פסח שני
הדף מאת: אור אליאסיאן / ארגון בת קול
סיפור פסח שני הינו סיפור ייחודי שבו קבוצה מתוך העם מוחה על הדרתה וזוכה להיענות מצד הקב"ה ובכך מחוללת שינוי לדורות. סיפור מכונן זה מאפשר לבחון את היחס להדרה ולקבלה חברתית וכן את היחס לשונות הקיימת בקהילה. דף זה מבוסס על מקורות שנאספו ונלמדו במסגרת קבוצת הלימוד הירושלמית של בת קול, שמתוכה צמח פרויקט פסח שני.
פסח שני
(ו) וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. (ז) וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (ח) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם. (ט) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה'. (יא) בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. (יב) לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. (יג) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא. (יד) וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה' כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ.
But there were certain men, who were unclean by the dead body of a man, so that they could not keep the passover on that day; and they came before Moses and before Aaron on that day. And those men said unto him: ‘We are unclean by the dead body of a man; wherefore are we to be kept back, so as not to bring the offering of the LORD in its appointed season among the children of Israel?’ And Moses said unto them: ‘Stay ye, that I may hear what the LORD will command concerning you.’ And the LORD spoke unto Moses, saying: ’Speak unto the children of Israel, saying: If any man of you or of your generations shall be unclean by reason of a dead body, or be in a journey afar off, yet he shall keep the passover unto the LORD; in the second month on the fourteenth day at dusk they shall keep it; they shall eat it with unleavened bread and bitter herbs; they shall leave none of it unto the morning, nor break a bone thereof; according to all the statute of the passover they shall keep it. But the man that is clean, and is not on a journey, and forbeareth to keep the passover, that soul shall be cut off from his people; because he brought not the offering of the LORD in its appointed season, that man shall bear his sin. And if a stranger shall sojourn among you, and will keep the passover unto the LORD: according to the statute of the passover, and according to the ordinance thereof, so shall he do; ye shall have one statute, both for the stranger, and for him that is born in the land.’
דיון
- מהי בקשתם של טמאי המת, ומה דעתכם עליה?
- איך אתם מרגישים עם השאלה - למה נגרע?
- באילו מקרים אתם רציתם לשאול את השאלה הזו?
- אילו אנשים / קבוצות שואלים את השאלה הזו כיום?
- מהו הפתרון שניתן לטמאי המת? מה דעתכם על פתרון זה?
- באיזו מידה ניתנה האפשרות לחגוג את פסח שני - מצד הדין או מצד הרחמים?
- באילו סיטואציות אתם זכיתם להזדמנות שנייה ובאילו הענקתם הזדמנות שניה?
- מהו הדמיון או השוני בין קריאה זו לקריאות דומות של קבוצות המוחות על הדרתן במציאות הישראלית העכשווית?
- הביטוי 'למה נגרע' מופיע פעם נוספת בסיפור בנות צלפחד (במדבר פרק כ"ז) - מהו הקשר בין הסיפורים? מה ניתן ללמוד מכך על היכולת להוביל שינוי מתוך הקשבה למצוקת האחר?
במה נשתנה פסח שני:
"מה בין הראשון לשני:
הראשון, אסור בבל ייראה ובבל יימצא; והשני, חמץ ומצה עימו בבית.
הראשון, טעון הלל באכילתו; והשני, אינו טעון הלל באכילתו.
זה וזה טעונין הלל בעשייתן, ונאכלין צלי על מצה ומרורים, ודוחין את השבת".
What is the difference between the first Pesah and the second?The first is subject to the prohibition of [chametz] shall not be seen and [chametz] shall not be found, while at the second matzah and chametz are in the house with him. The first requires [the reciting of] Hallel when it is eaten, while the second does not require Hallel when it is eaten. But both require [the reciting of] Hallel when they are sacrificed, and they are eaten roasted with matzah and bitter herbs, and they override Shabbat.
דיון
● מהו לדעתכם הנושא שהטריד את החכמים בדיונם בנוגע להבדלים שבין פסח ראשון לפסח שני?
● מהם ההבדלים בין 'פסח ראשון' ל'פסח שני' ומהן נקודות הדמיון?
● האם לפי מקור זה קיים שוני איכותי בין פסח ראשון לפסח שני?
● באילו מובנים מהווה 'פסח שני' פתרון לבקשת טמאי המת?
● כיום, פסח שני לא מצוין באופן שבו מספרת עליו המשנה, כיצד הייתם מעצבים אותו כיום? מי היו האנשים שמצווים לחגוג אותו?
