הדף מאת: אור אליאסיאן / ארגון בת קול
הדף עוסק בראיית האחר ובהכרת מצוקותיו. חשיפת התגובות לנוכח מצוקותיהם של אחרים, תאפשר לנו להבין אילו תחושות מצוקה זו מעלה בנו. כמו כן, היא תאפשר לראות האם תחושות אלו מניעות אותנו לפעולה.
ראיה ומשמעותה
וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו
וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו
And it came to pass in those days, when Moses was grown up, that he went out unto his brethren, and looked on their burdens; and he saw an Egyptian smiting a Hebrew, one of his brethren.
דיון
מה לדעתכם גרם למשה לצאת אל אחיו?
המילה 'אחיו' מוזכרת פעמיים בפסוק - מהי חשיבותה?
שלושה פעלים מתארים את משה - ויגדל, ויצא, וירא, מהי המשמעות של תיאורים אלו? האם ישנה חשיבות לסדר הפעלים?
בתחילה, משה מכיר בסבלם של ישראל ולאחר מכן רואה את מצוקת היחיד. באיזו דרך אנחנו מכירים בסבל - האם קל לנו לראות תחילה מצוקה של קבוצה או של פרט?
מה לדעתכם גרם למשה לצאת אל אחיו?
המילה 'אחיו' מוזכרת פעמיים בפסוק - מהי חשיבותה?
שלושה פעלים מתארים את משה - ויגדל, ויצא, וירא, מהי המשמעות של תיאורים אלו? האם ישנה חשיבות לסדר הפעלים?
בתחילה, משה מכיר בסבלם של ישראל ולאחר מכן רואה את מצוקת היחיד. באיזו דרך אנחנו מכירים בסבל - האם קל לנו לראות תחילה מצוקה של קבוצה או של פרט?
לא תעמוד על דם רעך
כל היכול להציל ולא הציל - עובר על "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז). וכן הרואה את חברו טובע בים, או ליסטים באים עליו, או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו, או שישכור אחרים להצילו, ולא הציל, או ששמע גויים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גילה אוזן חברו והודיעו, או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חברו, ויכול לפייסו בגלל חברו ולהסיר מה בליבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו - העושה אותם עובר על "לא תעמוד על דם רעך.
כל היכול להציל ולא הציל - עובר על "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז). וכן הרואה את חברו טובע בים, או ליסטים באים עליו, או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו, או שישכור אחרים להצילו, ולא הציל, או ששמע גויים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גילה אוזן חברו והודיעו, או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חברו, ויכול לפייסו בגלל חברו ולהסיר מה בליבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו - העושה אותם עובר על "לא תעמוד על דם רעך.
Anyone who can save and does not save transgresses 'do not stand by the blood of your neighbour'. So too one who sees his friend drowning in the sea, bandits attacking him or a bad animal attacking him and he is able himself to save him or he could hire others to save him but he does not; one who hears idol worshippers or informers plotting harm for him or laying a trap for him and he doesn't tell his friend and inform him; or if he knows that an idol worshipper or a thug are on their way to his friend and he could appease them on behalf of his friend to change their intention and he doesn't appease him; and so too any similar case; One who does any of these transgresses 'do not stand idly by your neighbour's blood'.
דיון
כיצד מפרש הרמב"ם את הפסוק: "לא תעמוד על דם רעך"?
מיהו ה'רֵעַ' שאליו מתייחסת ההלכה? האם ישנה בעייתיות בהגדרה זו? ואם כן, מהי?
על פי הרמב"ם, עצם הראייה של המצוקה מביאה עמה אחריות על האחר, מה דעתכם על הנחה זו?
האם ישנם אנשים או קבוצות שתעמדו על דמם/ן וכאלה שלא? הסבירו את החלוקה.
כיצד מפרש הרמב"ם את הפסוק: "לא תעמוד על דם רעך"?
מיהו ה'רֵעַ' שאליו מתייחסת ההלכה? האם ישנה בעייתיות בהגדרה זו? ואם כן, מהי?
על פי הרמב"ם, עצם הראייה של המצוקה מביאה עמה אחריות על האחר, מה דעתכם על הנחה זו?
האם ישנם אנשים או קבוצות שתעמדו על דמם/ן וכאלה שלא? הסבירו את החלוקה.
מלכה פיוטרקובסקי, תמלול תמלול מתוך ראיון עם נציגות ארגון שב"ל
מראיה לעשיה
"אני באמת מתקשה להבין למה אדם שעוסק בחינוך לא מרגיש שזאת חובה שלו לפגוש אתכם. לא 'אפשרי', לא 'מותר'. חובה. חובה שהיא גם זכות, אבל היא חובה.
אני באמת אומרת, אולי זאת תמימות, לא מצליחה להבין איך איש חינוך שחייב להכיר סוגיות מצוקה שיש למחונכים שלו - בנות, בנים - לא לוקח את ההזדמנות לפגוש אתכם ולשוחח אתכם בשתי ידיים. אם לי בתור מחנכת הייתה תלמידה אחת שמרגישה סוג של מצוקה ומישהו היה יכול בהתנדבות להאיר את עיני מה היא חשה, איך אפשר לעזור לה, איך אפשר לתת יד, אוזן שומעת, מה השאלה בכלל?!
