| א. כפילויות לכאורה בפרשתנו |
פסוקים א'-ו'
"וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה. וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ. וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה. וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה"
"וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה. וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ. וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה. וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה"
כבר עמדו המפרשים על כך שיש בפסוקים אלה לכאורה אריכות דברים ללא צורך.
נסה לענות לשאלות הבאות ולהוכיח שאין כאן לשון יתירה:
*
"וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי"
למה זכר בפסוק מילת "ויהי" שלוש פעמים, והיה לו לומר "ויהי ה' את יוסף ויצליח בבית אדוניו"?
But the LORD was with Joseph, and showed kindness unto him, and gave him favour in the sight of the keeper of the prison.
ענה לשאלתו!
לכאורה פסוק ג' אינו אלא חזרה על הנאמר בפסוק ב':
"וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ"
And the LORD was with Joseph, and he was a prosperous man; and he was in the house of his master the Egyptian.
"וַיַּרְא... כִּי ה' אִתּוֹ... ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ"
And his master saw that the LORD was with him, and that the LORD made all that he did to prosper in his hand.
התוכל להסביר מהי כוונת החזרה המפורטת הזו בפסוק ג'?
ראשונה אמר (בפסוק ד') "ויפקידהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו", ולמה חזר ואמר שנית (פסוק ז') "ויעזוב את כל אשר לו ביד יוסף", והוא כפל מבואר?
And Joseph found favour in his sight, and he ministered unto him. And he appointed him overseer over his house, and all that he had he put into his hand.
ענה לשאלתו!
4. למה נאמר בפסוק ד' "וישרת אותו", והלוא עוד מפסוק א' ידענו שהיה עבדו?
| ב. שאלות לשון וסגנון |
"וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה."
And Joseph was brought down to Egypt; and Potiphar, an officer of Pharaoh’s, the captain of the guard, an Egyptian, bought him of the hand of the Ishmaelites, that had brought him down thither.
למה נאמר "ויוסף הורד מצרימה" ולא כרגיל בסגנון התנ"ך בהעמדת הפועל בראש - "ויורד יוסף" (כמו כ"ח י' ויצא יעקב; ל"ב ד' וישלח יעקב; ל"ד א' ותצא דינה; ל"ז א' וישב יעקב; ל"ח א' וירד יהודה)?
היעזר בתשובתך בדברי רש"י, לפסוקים הבנויים כפסוקנו:
ד"ה והאדם ידע: כבר קודם העניין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה שאם כתוב וידע אדם, נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים.
(1) והאדם ידע AND THE MAN KNEW already before the events related above took place — before he sinned and was driven out of the Garden of Eden. So, also, the conception and birth of Cain took place before this. Had it been written, וידע אדם it would imply that after he was driven out children were born to him (Genesis Rabbah 22:2).
ד"ה וה' פקד: (בבא קמא צ"ב) סמך פרשה זו, ללמדך שכל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה, שנאמר "ויתפלל" וגו' וסמיך ליה "וה' פקד את שרה", שפקדהּ כבר קודם שריפא את אבימלך.
'וה' פקד את שרה וגו AND THE LORD VISITED SARAH —It (Scripture) places this section after the preceding one to teach you that whoever prays for mercy on behalf of another when he himself also is in need of that very thing for which he prays on the other’s behalf, will himself first receive a favorable response from God, for it is said (at end of last chapter), “And Abraham prayed for Abimelech and his wife and they brought forth” and immediately afterwards it states here, “And the Lord remembered Sarah” — i. e. he had already remembered her before he healed Abimelech (Bava Kamma 92a).
2. מה מובן המילה "בית" בפסוק ה': "את בית המצרי"; "בבית ובשדה"?
הסבר את אי ההתאמה במין (בפסוק ה') בין "ויהי" – לשון זכר, ובין "ברית ה'" – לשון נקבה.
ד"ה ויהי השמש באה: כמו (בראשית מ"ב) "ויהי הם מריקים שקיהם" (מ"ב יג) "ויהי הם קוברים איש", כלומר: ויהי דבר זה.
ויהי השמש באה AND IT CAME TO PASS, WHEN THE SUN WENT DOWN —Similar syntactical constructions are (42:35) ויהי הם מריקים שקיהם “And it came to pass when they were emptying their sacks”, and (2 Kings 13:21) ויהי הם קוברים איש “and it came to pass when they were burying a man” — as much as to say, and this thing happened (i. e. after ויהי supply the words דבר זה: “And this thing happened: the sun set etc.”)
| ג. "וירא אדוניו כי ה' אתו" |
"וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ"
And his master saw that the LORD was with him, and that the LORD made all that he did to prosper in his hand.
ד"ה כי ה' אתו: שם שמים שגור בפיו (בראשית רבה).
כי ה‘ אתו THAT THE LORD WAS WITH HIM — the name of God was a familiar word in his mouth (Midrash Tanchuma, Vayeshev 8).
ד"ה כי ה' אתו: שם שמים שגור בפיו, לשון רש"י. ואינו נראה. אבל "וירא אדוניו כי ה' אתו", כי יצליחו מעשיו בכל עת יותר מכל אדם, וידע כי מאת אלוהים הוא לו. וכן (לעיל כ"ו כ"ח) "ראֹה ראינו כי היה ה' עמך". וימצא חן בעיניו ושמוֹ משרת לעצמו ופקיד על ביתו.
His master saw that Hashem was with him. He saw that he was more successful than was natural and recognized that it was due to the hand of Hashem.
וכל כך דבקה ההצלחה לרגלי יוסף, עד שממנו נתפשטה אל אדוניו, וירא אדוניו כי ה' אתו ממש על זה השיעור המופלג, עד שכל אשר האדון עושה ה' מצליח בידו.
וירא אדוניו כי ה' אתו לשמרו מכל סיבה, וראה עוד וכל אשר הוא עושה הצלחה אלוקית ניכרת, אשר היא רק בידו ולא משום הצלחת האדון.
1. מה הקושי בפסוקנו, ומה בין ארבעתם ביישוב הקושי?
*
"וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ"
*
And they said: ‘We saw plainly that the LORD was with thee; and we said: Let there now be an oath betwixt us, even betwixt us and thee, and let us make a covenant with thee;
| ד. השוואת סיפורי אשת פוטיפר |
| דברי הכתוב (י"ב) | דבריה לאנשי ביתה (י"ד-ט"ו) | דבריה לבעלה (י"ז-י"ח) |
| 1. וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ | פסוק ט"ו וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי | פסוק י"ח וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי |
| 2. וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה | פסוק ט"ו וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה | פסוק י"ח וַיָּנָס הַחוּצָה |
| 3. וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ | פסוק י"ד וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל | פסוק י"ח כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא |
| 4. | פסוק י"ד הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי | פסוק י"ז בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי |
| 5. | לְצַחֶק בָּנוּ | לְצַחֶק בִּי |
נסה להסביר את סיבת כל אחד מהשינויים הללו! (עיין דברים פרק כ"ב פסוק כ"ד!)