מצוות התלויות בארץ או ארץ התלויה במצוות?
הדף מאת: מנחי מעגל טוב / מעגל טוב
השיעור שלפנינו עוסק בשני עניינים הקשורים זה בזה: א. מצוות התלויות בארץ – מתנות עניים המופרשות מפרי האדמה על ידי בעלי השדות והקניינים, לטובת תמיכה בעניים שאין להם רכוש ונכסים משל עצמם. ב. ארץ התלויה במצוות – האזהרה כי הארץ מקיאה את יושביה אם הם לא יקיימו את מצוות היסוד שבין אדם לחברו.
חלק ראשון
פרשת אחרי מות
(יז) עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה: אֶת בַּת-בְּנָהּ וְאֶת בַּת-בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ, שַׁאֲרָה הֵנָּה, זִמָּה הִוא: (יח) וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר, לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ: (יט) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ: (כ) וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה-בָהּ: (כא) וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה': (כב) וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: (כג) וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: (כד) אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: (כה) וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲו ֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ: (כו) וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: (כז) כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: (כח) וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: (כט) כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: (ל) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
Thou shalt not uncover the nakedness of a woman and her daughter; thou shalt not take her son’s daughter, or her daughter’s daughter, to uncover her nakedness: they are near kinswomen; it is lewdness. And thou shalt not take a woman to her sister, to be a rival to her, to uncover her nakedness, beside the other in her lifetime. And thou shalt not approach unto a woman to uncover her nakedness, as long as she is impure by her uncleanness. And thou shalt not lie carnally with thy neighbour’s wife, to defile thyself with her. And thou shalt not give any of thy seed to set them apart to Molech, neither shalt thou profane the name of thy God: I am the LORD. Thou shalt not lie with mankind, as with womankind; it is abomination. And thou shalt not lie with any beast to defile thyself therewith; neither shall any woman stand before a beast, to lie down thereto; it is perversion. Defile not ye yourselves in any of these things; for in all these the nations are defiled, which I cast out from before you. And the land was defiled, therefore I did visit the iniquity thereof upon it, and the land vomited out her inhabitants. Ye therefore shall keep My statutes and Mine ordinances, and shall not do any of these abominations; neither the home-born, nor the stranger that sojourneth among you— for all these abominations have the men of the land done, that were before you, and the land is defiled— that the land vomit not you out also, when ye defile it, as it vomited out the nation that was before you. For whosoever shall do any of these abominations, even the souls that do them shall be cut off from among their people. Therefore shall ye keep My charge, that ye do not any of these abominable customs, which were done before you, and that ye defile not yourselves therein: I am the LORD your God.
דיון
שאלות
  • למה הארץ מקיאה את יושביה?
  • את מי הארץ מקיאה ואת מי לא?
  • "ואפקוד עוונה עליה" – של מי העוון? מהי הטומאה?
  • ממה הארץ מיטמאת ומה מקדש אותה?
פירושי התורה לרבינו משה בן נחמן (רמב"ן), הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ך, ב, עמ' קט
מתוך פירוש הרמב"ן לויקרא, פרק יח פסוק כה:
'וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲו ֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ' - החמיר הכתוב בעריות בעבור הארץ שתטמא בהן ותקיא הנפשות העושות. והנה העריות חובת הגוף ואינן תלויות בארץ, אבל סוד הדבר בכתוב שאמר בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (דברים, לב, ח).

מושגים
  • הרמב"ן - רבי משה בן נחמן - (ספרד 1195 - ישראל 1270) מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. מנהיג, מורה, פרשן התורה והתלמוד (הבבלי), איש קבלה, רופא ויועץ למלך. עלה לארץ בשנת 1267, ופעל לחידוש היישוב היהודי בירושלים.
דיון
  • מהי שאלת הרמב"ן? נסו לתת לה תשובה.
פרשת קדושים
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ג) אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ד) אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים ה' לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ: (ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל, וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף: (ז) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגּוּל הוּא, לֹא יֵרָצֶה: (ח) וְאֹכְלָיו עֲו ֹנוֹ יִשָּׂא, כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה' חִלֵּל וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ: (ט) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט: (י) וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (יא) לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ: (יב) וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה': (יג) לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּך עַד-בֹּקֶר: (יד) לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה': (טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ: (טז) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'.

