Chapter 12:29י״ב:כ״ט
1 א

ויהי בחצי הלילה יוצרו חלקו (למה נאמר, לפי שנאמר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא וגומר (שמות י״א:ד׳), וכי אפשר לבשר ודם לעמוד על חציו של לילה? אלא א"כ יוצרו חלקו. רבי יהודה בן בתירה אומר) היודע שעותיו ועתותיו, הוא חלקו. רבי אליעזר אומר, נאמר כאן לילה ונאמר להלן (חצות) [לילה] מה (להלן) עד חצות אף (כאן) עד חצות. וה' הכה כל בכור שומעני על ידי מלאך או על ידי שליח – תלמוד לומר והכיתי כל בכור. לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח. וה' הכה כל בכור בארץ מצרים, אפילו ממקומות אחרים. בכורי מצרים שהן במקומות אחרים מנין? תלמוד לומר למכה מצרים וגו' (תהלים קלו). בכורי חם כוש ופוט ולוד מנין? תלמוד לומר ויך כל בכור במצרים וגו' (שם עח). מבכור פרעה היושב על כסאו בא הכתוב ללמדך על פרעה שהוא בכור. או לא בא אלא ללמד על בנו שהוא בכור – כשהוא אומר היושב על כסאו, הרי בנו. אמור, ומה תלמוד לומר מבכור פרעה – בא הכתוב ללמדך שהוא בכור והוא נשתייר מכל הבכורות. ועליו הכתוב אומר ואולם בעבור זאת העמדתיך. בעל צפון נשתייר מכל היראות בשביל לפתות לבן של מצרים, עליהם הוא אומר משגיא לגוים ויאבדם (איוב כ). עד בכור השבי. וכי שבויים מה חטאו – אלא שלא יהו השבויין אומרים יראתנו הביאה (עליו) את הפורענות. קשה יראתן שעמדה על (עצמן) [עצמה]. קשה יראתנו שלא שלטה בנו הפורענות. (ללמדך) שכל גזרות שהיה פרעה גוזר על ישראל, היו השבויין שמחין בהם שנאמר שמח לאיד לא ינקה (משלי ט״ז:ה׳). וכתיב בנפול אויבך אל תשמח (שם כד) וכתיב בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלים האח וגו' (יחזקאל כו) וכתיב לכן כה אמר ה' צבאות הנני אליך צור והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו. ולא שבויים בלבד אלא אפילו עבדים ושפחות, שנאמר עד בכור השפחה. וכל בכור בהמה וכי בהמה מה חטאת – אלא שלא יאמרו המצרים יראתנו הביאה עלינו זה הפורענות. קשה יראתנו שהביאה עלינו את הפורענות. קשה יראתנו שעמדה לעצמה. (קשה יראתנו שלא) שלטה בה פורענות.

(Exodus 12:29) "And it was in the middle of the night": Its Creator divided it. What is the intent of this? It is written (Ibid. 11:4) "And Moses said (to Pharaoh): Thus said the L rd: When the night is divided (i.e., at midnight) I shall go out into the midst of Egypt." Now is it possible for flesh and blood to ascertain the middle of the night? It must be, then, that its Creator divided it. R. Yehudah b. Betheira says: He who knows its hours and its times — He divided it. R. Eliezer says: It is written here "And it was in the middle of the night," and elsewhere (Genesis 14:15) "And they 'divided' against them at night." Just as here the plague did not begin until the middle of the night, there, too, (their attack) occurred in the middle of the night. "and the L rd smote every first-born": I might think through an angel or through an emissary. It is, therefore, written (Ibid. 12:12) "and I shall smite every first-born, etc." — not through an angel and not through an emissary. "and the L rd smote every first-born in the land of Egypt": even (those first-born) from different places. And whence is the same derived for the first-born of Egypt (who were found) in different places? From (Psalms 136:10) "Who smote Egypt by their first-born" (wherever they were). Whence do I derive the same for the first-born of Cham, Kush, Put, and Lud? From (Ibid. 78:51) "He smote every first-born in Egypt, the first-fruit of their strength in the tents of Cham." "from the first-born of Pharaoh sitting on his throne": Scripture hereby apprises us that Pharaoh (himself) was a first-born, (the throne passing in succession to the first-born). __ But perhaps the intent is only to teach that his son was a first-born? __ "sitting on his throne" already speaks of his son. Why (the redundant) "from the first-born of Pharaoh"? To apprise us that Pharaoh himself was a first-born. He alone remained (alive) of all the first-born. Of this, Scripture states (Ibid. 9:16) :But because of this I have preserved you, in order to show you My might, etc." (Likewise,) Ba'al Tzefon remained (standing) of all the Egyptian idols in order to raise their hopes. Of such as these it is written (Iyyov 12:23) "He lifts up nations and destroys them." "until the captive first-born": Now what sin did the captives commit (that their first-born should be killed)? So that they not say (if they were spared) "Our god brought this catastrophe upon them ([the Egyptians] for incarcerating us). Awesome is our god, that stood up for itself! Awesome is our god, who shielded us from this punishment!" And we are hereby apprised that the captives rejoiced in all the decrees inflicted by Pharaoh upon Israel, (for which they were punished) in keeping with (Mishlei 17:5) "He who rejoices in (another's) misfortune will not be absolved," and (Psalms 24:17) "Do not rejoice in the downfall of your foe," and (Ezekiel 26:2-3) "Son of man, because Tyre said about (the besieged Jerusalem) 'Heach!' (an expression of joy) — thus said the L rd G d: 'Behold, Tyre, I am (coming) against you, and I will raise up many nations against you, as the sea raises its waves!'" And not only captives alone (were thus smitten), but even men-servants and maid-servants, viz. (Exodus 17:5) "… until the first-born of the maid-servant." "and every first-born of the beast": Now what sin did the beasts commit? (They were smitten) so that the Egyptians not say (if they were spared) "Our god (i.e., the beasts, whom they worshipped) brought this catastrophe upon us. Awesome is our god, against whom this catastrophe did not prevail!"