Chapter 12:2י״ב:ב׳
1 א

החדש הזה לכם ישמעאל אומר, משה הראה את החדש לישראל, ואמר להם כזה היו רואין וקובעין את החדש לדורות. ר' עקיבא אומר זה אחד משלשה דברים שנתקשה בהם משה והראהו המקום את כלן באצבע. כיוצא בדבר אתה אומר וזה לכם הטמא (ויקרא יא). וזה מעשה המנורה (במדבר ח) ויש אומרים אף בשחיטה נתקשה משה שנאמר וזה הדבר אשר תעשה (את) [על] המזבח (שמות כ״ט:א׳). ר' שמעון בר יוחאי אומר, והלא כל הדברים שנדבר עם משה, לא נדבר אלא ביום. החדש הזה הראהו בלילה. כיצד? היה מדבר עמו ביום והראהו החדש בלילה. ר' אלעזר או. רבי מר, נדבר עמו ביום עם חשכה והראהו החדש בחשכה.

(Exodus 12:2) "This month shall be to you the beginning of months": R. Yishmael says: Moses pointed out the new moon to Israel and said to them: Thus shall it (the moon) look and the new month be designated thereby for all generations. R. Akiva says: This is one of the three things which Moses could not visualize until they were pointed out to him by the L rd. Likewise, (Leviticus 11:29) "And this shall be unclean for you from among all the things that swarm upon the earth." (Likewise,) (Numbers 8:4) "And this is the work of the menorah." Others say: He was likewise perplexed as to slaughtering, viz. (Numbers 29:38) "And this is what you shall do upon the altar." R. Shimon b. Yochai says: Were not all of the mitzvoth spoken to Moses in the daytime? How, then, could he have pointed out the moon? R. Elazar says: He spoke with him just before it got dark and showed it to him when it got dark.

2 ב

החדש הזה. זה ניסן. אתה אומר זה ניסן או אינו אלא אחד מחדשי השנה? כשהוא אומר וחג האסיף בצאת השנה (שמות כג) וחג האסיף תקופת השנה (שם לד) אמרת, צא וראה אי זה חדש שיש בו אסיף ותקופה ושנה יוצאה בו (וקרוי שביעי)? אי אתה מוצא אלא תשרי. לאחר שלמדת ששביעי זה תשרי ראשון זה ניסן. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר. בחדש הראשון הוא חדש ניסן (אסתר ג).

"This month": Nissan. You say it is Nissan. But perhaps it was some other month of the year? It is written (Exodus 23:16) "And the festival of the ingathering (Succoth) at the end of the year," (Ibid. 34:22) "And the festival of the ingathering at the turn of the year." In which month is there ingathering and turning (from one solstice to another) and the expiration of a year? Tishrei. After learning that the seventh month is Tishrei, we infer that the first month is Nissan. And even though there is no proof for this, it is intimated in (Esther 3:7) "In the first month, the month of Nissan."

3 ג

ראש חדשים. מגיד שניסן ראש לחדשים. ומנין אף למלכים? תלמוד לומר הוא החדש השני למלוך שלמה על ישראל (מלכים ו) ומנין אף לרגלים? תלמוד לומר חג המצות וחג השבועוח וחג הסוכות (דברים טז). נמצינו למדין, שניסן ראש לחדשים למלכים ולרגלים. רבי נתן ורבי יצחק אומרים אף לשכירות בתים ולא לשנים ולא לשמטין ויובלות ולא לנטיעה ולא לירקות. שנאמר (מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה וגו' בבא כל ישראל וגו' (דברים לא) ואומר וחג האסיף תקופת השנה (שמות כ״ג:ט״ז) זה הוא האמור) לך – לא לשנים, ולא לשמטין ויובלות לנטיעה ולירקות.

(Exodus 12:2) "The beginning of the months": We are hereby apprised that Nissan is the beginning for the months. And whence do we derive (the same for) the reign of kings? From (I Kings 6:1) "In the fourth year of Solomon's reign over Israel, in the month of Ziv (Iyyar), the second month," (his reign having begun with the first month, Nissan). And whence do we derive (the same for) festivals (i.e., that one is not in transgression of delaying his vows until three consecutive festivals have passed)? From (Devarim 16:16) "… the festival of matzoth (in Nissan), and the festival of Shavuoth, and the festival of Succoth." We find, then, that Nissan is the beginning for months, for kings, and for festivals. R. Nathan and R. Tzaddok say: Also for house rentals (i.e., If one says: I am renting it to you for this year, the understanding is until the beginning of Nissan.) But this does not apply to (the reckoning of) years, shemitah, Yovloth, planting (in respect to arlah [viz. Leviticus 19:23]) or (the tithing of) greens, in which respect it is written (Devarim 31:10-11) "At the end of seven years, in the time of the year of the shemitah … when all of Israel, etc.", and (Exodus 34:22) "and the festival of the ingathering, the circuit of the year."

