הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
השיעור עוסק במתח שבין זכותם של הורים לבחור מסגרת חינוך ראויה לילדיהם, לבין חובת המדינה להעניק חינוך איכותי לכלל אזרחיה. כדי לעמוד על מתח זה נפתח בהלכות תלמוד תורה של הרמב"ם. בלב השיעור נקרא מכתב שכתב הרב אליהו בכור חזן, שניסה להתמודד עם מציאות שבה הורים מבוססים שולחים את ילדיהם לבתי ספר איכותיים מחוץ לקהילה ומדלדלים את רמת החינוך המקומית.
לימוד מונחה: "מוליכין את הקטן"
מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר, שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק. במה דברים אמורים? כשהיו שניהם בעיר אחת ולא היה הנהר מפסיק ביניהם. אבל מעיר לעיר או מצד הנהר לצדו, אפילו באותה העיר אין מוליכין את הקטן, אלא אם כן היה בניין בריא על גבי הנהר, בניין שאינו ראוי ליפול במהרה.
A school child may be transferred from one teacher to another one who is more diligent than he either in reading or in grammar. This rule is given when both teachers live in one city and there was no river between them, but from one city to another or from one side of the river to the other even in the same city, a child should not be transferred save where there was a strong bridge constructed across the river, a bridge which will not easily topple over
דיון
"מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר, שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק".
"מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר, שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק".
- מי מוליך את הקטן? על מי מוטלת האחריות?
- האם העברת הילד ממסגרת למסגרת היא זכות או חובה?
- "שהוא מהיר ממנו" - מי מהיר ממי?
דיון
"במה דברים אמורים? כשהיו שניהם בעיר אחת ולא היה הנהר מפסיק ביניהם".
"במה דברים אמורים? כשהיו שניהם בעיר אחת ולא היה הנהר מפסיק ביניהם".
- מדוע נהר המפריד בין מלמדים בעיר אחת מהווה סיבה לא להעביר את הילד למלמד טוב יותר?
- מהו אותו 'נהר' במציאות ימינו?
דיון
"אבל מעיר לעיר או מצד הנהר לצדו, אפילו באותה העיר אין מוליכין את הקטן, אלא אם כן היה בניין בריא על גבי הנהר, בניין שאינו ראוי ליפול במהרה".
"אבל מעיר לעיר או מצד הנהר לצדו, אפילו באותה העיר אין מוליכין את הקטן, אלא אם כן היה בניין בריא על גבי הנהר, בניין שאינו ראוי ליפול במהרה".
- מדוע צריך הרמב"ם להזהיר הורים שלא להעביר את ילדיהם נהר שהמעבר בו אינו בטוח?
- האם יש סכנות נוספות, לא פיזיות, במעבר לבית ספר מחוץ לשכונה?
קריאה מונחית ודיון: מי יכול לבחור?
דיון
המכתב שלפנינו נכתב בסוף המאה ה-19 לחכמי העיר טריפולי בלוב בידי החכם אליהו בכור חזן, רב העיר. הרב חזן ניסה ליצור שינוי במערכת החינוכית בעיר ולא הצליח. במכתבו הוא מגולל את סיפור הגעתו לעיר, מנתח את המציאות כפי שראה אותה ומתאר את השינוי שהציע ושנדחה על ידי מועצת חכמי העיר.
המכתב שלפנינו נכתב בסוף המאה ה-19 לחכמי העיר טריפולי בלוב בידי החכם אליהו בכור חזן, רב העיר. הרב חזן ניסה ליצור שינוי במערכת החינוכית בעיר ולא הצליח. במכתבו הוא מגולל את סיפור הגעתו לעיר, מנתח את המציאות כפי שראה אותה ומתאר את השינוי שהציע ושנדחה על ידי מועצת חכמי העיר.
אליהו בכור חזן, תעלומות לב, חלק ד, סימן ד
... והנה יד שלוחה אלי מגבירי ושרי העיר הגדולה הזאת עיר ואם בישראל טראבלס [טריפולי] המערב וע"א...
... ואני בבואי טרם כל נתתי אל לבי לראות מצב העיר ויושביה. ולדאבון לבבי ראיתי את העם פרוע לשמצה ורבים מעמי הארץ אינם לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ.
... והנה יד שלוחה אלי מגבירי ושרי העיר הגדולה הזאת עיר ואם בישראל טראבלס [טריפולי] המערב וע"א...
... ואני בבואי טרם כל נתתי אל לבי לראות מצב העיר ויושביה. ולדאבון לבבי ראיתי את העם פרוע לשמצה ורבים מעמי הארץ אינם לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ.
דיון
- למי דואג הרב חזן על פי הקטע שלעיל?
