Eliyahu ben Abraham Mizrahi אליהו בן אברהם מזרחי

(c.1445 - 1525 CE) (1445 בקירוב - 1525 לספירה)

Eliyahu Mizrachi was a Talmudic and Biblical commentator and posek who served as Chief Rabbi (Chakham Bashi) of Turkey. In addition to his mastery of Torah literature, he knew Greek and Arabic and was well-tutored in secular subject, particularly astronomy and mathematics. He is credited with devising a method of finding cube roots. He was born in Constantinople and studied under R' Eliyahu Zaken of Constantinople and R' Yehuda Mintz of Padua. In 1500, he succeeded Rabbi Moshe Capsali as Chief Rabbi of Turkey, and was appointed by the sultan to continue his predecessor's practice of adjucating disputes between Jews. Although he cancelled the prohibition against teaching Talmud to Karaite students and was known for his great tolerance, he opposed intermarriage with Karaites. He also opposed what he considered foolish customs, and maintained that they were not binding. He worked tirelessly for communal welfare despite his own frail constitution, especially assisting the wave of Spanish Jews who came to the Ottomon Empire with the Spanish expulsion. His most famous work is his supercommentary on Rashi's Torah commentary. Other works are "Tosafei S'MaG" on the S'MaG, "Teshuvot Re'em" responsa, and a work on mathematics entitled "Sefer HaMispar". אליהו מזרחי היה פרשן תלמוד ומקרא ופוסק, שכיהן כרב ראשי (חכם באשי) של טורקיה. נוסף על בקיאותו בספרות התורה, הוא ידע יוונית וערבית והיה מלומד בנושאים כלליים, ובמיוחד באסטרונומיה ובמתמטיקה. נודע בזכות המצאת שיטה למציאת שורשי קובייה. הוא נולד בקושטא ולמד מפי ר' אליהו זקן ור' יהודה מינץ. בשנת 1500 הוא ירש את מקומו של רבי משה קפשאלי כחכם באשי, משמרת שעמד בה עד יום מותו. כמו הרב הקודם לו, נתכבד לישב בבית המשפט של הסולטן על כסא לימין המופתי, לשמוע ולדון במשפטי היהודים. הוא ביטל את האיסור שהיה נהוג אז על הוראת התלמוד לתלמידי קראים והיה ידוע בסובלנותו הגדולה, אבל למרות זה קיים את איסור החיתון עם הקראים. הוא התנגד למה שהוא החשיב "מנהגים מטופשים", וטען כי הם אינם מחייבים. הוא עבד ללא לאות לרווחת הקהילה היהודית למרות גופו השברירי, ובמיוחד סייע לגל של יהודים ספרדיים שהגיעו לאימפריה העות'מנית עם גירוש ספרד. חיבורו המפורסם ביותר הוא פירושו לפירוש רש"י על התורה, הנקרא על שמו "מזרחי". הוא גם חיבר ספר שו"ת, ספר "תוספות סמ"ג" המכיל חידושים על הסמ"ג ונדפס עמו, וספר על חכמת החשבון הנקרא "ספר המספר".