מושגים
  • פאה - היא היבול שבפאת השדה (או בקצה המטע) ויש להשאיר אותה לנזקקים: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר" (ויקרא יט 9). הגדרת השטח הנחשב לפאה אינה נזכרת בתורה אלא במשנה.
  • לקט - שיבולים בודדות שנשארו לא קצורות לאחר שהקוצר עבר – אסור לו לחזור אלא להשאירן לעניים.
  • עוללות - אשכולות פגומים בצורתם.
  • פרט - ענבים בודדים שנפלו מהאשכול.
And the LORD spoke unto Moses, saying: Speak unto all the congregation of the children of Israel, and say unto them: Ye shall be holy; for I the LORD your God am holy. Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep My sabbaths: I am the LORD your God. Turn ye not unto the idols, nor make to yourselves molten gods: I am the LORD your God. And when ye offer a sacrifice of peace-offerings unto the LORD, ye shall offer it that ye may be accepted. It shall be eaten the same day ye offer it, and on the morrow; and if aught remain until the third day, it shall be burnt with fire. And if it be eaten at all on the third day, it is a vile thing; it shall not be accepted. But every one that eateth it shall bear his iniquity, because he hath profaned the holy thing of the LORD; and that soul shall be cut off from his people. And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest. And thou shalt not glean thy vineyard, neither shalt thou gather the fallen fruit of thy vineyard; thou shalt leave them for the poor and for the stranger: I am the LORD your God. Ye shall not steal; neither shall ye deal falsely, nor lie one to another. And ye shall not swear by My name falsely, so that thou profane the name of thy God: I am the LORD. Thou shalt not oppress thy neighbour, nor rob him; the wages of a hired servant shall not abide with thee all night until the morning. Thou shalt not curse the deaf, nor put a stumbling-block before the blind, but thou shalt fear thy God: I am the LORD. Ye shall do no unrighteousness in judgment; thou shalt not respect the person of the poor, nor favour the person of the mighty; but in righteousness shalt thou judge thy neighbour. Thou shalt not go up and down as a talebearer among thy people; neither shalt thou stand idly by the blood of thy neighbour: I am the LORD.
דיון
שאלות:
  • מהי הקדושה של בני ישראל וממה היא נובעת?
  • אילו מצוות הן בין אדם לאלוהים, ואילו הן בין אדם לחברו?
  • לאיזו קבוצה שייכים ההיגדים בפסוקים ט-י?
פרשת כי תצא
(יט) כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ: (כ) כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה: (כא) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה: (כב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:
When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go back to fetch it; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow; that the LORD thy God may bless thee in all the work of thy hands. When thou beatest thine olive-tree, thou shalt not go over the boughs again; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow. When thou gatherest the grapes of thy vineyard, thou shalt not glean it after thee; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow. And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt; therefore I command thee to do this thing.
דיון
שאלות
  • מה הנימוק המובא בשורש המצוות?
  • מה ההבדל בין הנימוק של ספר ויקרא לנימוק של דברים?
חלק שני
משנה
א אלו דברים שאין להם שיעור: הַפֵּאָה, והביכורים, וְהָרֵאָיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו; ותלמוד תורה כנגד כולם.

ב אין פוחתין לפֵּאָה משישים. ואף על פי שאמרו: אין לפֵּאָה שיעור - הכול לפי גודל השדה, ולפי רוב העניים, ולפי רוב הענווה.

מושגים
  • ראיון - מצוות העלייה לבית-המקדש בשלושת הרגלים, והבאת עולת-ראייה כקורבן לזבח. ראו למשל בשמות כג פס' י"ז: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶל-פְּנֵי, הָאָדֹן ה'.
  • קרן - סכום הכסף הבסיסי שאדם משקיע.
  • פירות - הרווחים שאדם מפיק מהקרן
  • שישים - אחד חלקי שישים
These are the things that have no definite quantity: The corners [of the field]. First-fruits; [The offerings brought] on appearing [at the Temple on the three pilgrimage festivals]. The performance of righteous deeds; And the study of the torah. The following are the things for which a man enjoys the fruits in this world while the principal remains for him in the world to come: Honoring one’s father and mother; The performance of righteous deeds; And the making of peace between a person and his friend; And the study of the torah is equal to them all. They should not leave peah of less than one-sixtieth [of the field]. But even though they said, “there is no measure for peah,” everything depends upon the size of the field, the number of poor people, and the extent of the yield.
דיון
שאלות:
  • מה הכוונה במונח 'אין להם שיעור'?
  • מהו הנמשל במילים 'קרן הקיימת לעולם הבא' ו'אכילת הפירות בעולם הזה'?
  • למה אין לפאה שיעור? ואם כך – האם משנה ב' אינה סותרת זאת?
  • לפי מה קובעים את שיעור הפאה? ומה המשמעות המושג 'לפי רוב הענווה'?
  • לסיכום: למה לקיים את מצוות פאה? ומה ההבדל בין המקרא והמשנה?
בבלי, מסכת שבת, דף כג עמוד ב
בבלי עם פירוש שטיינזלץ (מודגש)
אמר רבי שמעון: בשביל ארבעה דברים אמרה תורה להניח פיאה בסוף שדהו: ולא להשאיר את החלק המוקדש לפאה באמצע השדה. והטעמים הם: מפני גזל עניים, ומפני ביטול עניים, ומפני החשד, ומשום "בל תכלה" (ויקרא כג, כב - וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט; לְעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם). ומפרשים: מפני גזל עניים - שלא יראה בעל הבית שעה פנוייה, שאין העניים נמצאים ליד השדה ויאמר לקרובו עני: הרי זו פאה. במקום ובזמן שהוא רוצה, ונמצא שנגזל חלקם של שאר עניים. ומפני ביטול עניים - שלא יהו עניים יושבין ומשמרין (מצפים): "עכשיו מניח בעל הבית פאה" ויבטלו זמנם בציפייה. ומפני חשד – שאם הניח פאה באמצע שדהו, הרי כשיגמור את השדה ויאסוף את כל הקציר יהיו עוברין ושבין אומרים: תבא מארה לאדם שלא הניח פאה בשדהו. ומשום "בל תכלה". ותוהים אטו כולהו לאו משום "בל תכלה" נינהו? [תרגום מארמית: וכי כל אלה לא משום "בל תכלה" הם?] והרי טעמים אלו באו להסביר מדוע מניחים את הפאה בסוף השדה! אמר רבא: שהטעם האחרון משמעו שעשו זאת מפני הרמאין שמא לא יפריש אדם פאה כלל ויוכל לטעון שהפרישה בתוך שדהו, וכדי לחזק את קיום מצות הפאה תיקנו שיפרישו דוקא בסוף השדה. ולענייננו למדים אנו כי הרצון שלא להביא את הבריות לידי חשד הוא נימוק שמתחשבים בו בהלכה.

