פרשת וירא תש"ט - סדום
א. למהות חטאם של אנשי סדום
קרא:
"חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ הִיא וּבְנוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר עָשִׂית אַתְּ וּבְנוֹתָיִךְ הִנֵּה זֶה הָיָה עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי"
As I live, saith the Lord GOD, Sodom thy sister hath not done, she nor her daughters, as thou hast done, thou and thy daughters.
תוספתא סוטה ג', וכן סנהדרין ק"ח ע"א:
אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא. ומה כתיב בהם? (איוב כ"ח, ה'-ו') "ארץ ממנה יצא לחם... מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו. נתיב לא ידע עיט ולא שזפתו עין איה". אמרו (אנשי סדום): הואיל וכסף וזהב יוצא מארצנו, למה לנו עוברי דרכים? אין אנו צריכים שיבוא אדם אצלנו, שאין באין אלא לחסרנו! בואו ונשַכַּח תורת רגל מארצנו. אמר להם המקום: בטובה שהשפעתי לכם אתם משכחים את הרגל מביניהם?! אני אשַכַּח אתכם מן העולם, שנאמר (איוב כ"ח ד'): "הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו". היא גרמה להם לאשר הביא אלוה בידו. וכן הוא אומר ביחזקאל ט"ז מ"ט "הנה זה היה עוון סדום אחותך גאון שבעת לחם" וגו'. מצרים לא נתגאו לפני המקום ברוך הוא אלא במים שנאמר (שמות א) "ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד" וגו', אף המקום ברוך הוא לא נפרע מהם אלא במים, שנאמר (שם טו) "מרכבות פרעה וחילו ירה בים". סיסרא לא נתגאה לפני המקום אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר (שופטים ה) "באו מלכים נלחמו" [וגו'], ולא זזו משם ולא ספנוהו, מפני שהוא גולייר. שמשון בעיניו מרד שנאמר (שם יד) "ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני", אף הוא בעיניו לקה שנאמר (שם טז) "ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו" וגו.' רבי אומר: תחילת קלקלתו היתה בעזה, אף עונשו לא היתה אלא בעזה. אבשלום בשערו מרד שנאמר (ש"ב יד) "וכאבשלום לא היה איש יפה" וגו', ובגלחו את ראשו וגו'. לפיכך לקה בשערו. ר' יהודה הנשיא אומר: אבשלום נזיר עולם היה [ואחד לי"ב חודש היה מגלח], שנאמר (שם טו) "ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה [נא] ואשלם" וגו' "כי נדר נדר עבדך" וגו.' ר' נהוראי אומר: אחד לשלושים [יום] היה מגלח, שנאמר' (שם יד) "והיה מקץ ימים לימים" [וגו']. ר' יוסי אומר: כל ערב שבת היה מגלח, שכן דרך מלכים לגלח מערב שבת לערב שבת, [כמה שנאמר בכהנים] (יחזקאל מד) "וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו" וגו'. ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך [מה שאין בני טבריה ובני ציפורין מגלחים כן], לפי שבא על עשר פלגשי אביו. לפיכך [נתלו] בו עשר לונביות, שנאמר (ש"ב יח) "ויסבו עשרה נערים". ולפי שגנב [שלשה גניבות] לב אביו ולב בית דין ולב כל ישראל, לפיכך נתקעו בו שלושה שבטים שנאמר (שם) "ויקח שלושה שבטים בכפו" וגו': סנחריב לא נתגאה לפני המקום אלא על ידי מלאך, שנאמר (מ"ב יט) "ביד מלאכיך חרפת" וגו', "אני קרתי ושתיתי מים [זרים]", אף המקום ברוך הוא לא נפרע מהן אלא על ידי מלאך שנאמר (שם) "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור" וגו'. וכולם מלכים קשורי כתרים בראשיהם. נבוכדנצר אמר: אין באי העולם כדאי לדור ביניהם, אלא אעשה לי עב קטנה ואדור בתוכה שנאמר (ישעיה יד) "אעלה על במתי עב". אמר לו המקום ברוך הוא (שם): "ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי" וגו', אני מורידך לבאר שחת. [מהו אומר] (שם) "אך אל שאול תורד" וגו' אתה אמרת: אין באי העולם כדאי לדור (דניאל ד) "ומן אנשא לך טרדין" וגו' בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן בני אנשא טריד כולא מטא על נבוכדנצר לקצת ירחין תרי עשר".
