פתרונות אפשריים להכלת להט"בים בקהילה הדתית
1א
הדף מאת: אור אליאסיאן / ארגון בת קול
2ב
הסוגיה הלהט"בית (לסביות, הומואים, ביסקסואלים/ות, טרנסג'נדרים/ות) והכלתה בתוך העולם הדתי הינה סוגיה מורכבת, והבחירה לעסוק בה איננה מובנית מאליה. מקורות אלו מציגים גישות שונות להתמודדות עם סוגיה זו. בחרנו במכוון לעסוק בתפיסות המאפשרות ללהט"בים הדתיים להמשיך ולהיות חלק מהקהילה הדתית.
3ג
מקור ראשון, מוסף 'שבת', א' אב תשע"ו, 5.8.2016
הרב שלמה וילק
[...] לא נותרה ברירה אלא להביט על המצב מכמה היבטים, ולא רק לצטט פסוקים מן התורה. באופן מוסרי, אנו מחויבים לקבל ולהכיל ולהעניק זכויות ולתמוך בשתיקה בכל בחירה שהיא, שאין בה ניצול והיא נעשית בכנות ובהשלמה. ככל שאני מבין, אי אפשר לחנך ולכוון נטייה מינית, ולכן חינוכית כל מה שנותר הוא לחנך שיש במיניות קודש, וביחסים בין בני אדם טהרה, להמשיך ולדבר על משפחה הטרוגנית כאפשרות הטובה והשלמה ביותר, אולם לא תוך כדי השמצת בעלי נטיות אחרות. אין לדבר על משפחה חד מינית כאופציה אחת מיני רבות, אך חייבים לדבר באופן אישי על נושא המשפחה כאפשרות למי שנטייתו שונה.
תרבותית, אסור לעולם להשמיץ את המודרנה משום שאורותיה רבים בכל הנוגע למצב האדם גברים, נשים וילדים, נכים וחלשים, שחורים ולבנים. כולנו נהנים מערכי השוויון והחירות, משיח הזכויות הנפלא, מן המדע והרפואה, הטכנולוגיה ועולם התקשורת, ואיך אפשר לירוק לבור שכולנו שותים ממנו. מאידך, ברור כי המודרנה, כמו כל תופעה אנושית, כוללת גם צללים ולא רק אורות, ולכן יש לחנך לצריכת תרבות נכונה וביקורתית. יש להודות בפני התלמידים כי ההלכה לא תמיד מבטאת בצורה שלמה ערכים מוסריים המתאימים לדור, ולכן ייתכן שההלכה תישאר בגדר גזרה (כהן וגרושה/גיורת, ממזרות, עגינות, להט"בים ועוד). וגם אז, כשזו גזרה, יש לשמור אותה תוך מאמץ למנוע את הסבל הכרוך בשמירת ההלכה.
© כל הזכויות שמורות למקור ראשון
4ד
דיון
הרב וילק סבור שלא ניתן לכוון נטייה מינית, מהי בחירתו החינוכית? האם אתם מסכימים איתה?
הרב וילק מפריד בין הדין הכללי לבין דין היחיד - באילו מקרים נתקלתם בהפרדה זו?
מהם היתרונות של המודרנה ומהם חסרונותיה? היכן הם באים לידי ביטוי בחייכם?
אחד הטיעונים המרכזיים כנגד הכלה של להט"בים בעולם הדתי הוא שזוגיות חד מינית היא זרה לעולם היהודי והיא תולדה של המערביות. האם אתם מסכימים עם קביעה זו? האם הרב וילק מסכים עם קביעה זו?
הרב טוען כי "יש במיניות קדש וביחסים בין בני אדם טהרה" - כיצד אתם מבינים את דבריו? האם כוונתו להחיל זאת על כל אדם תהא מיניותו אשר תהא, או שמא רק על אנשים הנמשכים לבני המין השני? האם העמימות בדבריו מכוונת? אם כן, מה יכולה להיות הסיבה לכך?
איזה פתרון הוא מציע ללהט"בים? כיצד הקהילה הדתית צריכה להתייחס אליהם?
5ה
הרב אלקנה שרלו, ההלכה כמקדמת סובלנות, מתוך אתר פסח שני - יום הסובלנות הדתית
הרב אלקנה שרלו
אני מבקש לסמן מה מקומה של ההלכה בסלילת דרך הסובלנות והשלום, ולאתגר את אנשיה בכך...
בספר משלי נמצא פסוק מוכר המתייחס לתורה והליכותיה: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג', יז)...
