מטרות החינוך

השיעור עוסק במטרות החינוך, ומנסה לנתח את מטרות החינוך הממלכתי בישראל, כפי שהציג משרד החינוך בשנת 2000, על פי הדגם שיצר ההוגה החינוכי צבי לם. לפי לם, ישנן שלוש מטרות-על בחינוך, וכל מוסד חינוכי צריך לבחור במטרת-על מרכזית שתנחה אותו: חינוך בשירות התרבות (אקולטורציה); חינוך בשירות החברה (סוציאליזציה); וחינוך בשירות הפרט (אינדיבידואציה). בשיעור נשאל אילו מטרות מוצבות בחינוך, מהי הדרך ליישומן, והאם מטרות אלה יכולות לדור בכפיפה אחת?

מעובד על פי: צבי לם, 'אידיאולוגיות ומחשבת החינוך', כל שצריך להיות אדם (בעריכת נמרוד אלוני), הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת 2005, עמ' 121-113
את מי משרת החינוך?
לשאלה: את מי משרת החינוך? יש שלוש תשובות אפשריות:
א. החינוך משרת את החברה; ב. החינוך משרת את היחיד; ג. החינוך משרת את התרבות.
כל אחת מן התשובות מובילה לחינוך מסוג אחר ובעל מטרות אחרות.
חינוך שמשרת את החברה הוא חינוך שרוצה להכשיר את התלמיד למלא את התפקידים החיוניים לקיומה של החברה שבה הוא חי. כדי להתקיים, חברה זקוקה לכך שחבריה ידעו להיות בנים והורים, ילמדו מקצוע ויוכלו לעבוד ולהתפרנס, וכדומה. החינוך על פי התפיסה הזו מיועד לעצב בוגר שידע להשתלב בחברה כפי שהיא, ויקבל את הכלים והמיומנויות הדרושים למלא את תפקידיו החברתיים השונים.
חינוך שמשרת את היחיד שואל: מה הילד רוצה? בשיטת החינוך הזו, הילד הוא במרכז. על פי תפיסה זו, מטרת החינוך היא המימוש העצמי של היחיד על נטיותיו והתפתחויותיו. הנחת היסוד של תפיסה זו היא שהאדם טוב מטבעו, ואם ניתן לו את החופש והמרחב להתפתח ולצמוח על פי דרכו, הוא יממש את טבעו הטוב כאשר יגדל.
חינוך שמשרת את התרבות הוא חינוך שעיקר תפקידו להעביר ללומד את הידע והמסורת התרבותית שהוא משויך אליה. על פי התפיסה הזו, הדבר החשוב ביותר בתהליך החינוכי הוא שהלומד יפנים את הערכים של התרבות ויכיר את הטקסטים המרכזיים שלה.

תיקון לחוק החינוך הממלכתי משנת תשי"ג 1953 פורסם בחוזר מנכ"ל סא/2(א), ב תשרי תשס"א, 2 באוקטובר 2000, כולל התיקון לסעיף 5
מטרות החינוך הממלכתי
1. לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו.
2. להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים.
3. ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל.
4. ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדם.
5.לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כישרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכול למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות.
6. לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית, ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי.
7. לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויזמה, ולפתח מודעות ועירנות לתמורות ולחידושים.
8. להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעוררת את השונה והתומכת בו.
9. לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל.
10. לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח.
11. להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל.
© כל הזכויות שמורות למדינת ישראל

דיון

• את מי, לפי דעתכם, צריך החינוך לשרת יותר: את היחיד, את החברה, או את התרבות?
• מיינו את מטרות משרד החינוך לשלוש קטגוריות: מטרות שנוגעות ליחיד; לחברה; לתרבות.
• היכן מוטל עיקר הכובד של מטרות משרד החינוך?