מושגים
  • מצוות התלויות בארץ – - מצוות שאינן חלות אלא בארץ ישראל בלבד. מצוות שהן חובת קרקע, שמוטלות על הקרקע או על גידוליו, כגון תרומות ומעשרות, חלה, שביעית, עורלה וכיוצא בהן נקראות מצוות התלויות בארץ; והמצוות שהן חובת הגוף, המוטלות על גופו של אדם, כגון שבת, תפילין, מילה, וכיוצא בהן, נקראות 'מצוות שאינן תלויות בארץ' (קידושין ל"ז, ע"א).
    מתוך: יוסף שכטר, אוצר התלמוד, באורי מונחים ומושגים על פי סדר האלף בית בתלמוד בבלי, דביר, תל אביב תשל"ג
דיון
שאלות:
  • האם רבי שמעןן בא לתת נימוקים מדוע צריך להשאיר פאה?
  • מה בא רבי שמעון לחדד?
  • במי עוסק הקטע? – בנותן או במקבל?
  • איזה מצב חברתי מצטייר מהמקור?
  • איך יתכן שמצוות מוסריות סוציאליות תלויות במקום, בקרקע?
  • מדוע מצוות אלה קשורות דווקא בישיבה בארץ ישראל?
אסיף סיום
כל מתנות עניים האלו אינן נוהגות מן התורה אלא בארץ ישראל, כתרומות וכמעשרות, הרי הכתוב אומר: "ובקוצרכם את קציר ארצכם" (ויקרא יט, ט; כג, כב), ו"כי תקצור קצירך בשדך" (דברים כד,יט). וכבר נתפרש בתלמוד, שהפיאה נוהגת בחוצה לארץ מדבריהם. וייראה לי שהוא הדין לשאר מתנות עניים אלו, שהן נוהגות בחוצה לארץ מדברי סופרים.
All of these gifts for the poor as they are in the Torah only apply to the Land of Israel, like gift offerings and tithes. Thus Scripture says, (Lev. 19:9, 23:22) When you reap the harvest of your land, [and] (Deut. 24:19) When you reap the harvest in your field. [But] it has already been explained in the Talmud14See Babylonian Talmud Chullin 137b. that the category of péah applies outside of the Land of Israel from rabbinic law, and it appears to me that it makes sense for the remaining types of gifts for the poor to all apply to outside of the Land of Israel from rabbinic law as well.15See Mishnah Kiddushin 1:9. In this law as well as the next, Maimonides makes a distinction between laws that are from the Torah itself and rabbinic rulings. While laws from the Torah are more directly authoritative, the laws of the rabbis rest on the authority of a tradition of sacred interpretation and were considered just as binding as the laws of the Torah. Indeed, some rabbinic laws carried very severe punishments for their transgression to discourage challenging their authority. The rabbinic law seeks to clarify the intent of the Torah, filling in the gaps that the Torah does not make clear. In this instance, the location of where these laws are in force in the Jewish community and the minimum amount that needed to be given are details lacking in the Torah that the rabbis fill in.
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

טלפון: 02-6789946
דף הנחיות למנחה:
מצוות התלויות בארץ....rtf
דף מספר 5 בסדרה ארץ ישראל, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 6 7 8 9 10