גיליון זה הוא המשך גיליון מקץ תש"ח, שעסק אף הוא בפרקנו, עיין בו וצרפהו הנה!
| א. השוואת פסוקים |
השווה את שיחת יוסף עם אחיו כפי שהיא מסופרת בכתוב (ט'-ט"ז), לסיפור השיחה בפי האחים בבואם אל אביהם (ל'-ל"ד):
|
שיחת יוסף עם אחיו פסוקים ט'-ט"ז |
סיפור השיחה בפי האחים לאביהם פסוקים ל'-ל"ד |
|
1. פסוק ט'
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם |
פסוק ל'
דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת וַיִּתֵּן אֹתָנוּ כִּמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ |
| 2. פסוק י"ב לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת | |
|
3. פסוק י"ג
וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן |
פסוק ל"ב
שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים בְּנֵי אָבִינוּ |
|
4. פסוק י"ג
וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ |
פסוק ל"ב
הָאֶחָד אֵינֶנּוּ וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן |
| 5. פסוק י"ד הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם לֵאמֹר מְרַגְּלִים אַתֶּם | |
|
6. פסוק ט"ו
בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה |
|
|
7. פסוק ט"ז
שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ |
|
|
8. פסוק י"ט
אִם כֵּנִים אַתֶּם אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר |
פסוק ל"ג
בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי |
| 9. פסוק י"ט בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם | |
| 10. פסוק י"ט וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן | פסוק ל"ג וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ |
|
11. פסוק כ'
וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ |
פסוק ל"ד
וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם |
| 12. |
אֶת אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ |
1. הסבר את סיבת כל אחד מן השינויים הנ"ל!
לשינוי האחרון (12) עיין:
ד"ה ואת הארץ תסחרו: תסובבו, וכל לשון סוחרים וסחורה על שם שמחזרים וסובבים אחר פרקמטיא.
ואת הארץ תסחרו AND YE SHALL TRAVEL IN THE LAND — It means literally, “ye may travel round the land”. All such words as סוחרים merchants, סחורה merchandise, are derived from this root סחר to go round, because the merchants travel round looking for merchandise.
ד"ה ואת הארץ תסחרו: שינו לו בדבר מפני השלום, כדי שישמע אליהם לשלח אתם בנימין, כי ברצונם מיד היו חוזרים, לולי שאמר "לא ילך בני עמכם". וכן אמרו לו: "אחיכם האחד הניחו אתי", ולא הגידו לו מאסרם ולא מאסר שמעון.
וייתכן שאמר להם יוסף "ואת הארץ תסחרו", ולא סיפרוֹ הכתוב, וטעמו שתביאו סחורה כרצונכם לקנות התבואה, ולא אקח מכס סחורתכם, כי איטיב לכם תחת בושתכם.
וכן "שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו" (להלן מג ז), התנצלות לאביהם. או כאשר אמרו לו: "כולנו בני איש אחד נחנו", אמר להם: לא, כי באמת "ערות הארץ באתם לראות", והגידו לי אם אביכם חי, ואם יש לכם עוד אח, כי אחקור עליכם ואדע מה אתם. ואז ענו: "שנים עשר אחים אנחנו בני איש אחד", והוא בארץ כנען היום, כי עודנו חי, והקטן עמו והאחד איננו. והוא מה שאמר יהודה: (להלן מד יט) "אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח". וכן במקומות רבים יקצר במעשה או בסיפור, כאשר הזכרתי (לעיל כד כב, לא ז).
ורש"י כתב תסחרו, תסבבו, וכל לשון סחורה וסוחרים על שם שמסבבים אחר פרקמטיא. נראה שרצה הרב להיזהר מזה שלא אמרו אלא שיהיו רשאים לסבוב הארץ ולשבור בר כרצונם תמיד, ולא פירש כן (לעיל לד י) "שבו וסחרוה", "ויסחרו אותה" (שם פסוק כא).
2. מה ראה רש"י להוציא המלה "סחר" ממשמעותה במקום זה?
3. למה לא ראה צורך לפרש מלה זו בפגשנו אותה לראשונה בפרק ל"ד פסוק ט' וכן ל"ד פסוק כ"א?
4. בשתי דרכים מתרץ הרמב"ן את השינוי האחרון. מה הן?
**
5. התוכל לתת דוגמאות מן התורה למה שירמז בדבריו "וכן במקומות רבים"?
| ב. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה והם לא ידעו כי שומע: מבין לשונם, ובפניו היו מדברים כן.
והם לא ידעו כי שמע יוסף AND THEY KNEW NOT THAT JOSEPH שמע UNDERSTOOD their language, and they said this in his presence.
מה קשה לו? היכן מצינו בפרשתנו "שמע" בהוראה זו?
ד"ה את שמעון: (בראשית רבה) הוא השליכו לבור. הוא שאמר ללוי: "הנה בעל החלומות הלזה בא". דבר אחר: נתכוין יוסף להפרידו מלוי, שמא יתייעצו שניהם להרוג אותו.
את שמען SIMEON — he had cast him into the pit and it was he who had said to Levi “Behold, this dreamer cometh” (Tanchuma Yashan 1:10:17). Another explanation is: It was Joseph’s intention to separate him from Levi lest the two of them might conspire to kill him.
למה לא הסתפק בפירושו הראשון?
ד"ה אותי שיכלתם: מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף.
אתי שכלתם ME YE HAVE BEREAVED OF CHILDREN — The inference is that he suspected them of having slain or sold him (Simeon) as they had done to Joseph (Genesis Rabbah 91:9).
**
** הקשה הרא"ם:
תימה, דמהכא משמע דיעקב אבינו נודע לו, שבניו מכרו את יוסף או הרגוהו, ואם כן קשה, איך יאמרלהם אחר כך: "ויצא האחד מאתי ואומַר אך טרוף טורף ולא ראיתיו עד הנה"?
תימה, דמהכא משמע דיעקב אבינו נודע לו, שבניו מכרו את יוסף או הרגוהו, ואם כן קשה, איך יאמרלהם אחר כך: "ויצא האחד מאתי ואומַר אך טרוף טורף ולא ראיתיו עד הנה"?
והניח הרא"ם קושייתו בלא תירוץ.
נסה לתרץ קושייתו ולהסיר תלונתו מעל דברי רש"י!
| ג. שאלה בתרגום אונקלוס |
"כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם"
And they knew not that Joseph understood them; for the interpreter was between them.
ארי מתורגמן הוה ביניהון.
מה ראה התרגום להוסיף את המלה "הוה" (היה בינותם)?
ד"ה כי המליץ: כי כשהיו מדברים עמו היה המליץ ביניהם, היודע לשון עברי ולשון מצרי, והיה מליץ דבריהם ליוסף, ודברי יוסף להם. לכך היו סבורים שאין יוסף מכיר בלשון עברי.
כי המליץ בינתם FOR THE INTERPRETER WAS BETWEEN THEM — for when they had spoken to him there was an interpreter between them who knew both the Hebrew and the Egyptian languages. He interpreted their words to Joseph and Joseph’s words to them. Consequently they were under the impression that Joseph did not understand the Hebrew language.