מפני הכאב ומפני ההעלמות ב'
1א
הדף מאת: מנחי מעגל טוב / מעגל טוב
2ב
בתוך הנושא הרחב: ארץ ישראל, ולאחר העיסוק במחיר הריבונות של מדינה עצמאית שבו עסקנו בלימוד הקודם ('חלב חמוץ וגם דבש מר'), נקדיש את השיעור הכפול שלפנינו למחיר השימוש בכוח, הנובע מהיותנו עם החי במולדתו. בחלק א של הלימוד נעסוק בשכול. בחלקו השני של הלימוד נדון במחיר השליטה בעם אחר.
3ג
פתיחה
4ד
ש"י עגנון, שירה, הוצאת שוקן, תל אביב 1971, עמ' 406
ולענין תמרה? במקצת פרובלמטית היא תמרה. יש בה מה שאין ברוב הנערות, שכֶל פיקנטי ולשון חרוצה ואומץ רוח שעלול להביא כל נערה אחרת לידי סכנה. מעשה יום אחד טיילה במורדות תלפיות כלפי צור בהֶר ועמה בחור מבחוריה. פגע בהם ערבי והתנפל עליו בשביל ילקוט עור שהיה בידו. עם שהערבי מתאבק עמו לגזול את ילקוטו הלכה תמרה ונטלה אבן והטיחה לו לערבי בראשו שתיים שלוש פעמים עד שהתחיל שותת דם ונפל חצי מת, וכשנתאמץ והגביה עצמו וזחל לכפר שלו נכנסה תמרה אחריו לראות היכן הוא דר כדי לתבוע אותו לדין, וכל אנשי הכפר שגבורים הם לפגוע ביהודים זקנים ונשים כשמוצאים אותם לבדם, ראו אותה ולא העיזו לפגוע בה. אבל לא טוב שעדיין לא מצאה משרה, ועדיין כל מעשיה בחינם. אבל כבר מוכנה לה משרה בשכר, כמו שהיא מספרת שהמפקח על בתי הספר שראה אותה בתפקידה במקור חיים המליץ עליה בלשכת החינוך וכבר אמרו לה שמשרה מובטחת לה באחת ממושבות השרון, אבל דורשים ממנה לילך תחילה למקום אחר לשמש שם מורה עד לסוף הזמן, שהמורה שהיתה שם יצאה לשֵם ההסתדרות לארצות הסקנדינביות, שההסתדרות כידוע אינה מתחשבת אלא בצרכיה שלה, ונוטלת מורה אפילו בתוך הזמן, ברם מעשיה של ההסתדרות מתנקמים בה, כגון כאן, שבמקום מורה מפאי"ת תבוא תמרה, ששנואה עליה ההסתדרות כשני בריטים.
5ה
דיון
אילו תכונות של תמרה נראות בעיניכם חיוביות ואילו שליליות?
6ו
לימוד בחברותא
7ז
ש"י עגנון, שירה, הוצאת שוקן, תל אביב 1971, עמ' 473
נמשיך לקרוא על תמרה:
אמרה תמרה, צורת העולם? צורת העולם? כל העולם כולו מעסיק אותי ככינה בכפיה של ערבי. שאל אבא מנפרד את בתו, ומה מעסיק אותך? – מה מעסיק אותי? עולמנו אנו. שאל אבא מנפרד את בתו, והיאך מצטייר עולמנו אנו בעיניך? אמרה תמרה, בחירות בחופש בשחרור משעבוד עול זרים. שאל אבא מנפרד, חירות מהו? אמרה תמרה, חירות מן האנגלים ומסוכניהם הציונים ומווייצמן ומסוכניו ראשי הסוכנות וראשי מפא"י. בא לו שגץ אנגלי אם ממרתף אפל שבלונדון או מבית לורדים ומרכיב עצמו אלוף לראשינו ומנהיג את עולמנו לפי פקודתו של שקץ אחר יתכן שכמותו. בעיטה אחת בהם במקום היפה שבהם לזרוק אותם מן הארץ. אמר אבא מנפרד, הערבים רוצים לזרוק אותנו לים ואת רוצה לזרוק את האנגלים. אמרה תמרה, מן הארץ ולא לים, וזה הוא ההפרש שביננו לבין פראי המדבר. אנו שהשפענו עליהם כל הטובות שבעולם, הוצאנו אותם מן החלאה ונתננו להם לאכול לשובע ובגדים טובים תחת הסמרטוטים שהיו עליהם והעמדנו להם רופאים שריפאו את עיניהם, אותנו מבקשים הם לזרוק לים, אבל לפני האנגלים מתרפסים הם ככלבלבים. דבר זה מבטיחה אני לך אבא, הערבים לא יזרקו אותנו לים, ויכולים הם להודות ולברך את אללה על שהיהודים לא יזרקו אותם לים. צייץ הרבסט בשפתיו ואמר, עד כדי כך? אמרה תמרה, כן אבא, כן אבא, עד כדי כך ולמעלה מזה. אמר אבא מנפרד, רחמנים הם היהודים ואינם מתאכזרים. אבל דבר זה אני אומר לך בתי, כשיהודי מתאכזר אוי ואבוי לעמו. כשהרחמנים נעשים אכזרים גרועים הם מאכזרים שנולדו באכזריותם.
