"מצאתי את דרכי. יצאתי מחוץ למעגל המוגבל לה לאשה": על דמותה של חנה רחל, הבתולה מלודמיר
1א
הדף מאת: שירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
2ב
לימוד זה מוקדש לדמותה של חנה-רחל, הידועה בכינוייה "הבתולה מלודמיר". נבחן במה התבטאו חוכמתה והשגותיה השכליות האמוניות, וננסה להבין את שורשי ההתנגדות אליה, כמו גם את הסיבות שבגינן זכתה לתמיכת חסידיה. בימינו הפכה הבתולה מלודמיר לסמל למאבק הנשים להכרה בזכויותיהן בעולם הדתי.
3ג
יוחנן טברסקי, הבתולה מלודמיר, מוסד ביאליק, ירושלים 1950, עמ' 8
חנה-רחל נזכרת במעשיה ששמעה מפי פסילי [...] 'בת נולדת בחושך', אומר העם, שאין ההורים שמחים בה כבתינוק. וכשהיא, פסילי, יצאה לאויר העולם נעכר החלב של אמה. המפני שהיתה לה יגון ועצב ולא היתה ראויה לינוק ולקבל השפע שלה? [...] 'ריבונו של עולם', מנצנץ בדעתה של חנה-רחל, 'כמה שפלה ואפלה האשה בעיני העולם ובעיני עצמה! ואולם אני...לא, אני לא אהיה ככל הנשים!'
4ד
דיון
סביב דמותה הייחודית של חנה-רחל ורברמאכר, הידועה יותר בכינויה 'הבתולה מלודמיר', נטוו סיפורים ומעשיות רבים, ספק אמיתיים ספק אגדתיים. מן הסיפורים והמחקרים על-אודותיה ידוע כי היא נולדה ב-1805 למשפחת חסידים בלודמיר שבאוקראינה ונתייתמה מהוריה בגיל צעיר. בשלב מסוים בהתבגרותה החלה לנהוג באדמו"רות, ללמוד תורה ולקבל חסידים שפנו אליה (בעיקר מבני המעמד הנמוך) בביתה, מאחורי מחיצה. עוד מסופר כי נהגה להניח תפילין ולהתעטף בטלית, ולאחר מות אביה אמרה עליו קדיש. תולדות חייה מעורפלים ובנויים בעיקר מסיפורים חסידיים. לפי אחת הגרסאות, היא נישאה בלחץ המגיד (האדמו"ר) רבי מרדכי מצ'רנוביל, שביקש ממנה לחדול ממנהגיה, אך נישואיה לא עלו יפה והיא החליטה לעלות בגפה לארץ ישראל, שם המשיכה לנהוג כאדמו"רית עד מותה ב-1888. היא קבורה בהר הזיתים בירושלים
5ה
דיון
הגילוי- המהפך שחל בנפשה של חנה-רחל:
ספרו של יוחנן טברסקי, 'הבתולה מלודמיר' (1950), נכתב בהשראת דמותה של חנה-רחל.
לפי סיפורו, היא הבינה את ייעודה באחד מביקוריה בקבר אמה, לאחר שביטלה את אירוסיה. בקטע הבא היא משוחחת עם אביה ומספרת לו על ההחלטה שגמלה בליבה:
6ו
יוחנן טברסקי, הבתולה מלודמיר, מוסד ביאליק, ירושלים 1950, עמ' 30-31
- גם ברצונך את להניח תפילין?
- כן. יום יום. שני זוגות תפילין. [...]
- אבל זה יעורר רעש בכל העיר, בתי.
- אבא, רע"ש אותיות שע"ר...זהו שער לחיי החדשים. [...]
- וגם אתעטף בטלית... ולא אתפלל רק עבור עצמי, אבא, עבור צורך גבוה אתפלל ולא צורך עצמי. [...]
- חנה-רחל, כל האסון הוא, שרוצה את לקיים מצוות שנשים פטורות מהן. והעיקר, זכרי את הפסוק: '[וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי] ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' ואילו את- [...]
-אבא, ידעתי, כי לבי לב אשה. הרבה התפללתי ובקשתי ניתנה לי. נשמה חדשה ו... חזקה.
- ולמה לך נשמה חזקה, בתי? - שלא אהיה חוששת לדעת הבריות. [...]
-חנה-רחל, מידת היסוד של הנשים היא-
היא קמה וזעה מן המיטה. דומה, עכשיו יש שינוי בעצמותה, כולה הארה שבאצילות. [...]
-בת ישראל כשירה צריכה קודם כל להיות אֵם, חנה-רחל.
-האֵם צריכה להיות אדם, אבא.

מושגים
  • יוחנן טברסקי - (1900-1967). עורך וסופר יליד העיר שפיקוב שבאוקריאינה, נצר למשפחת אדמו"רים.
7ז
דיון
  • באיזה אופן מפרש אביה של חנה-רחל את הפסוק: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (ויקרא, יח, ה)?
  • לפי דבריה של חנה-רחל, מהי משמעותה של "נשמה חזקה"? מה דעתכם על פרשנות זו?
  • לפי דבריה של חנה-רחל, מהי המשמעות העמוקה של "להיות אדם"? מה דעתכם על פרשנות זו?
  • מה ניתן ללמוד מקטע זה על דמותה של חנה-רחל? כיצד מתבטאת בו חוכמתה?