כותב פרופ' אבי רביצקי: "...החברה הדתית עוברת תהליך מואץ של הלכיזציה: אם בעבר למדנו, שהתורה כוללת הלכה ואגדה, מחשבה ומדרש, היום נדמה כי היהדות היא רק הלכה פסוקה.... כל עוד התרבות הדתית כללה גם הלכה, הגות, אגדה ומדרש... [התאפשרה התנהלות] "שיח רך". ... דברי הרמב"ן על "קדושים תהיו" - שלא יהא אדם נבל ברשות התורה. שימרו הלכה ושימרו מצוות, אך אל נא תראו בהם גילום מלא של כל היהדות, ומיצוי שלם של האנושיות"...
באחד המפגשים שהיו לי לאחרונה עם חברים מהקהילה הלהטבי"ת פנה אחד ואמר לי: "האם אתה יכול להיות שותף ביצירת אופק לחיים שלי-שלנו בתוך העולם הדתי"? ופניה זו מהדהדת בי ותובעת את קיומה. אני שמח על הפעילות הרבה שנעשית למען יצירת אופק חיים מבוקש, מכיר בקשיים ומתוך כך קורא להמשיך ולהתמיד בדרך זו שמביאה עמה ברכה, טוב וחסד.
למקור השלם
6ו
דיון
  • איזו הבחנה עושה הרב שרלו בנוגע לתפיסתנו את היהדות כיום? האם אתם מזדהים עם הבחנה זו?
  • איזה מקום נותן הרב שרלו להלכה?
  • האם הרב שרלו מציע פתרון לשאלת אופק החיים הדתי של הלהט"בים? מהו?
7ז
הרב רונן לוביץ', יחס היהדות להומוסקסואליות, אתר הערוץ האקדמי מיסודה של אוניברסיטת חיפה
הרב רונן לוביץ'
בבואנו לשקול את שאלת יחסו של היהודי שומר המצוות בן זמננו כלפי ההומוסקסואליות, צריך שיהיה מונח לפנינו עקרון מפתח האומר: סובלנות כן, מתירנות לא! מעיקרון זה נגזרות מספר הבחנות, כשהראשונה שבהן היא ההבחנה בין היחס להומוסקסואל ובין היחס אל ההומוסקסואליות.
היחס כלפי התופעה צריך להתאפיין במידת הדין, בעוד שהיחס כלפי האדם זקוק למנה גדושה של אמפטיה. גם אם נירתע כיום מלהגדיר את ההומוסקסואליות כסטייה פתולוגית או כמחלה נפשית, הרי שאין יהודי מאמין יכול שלא להתייחס אליה כאל עבירה. את התשוקה לקיום יחסים עם בני אותו המין יש לראות על פי המקובל בטרמינולוגיה היהודית האותנטית כסוג מסוים של יצר הרע.
לעומת זאת, צריך היחס אל ההומוסקסואל כאדם להיות מודרך על ידי סובלנות, בדומה ליחס הסובלני שיהודים שומרי מצוות נוקטים במקרים רבים כלפי מי שאינם שומרי מצוות. מדוע ייגרע חלקו של מי שמפר איסור משכב זכר, מזה המפר ביד רמה מצוות שבת, כשרות ומצוות חמורות אחרות? דומה שהיחס הרווח בציבור הדתי כלפי חילול שבת וכשרות בפרהסיה מוכתב על ידי העובדה שלהוותנו כבר דשו בהן רבים, והלב כביכול גס בהן, בעוד שההסתייגות מההומוסקסואליות מושרשת בלבבות.
הגם שאת המעשה ההומוסקסואלי יש לראות בשלילה נחרצת לאור תורת ישראל, הרי שיש לגלות יחס אנושי כלפי העושה אותו, שאף הוא נברא בצלם, וישראל אף על פי שחטא אדם הוא וישראל הוא. עמדה דתית שקולה צריכה לנקוט בקטגוריות של דה-לגיטימציה ולא של דה-הומניזציה. עליה להדגיש את אי-חוקיותו של המעשה, מבלי להכפיש ולבזות את עושה המעשה.
למקור השלם
8ח
דיון
  • הרב לוביץ' משווה בין מחלל שבת לעובר על משכב זכר, מה דעתכם על השוואה זו?
  • מדוע על פי הרב לוביץ' קל לנו להכיל מחללי שבת יותר מאשר הומוסקסואלים? מה דעתכם על כך? האם ישנן סיבות נוספות להבדל זה?
