יהי ביתך פתוח – לרווחה?
הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
הלימוד עוסק בקשר הראוי בין פנים לחוץ, ובכוחה של קהילה לכפות על היחיד להשתתף בבניית גדר וחומה לחצר ולעיר. המקורות משלבים אמירות ערכיות ממסכת אבות עם קביעות הלכתיות מהמשנה בבבא בתרא, אגדה תלמודית ושיר של שלונסקי.
יהי ביתך...
משנה ד:
יוסי בן יועזר איש צרידה אומר:
יהי ביתך בית ועד לחכמים
והוי מתאבק בעפר רגליהם
והוי שותה בצמא את דבריהם.

משנה ה:

יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר:
יהי ביתך פתוח לרוָחה
ויהיו עניים בני ביתך
ואל תרבה שיחה עם האשה.
Yose ben Yoezer (a man) of Zeredah and Yose ben Yohanan [a man] of Jerusalem received [the oral tradition] from them [i.e. Shimon the Righteous and Antigonus]. Yose ben Yoezer used to say: let thy house be a house of meeting for the Sages and sit in the very dust of their feet, and drink in their words with thirst. Yose ben Yochanan (a man) of Jerusalem used to say: Let thy house be wide open, and let the poor be members of thy household. Engage not in too much conversation with women. They said this with regard to one’s own wife, how much more [does the rule apply] with regard to another man’s wife. From here the Sages said: as long as a man engages in too much conversation with women, he causes evil to himself, he neglects the study of the Torah, and in the end he will inherit gehinnom.
דיון
שאלות לעיון:
  • מה ההבדל בתפיסת הבית בין יוסי איש צרידה ליוסי איש ירושלים? את מי מזמין כל אחד מהם להיכנס לבית?
  • מהן הסכנות האורבות בבית הפתוח לרווחה? מי מרוויח מהפתיחה? מי משלם את המחיר?
  • מה הקשר בין "אל תרבה שיחה עם האישה", לבין פתיחת הבית לרווחה?
כופין אותו
כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא כָל הַחֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שָׁעַר.
כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא כָל הָעֲיָרוֹת רְאוּיוֹת לַחוֹמָה.
כַּמָּה יְהֵא בָעִיר וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר?
שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
קָנָה בָהּ בֵּית דִּירָה, הֲרֵי הוּא כְאַנְשֵׁי הָעִיר מִיָּד.

הסברים
  • רש"י:
  • כופין אותו - את בן החצר שאינו רוצה לסייע את בני החצר לבנות להן בית-שער, להיות שומר הפתח, יושב שם בצל ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר.
  • ודלת - לשער החצר לנועלו.
  • לא כל החצרות ראויות לבית שער - בגמרא מפרש איזו היא הראויה.
  • ויהא כאנשי העיר - לשאת עמהם בעול.
They compel [a partner in a courtyard to contribute to] the building of a gate-house and a door for the courtyard. Rabban Shimon ben Gamaliel says: “Not all courtyards are fit for a gate-house.” They compel [a resident of the town to contribute to] the building of a wall for the town and double doors and a bolt. Rabban Shimon ben Gamaliel says: “Not every town is fit for a wall.” How long must a man dwell in a town to count as one of the men of the town? Twelve months. If he has purchased a dwelling place he immediately counts as one of the men of the town.
דיון
שאלות לעיון:
  • שימו לב כמה גורמי הפרדה בין פנים וחוץ מופיעים במשנה!
  • מה תפקידו של בית-שער? מה הוא מונע? מה הוא מאפשר?
  • מי נמצא "בחוץ"?
  • מהי חצר הראויה לבית-שער? מהי עיר הראויה לחומה?
  • מהו נושא העומק הטמון בתשתית הדיון במשנה ?
  • מהי המשמעות החברתית של בניית בית-שער לחצר וחומה לעיר?
  • באיזה תחום יכול הכלל לכפות על הפרט, על פי המשנה?
  • מדוע, לדעתכם, קניין של בית בעיר מבטל את הצורך בתהליך ממושך של הצטרפות לקהילה?
למימרא, דבית שער מעליותא היא,
והא ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה,
עבד בית שער ותו לא משתעי בהדיה!
לא קשיא: הא מגואי, הא מבראי.

ואי בעית אימא: הא והא מבראי,
ולא קשיא: הא דאית ליה דלת, הא דלית ליה דלת.

ואי בעית אימא: הא והא דאית ליה דלת,
ולא קשיא: הא דאית ליה פותחת, הא דלית ליה פותחת.

אי בעית אימא: הא והא דאית ליה פותחת,
ולא קשיא: הא דפותחת דידיה מגואי,
הא דפותחת דידיה מבראי.