8ח
דיון
האם יש קשר בין תכונותיה של תמרה כפי שעלו בקטע הקודם לבין דעותיה בקטע זה?
מה ההבדל בין עמדות האב והבת?
איך נוצרות דעות כאלה?
מה הקשר, אם יש, בין הסיפור שמתאר את הארץ בשנות השלושים לימינו?
9ט
שיח לוחמים, פרקי הקשבה והתבוננות בהוצאת חברים צעירים מהתנועה הקיבוצית, עורך אברהם שפירא, תל אביב 1967, עמ' 10
מתוך 'שיח לוחמים'
לוטן:
... בעיה המעסיקה אותי – האם אנחנו לא עלולים להגיע למצב שבו נבצע פקודות בלתי הומאניות, בלתי אנושיות. - - - סופר לי על פקודה שאינה הומאנית ושזה בלתי אפשרי שפקודה כזאת יכולה להינתן. אני חושב שיש לבדוק, או יש לבחון, באיזו מידה אנחנו עלולים להגיע בהתפתחויות נוספות למצב שמתוך ביטחון-יתר במפקדים שלנו, או מתוך תנאים מסוימים נבצע פקודות הנוגדות אותם ערכים שאנחנו אמונים עליהם.
חגי:
אני חושב שהחינוך שקיבלתי הוא שורשי בערך כמו החינוך שלוטן קיבל, והערכים שהתחנכנו לפיהם דומים – לפחות ערכי אנוש – אבל אני מצטער להגיד, שבמשך כל המלחמה הזאת, ופצועים או הרוגים שראיתי של האויב, לא יצא לי אפילו רגע אחד לחשוב על עניין של אב לילדים או איכר או דברים מהסוג הזה. אני חושב שזה פשוט בגלל שקיבלתי – אני לא מתבייש להגיד את זה – את השוֹק של המלחמה ביום הראשון שנכנסתי אליה, כשעזרנו בפינוי פצועים של חטיבת שנעה לפנינו... פצועים והרוגים... ויתכן שהשוק הזה שקיבלתי אותו ברגעים הראשונים של המלחמה הוא שטשטש את כל התחושות שלי לגבי חיילים הרוגים של אויב או דברים מהסוג הזה, שראיתי יותר מאוחר.
10י
דיון
מה ההבדל בין לוטן לבין חגי?
באיזה מצב אנו עלולים לבצע פקודות בלתי הומניות?
נסו להגדיר מה הן 'פקודות בלתי הומניות'? האם זה נשמע לא מעודכן כיום?
האם מישהו היום היה מסוגל לומר דברים דומים?
על אילו ערכים חונכו החיילים, לדעתכם?
11יא
ישעיהו ליבוביץ, הרצאה במועדון הסטודנטים, ירושלים 1969.
ישעיהו ליבוביץ - על השטחים, השלום והביטחון
בעיית ההחזקה בשטחים או פינויים אינה קשורה קשר ישיר בבעיית השלום והביטחון. על סמך המציאות המדינית היום יש להניח שאין בכלל סיכוי לשלום ישראלי-ערבי בעתיד הנראה לעין, וזאת ללא קשר לשטחים – וממילא אין גם סיכוי לבטחון. אנו נידונים לחיות תקופה ארוכה במצב של סכנת-מלחמה מתמדת, והשאלה היא – כיצד נחיה בתקופה ההיא, ומה תהיה דמותה של מדינת ישראל שעליה נצטרך להגן בגופנו בתקופה ההיא. הכללת אחד וחצי מיליון ערבים בתחום השלטון היהודי פירושה – ערעור מהותה האנושית והיהודית של המדינה והרס המבנה החברתי-סוציאלי שהקימונו בה; ניתוקה של המדינה מן העם היהודי בעולם ומהמשכה של ההיסטוריה ושל המסורת היהודית, חורבן העם היהודי והשחתת האדם בישראל. ב"ארץ ישראל השלמה", שבה יהיו מלכתחילה אחד וחצי מיליון ערבים, לא יהיה פועל יהודי ולא חקלאי יהודי. הערבים יהיו העם העובד, ואנחנו ניהפך לעם של מנהלים, מפקחים, פקידים ושוטרים, ובעיקר – שוטרי חרש; המדינה ההיא תהיה בהכרח מדינת-משטרה, והמוסד המרכזי בה יהיה הש. ב. [שירות הביטחון] . אם לפני שנים אחדות רווחה הסיסמה: "הטובים לטייס!" – יאמר בעתיד: "הטובים לש. ב.!" דבר זה ישפיע בהכרח על כל האווירה הרוחנית והמוסרית במדינה ובחברה, הוא ירעיל את החינוך, יחניק את המחשבה החופשית ואת חופש הביקורת – וכל זה בסקטור היהודי של המדינה; ואילו בסקטור הערבי יוקמו מטעם השלטון הישראלי מחנות ריכוז ועצי תליה. זו תהיה מדינה שאינה ראויה להתקיים ולא כדאי יהיה לקיימה.