אליהו בכור חזן, תעלומות לב, חלק ד, סימן ד
ופניתי אני לראות הסיבה שהביאם לידי כך, והנה ראיתי כי הסיבה הראשית היא היעדר תלמוד תורה כהוגן וכראוי. כי אין להם מקום מיוחד שיכיל בתוכו כל נערי בני ישראל. ועל כן רוב המלמדים יושבים הם ותלמידיהם בתוך הבתי כנסיות. ומלבד הביזיון המגיע לבית מקדש מעט בלימוד שם ילדים קטנים שאינם יודעים לשמור על עצמם כהוגן. עוד זאת כי אין המקום ראוי ללימוד תלמידים של בית רבן שצריך הרב לישב בראש התלמידים מוקפים לפניו כעטרה כדי שיהיו כולם שומעים ורואים את הרב. כמו שנאמר בשולחן ערוך סימן רמ"ה וזה אי אפשר בבית הכנסת כי אינו עשוי לכך כמובן (ועיין במסכת כתובות דף קה' עמוד א'). גם כי כל מלמד יש לו קרוב לשישים או שבעים תלמידים והוא לבדו מלמדם, ואפילו ריש דוכנא לא מוקמו ליה. [=ואפילו עוזר הוראה לא הכינו לו]... הא ודאי הסברא נותנת כי ברבות התלמידים יתר על המידה הראויה ימעט הלימוד ולא יראו פרי נכון בלימודם ויאבדו הזמן לריק ולבהלה. ובפרט כאשר בכל ריבוי התלמידים האלה הספקת המלמד מועטה וחרפתו מרובה. לאהדורי אפתחא [=לחזר על הפתחים] מאבי הבנים לקמץ על ידי דמי הספקתו כעני שואל על פתח, ומוכרח להניח הילדים לבדם כדי לשאול אוכל לנפשו. עוד זאת כי אין גם אחד מהמלמדים שמלמד לנערים משנה וגמרא וזה גורם שתשתכח תורה מישראל חס וחלילה.
ופניתי אני לראות הסיבה שהביאם לידי כך, והנה ראיתי כי הסיבה הראשית היא היעדר תלמוד תורה כהוגן וכראוי. כי אין להם מקום מיוחד שיכיל בתוכו כל נערי בני ישראל. ועל כן רוב המלמדים יושבים הם ותלמידיהם בתוך הבתי כנסיות. ומלבד הביזיון המגיע לבית מקדש מעט בלימוד שם ילדים קטנים שאינם יודעים לשמור על עצמם כהוגן. עוד זאת כי אין המקום ראוי ללימוד תלמידים של בית רבן שצריך הרב לישב בראש התלמידים מוקפים לפניו כעטרה כדי שיהיו כולם שומעים ורואים את הרב. כמו שנאמר בשולחן ערוך סימן רמ"ה וזה אי אפשר בבית הכנסת כי אינו עשוי לכך כמובן (ועיין במסכת כתובות דף קה' עמוד א'). גם כי כל מלמד יש לו קרוב לשישים או שבעים תלמידים והוא לבדו מלמדם, ואפילו ריש דוכנא לא מוקמו ליה. [=ואפילו עוזר הוראה לא הכינו לו]... הא ודאי הסברא נותנת כי ברבות התלמידים יתר על המידה הראויה ימעט הלימוד ולא יראו פרי נכון בלימודם ויאבדו הזמן לריק ולבהלה. ובפרט כאשר בכל ריבוי התלמידים האלה הספקת המלמד מועטה וחרפתו מרובה. לאהדורי אפתחא [=לחזר על הפתחים] מאבי הבנים לקמץ על ידי דמי הספקתו כעני שואל על פתח, ומוכרח להניח הילדים לבדם כדי לשאול אוכל לנפשו. עוד זאת כי אין גם אחד מהמלמדים שמלמד לנערים משנה וגמרא וזה גורם שתשתכח תורה מישראל חס וחלילה.
דיון
- אילו בעיות מזהה הרב חזן?
אליהו בכור חזן, תעלומות לב, חלק ד, סימן ד
גם רוב, ככל הילדים לא יתלמדו אפילו כתיבה עברית וזאת הייתה גרמא כנזיקין [=הגורם לנזק] כי יגדלו הילדים כפראים במדבר. ואף בצאתם לפועלם ולעבודתם יהיה מלאכתם וכתובתם נעשית על ידי אחרים.
וגדולה מכל אלה גרם היעדר הלימוד הנכון בעיר הזאת כי הגבירים ויחידי העיר הזאת אשר לא יכלו להניח בניהם במצב רע ומר כזה. הם שולחים בניהם לערי אירופה להתלמד שם: לשונות, וכתיבת העמים, והדבר מובן מאליו מה אחרית אלו הבנים היושבים בערי החירות והדרור באין עליהם מורא כלל ועיקר, וגם לא מורא אב ואם. ומה יעשה אותו הבן ולא יחטא? וגם פה בתוך העיר נמצא סקולא [=בית ספר] של נוצרים וגם שם ילכו נערי בני ישראל לשמוע לקח מפי מורה נוצרי ומספרי הנוצרים ויתערבו בילדי הגויים וילמדו ממעשיהם.