ד"ה ונדעה אותם: כוונתם לכלות את הרגל מביניהם, כדברי רבותינו (סנהדרין קט.): כי חשבו שבעבור טובת ארצם, שהיא כגן ה' יבואו שם רבים, והם היו מואסי הצדקה, אבל לוט בעושרו וממונו בא אליהם, או שביקש מהם רשות, או שקיבלוהו לכבוד אברהם, והכתוב מעיד שזאת כוונתם, שנאמר (יחזקאל טז מט) "הנה זה היה עוון סדום אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה", ומה שאמר: (לעיל יג יג) "רעים וחטאים לה' מאוד", שהיו מכעיסים ומורדים בשלותם ובעינוי האביונים, והוא שאמר (יחזקאל טז נ) "ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי". ועל דעת רבותינו (עיין סנהדרין קט.) היו בהם כל מידות רעות, אבל נגמר דינם על אותו העוון, מפני שלא החזיקו יד עני ואביון, כי היו תדירים באותו עוון יותר מכולם, וגם כי כל העמים עושים צדקות עם רעיהם ועם ענייהם, לא היה בכל הגויים כסדום לאכזריות...
THAT WE MAY KNOW THEM. Their intention [in their immoral actions] was to stop guests from [coming] among them, like the rabbis say, for they thought that because the goodness of their land which was "like the garden of Hashem" many would come there [to settle and share their wealth] and they hated charity. However, Lot [was allowed to live there] for he came with wealth and money. Also: they accepted him out of honor for Avram (his uncle). The Torah testifies that their intent was selfishness [not perversity] as it says, "Behold this was the iniquity of Sodom your sister: pride, abundance of bread, and careless ease were hers and her daughters', and she did not strengthen the hand of the poor and needy." And that which the Torah say [about Sodom] "wicked and sinful towards Hashem, exceedingly" is because they angered and rebelled [against G-D] with regard to their tranquility., and with regard to paining the poor. this is what it says: "And they became haughty and did abomination before Me, and I removed them when I saw"(Ezekiel 16:50). In the opinion of the rabbis (Sanhedrin 109a) they had all kinds of evil character traits but their judgement was sealed off because of that offense, because they didnt strengthen the hand of the poor and needy- for they were constant in that sin more than all the others. Also, all the nations show charity to their neighbors and to their poor; there was no one among them that was equal in cruelty to Sodom. You should know that the judgment of Sodom was because of the lofty level of Israel because Sodom is included in the heritage of Hashem, and doesnt tolerate people that do abominations. And just as this land would throw out the entire [Canaanite] nation because of their abominations it precede by throwing out this people (Sodom), for they were more evil than all [the Canaanite nations], toward Heaven (G-d) and toward humans. Heaven and earth became empty for them, and land destroyed without remedy, forever, for they became haughty on account of prosperity, and Hashem saw fit that it would be "a sign for rebellious people" for Israel who were destined to take possession of Israel- as he warned them: "[the later generations will say... when they will see the plagues of that Land,] sulfur and salt a conflagration of the entire land .. like the upheaval of Sodom and Amorrah, Admah and Tzvoim which G-d overturned in His anger and in His wrath" there are among the nations (outside Israel) who are very wicked and sinful and yet G-d didnt perpetuate such destruction against them. However, it was because of the high level of this land that all this occurred, for the Palace of G-d is there. Ill explain this further in Acharei Mot if He Who brings death and brings life will grant ne life.
