הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
בשיעור זה נבחן את הכלים העומדים לרשותן של קבוצות אוכלוסייה שונות על מנת לשנות את מעמדן בחברה. הלימוד מציע דרכי פעולה בכלים השייכים באופן מסורתי לקבוצה השלטת (כסף, השכלה ומעמד), מבלי לוותר על הכלים הקיימים בידי הקבוצה המוחלשת (מסורת ואחריות חברתית). היכולת להכיר בכלים אלה באמצעות החינוך ולהשתמש בהם, הופכת אותם למקור של כוח בפעולה לשינוי חברתי.
פתיחה
דיון
מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע [=לבוש בהידור] ביותר.
אמר לו [ר' ינאי]: "יבוא רבי ויתקבל לאכול אצלנו?"
אמר לו [האורח]: "הן"
הכניסו לביתו, האכילו והשקהו
בדקו במקרא ולא מצאו, במשנה ולא מצאו, באגדה ולא מצאו, בתלמוד ולא מצאו.
אמר לו [ר' ינאי]: "קח וברך"
אמר לו [האורח]: "יברך ינאי בביתו"
אמר לו [ר' ינאי]: "התוכל לחזור אחרי מה שאומר לך?"
אמר לו [האורח]: "הן"
אמר לו [ר' ינאי]: "אמור: אכל הכלב מפִּיתו של ינאי"
מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע [=לבוש בהידור] ביותר.
אמר לו [ר' ינאי]: "יבוא רבי ויתקבל לאכול אצלנו?"
אמר לו [האורח]: "הן"
הכניסו לביתו, האכילו והשקהו
בדקו במקרא ולא מצאו, במשנה ולא מצאו, באגדה ולא מצאו, בתלמוד ולא מצאו.
אמר לו [ר' ינאי]: "קח וברך"
אמר לו [האורח]: "יברך ינאי בביתו"
אמר לו [ר' ינאי]: "התוכל לחזור אחרי מה שאומר לך?"
אמר לו [האורח]: "הן"
אמר לו [ר' ינאי]: "אמור: אכל הכלב מפִּיתו של ינאי"
דיון
- מדוע מרשה לעצמו ר' ינאי להתנהג בצורה כזו כלפי אורחו?
דיון
קם ואחז בו, אמר לו: "ירושתי בידך שאתה מונע אותה ממני?"
אמר לו [ר' ינאי]: "ואיזו ירושתך בידי?"
אמר לו [האורח]: "פעם אחת עברתי לפני בית הספר ושמעתי את קולות התינוקות אומרים 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב' (דברים ל"ג) מורשה קהילת ינאי לא כתוב, אלא קהילת יעקב".
קם ואחז בו, אמר לו: "ירושתי בידך שאתה מונע אותה ממני?"
אמר לו [ר' ינאי]: "ואיזו ירושתך בידי?"
אמר לו [האורח]: "פעם אחת עברתי לפני בית הספר ושמעתי את קולות התינוקות אומרים 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב' (דברים ל"ג) מורשה קהילת ינאי לא כתוב, אלא קהילת יעקב".
דיון
- כיצד מערער האורח על הרשות שלקח לעצמו ר' ינאי?
אמר לו [ר' ינאי]: "כיצד זכית לאכול על שולחני?".
אמר לו [האורח]: "מימי לא שמעתי מילה רעה על אדם וחזרתי לאמרה לבעליה, ולא ראיתי שניים שרבים זה עם זה ולא נתתי שלום ביניהם".
אמר לו [ר' ינאי]: "כל הדרך ארץ הזו וקראתיך כלב?"
מילים
אמר לו [האורח]: "מימי לא שמעתי מילה רעה על אדם וחזרתי לאמרה לבעליה, ולא ראיתי שניים שרבים זה עם זה ולא נתתי שלום ביניהם".
אמר לו [ר' ינאי]: "כל הדרך ארץ הזו וקראתיך כלב?"
מילים
- שלום בית - המושג מתייחס ליחסים האידיאלים שבין בני זוג נשואים, כאשר קיימת הרמוניה ביניהם, בלי חיכוכים ומריבות.
דיון
- אילו קבוצות בחברה מיוצגות על ידי הדמויות בסיפור?