4 ד

החדש הזה לכם. לא מנה בו אדם הראשון. אתה אומר לכם ולא מנה בו אדם הראשון, או אינו אלא לכם ולא לגוים? (אמור) כשהוא אומר ראשון הוא לכם (משמע) לכם ולא לגוים אמור. הא מה תלמוד לומר לכם? לא מנה בו אדם הראשון. נמצינו למדין שישראל מונין ללבנה והגוים לחמה. לא דיים לישראל א' לל' יום מגביהים עיניהם לאביהם שבשמים. וכשהחמה לוקה סימן רע לגוים שהם מונים לחמה, וכשהלבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל שהם מונים ללבנה. ר' אומר, כשחמה לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב. (ר"י אומר כשהמזלות לוקים במזרח סימן רע ליושבי מזרח במערב סימן רע ליושבי מערב). ר' יונתן אומר אלו ואלו נתנו לגוים שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו (ירמיה י)

(Exodus 12:2) "This month shall be to you": Adam did not count by it (but by Tishrei, as the first month). You say this, but perhaps (the meaning is) "to you," but not to a gentile? (This cannot be, for) this is understood by (Ibid.) "It is the first for you." How, then, am I to understand "to you"? As to you, but not to Adam. We find, then, that Israel count by the moon, and the gentiles by the sun. Not only does Israel count by the moon, but once in thirty days (at the blessing of the New Moon) they lift their eyes to their Father in heaven. And an eclipse of the sun portends evil to the gentiles, who count by the sun; and an eclipse of the moon portends evil to Israel, who count by the moon. Rebbi says: An eclipse of the sun in the east portends evil to the dwellers in the east; in the west, to the dwellers in the west. R. Yonathan says: Both (kinds of eclipses) were relegated to the gentiles, as it is written (Jeremiah 10:2) "Do not emulate the ways of the nations, and do not be dismayed at the signs of the heavens. Let the nations be dismayed by them!"

5 ה

ראש חדשים. שומעני מעוט חדשים שנים. מנין לשאר חדשים? תלמוד לומר לחדשי השנה.

(Exodus 12:2) "the beginning of months": I might think, for the minimum of months, two (i.e., the most distinctive of months, Sivan and Tishrei). It is, therefore, written (Ibid.) "of (all) the months of the year."

6 ו

ראשון הוא למה נאמר? לפי שהוא אומר שמור את חדש האביב וגו' (דברים טז) שמור את הפסח לאביב ואביב לפסח שיבא אביב בזמנו. הא כיצד? עבר את אדר שיבא אביב בזמנו. הרי שעברו את אדר ולא בא אביב בזמנו שומעני שיעברו ר"ח ניסן. היה ר"ש אומר הא אם אמרת כן נמצאת אתה עושה ניסן ב'. ואמרה תורה ראשון הוא לכם! ר' נתן אומר, שמור את חדש – חדש הסמוך לאביב אתה מעבר ואי זה זה? הוי אומר זה אדר. אבל לא שמענו מכמה מעבר, כשהוא אומר "שמור את חדש" חדש אתה מעבר. והדין נותן הואיל וחדש מתעבר ושנה מתעברת, מה החדש אחד ממנוייו – אף שנה אחד ממנוייה. אי מה חדש אחד מל' בו אף שנה א' משלשים בה? ת"ל שמור את חדש. חדש אתה מעבר ואי אתה מעבר אחד מל' בה. או מה שנה אחד מיב בה אף חדש אחד מי"ב בו? ת"ל ובט"ו יום לחדש חג ז' ימים (שם כ') יום לחדש אתה מענר ואי אתה מעבר א' מי"ב בו. ור' יצחק אומר הא אם אמרת כן כבר הלבנה באמצע הרקיע הא אין עליך לומר בלשון האחרון אלא כלשון הראשון, הואיל והחדש מתעבר והשנה מתעברת [מה החדש אחד ממנוייו אף השנה אחד ממנוייה] מה חדש אין תוספת עבורו אלא בסוף, אף שנה אין תוספת עבורה אלא בסוף. רבי ירמיה אומר הואיל וטומאה מעכבת ואביב מעכב, מה טומאה אין פחות משלשים יום אף אביב אין פחות משלשים יום. או אפילו כי חל אביב ובא. ת"ל "ושמרת את חדש החקה הזאת למועדה" (שמות יג') במועדה אתה מוסיף ואי אתה גורע.

(Exodus 12:2) "It is the first": What is the intent of this? It is written (Devarim 16:1) "Observe the month of Aviv (spring) and offer the Pesach to the L rd your G d, etc." Observe Pesach for Aviv, and Aviv for Pesach, that Aviv fall out in its proper time. How so? Intercalate Adar, so that Aviv fall out in its proper time. If they intercalated Adar and Aviv did not fall out in its proper time, I might think that they should intercalate the New Moon of Nissan. R. Yishmael says: If you say this, you make Nissan twice; but the Torah has said: "It is the first (i.e., one) to you" (and not two). R. Nathan says "Observe the month of Aviv" — Observe the month which is closest to Aviv. And which is that? Adar. But we have not heard how many (days) are to be intercalated. From "Observe the month (of Aviv"), we infer that a month (of days, i.e., thirty) are to be intercalated. And this follows, viz.: A month is intercalated and a year is intercalated. Just as a month, (with) one of its units (i.e., days), so, a year, with one of its units (i.e., months). __ But perhaps, just as (with a) month — one thirtieth of it, so, (with) a year, one thirtieth of it? It is, therefore, written "Observe the month." (A month is intercalated and not one thirtieth of it. __ But perhaps, just as a year, one twelfth of it, so, a month, one twelfth of it? It is, therefore, written (Numbers 28:17) "And on the fifteenth day of this month" — You intercalate a day for a month, and not one twelfth of it. R. Yitzchak said: If you said this, the moon would already be in the middle of the sky (in the beginning of the month)! You must perforce revert, then, to the first formulation, viz.: A month is intercalated and a year is intercalated. Just as a month is added to only at its end, so, a year is added to only at its end. R. Yirmiyah says: Just as uncleanliness constrains (the offering of the Pesach [viz. Numbers 9:10] and (the advent of) spring constrains, then just as the (constraint in) the first is not less than thirty days, so, (that in) the second must be no less than thirty days. __ But perhaps (an intercalation is to be made backwards] even if spring arrives prematurely? It is, therefore, written (Exodus 13:10) "and you shall keep this statute (of Pesach) in its time" — You add to its time, but you do not subtract from it.