הסברים
  • רשי:
  • ולא משתעי בהדיה - לפי שמפסיק בעניים הצועקין ואין קולם נשמע
  • פותחת דידיה מאבראי - העני פותחה ונכנס.
  • מגואי - לחצר גריעותא הוא, לפי שדלת החצר נעול והעני צועק ובית שער שבפנים מפסיק הקול.
  • מבראי - אינו מפסיק בפניו, שהרי נכנס לתוכו, וכשאין לו דלת עסקינן
GEMARA: The Gemara asks: Is this to say that making a gatehouse is beneficial? But wasn’t there that pious man, with whom the prophet Elijah was accustomed to speak, who built a gatehouse, and after-ward Elijah did not speak with him again? The objection to the building of a gatehouse is that the guard who mans it prevents the poor from entering and asking for charity. The Gemara answers: This is not difficult: This, the case presented in the mishna, is referring to a gatehouse built on the inside of the courtyard, in which case the poor can at least reach the courtyard’s entrance and be heard inside the courtyard; that, the story of the pious man and Elijah, involves a gatehouse that was built on the outside of the courtyard, completely blocking the poor’s access to the courtyard’s entrance. And if you wish, say instead that in both cases the gatehouse was built outside the courtyard, and yet this is not difficult: In the one case, there is a door to the gatehouse, so that the poor cannot be heard inside the courtyard, while in the other case there is no door. Or if you wish, say that in both cases there is a door, and still this is not difficult: In the one case, there is a key needed to open the door, and the key is not available to the poor people, whereas in the other case, there is no key needed. Or if you wish, say that in both cases there is a key needed, and even so this is not difficult: In the one case the key is on the inside, so that the poor cannot reach it, while in the other case of the mishna, the key is on the outside.
דיון
תרגום וביאור
האם ניתן להסיק שבניית בית שער היא דבר ראוי?
והרי במקרה של חסיד אחד, שהיה אליהו מצוי אצלו ומשיח עמו, לאחר שבנה בית-שער, פסק אליהו מלבוא אצלו!
אין בזה קושי: זה בית-שער שנבנה בתחום החצר וזה בית-שער שנבנה מחוץ לתחום החצר.
ואם תרצה לומר: זה וזה מבחוץ?
אין בזה קושי: גם במשנה וגם במעשה החסיד מדובר בבית-שער חיצוני, וההבדל הוא שבזה יש דלת ובזה אין לו דלת.
ואם תרצה לומר: בשני המקרים מדובר בבית שער עם דלת?
אין בזה קושי: לזה יש דלת עם מנעול שצריכה מפתח ולזה לא.
ואם תרצה לומר: בשניהם מדובר בבית שער חיצוני שיש לו דלת והוא צריך למפתח?
אין בזה קושי: בזה המנעול מותקן בצד הפנימי של הדלת ובזה המנעול בצד החיצוני שלו.
דיון
שאלות לעיון:
  • מדוע פותחת הגמרא על המשנה שלמדנו ("כופין אותו לבנות בית שער") בסיפור אגדה על אליהו?
  • מה חשיבות התיאור המדויק של מבנה בית-השער? מה משמעות החזרה המפורטת על ארבע האפשרויות למבנה בית השער ולמיקומו?
  • במה עוסקת באמת הגמרא? האם היא ממשיכה את מגמת המשנה או מתנגדת לה?
אברהם שלונסקי, כתלי ביתי, בתוך "שירים" כרך ה', ספריית פועלים, 1971, עמ' 114
כתלי ביתי/ אברהם שלונסקי
כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם, -
יֵשׁ חֶסֶד הַצְמִיחָה, הַמַקְשִׁיבָה אַךְ פְּנִימָה,
כִּי הַמַקְשִׁיב לַכֹּל אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלוּם,
רַק הַמַחְרִישׁ הֲמֻלוֹתָיו לְשֶׁמַע הַדְמָמָה
שׁוֹמֵעַ אֶת הַכֹּל וְאֶת כֻּלָם.

כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם, -
הֵם עֲצִימַת-עֵינָיו שֶׁל הָרוֹאֶה דָבָר עַד תֹם;
כִּי הָרוֹאֶה הַכֹּל אֵינוֹ רוֹאֶה מְאוּמָה,
רַק הַצוֹפֶה אֶל הָאֶחָד-וְאֵין-בִּלְתוֹ
זוֹכֶה לִרְאוֹת כָּל הַדְבָרִים כֻּלָם.

כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם, -
הֵם סוֹד הַהִתְגַלוּת לוֹמַר בְּאֵין מַכְלִים;
כִּי הַדוֹבֵר בַּשַׁעַר אֵינוֹ דוֹבֵר לְאִישׁ,
וְהַסָחִים טַנְדוּ סָחִים אַךְ זֶה לָזֶה,
רַק הַמֵסִיחַ עִם נַפְשׁוֹ מֵסִיחַ עִם כֻּלָם.

כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם. -
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
שאלות לעיון:
  • מה משיב שלונסקי ליוסי בן יוחנן וליוסי בן יועזר?
  • מה דעתו על הקמת בית-שער?
  • מה דעתכם - האם כותלי ביתכם הם חיץ ביניכם לבין העולם או לא?
דף הנחיות למנחה:
יהי ביתך פתוח -למנחה.doc
דף מספר 2 בסדרה יחיד, יחד וקהילתיות, דפים נוספים בסדרה:
1 3 4 5