אני חושבת שהרבה מהמחנכים חוששים: למה להתמודד עם סוגיה שאין [לה] פתרון הלכתי? זאת אומרת שיש איזו אמירה מאוד חדה בתורה - ואין מה לעשות. כלומר למה להכניס בכלל את הסוגיה הזאת אלינו, לבית הספר, שזה משהו שאנחנו לא יכולים להתיר, משהו אסור.
[...] אם אין לך דרך חיים כיהודי מאמין להציע, רק שער בנפשך את המצוקה שחש האדם שלמעשה אתה אומר לו כרגע אין לי דרך חיים להציע לך. אז דבר ראשון שאתה חייב לגזור על עצמך זה להכיר את זה יותר טוב, ללמוד את המאפיינים, לדעת את הקשיים. חוץ מזה שאני חושבת שמזמן הרבנים היו צריכים...[לתת] לזה את הדעת מהסיבה הפשוטה: כששואלים אותי אם אפשר לאכול את הדבר הזה או הזה - אני אומרת זה טרף, זה לא אוכלים, אבל אפשר במקום זאת לאכול כך וכך. אני לא משאירה אדם בלי אפשרות לאכול, ואי אפשר לומר 'אסור' עד שלא התאמצנו מאמץ כולל. זה לא לגיטימי שנאמר 'אין פתרון הלכתי'".
למקור השלם
מראיה לעשיה
"אני באמת מתקשה להבין למה אדם שעוסק בחינוך לא מרגיש שזאת חובה שלו לפגוש אתכם. לא 'אפשרי', לא 'מותר'. חובה. חובה שהיא גם זכות, אבל היא חובה.
אני באמת אומרת, אולי זאת תמימות, לא מצליחה להבין איך איש חינוך שחייב להכיר סוגיות מצוקה שיש למחונכים שלו - בנות, בנים - לא לוקח את ההזדמנות לפגוש אתכם ולשוחח אתכם בשתי ידיים. אם לי בתור מחנכת הייתה תלמידה אחת שמרגישה סוג של מצוקה ומישהו היה יכול בהתנדבות להאיר את עיני מה היא חשה, איך אפשר לעזור לה, איך אפשר לתת יד, אוזן שומעת, מה השאלה בכלל?!
אני חושבת שהרבה מהמחנכים חוששים: למה להתמודד עם סוגיה שאין [לה] פתרון הלכתי? זאת אומרת שיש איזו אמירה מאוד חדה בתורה - ואין מה לעשות. כלומר למה להכניס בכלל את הסוגיה הזאת אלינו, לבית הספר, שזה משהו שאנחנו לא יכולים להתיר, משהו אסור.
[...] אם אין לך דרך חיים כיהודי מאמין להציע, רק שער בנפשך את המצוקה שחש האדם שלמעשה אתה אומר לו כרגע אין לי דרך חיים להציע לך. אז דבר ראשון שאתה חייב לגזור על עצמך זה להכיר את זה יותר טוב, ללמוד את המאפיינים, לדעת את הקשיים. חוץ מזה שאני חושבת שמזמן הרבנים היו צריכים...[לתת] לזה את הדעת מהסיבה הפשוטה: כששואלים אותי אם אפשר לאכול את הדבר הזה או הזה - אני אומרת זה טרף, זה לא אוכלים, אבל אפשר במקום זאת לאכול כך וכך. אני לא משאירה אדם בלי אפשרות לאכול, ואי אפשר לומר 'אסור' עד שלא התאמצנו מאמץ כולל. זה לא לגיטימי שנאמר 'אין פתרון הלכתי'".
למקור השלם
דיון
על פי פיוטרקובסקי, מהי החובה של המנהיגים והמחנכים בנוגע לסוגיה הלהט"בית?
האם היא מציעה פתרון כלשהו?
האם דבריה של פיוטרקובסקי נוגעים אליכם? כיצד?
על פי פיוטרקובסקי, מהי החובה של המנהיגים והמחנכים בנוגע לסוגיה הלהט"בית?
האם היא מציעה פתרון כלשהו?
האם דבריה של פיוטרקובסקי נוגעים אליכם? כיצד?
דיון
שאלות לסיכום
המקורות הנ"ל עוסקים בחובה החברתית לראות את מצוקתו של האחר. מהי משמעותה של ראייה זו? האם היא מספקת?
האם הציווי "לא תעמוד על דם רעך" חזק יותר מציוויים אחרים? באילו מקרים? מדוע?
שאלות לסיכום
המקורות הנ"ל עוסקים בחובה החברתית לראות את מצוקתו של האחר. מהי משמעותה של ראייה זו? האם היא מספקת?
האם הציווי "לא תעמוד על דם רעך" חזק יותר מציוויים אחרים? באילו מקרים? מדוע?
דף הנחיות למנחה:
דך_הנחיה_לראות_את_האחר (1).docx
דך_הנחיה_לראות_את_האחר (1).docx