גם רוב, ככל הילדים לא יתלמדו אפילו כתיבה עברית וזאת הייתה גרמא כנזיקין [=הגורם לנזק] כי יגדלו הילדים כפראים במדבר. ואף בצאתם לפועלם ולעבודתם יהיה מלאכתם וכתובתם נעשית על ידי אחרים.
וגדולה מכל אלה גרם היעדר הלימוד הנכון בעיר הזאת כי הגבירים ויחידי העיר הזאת אשר לא יכלו להניח בניהם במצב רע ומר כזה. הם שולחים בניהם לערי אירופה להתלמד שם: לשונות, וכתיבת העמים, והדבר מובן מאליו מה אחרית אלו הבנים היושבים בערי החירות והדרור באין עליהם מורא כלל ועיקר, וגם לא מורא אב ואם. ומה יעשה אותו הבן ולא יחטא? וגם פה בתוך העיר נמצא סקולא [=בית ספר] של נוצרים וגם שם ילכו נערי בני ישראל לשמוע לקח מפי מורה נוצרי ומספרי הנוצרים ויתערבו בילדי הגויים וילמדו ממעשיהם.
דיון
- מה הפתרון של הגבירים ושרי העיר?
- האם הדרך שבה פועלים הגבירים פותרת את הבעיה?
אליהו בכור חזן, תעלומות לב, חלק ד, סימן ד
את כל אלה ראיתי, ונתון אל לבי ותרגז בטני וכל עצמותי אחזו רעד. לב מי לא ידאב ועין מי לא ידמע דמוע בראותה כל אלה, ויותר מהמה שלא ניתן להיאמר ולהיכתב, לכן שמתי אל לבי לבקש מנוח לכל אלה במלתא דשוייא לכולהו [=בדיבור שווה לכולם] כעשיר כאביון כדל כהלך. והוא באשר נייסד בית ספר גדול ורחב ידיים אשר שם יתקבצו המלמדים החכמים ללמד לעם ה' תורה ומשנה וגמרא ושעה או שתי שעות ביום ילמדו אותה כתיבה עברית ואיטלקית שהיא צריכה לעיר הזאת. ובזה נסיר החרפה מעל אלה השומעים לקח מאינו יהודי, עם בני הנעורים אשר לא מבני ישראל המה. והנם מנוערים מתורה ומצוות וגם אלה אשר היו עד כה לדראון עולם משוללים תורה ודרך ארץ הלא עתה כולם יחד יבינו במקרא ובמשנה וגם מעט דרך ארץ ממורה יהודי. במקום קדוש אשר כולו אומר כבוד לה' ותורתו הקדושה תחת השגחת מנהלים תלמידי חכמים ויראי ה' אשר ישיתו לבם תהלוכות בית הספר על פי התנאים ההגונים בכל מידי דמיטב [=דברים של טוב] והגבירים ה' עליהם יחיו בלב שלם נתרצו ויאותו להביא בניהם אל בית הספר הזה המלא רוח דעת ויראת ה'. ולא יוסיף יבוא בם ערל וטמא. ויתנדבו נדבה גדולה לקניית החצר וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו.
מושגים
את כל אלה ראיתי, ונתון אל לבי ותרגז בטני וכל עצמותי אחזו רעד. לב מי לא ידאב ועין מי לא ידמע דמוע בראותה כל אלה, ויותר מהמה שלא ניתן להיאמר ולהיכתב, לכן שמתי אל לבי לבקש מנוח לכל אלה במלתא דשוייא לכולהו [=בדיבור שווה לכולם] כעשיר כאביון כדל כהלך. והוא באשר נייסד בית ספר גדול ורחב ידיים אשר שם יתקבצו המלמדים החכמים ללמד לעם ה' תורה ומשנה וגמרא ושעה או שתי שעות ביום ילמדו אותה כתיבה עברית ואיטלקית שהיא צריכה לעיר הזאת. ובזה נסיר החרפה מעל אלה השומעים לקח מאינו יהודי, עם בני הנעורים אשר לא מבני ישראל המה. והנם מנוערים מתורה ומצוות וגם אלה אשר היו עד כה לדראון עולם משוללים תורה ודרך ארץ הלא עתה כולם יחד יבינו במקרא ובמשנה וגם מעט דרך ארץ ממורה יהודי. במקום קדוש אשר כולו אומר כבוד לה' ותורתו הקדושה תחת השגחת מנהלים תלמידי חכמים ויראי ה' אשר ישיתו לבם תהלוכות בית הספר על פי התנאים ההגונים בכל מידי דמיטב [=דברים של טוב] והגבירים ה' עליהם יחיו בלב שלם נתרצו ויאותו להביא בניהם אל בית הספר הזה המלא רוח דעת ויראת ה'. ולא יוסיף יבוא בם ערל וטמא. ויתנדבו נדבה גדולה לקניית החצר וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו.
