדוֹת וּכְרָמִים"
then Sha᾽ul said to his servants that stood about him, Hear now, you Bene-yemini; will the son of Yishay give every one of you fields and vineyards, and make you all captains of thousands, and captains of hundreds;
"בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי..."
that all of you have conspired against me and there is none that gave me an intimation when my son made a league with the son of Yishay, and there is none of you that is sorry for me, or lets me know that my son has stirred up my servant against me, to lie in wait, as at this day?
"מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים... וּבֶן רְמַלְיָהוּ"
and say unto him: Keep calm, and be quiet; fear not, neither let thy heart be faint, because of these two tails of smoking firebrands, for the fierce anger of Rezin and Aram, and of the son of Remaliah.
"...וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ"
And the head of Ephraim is Samaria, And the head of Samaria is Remaliah’s son. If ye will not have faith, surely ye shall not be established.’
| ג. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה וה' פקד את שרה: סמך פרשה זו לכאן ללמדך שכל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר - הוא נענה תחילה, שנאמר (לעיל כ' י"ז) ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה, שפקד כבר קודם שרפא את אבימלך.
'וה' פקד את שרה וגו AND THE LORD VISITED SARAH —It (Scripture) places this section after the preceding one to teach you that whoever prays for mercy on behalf of another when he himself also is in need of that very thing for which he prays on the other’s behalf, will himself first receive a favorable response from God, for it is said (at end of last chapter), “And Abraham prayed for Abimelech and his wife and they brought forth” and immediately afterwards it states here, “And the Lord remembered Sarah” — i. e. he had already remembered her before he healed Abimelech (Bava Kamma 92a).
תימה, מהיכן למדו בפסוקנו דאברהם נענה תחילה, והלא רפואת אבימלך וביתו תחילה נאמרה ואח"כ פקידת שרה?
ראה גם:
ד"ה והאדם ידע: כבר קודם הענין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה, שאם כתב וידע אדם נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים.
(1) והאדם ידע AND THE MAN KNEW already before the events related above took place — before he sinned and was driven out of the Garden of Eden. So, also, the conception and birth of Cain took place before this. Had it been written, וידע אדם it would imply that after he was driven out children were born to him (Genesis Rabbah 22:2).
ד"ה ויוסף הורד: חוזר לענין ראשון, אלא שהפסיק בו כדי לסמוך ירידתו של יהודה למכירתו של יוסף לומר לך שבשבילו הורידוהו מגדולתו.
ויוסף הורד AND JOSEPH WAS BROUGHT DOWN — It (Scripture) now reverts to the original subject (and consequently it states ויוסף הורד “Joseph had been brought down to Egypt” before the events last mentioned); it interrupted it only in order to connect the account of the degradation of Judah (Genesis 38:1) with that of the sale of Joseph, thus suggesting that it was on account of him (i.e. Joseph — Judah’s part in the sale of Joseph — ) that they (his brothers) degraded him from his high position. A further reason why this narrative of Judah and Tamar is interpolated here is to place in juxtaposition the story of Potiphar’s wife and the story of Tamar, suggesting that just as this woman (Tamar) acted out of pure motives so also the other (Potiphar’s wife) acted out of pure motives, for she foresaw by her astrological speculations that she was destined to be the ancestress of children by him (Joseph) — but she did not know whether these children were to be hers or her daughter’s (Genesis Rabbah 85:2).
"וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה"
And Jacob gave Esau bread and pottage of lentils; and he did eat and drink, and rose up, and went his way. So Esau despised his birthright.
"וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר"
And Rebekah spoke unto Jacob her son, saying: ‘Behold, I heard thy father speak unto Esau thy brother, saying:
"וַה' גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא שָׁאוּל לֵאמֹר"
Now the Lord had revealed to Shemu᾽el a day before Sha᾽ul came, saying,
ד"ה למועד אשר דבר אתו: דמליל יתיה. את המועד אשר דבר וקבע כשאמר לו (לעיל י"ח י"ד) למועד אשוב אליך, שרט לו שריטה בכותל ואמר לו כשתגיע חמה לשריטה זו בשנה אחרת תלד.
למועד אשר דבר אתו Render it as Onkelos translates: “At the appointed time which He had spoken: — the time He had said and appointed. When He had said to him (18:4) “At the set time I will return unto thee”, He scratched a mark in the wall and said to him (Genesis 53:6), “When the sunrays touch this mark next year she will bear a son” (Yalkut Shimoni on Torah 59:1).
*
א. מה קשה לו?
**
ב. לשם מה הביא רש"י כאן את דברי תרגום אונקלוס?
**
ג. לשם מה הוסיף רש"י על הפועל "דבר" עוד את הפועל "קבע" – מה תיקן בזה?
3) פסוק ז'
ד"ה מי מלל לאברהם: לשון שבח וחשיבות, ראו מי הוא ומה הוא, שומר הבטחתו, הקב"ה מבטיח ועושה.
ד"ה מי מלל לאברהם: לשון שבח וחשיבות, ראו מי הוא ומה הוא, שומר הבטחתו, הקב"ה מבטיח ועושה.
א. במה נוטה רש"י כאן מפשט הכתוב?
**
ב. מה מאלצו לפרש כן?
**
ד"ה מי מלל לאברהם: (אחר הביאו דברי רש"י) ולא מצינו מלת "מי" בערך כזה למעלה וכבוד, רק לבזיון, מי אבימלך ומי שכם (שופטים ט' כ"ח), מי דוד ומי בן ישי (שמואל א' כ"ה י').
**
WHO IS THE ONE WHO SAID TO AVRAM. This is an expression of praise and importance meaning: See Who He is and how He is great, keeps his promise and promises and carries them out! A quote from Rashi But we don't find the word "who" [in the Torah] in this kind of rhetorical context [with regard to] distinction and honor, but only for ridicule, like "Who's Avimelech and who's Shechem?" an "who's David and who's the son of Jesse?" the soundest in my opinion is that she said "'G-d has made laughter for me; whoever hears will laugh for me' filling his mouth with laughter and gladness over the wonder that was done for me. for who was there who heard [about my childbirth] who would have said to Avram beforehand, 'Sarah would nurse kids?' there was no one in the world that would have told him such a thing, even to comfort him for this never entered anyone's mind" The language of Onkelus is close to this [explanation] he says: "Who would have believed if he had said to Avram and given an assurance that Sarah would have children?" That is she said "every one who hears will laugh at me, for there's no person who would have been believed even by Avram if he had told him about his wonder"
נסה להגן על פירוש רש"י למילת "מי" כנגד טענות הרמב"ן.
| ד. "וישמע א-לוהים את קול הנער" |
"וַיִּשְׁמַע אֱ-לֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר"
And God heard the voice of the lad; and the angel of God called to Hagar out of heaven, and said unto her: ‘What aileth thee, Hagar? fear not; for God hath heard the voice of the lad where he is.
"וישמע... את קול...": על דרך (בראשית ד') "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה", כי מיתתו של הבל היא הצועקת - כן הדוחק והצער שהיה לישמעאל, בו היה הקול ששמע אלוקים.
Elokim opened her eyes. He did not create a miraculous well for her but merely enabled her to find an existing one.
*
1. מה קשה לו, ומה תיקן בפירושו?
**
2. שמות כ״ב:כ״ב
"כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ"
**
If thou afflict them in any wise—for if they cry at all unto Me, I will surely hear their cry—
מהו הקושי בפסוק ההוא שאפשר לתרצו בדרך פירושו של אברבנאל כאן?