דיון
פאולו פריירה- היכולת לחלום והאומץ לשנות
פאולו פריירה נולד ב-1921 באזור מוכה עוני בברזיל. המשבר הכלכלי של שנות השלושים פגע קשות במשפחתו, שהפכה ממשפחה מן המעמד הבינוני למשפחה ענייה, הנתונה במאבק הישרדות מתמיד. הם עברו לגור בשכונה שבה נחשף פאולו כילד לעוני הנורא שסביבו, לחבריו שאכלו פחות ממנו או שכמעט ולא אכלו כלום. "כשהייתי בן 10", הוא מספר, "התחלתי לחשוב שיש הרבה דברים בעולם שאינם כפי שהם צריכים להיות". הרעב גרם לו פיגור חמור בראשית לימודיו. "לא יכולתי להבין את הלימודים בבית הספר היסודי", הוא מספר. "הייתי נכשל במבחנים. בכיתי, סבלתי. הייתי רעב והרגשתי אשם".
אט אט השתפר מצבה הכלכלי של המשפחה, פאולו התגבר על הפערים שצבר וכאשר גדל סיים את לימודיו באוניברסיטה, ומאז ועד מותו ב-1997 פעל ללא לאות לשיפור מצבם של עניי ארצו. תוך כדי פעולה בקרב העניים גילה את בעיית האנאלפביתיות (אי-ידיעת קרוא וכתוב), והוא פיתח ויישם שיטה להוראת קרוא וכתוב למבוגרים, מתוך הכרה שיש קשר ישיר בין השכלה לבין דמוקרטיה: בתקופתו של פריירה, מי שלא ידע קרוא וכתוב לא היה רשאי להשתתף בבחירות במדינה ולהצביע; פריירה הבין שללמד את תושביה העניים של ברזיל לקרוא ולכתוב הוא הדרך לדמוקרטיה אמיתית.
פריירה אסף קבוצות של מבוגרים מן האזורים הכפריים של המדינה וישב אתם ללמוד. המיוחד בשיטת הלימוד שהוא פיתח היה שהלמידה התחילה מהידע של האנשים עצמם, ושהקשר בינו לבינם היה קשר שוויוני לגמרי. הלימוד התחיל תמיד מן הדברים שאנשים הכירו: מכיוון שהיו חקלאים, למדו על דברים הקשורים לעולמם, כגון פרות, ירקות, דגנים, דרכי גידול והשקיה - ומשם עברו לאותיות ומילים. הלומדים היו שותפים שווים בתהליך הלמידה גם משום שהיה להם ידע שנחשב לחשוב ורלוונטי ללמידה שלהם, וגם כי הלומדים הפכו מהר מאוד למלמדים: השיטה של פריירה נבנתה כך, שמי שכבר למדו את האותיות הראשונות בא'-ב' לימדו את המתחילים, וכך מעגלי הלומדים הלכו והתרחבו. למה צריך לדעת הכול כדי שאפשר יהיה ללמד אחרים? שאל פריירה. כל אחד יכול ללמד אחרים את מה שהוא כבר יודע: וכל אחד יודע דברים. מהו עומק המים הדרוש בבאר כדי שאפשר יהיה לשאוב ממנה מים? שאל, ותשובתו: דלי ועוד קצת... אין צורך שהבאר תהיה מלאה עד שפתה. כל אחד יכול ללמוד כל דבר, ובוודאי שכל אחד יכול ללמד! משל הדלי והבאר מתמצת את כל גישתו של פאולו פריירה ללמידה ולהוראה, גישה המבוססת על כבוד ללומד, על שוויון בין הלומד למלמד ועל למידה שהיא דו-שיח ולא "העברה" של ידע.
למפעלו של פריירה היה מקום מרכזי במאבקו של העם הברזילאי לדמוקרטיה ולשוויון. אבל ב-1964 כל זה נעצר, כאשר תפס הצבא את השלטון בברזיל בהפיכה צבאית. פריירה נאסר, ואחרי 70 יום בבית הסוהר גורש מברזיל ויצא לגלות עם משפחתו. שם המשיך בפעילותו החברתית והחינוכית בארצות שונות והפך לאחד המנהיגים והמחנכים המשפיעים והנערצים בארצו ובעולם כולו. דרכו ושיטתו משמשות עד היום השראה ומודל למחנכים ופעילים למען שוויון בחינוך.
