| א. ענשו של יוסף |
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים"
And it came to pass at the end of two full years, that Pharaoh dreamed: and, behold, he stood by the river.
בראשית רבה פ"ט (תהלים מ', ה'):
"אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו" – זה יוסף (שם) "ולא פנה אל רהבים" – על ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ' י"ד) "זכרתני... והזכרתני", נתוספו לו שתי שנים (בבית הסוהר) "ויהי מקץ שנתים ימים".
"אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו" – זה יוסף (שם) "ולא פנה אל רהבים" – על ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ' י"ד) "זכרתני... והזכרתני", נתוספו לו שתי שנים (בבית הסוהר) "ויהי מקץ שנתים ימים".
רש"י, פרק מ' פסוק כ"ג:
ד"ה וישכחהו: לאחר מכאן, מפני שתלה בו יוסף לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים שנאמר (תהלים מ' ה') "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים", ולא בטח על מצרים הקרויים רהב.
ד"ה וישכחהו: לאחר מכאן, מפני שתלה בו יוסף לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים שנאמר (תהלים מ' ה') "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים", ולא בטח על מצרים הקרויים רהב.
(ועיין תרגום יונתן.)
*
1. הסבר, האם מתנגדים דברי המדרש הזה להשקפת בעל עקדת יצחק לפרשת וישלח (עיין גיליון וישלח תש"ז) ולמדרשי חז"ל המובאים שם כסמך לדבריו, או אין בין דברי בראשית רבה כאן לבין הדברים ההם שום ניגוד?
**
2. הסבר בדברי בראשית רבה דלעיל את המילים "זה יוסף", שמתקשים בהם כל המפרשים!
| ב. חלום פרעה |
השווה:
| סיפור הכתוב (א' – ו') | סיפור פרעה (י"ז – כ"ד) |
| פסוק א' ... וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר | פסוק י"ז ... הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר |
|
פסוק ב'
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר |
פסוק י"ח
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר |
| וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ | וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ |
|
פסוק ג'
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר |
פסוק י"ט
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן - - - - |
| פסוק ג' רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר | פסוק י"ט דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר |
| פסוק ג' וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר |
פסוק י"ט
- - - - - - - - - - |
| פסוק י"ט לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ | |
|
פסוק ד'
וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר |
פסוק כ'
וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת |
|
אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת |
אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת |
|
- - - - - - - - - - |
פסוק כ"א וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה |
להשוואה זו מעיר בעל הכתב והקבלה (מ"א,י"ז):
ד"ה: בחלומי הנני עומד: האריכה התורה בסיפור פרטי חלום פרעה ליוסף, ולא אמרה בקיצור ובדרך כלל: "ויספר פרעה ליוסף את חלומו", כמו שאמר הפסוק בדברו לחרטומיו ולחכמיו (פסוק ח': "ויספר להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה"). ונראה לי כי בא זה הסיפור להודיענו גודל השגחתו יתברך על יראיו, כי אף ששינה פרעה כמה דברים בסיפור פרטי חלומו, אשר משמעותם אין להם שייכות אל הפתרון, בכל זאת מה' יתברך היתה נסבה להודיע ליוסף ענין הפתרון כפי מה שראהו פרעה באמת, אף שאינו מוסכם עם סיפורו את חלומו.
ד"ה: בחלומי הנני עומד: האריכה התורה בסיפור פרטי חלום פרעה ליוסף, ולא אמרה בקיצור ובדרך כלל: "ויספר פרעה ליוסף את חלומו", כמו שאמר הפסוק בדברו לחרטומיו ולחכמיו (פסוק ח': "ויספר להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה"). ונראה לי כי בא זה הסיפור להודיענו גודל השגחתו יתברך על יראיו, כי אף ששינה פרעה כמה דברים בסיפור פרטי חלומו, אשר משמעותם אין להם שייכות אל הפתרון, בכל זאת מה' יתברך היתה נסבה להודיע ליוסף ענין הפתרון כפי מה שראהו פרעה באמת, אף שאינו מוסכם עם סיפורו את חלומו.
1. הסבר לפי זה את סיבת אחדים מן השינויים – בייחוד את ההשמטות (פסוק י"ט) ואת ההוספות (סוף פסוק י"ט ופסוק כ"א) – שהכניס פרעה בספרו את חלומו. (השווה לדרך זו של שינויים ב"סיפור" כנגד "המעשה" גם גיליון מקץ תש"ט גיליון ובייחוד: גיליון חיי שרה תשי"ב גיליון וישב תש"ז).
השווה את דברי הפרשנים הבאים:
|
אברבנאל:
והנה סיפר פרעה את חלומו ליוסף ושינה דברים... וקיצר הכתוב במקום אחד והאריך במקום אחר כפי צורך הענין.
רש"ר הירש:
מעניין הוא להשוות את סיפור החלום מפי פרעה לסיפור התורה על תהליך החלום כפי שהיה באמת. למעלה שמענו את החלום בתיאור אובייקטיבי, כאן רואים אנו אותו, כיצד משתקף הוא בנשמת פרעה... הקב"ה המראה דבר בחלום, לשונו – גם אם היא במראה ובתמונות – לעולם לשון ברורה היא. פרעה מטשטש דברים חשובים... העמק דבר: ד"ה בחלומי הנני עומד: לא היה הכתוב צריך לשנות סיפור החלום אלא לומר: ויספר פרעה ליוסף את חלומו. אלא משום שיש בהם דברים שנתחדשו, דיוקים שלא נתבארו בראשונה, ועל כל דיוק יש פתרון בפני עצמו – כאשר יבואר. |
רד"ק, לפרק כ"ד, ל"ט: והאמת כי הוא סידר להם הדברים כולם כאשר היו. ולא נוכל לתת טעם לכל החסרים והמלאים, כי רבו... ובשנות הדברים האלה יש בהם שינוי מילות, אבל הטעם אחד, כי כן מנהג הכתוב בהישנות הדברים – שומר הטעמים, אבל לא המילות. לפרקנו, פסוק י"ז: ד"ה וידבר פרעה אל יוסף: כבר כתבנו, כי בשְנות אדם הדברים יוסיף או יגרע או ישַנה ואינו שומר אלא שיהיה העניין אחד – וכן בסיפור זה החלום. |
א. הסבר מהן שתי השיטות בפירוש חזרות כאלה, ומהי מעלתה של כל שיטה?
ב. המסכים אתה עם הכלל "כי הכתוב שומר הטעמים – לא המילות"?
3. התוכל למצוא סיבה אחרת מזו שמצא בעל הכתב והקבלה, למה האריכה התורה בסיפור פרטי חלום פרעה בדברי פרעה (אל יוסף י"ז – כ"א) ולא קיצרה כמו בדבר פרעה אל החרטומים (פסוק ח')? ועיין גם בראשית כ"ד ל"ד–מ"ח לעומת כ"ד ס"ו!!