הרב שמעון אגסי, אמרי שמעון, הוצאת צאלח ב"ר ירושלים תשכ"ח, עמ' ר"ו-ר"ז
חינוך הבנים
"הנצו הרימונים" - אלו הבנים, שעליהם אמרו: "אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון". אם הנצו בילדותם תורה ומצוות ומעשים טובים - כרימונים, אם לאו. ובאה תשובה: "לא ידעתי נפשי שמתני" וכו'. כלומר, מה אענה ומה אומר ומה ראיתי ומה נסתכלתי מהראייה המעגמת נפש ראיתי. ראיתי את הבן לָבוש לְבוש נכרי, מקצר בעליונים ומאריך בתחתונים, מסלסל בשערו, מְיַפֶּה את עיניו ומחליק את סנדלו להיות מבהיק, וספרי מירס [ספרים חיצוניים] תחת זרועותיו והולך השכם בבוקר להאסקול"א [בית ספר] וכל היום מצפצף כעגור בשפת צרפת וזכר תורת עברית לא יעלה על דל שפתיו. ובבואו מבית הספר לעת צהריים ורואה שעדיין לא הכינו לו את הארוחה טרם בואו, הוא בועט בפרת הבשן היא אימו, והיא פוערת פיה לבלי חוק כנגד המשרתת, "ויפתח ה' את פי האתון" לקלל ולחרף - למה לא הכינה לעורב צידו, וקם שאון בבית, אלה מפה ואלה מפה. ובין כה וכה הביאו לו ארוחה ובא וישב לו על השולחן. ונושך ואוכל כחמור בלי נטילת ידיים ובלי ברכת המוציא, ומלא כריסיה זיני בישי [וממלא את בטנו מזונות רעים] עד שכריסו נבקעת, ויקום וילך בלי ברכת המזון, ואחר כך אין לו מנוחה כדוב, אלא מטייל ארוכות וקצרות בראש פרוע, ומשנן וחזור חזור, מה שלמד בבית הספר כדי להיות שגור בפיו בעל פה, וכמעשהו בצהריים, כך מעשהו לעת ערב, וזה דרכו תמיד. באופן שאינו, לא במקרא ולא בדרך ארץ ולא במידות, פרא ולא אדם, בער ולא איש, משולל ממצב הנימוסי והדתי. והגורם לכל זה, בעבור שבולמוס הקנאה אחז אותם להדמות אל אנשי אירופא ובפרט להצרפתים.

מושגים

• הרב שמעון אגסי - (1913-1852) נולד בבגדאד, היה סוחר ותלמיד חכם שעסק בקבלה. מעמדו בקהילה היה גבוה למרות שסירב למשרה רבנית. ספרו "אמרי שמעון" מכיל דרשות שונות שכתב ושנשא בעל פה.

הרב יצחק קוריאט, נחלת אבות, , ליוורנו תרנ"ט 1899, עמ' מ"א.
... הֹראֶתָ לדעת מלשון המחבר הנפלא הזה כי המלאכה היא עיקר ושורש לכל שלימות חיי האדם הנעלה מכל חי, בין על דרך המוסר בין על דרך התורה, וכמעט שעיקר הדת הישראלית תלויה בה. ותמיה אני על עצמינו במדינותינו אלה, שאין אנחנו שמים לב על זה כי דברים אלו יכול להבינם כל אדם, אפילו שאינו לא חכם ולא למדן כי ניכרים דברי אמת ויושר (בחוש' נחש'). שבכל יום ויום אנו רואים כמה בני אדם נודדים ללחם ואין, וכל זה על הרוב הוא מפני שלא למדו איזה מלאכה כלל, או מפני שלמדו מלאכה שאינה ראויה לתת להם כדי פרנסתם מחסרון השגחת הוריהם עליהם...
...ובפרט אנשי אירופה מהם מלכים מהם אפרכים [שליטים] שיש בהם כמה חכמים גדולים וידועים חקרי לב רבים בדעות ועשירים מופלגים ונקיי הדעת ומשכילים בכמה חוכמות אשר שומעם הולך בכל המדינות שמשכימים להלכה ולמעשה פה אחד בחיוב המלאכה על כל אחד ואחד ולכן הם משגיחים גם על אחיהם בני בריתם הנפוצים על פני כל הארץ ללמדם חכמות ולשונות העמים העומדים כפרץ להגן עלינו מכל צרה וצוקה. כמו שרואים זה כמה במדינותינו אלה וגם במדינות אחרים "כמו ששמעו" שזה כמה שנים שנתעוררו כמה חברות כמו חברת "כל ישראל חברים" וחברת "אגודת אחים" וכיוצא בהם, ה' יחיהם ויזכיהם, עד שקבעו בתי ספר ללמוד בנים ובנות ללמד את נערי בני ישראל קריאה וכתיבה וכמה מידי דמיטב ותמיד הם משתדלים בכל עוז ותעצומות בכוחם ואונם וכמה ממון מפזרים על זה הרבה אין קץ, ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלמה, יראו זרע, יאריכו ימים על ממלכתם בעושר וכבוד והצלחה מרובה בימיהם וימינו תוושע יהודה, וישראל ישכון לבטח, אמן כן יהי רצון.

מושגים

• הרב יצחק קוריאט - מעט מאוד ידוע לנו עליו. חי במוגדור שבמרוקו במחצית השניה של המאה ה-19. ספרו "נחלת אבות" כולל דרשות בתחומים של חיי הימיום של היהודי.
• כי"ח - כל ישראל חברים (בצרפתית – אליאנס Alliance Israélite Universelle) הוא ארגון בין-לאומי ראשון מסוגו של יהודים, שהוקם בשנת 1860 בפריז. מטרת הארגון הייתה להגן על זכויות היהודים, ולמנוע את אפלייתם לרעה, להעלות את רמת התרבות בקרב החברה היהודית וכן את רמתם החברתית והפוליטית.

דיון

• בשירות איזה "אדון" פועל החינוך, לפי כל אחד מהרבנים?
• כיצד משפיעה התפיסה ביחס למטרת העל בחינוך, על יחסו של כל חכם לבתי הספר של כי"ח?