כתבה: יפה בניה
פאולו פריירה- היכולת לחלום והאומץ לשנות
פאולו פריירה נולד ב-1921 באזור מוכה עוני בברזיל. המשבר הכלכלי של שנות השלושים פגע קשות במשפחתו, שהפכה ממשפחה מן המעמד הבינוני למשפחה ענייה, הנתונה במאבק הישרדות מתמיד. הם עברו לגור בשכונה שבה נחשף פאולו כילד לעוני הנורא שסביבו, לחבריו שאכלו פחות ממנו או שכמעט ולא אכלו כלום. "כשהייתי בן 10", הוא מספר, "התחלתי לחשוב שיש הרבה דברים בעולם שאינם כפי שהם צריכים להיות". הרעב גרם לו פיגור חמור בראשית לימודיו. "לא יכולתי להבין את הלימודים בבית הספר היסודי", הוא מספר. "הייתי נכשל במבחנים. בכיתי, סבלתי. הייתי רעב והרגשתי אשם".
אט אט השתפר מצבה הכלכלי של המשפחה, פאולו התגבר על הפערים שצבר וכאשר גדל סיים את לימודיו באוניברסיטה, ומאז ועד מותו ב-1997 פעל ללא לאות לשיפור מצבם של עניי ארצו. תוך כדי פעולה בקרב העניים גילה את בעיית האנאלפביתיות (אי-ידיעת קרוא וכתוב), והוא פיתח ויישם שיטה להוראת קרוא וכתוב למבוגרים, מתוך הכרה שיש קשר ישיר בין השכלה לבין דמוקרטיה: בתקופתו של פריירה, מי שלא ידע קרוא וכתוב לא היה רשאי להשתתף בבחירות במדינה ולהצביע; פריירה הבין שללמד את תושביה העניים של ברזיל לקרוא ולכתוב הוא הדרך לדמוקרטיה אמיתית.
פריירה אסף קבוצות של מבוגרים מן האזורים הכפריים של המדינה וישב אתם ללמוד. המיוחד בשיטת הלימוד שהוא פיתח היה שהלמידה התחילה מהידע של האנשים עצמם, ושהקשר בינו לבינם היה קשר שוויוני לגמרי. הלימוד התחיל תמיד מן הדברים שאנשים הכירו: מכיוון שהיו חקלאים, למדו על דברים הקשורים לעולמם, כגון פרות, ירקות, דגנים, דרכי גידול והשקיה - ומשם עברו לאותיות ומילים. הלומדים היו שותפים שווים בתהליך הלמידה גם משום שהיה להם ידע שנחשב לחשוב ורלוונטי ללמידה שלהם, וגם כי הלומדים הפכו מהר מאוד למלמדים: השיטה של פריירה נבנתה כך, שמי שכבר למדו את האותיות הראשונות בא'-ב' לימדו את המתחילים, וכך מעגלי הלומדים הלכו והתרחבו. למה צריך לדעת הכול כדי שאפשר יהיה ללמד אחרים? שאל פריירה. כל אחד יכול ללמד אחרים את מה שהוא כבר יודע: וכל אחד יודע דברים. מהו עומק המים הדרוש בבאר כדי שאפשר יהיה לשאוב ממנה מים? שאל, ותשובתו: דלי ועוד קצת... אין צורך שהבאר תהיה מלאה עד שפתה. כל אחד יכול ללמוד כל דבר, ובוודאי שכל אחד יכול ללמד! משל הדלי והבאר מתמצת את כל גישתו של פאולו פריירה ללמידה ולהוראה, גישה המבוססת על כבוד ללומד, על שוויון בין הלומד למלמד ועל למידה שהיא דו-שיח ולא "העברה" של ידע.
למפעלו של פריירה היה מקום מרכזי במאבקו של העם הברזילאי לדמוקרטיה ולשוויון. אבל ב-1964 כל זה נעצר, כאשר תפס הצבא את השלטון בברזיל בהפיכה צבאית. פריירה נאסר, ואחרי 70 יום בבית הסוהר גורש מברזיל ויצא לגלות עם משפחתו. שם המשיך בפעילותו החברתית והחינוכית בארצות שונות והפך לאחד המנהיגים והמחנכים המשפיעים והנערצים בארצו ובעולם כולו. דרכו ושיטתו משמשות עד היום השראה ומודל למחנכים ופעילים למען שוויון בחינוך.
כתבה: יפה בניה
דיון
- פריירה זיהה שהכלי הראשון שיעניק כוח לבני המעמד הנמוך בברזיל הוא קריאה וכתיבה. אלו כלים יעניקו כוח לקבוצות הפחות משופעות בחברה כיום?
- אילו כלים יש לקבוצות עצמן שיכולים להוות מקור כוח במאבק לשוויון חברתי (בדומה לדרך ארץ של אורחו של רבי ינאי)?
לימוד משותף או בחברותות
פרק ז:
(טו) וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת-יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו. (טז) וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית-אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל-הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה. (יז) וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי-שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת-יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'.