בעל עקדת יצחק, מקשה:
איך לא זכר יחזקאל מסדום מה שנתפרסם מעוצם גנותם בסיפור הזה (בראשית פרק י"ט), ותלה כל עונשם, באשר לא זכרו עשו חמס?
1. מה הן שתי התשובות הניתנות ברמב"ן לקושיה זו?
ד"ה ותישחת: לשון ערוה ועבודת אלילים (סנהדרין נז), כמו (דברים ז) "פן תשחיתון".
ותשחת [THE EARTH] WAS CORRUPT — It means lewdness and idolatry, as (Deuteronomy 4:16) פן תשחיתון “lest ye deal corruptly” (the following words show that this refers to idolatry) and as ‘כי השחית כל בשר וגו “for all flesh had corrupted etc.” (in next verse of this chapter where Rashi states that this has reference to lewdness) (Sanhedrin 57a).
ד"ה ותימלא הארץ חמס - גזל.
ותמלא הארץ חמס AND THE EARTH WAS FILLED WITH VIOLENCE — means robbery.
ד"ה כי השחית: אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן.
כי השחית כל בשר FOR ALL FLESH HAD CORRUPTED — even cattle, beasts and fowl did not consort with their own species (Genesis Rabbah 28:8).
ד"ה כי מלאה הארץ חמס: לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל (סנהדרין קח).
כי מלאה הארץ חמס FOR THE EARTH IS FILLED WITH VIOLENCE — Their fate was sealed only on account of their sin of robbery (Sanhedrin 108a).
במה דומים דברי רש"י שם לדברי הרמב"ן כאן?
**
3. התוכל לענות לקושיית בעל העקדה תשובה שלישית בדרך הפשט?
ב. לאופיו של לוט
1. בדברו על אופיו של לוט מעיר חוקר המקרא בנו יעקב, בספר "בראשית" (תרגום מגרמנית):
"לוט לא למד לקח מן הקורות אותו בפרק י"ד. הוא התיישב בסדום והשתקע בה, התבולל בין יושביה. ואף על פי כן נחשב הוא תמיד בעיניהם כזר משולל זכויות האזרח. ובכן, מה איפוא הועילה לו ההתבוללות ללא היסוסים?"
הבא ראיה מתוך הכתובים להתקרבותו אל יושבי סדום ולהתבוללותו ביניהם, בניגוד להתרחקותו של אברהם אבינו מהאמורי יושב הארץ.
2. השווה את הכנסת האורחים של אברהם אבינו (פרק י"ח פסוקים א'-ח') להכנסת האורחים של לוט (פרק י"ט פסוקים א'-ה'). במה הדמיון ומה ההבדל שביניהם, ומה יש ללמוד מן השוני הזה על דמותו של לוט?
ג. אנשים-מלאכים
השווה את הכינויים הבאים בפרשתנו:
"וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים"
and he lifted up his eyes and looked, and, lo, three men stood over against him; and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed down to the earth,
"וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ"
And the men rose up from thence, and looked out toward Sodom; and Abraham went with them to bring them on the way.
"וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים"
And the men turned from thence, and went toward Sodom; but Abraham stood yet before the LORD.
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים"
And the two angels came to Sodom at even; and Lot sat in the gate of Sodom; and Lot saw them, and rose up to meet them; and he fell down on his face to the earth;
"וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ"
And they called unto Lot, and said unto him: ‘Where are the men that came in to thee this night? bring them out unto us, that we may know them.’
"רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר"
Behold now, I have two daughters that have not known man; let me, I pray you, bring them out unto you, and do ye to them as is good in your eyes; only unto these men do nothing; forasmuch as they are come under the shadow of my roof.’
"וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת יָדָם וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם"
But the men put forth their hand, and brought Lot into the house to them, and the door they shut.
"וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה"
And the men said unto Lot: ‘Hast thou here any besides? son-in-law, and thy sons, and thy daughters, and whomsoever thou hast in the city; bring them out of the place;
"וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט"
And when the morning arose, then the angels hastened Lot, saying: ‘Arise, take thy wife, and thy two daughters that are here; lest thou be swept away in the iniquity of the city.’
הסבר מהי סיבת השינוי מלאכים – אנשים בשני הפרקים. (עיין גם גיליון מקץ תש"ו שאלה א).
ד. "...גש הלאה..."
"וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר"
And they said: ‘Stand back.’ And they said: ‘This one fellow came in to sojourn, and he will needs play the judge; now will we deal worse with thee, than with them.’ And they pressed sore upon the man, even Lot, and drew near to break the door.
ד"ה גש הלאה: ... על שאמר להם על הבנות, אמרו לו: "גש הלאה", לשון נחת, ועל שהיה מליץ על האורחים, אמרו: "האחד בא לגור" - אדם נוכרי יחידי אתה בינינו שבאת לגור, "וישפוט שפוט" - ונעשית מוכיח אותנו?!
ויאמרו גש הלאה AND THEY SAID, STEP BACK — Get you away over there — as much as to say, Take yourself aside and keep away from us. Similarly wherever the word הלאה occurs in Scripture it has the meaning of further away. For example: (Numbers 17:2) “Scatter (הלאה) yonder”; (1 Samuel 20:22) “Behold the arrows are beyond thee (הלאה)” Thus גש הלאה signifies, withdraw yourself further away (old French Retire-toi de nous). It is an expression of contempt, signifying, “we do not take any notice of you!” Of a similar character are: (Isaiah 65:5) “Stand by thyself (אל תגש בי) come not near unto me”, and (Isaiah 49:20) גשה לי “Give place to me that I may dwell” which means “withdraw aside for my sake (לי) that I may dwell where you are now”. — They really meant to say to Lot: “You intercede for these strangers; how dare you!” In reply to what he had said to them regarding his daughters they answered: “Get out of the way” — a somewhat gentle expression — whilst with regard to his advocacy for the strangers they retorted, האחד בא לגור THIS MAN CAME TO SOJOURN — You are the only strange man amongst us, for you have come to sojourn here, וישפוט שפוט and you make yourself a Reprover of us!
כיתות שונות היו. יש מהם שאמרו: "גש הלאה" יש שאמרו: "האחד בא לגור"... ויש מהם "ויפצרו באיש בלוט", ויש מהם "ויגשו לשבור הדלת".
1. מה בין רש"י להעמק דבר בפירוש הפסוק?
2. התוכל להביא ראיה לתפישת העמק דבר מלשון הכתוב?
הידועים לך עוד פסוקים בתנ"ך המתבארים לפי שיטת העמק דבר כאן?
ד"ה וייראו מאוד: איננו נראה כי בני אדם הצועקים אל ה' להושיעם יבעטו בישועה אשר עשה להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. אבל הנכון שנפרש כי היו כיתות, והכתוב יספר כל מה שעשו כולם. אמר כי הכת האחת צועקת אל ה', והאחת מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. ועל זאת כתוב "וימרו על ים בים סוף" (תהלים קו ז). ולכך יחזיר הכתוב "בני ישראל" פעם אחרת, "ויצעקו בני ישראל אל ה'", כי הטובים בהם צעקו אל ה', והנשארים מרו בדברו. ולכך אמר אחר כך (להלן פסוק לא) "וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו". לא אמר "וייראו ישראל את ה' ויאמינו" אבל אמר "העם", כי "בני ישראל" שם ליחידים, ו"העם" שם להמון, וכן "וילונו העם" (להלן טו כד). וכך הזכירו רבותינו (במדבר רבה כ כג): "ויחל העם לזנות" (במדבר כה א), בכל מקום שנאמר "העם" - לשון גנאי הוא, וכל מקום שנאמר "ישראל" - לשון שבח הוא.