מושגים
- הרב אליהו בכור חזן - נולד ב1840 בסמירנה (איזמיר, טורקיה), נסע לירושלים עם סבו, חיים דוד חזן. שימש חבר ברבנות של קהילת ירושלים וגייס כספים לארץ הקודש. כיהן כרב העיר טריפולי ולאחר מכן כרב הראשי של אלכסנדריה. בין כתביו: טוב לב, ישרי לב, קונטרס ישמע משה.
דיון
- איזה פתרון מציע הרב חזן?
- מה ייחודי בפתרון שהציע?
חלקו האחרון של המכתב: לקבוצות שמעוניינות להמשיך בלימוד
אליהו בכור חזן, תעלומות לב, חלק ד, סימן ד
אך לדאבון לבבנו קמו עלינו תרי רבנן [=שני רבנים] מנו תלת יוציאו קול במחנה העברים לאמור כי דבר זה אסור מן התורה ושהראשונים ז"ל [=זכרונם לברכה] החרימו עניין זה.
ויהי העם כמתאוננים כי אם כנים הדברים מרוע ולא אזרו חיל לאסור לימוד לשון איטלקי וצרפתי אשר לומדים יותר משלושים ילדים אצל המורה הנוצרי והם לא נתעוררו להגיד לבית ישראל. וגם את בנותיהם שולחים אצל הכומרות ללמדם לשון הנזכר ולא היה פוצה פה ומצפצף ועתה שבאים להרים המכשול הזה המה יצאו לקראת נשק לאסור איסר במשטח חרמים דבר שלא ישוער ולא נהיה לעולמים. ואנוכי להסיר עיקשות פה מעלי ראיתי חובה לעצמי להגיד כי ישר גופא דעובדא [=עיקר המעשה]. והנה באתי היום במגילת ספר כתוב עלי להראות העמים והשרים כי צדקתי בשופטי ולפום דינא [=ולפי הדין] אין איסור בדבר כלל וכלל. ואדרבא כגון דא [=זה] שבאים אנו להצילם מפח המוקש אשר רבים נלכדו לחבק חוק נכרים אשר אומרים החלוקה בלתי לימוד תורה כלל ועיקר. הא ודאי למצווה ייחשב להביאם לחסות תחת כנפי התורה והמצווה עם דרך ארץ וזה יתקיים בידם בעזרת ה' יתברך.
אך לדאבון לבבנו קמו עלינו תרי רבנן [=שני רבנים] מנו תלת יוציאו קול במחנה העברים לאמור כי דבר זה אסור מן התורה ושהראשונים ז"ל [=זכרונם לברכה] החרימו עניין זה.
ויהי העם כמתאוננים כי אם כנים הדברים מרוע ולא אזרו חיל לאסור לימוד לשון איטלקי וצרפתי אשר לומדים יותר משלושים ילדים אצל המורה הנוצרי והם לא נתעוררו להגיד לבית ישראל. וגם את בנותיהם שולחים אצל הכומרות ללמדם לשון הנזכר ולא היה פוצה פה ומצפצף ועתה שבאים להרים המכשול הזה המה יצאו לקראת נשק לאסור איסר במשטח חרמים דבר שלא ישוער ולא נהיה לעולמים. ואנוכי להסיר עיקשות פה מעלי ראיתי חובה לעצמי להגיד כי ישר גופא דעובדא [=עיקר המעשה]. והנה באתי היום במגילת ספר כתוב עלי להראות העמים והשרים כי צדקתי בשופטי ולפום דינא [=ולפי הדין] אין איסור בדבר כלל וכלל. ואדרבא כגון דא [=זה] שבאים אנו להצילם מפח המוקש אשר רבים נלכדו לחבק חוק נכרים אשר אומרים החלוקה בלתי לימוד תורה כלל ועיקר. הא ודאי למצווה ייחשב להביאם לחסות תחת כנפי התורה והמצווה עם דרך ארץ וזה יתקיים בידם בעזרת ה' יתברך.
דיון
- איזה 'נהר' לא מוכנים רבני הקהילה לחצות בדרך לבית ספר איכותי שמציע הרב?
דף הנחיות למנחה:
הצעת הנחיה -בחירת הורים.rtf
הצעת הנחיה -בחירת הורים.rtf