פרק ח:
(א) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת-בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל. (ב) וַיְהִי שֶׁם-בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע (ג) וְלֹא-הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ-שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט.
(טו) וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת-יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו. (טז) וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית-אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל-הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה. (יז) וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי-שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת-יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'.
פרק ח:
(א) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת-בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל. (ב) וַיְהִי שֶׁם-בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע (ג) וְלֹא-הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ-שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט.
And Shemu᾽el judged Yisra᾽el all the days of his life.
דיון
- מה היה חטאם של בני שמואל על פי המקרא?
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר: בני שמואל חטאו - אינו אלא טועה. שנאמר: "ויהי כי זקן שמואל ובניו לא הלכו בדרכיו" - בדרכיו לא הלכו - אך לא חטאו.
אלא מה כוונת הכתוב שהוא אומר: "ויטו אחרי הבצע" - שלא עשו כמעשה אביהם, שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם, שנאמר: "והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל" והם לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן.
אלא מה כוונת הכתוב שהוא אומר: "ויטו אחרי הבצע" - שלא עשו כמעשה אביהם, שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם, שנאמר: "והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל" והם לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן.
Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: Anyone who says that the sons of Samuel sinned is nothing other than mistaken, as it is stated: “And it came to pass, when Samuel was old that he made his sons judges over Israel…And his sons walked not in his ways but sought after unjust gain, and took bribes, and perverted justice” (I Samuel 8:1–3). By inference: In his ways they did not walk, however, they did not sin either. They were not the equals of their father, but they were not sinners. However, how then do I establish the meaning of the verse: “And they sought after unjust gain,” indicating that they were sinners? It means that they did not conduct themselves in accordance with the actions of their father. As Samuel the righteous would travel to all places where the people of Israel were located and sit in judgment in their towns, as it is stated: “And he went from year to year in circuit from Beth-El, and Gilgal, and Mitzpa, and judged Israel in all those places” (I Samuel 7:16). And, however, they did not do so and travel from place to place. Rather, they sat in their own cities in order to enhance the fees collected by their attendants and scribes. Therefore, the verse ascribes to them liability as if they sinned by seeking ill-gotten gains and bribes.
דיון
- כיצד מזכה המדרש את בניו של שמואל מחטאם הקשה המתואר במקרא?
- כיצד המדרש מתיישב בכל זאת עם דברי המקרא?
איירה שור ופאולו פריירה, פדגוגיה של שחרור - דיאלוגים על שינוי בחינוך, ספרי מפרש, תל אביב 1990, עמ' 48
אנו יודעים שלא החינוך הוא המעצב את החברה. להפך, החברה היא המעצבת את החינוך, בהתאם לאינטרסים של אלה שהעוצמה בידיהם.
ואם אלה פני הדברים, אין אנו יכולים לצפות מן החינוך שיהיה המנוף לשינוי אלה שבידיהם הבעלות על העוצמה. יהיה זה נאיבי לדרוש מהמעמד השליט שינהיג סוג של חינוך היכול לפעול נגדו.
אילו הניחו לחינוך שלנו להתממש ללא פיקוח הממסד, הוא היה מציק ללא הרף לבעלי העוצמה והשליטה. אבל מוסדות השלטון אינם מניחים לו לנפשו. הם פוקחים עליו עין.
אנו יודעים שלא החינוך הוא המעצב את החברה. להפך, החברה היא המעצבת את החינוך, בהתאם לאינטרסים של אלה שהעוצמה בידיהם.
ואם אלה פני הדברים, אין אנו יכולים לצפות מן החינוך שיהיה המנוף לשינוי אלה שבידיהם הבעלות על העוצמה. יהיה זה נאיבי לדרוש מהמעמד השליט שינהיג סוג של חינוך היכול לפעול נגדו.
אילו הניחו לחינוך שלנו להתממש ללא פיקוח הממסד, הוא היה מציק ללא הרף לבעלי העוצמה והשליטה. אבל מוסדות השלטון אינם מניחים לו לנפשו. הם פוקחים עליו עין.
דיון
- מדוע אלה שבידיהם העוצמה לא יפעלו לשינוי החברה באמצעות החינוך?
- כיצד נבין את מעשי בני שמואל בתלמוד מנקודת מבטו של פריירה?
דף הנחיות למנחה:
פדגוגיה.rtf
פדגוגיה.rtf