הרבי מליובאוויטש (מנחם מנדל), ליקוטי שיחות, כרך ל"ג, בהעלותך א
חמץ ומצה
מכיוון שהעבודה דפסח ראשון היא "סור מרע", בריחה מהרע, לכן חל אז החיוב לבער את החמץ (הרומז על הרע, "שאור שבעיסה"), שלא יהיה שום חמץ ברשותו; מה שאין כן פסח שני, שעניינו הפיכת הרע לטוב, אין צריכים בו בזמן לבער את החמץ מרשותו, אלא "חמץ ומצה עימו בבית", כי על ידי פסח שני ניתן (בהוספה - ) הכח להפוך את החמץ לקדושה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.hebrewbooks.org
דיון
על פי מקור זה, מהו השוני המהותי בין פסח ראשון לפסח שני?
הרבי מלובאוויטש מציג עמדה שבה האחרות פירושה מטען ערכי שונה, אך לא בהכרח נחות. באילו מקומות בחייכם אתם יכולים לזהות שונות בעלת ערך?
רבי נחמן מברסלב, ליקוטי הלכות, ברכת הפירות ה, אות טז
בזכות התיקון
כי אלו האנשים שהיו טמאים לנפש האדם ולא יכלו לעשות הפסח, שבאו לשאול למה נגרע, אלו שאלו כהוגן. ותיקנו בזה הרבה מאוד. כי נתגלגל זכות על ידם שנתגלה על ידי זה למשה דין פסח שני שהוא תיקון גדול שהוא בחינת המשכת דרך התשובה הנ"ל.
דיון
שאלת 'למה נגרע?' ששאלו הטמאים היא שגרמה לתיקון בדמות פסח שני. אילו זעקות חברתיות אנו שומעים כיום בעולם הדתי? המערבי? הישראלי?
המחאה שלי היא הגאולה שלנו?
אתר שעוריו וכתביו של הרב אורי עמוס שרקי
בהעלתך - מצות פסח שני / הרב אורי שרקי
הרי לא מצאנו שמי שלא יכול לשבת בסוכה בסוכות יכול לעשות סוכות שני...מי שנאנס ולא עשה מצוה הרי הוא פטור. אם כן מדוע לחייב?! מה כל כך נורא באי עשיית הפסח מפני אונס?!

אלא שכאן יש דין מיוחד, שהרי "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים" (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ז הל"ו), וזה קורה בליל הסדר. אדם שאינו יוצא ממצרים, כביכול אינו שייך לאומה, ואם הוא אינו שייך לאומה, גם לקבל את התורה אינו יכול. לכן עד חג השבועות עליו לפתור את הבעיה.

התורה גלתה לנו דבר מיוחד, שהאפשרות להשלים מכח יוזמה של האומה את הפסח - זה דווקא בחודש אייר. בתאריך המתאים לחג הפסח בחודש ניסן. בחודש ניסן הגאולה באה על ידי התעוררות מן העליונים, "אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ולא שליח, אני ה' - אני הוא ולא אחר" (הגדה של פסח), ואילו בחודש אייר דווקא, זמן הגאולה, נקבע על ידי בקשה של האומה, האומה היא זו שבקשה. כביכול חודש אייר הוא הזמן שבו האומה משיגה את עצמאותה בכוחות עצמה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
ravsharki.org
אתר "ישיבה"
חודש אייר - אור חוזר של חודש ניסן / הרב דוד דב לבנון
ולפי זה חודש אייר, שבו פסח שני הוא אור חוזר של חודש ניסן שבו פסח ראשון. פסח ראשון היה גאולה בהתערותא לדלעילא, בלא כל זכות מלמטה, שנאמר: "ואת ערום ועריה", עד שנגלה הקב"ה עליהם וגאלם. לעומת זאת, פסח שני ניתן להם בהתערותא דלתתא, בזכות שבקשו לקיימו, וזה מראה שישראל הפנימו בלבם את הגאולה ודרשוה, ולכן היא נתנה להם בזכות תשוקתם לזכות בה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.yeshiva.org.il
דיון
-מדוע סבור הרב שרקי כי ישנה חשיבות גדולה דווקא בקיום חג הפסח?
-מהו השוני בין חודש ניסן לחודש אייר על פי שני הקטעים שנזכרו לעיל?
-איזה מעשה משמש כיום להגדרת ההשתייכות לאומה? מי נכלל בהגדרה זו?
דף הנחיות למנחה:
דף_הנחייה_פסח_שני (1).docx
דף מספר 1 בסדרה פסח שני- יום הסובלנות הדתית, דפים נוספים בסדרה:
2 3 4 5