12יב
דיון
האם נבואתו של ליבוביץ התממשה?
האם אפשר אחרת?
13יג
יזהר סמילנסקי (ס. יזהר), דבר, 29.1.88
סוד הקיום היהודי
הוויכוח היום אינו על השטחים, אף על פי שהוא על השטחים; ולא על הבטחון, אף-על- פי שהוא על הביטחון; ולא על השלום אף-על-פי שהוא על השלום. על מה הוויכוח? הוויכוח הנוקב היום הוא על היהודי. אם יש דברים בעולם שליהודי אסור לעשות. אם יש דברים שכולם בעולם עושים והיהודי לא יעשה. דברים שכולם יכולים לעשות וגם עושים בלי הגבלה, וכל מיני איסורים שאחרים יכולים לדרוס ולא דורסים – והיהודי לא. מפני שהוא יהודי. מפני שהיות היהודי יהודי, אינו מילה ריקה. יש עליו הגבלות ויש איסורים. ויש דברים שמבדילים בינו לבין השאר, לאו-דווקא דברים שעושים הנאה או עושים קל, או נוח, או פשוט – אלא ממש להיפך: שעושים קשה יותר, ומגבילים את הנוחות ומפחיתים את הקלות ומסבכים את הפשוט. כגון, כל מה שנוגע למיעוט נרדף. כגון, כל מה שנוגע לעוול ולצדק. כגון, כל מה שנוגע לשימוש בכוח ולכיבוש הכח. כגון, כבשת הרש. כגון, הרצחת וגם ירשת. כגון, צדק צדק תרדוף. כי אם כל אלה הן רק תביעות מצחיקות, וליהודי הכל מותר כמו ללא יהודי, ובלבד שיהיה מקיים את כוחו – נשמט אז מתחת רגלינו איזה איכפת גדול, יסודי, ראשוני, איכפת חסר הגדרה פשוטה, אבל איכפת שכמוהו כמו הקרקע: אם איננו – הכל נופל. אם איננו, אז להיות יהודי ולהיות לא-יהודי היינו הך. ולמה אז להיות דווקא יהודי. ממש כמו הקרקע מתחת לרגלים. להתקיים, להישרד, לא להישמד, כן, בוודאי, אין שאלה. אבל במאבק על הקיום, גם במאבק על הקיום – יש דברים שליהודי אסור לעשות ושיהודי לא יכול לעשות. מעצם היותו יהודי. גם כשקשה. כגון, לרשת מה שאינו שלו. כגון, להתעלם מדמעת העשוקים. כגון, לגרש את שכניו. כגון לדכא בזולת את מה שהוא שונא שידכאו בו. או שאתה יהודי או שאתה כולם. ואם יהודי – אז יש דברים שאינך יכול לעשות. את מצוות הדת, למשל, אפשר לעשות או לא לעשות בכל מקום בעולם. אבל כאן, על האדמה הזאת, מבחן היהודי הוא במוסר ההתאפקות, בחובת ההתאפקות. והחובה, הזאת, היא כנראה סוד הקיום היהודי.
14יד
דיון
נסו לנסח טענות נגד.
מדוע זה אמור לייחד את היהודי?
מה מחייבת ההגדרה 'יהודי' על פי יזהר?
15טו
אסיף סיום
16טז
(ז) וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בנו אֲנִי הָיָה עִם-לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי: (ח) וַיְהִי עָלַי דְּבַר-ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא-תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי: (ט) הִנֵּה-בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל-אוֹיְבָיו מִסָּבִיב כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל-יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו: (י) הוּא-יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן וַאֲנִי-לוֹ לְאָב וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל-יִשְׂרָאֵל עַד-עוֹלָם.
And David said to Solomon: ‘My son, as for me, it was in my heart to build a house unto the name of the LORD my God. But the word of the LORD came to me, saying: Thou hast shed blood abundantly, and hast made great wars; thou shalt not build a house unto My name, because thou hast shed much blood upon the earth in My sight. Behold, a son shall be born to thee, who shall be a man of rest; and I will give him rest from all his enemies round about; for his name shall be Solomon, and I will give peace and quietness unto Israel in his days. He shall build a house for My name; and he shall be to Me for a son, and I will be to him for a father; and I will establish the throne of his kingdom over Israel for ever.
17יז
דיון
מה ניתן להבין מהפסוקים בספר דברי הימים לגבי הקשר שבין מלחמה לקודש?
18יח
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

טלפון: 02-6789946
19 יט
20כ
דף הנחיות למנחה:
למנחה מפני הכאב ב.rtf
21כא
דף מספר 9 בסדרה ארץ ישראל, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 10