  • אילו עוברי עברות תסכימו לקבל בקהילתכם ואילו לא?
  • מהי ההבחנה שעושה הרב לוביץ' בין היחס להומוסקסואל למעשה שלו? מה אתם חושבים על הבחנה זו?
9ט
רבני בית הלל, 'הלכה והכלה', חוברת 11
מסמך רבני בית הלל
[...] בעלי הנטייה החד מינית, ובמיוחד אלה מהם שהם בעלי הכרה דתית, עמוסים בסתירות בין הציפייה החברתית והדתית כפי שהם קולטים אותה לבין החוויה הפנימית שלהם. חלקם חווה ייאוש ואף שנאה עצמית. התחושות הקשות מתעצמות נוכח הניכור, הזלזול ולעתים אף הפגיעה שמפגינה החברה הסובבת - משפחה, חברים וקהילה. אם נוסיף לכך את כובד הסוד שרבים מהם נושאים על כתפיהם שנים רבות, ולעתים כל חייהם, נבין כי חייהם מלווים בקושי רב, במצוקה ובייסורים. לאור דברים אלה הנחתנו היא כי אדם המבקש להשתייך לקהילה הדתית לא יבחר בזהות חד מינית אלא אם כן הדבר כפוי עליו במידה רבה בשל תחושותיו הפנימיות. במובן זה, אצל רבים מהם הבחירה בדרך חיים שיש בה עבֵרה על ההלכה אינה חופשית לגמרי, ומסתבר שאינה מה שמוגדר בהלכה 'עבֵרה לתאבון'. כשם שאין לדון שוגג כמזיד ואונס כרצון, כך יש להבחין בין עבֵרה על ההלכה הנעשית מתוך רצון חופשי לזו הנעשית בנסיבות האמורות. יש להוסיף לכך כי חלק מבעלי הנטייה החד מינית נוטים לחשוב שזוגיות חד מינית אינה אסורה, לפי מה שדימו לראות במקראות ובעיקר בדרשות המפתות את הדעות, או בעמדות שלא נתקבלו על ידי חכמי ההלכה. על רקע מצוקתם הרבה הם התפתו להאמין לנוקטים עמדות אלה ויש מקום לראותם כשוגגים בדבר הלכה. ולכן, על אף שאין להתיר את איסורי העריות, יש מקום להקל בגישת ההכלה החברתית ולקבלם לתוך הקהילה. מה תהא טיבה של אותה קבלה? האם יוטלו עליה סייגים? האם יש לתבוע מבעלי הנטייה החד מינית הדדיות ושמירה על כללים מסוימים ברשות הרבים - שאלות אלה ראוי ללבן בכל קהילה לפי כוחה, בהתאם ליכולתם של המצטרפים אליה ועל פי הכרעת המנהיגות הרוחנית שלה. אך הקו המנחה ראוי שיהיה פריסת כנפיה של הקהילה על אנשים אלה וקירובם בעבותות אהבה. "לְבִלְּתי יִּדַח מִמֶנּו נִּדָח" (שמואל ב' י"ד, י"ד).
למקור השלם
10י
דיון
  • על פי מקור זה, ממה נובע הקושי של להט"בים דתיים? כיצד החברה הדתית יכולה למתן אותו?
  • מהי הקריאה של רבני בית הלל לקהילות?
  • כיצד הקהילה שלכם הייתה עונה על השאלות שמובאות בסוף הציטוט?
  • האם בקהילה שלכם יש הכלה של להט"בים? אם כן, כיצד עוצבה הכלה זו?
11יא
דיון
ארבעת הקטעים לעיל מציגים פתרונות אפשריים להכלת להט"בים בתוך העולם הדתי.
  • עם אילו מהקטעים הזדהיתם? האם התעוררה בכם התנגדות לאחד הקטעים? מהי?
  • אילו פתרונות עולים מהקטעים שנזכרו לעיל בנוגע לסוגיה הלהט"בית? האם מדובר בפתרונות מלאים למצוקה?
  • כיצד הייתם פותרים מורכבות זו?
  • מתי נאלצתם להתמודד עם הסוגיה הלהט"בית באופן אישי? כיצד פעלתם? האם הייתם נוהגים אחרת כיום?
  • מהו השינוי שחל בהתמודדות החברה הדתית עם הסוגיה? מה דעתכם עליו?
13 יג
14יד
15טו
דף מספר 3 בסדרה פסח שני- יום הסובלנות הדתית, דפים נוספים בסדרה:
1 2 4 5