8ח
דיון
ב. מחיר שבירת המוסכמות- יחס הקהילה:
חנה-רחל מתחילה לנהוג באדמו"רות, ללמוד תורה ולקבל קהל מאחורי מחיצה. עצותיה החכמות באות מתוך תובנותיה ומתוך השגתה בתורה. רבים מבני עירה, ובעיקר נשים, רואים בה כ"מקלקלת את השורה":
9ט
יוחנן טברסקי, הבתולה מלודמיר, מוסד ביאליק, ירושלים 1950, עמ' 36-37
מ'עזרת הנשים', שט"ו מעלות מבדילות בינה לבית-הכנסת, יוצאות נשים במטפחת של שבת, והן מגלגלות, כדרכן, בדברים. [...]
-אבל מי שמע כדברים האלו? הרי זה כנגד כל ההנהגות הנהוגות בישראל! [...]
ואני אומרת: חלילה לה לאשה לסור, ואפילו לשעה קלה, מן הדרך הטובה לדרך לא סלולה. ודאי, גם אני יודעת. אומרים: 'אשה יש לה תשעים ותשע נשמות', שכמה פעמים ביום יוצאת נשמתה מחמת עבודה קשה ומחמת התרגזות. אבל כלום ברירה לנו? אילו רצה השם יתברך היה עושה מהרגל ראש, אלא שהוא רצה שתהיה זו רגל. והיא...אותה חנה רחל...מה עדיפה היא מכולנו?
10י
דיון
  • כיצד מסמלת סצנה זו, את תפיסת החברה על תפקידן של הנשים בחברה? התייחסו לכל הקטע ובמיוחד למשפט האחרון.
11יא
דיון
השמועות על-אודות האשה הנוהגת כאדמו"ר, מגיעות עד למוטלי, המגיד מטשרנוביל (האדמו"ר מצ'רנוביל, רבי מרדכי), והוא מחליט להיפגש עמה ולשכנעה לחדול מדרכיה ולהתחתן:
12יב
יוחנן טברסקי, הבתולה מלודמיר, מוסד ביאליק, ירושלים 1950, עמ' 73-75
- כן, הבתולה מלודמיר [...] עליך לילך בעבודת השם. זכרי: ארבע פעמים 'אהבה' [בגימטרייה] עולה 'בן וכל אחד ואחד צריך לבוא בסוד תיבת נוח 'ומכל החי תביא להחיות אותך וכר ונקבה' [...]
- רבי, את עצמי אני מזירה, ואיני מזירה אחרים
- אבל למה את נוטלת עליך את הייסורים?
- כי ראיתי, אבי, ונוכחתי: העולם נברא בשתי קצוות - זכר ונקבה. האיש, דומה, הוא תכלית כוונת הבריאה, והאשה היא למטה בסדר המדריגות, לא נבראה לצורך עצמה.
- גם הוא והיא רק ככלים להמשכת הדור.
- לא, ה'מגיד' מטשרנוביל, האיש איננו רק פטיש, הוא גם האומן. ואילו האשה -
- ודאי הבתולה מלודמיר! מידת הזכר להשפיע, אבל הנוקבא היא בעיקרה מידת הצימצום.
-לא כל אשה, רבי.
- הבתולה מלודמיר, נשמת צדיק נעלם התקשרה עמך והתדבקה בך [...] ואולם נשמת אותו צדיק מבקשת להפריש עצמה מגוף האשה, כי לא תמצא בו מנוחה.
[...]
- הבתולה מלודמיר, גוזרני עליך, שלא תתעטפי בטלית שאינה שלך! [...] עליך לבוא בקשר חיתון עם בן זוג טוב וישר. [...] ראויה את לכך בשביל מעלותיך ומידותיך הנחמדות.
[...]
- רבי, נישואים אלו למשא יהיו לי.
- לא, הבתולה מלודמיר! ירידה זו צורך עליה היא לך [...] החתונה תהיה לך בחינת התחדשות. תצאי מאהבת עצמיות ויראת עצמיות [...] לאהבה ויראה כפולה ומכופלת [...] תזכי ללדת בנים זכרים לטוב לפני השם!

מושגים
  • רבי מרדכי, האדמו"ר מצ'רנוביל (המגיד מטשרנוביל) - (1770–1837) בנו של מייסד שושלת צ'רנוביל, ר' מנחם נחום. נהג להסתובב בין העיירות, לדרוש דרשות ולייעץ לקהל חסידיו. בניגוד לאביו הסגפן נהג הוא בעושר רב. דברי הגותו מרוכזים בספר "ליקוטי תורה".
  • דיבוק - אמונה מיסטית שלפיה רוח רעה של אדם מת חודרת לגופו של אדם חי (כנראה בשל חטא שנכשל בו) ומשתלטת עליו. האדם החי נתון לשליטת הרוח והתנהגותו נראית חריגה ולעיתים גם מבהילה.
13יג
דיון
  • לפי דבריו של המגיד, מהו ייעודה של האשה בחברה בכלל ובחברה הדתית בפרט? מה משמעות הנישואין אצל נשים יהודיות בכלל ואצל חנה-רחל בפרט?
  • מדוע מקפיד המגיד לכנות את חנה-רחל "הבתולה מלודמיר"?
  • מדוע בוחר המגיד להסביר את התנהגותה של חנה-רחל באמצעות "דיבוק" של "צדיק נעלם"?
  • מה בין אמירתה של חנה רחל כי האשה "לא נבראה לצורך עצמה" לבין רצונה להיות מחויבת במרב המצוות ולהנהיג קהילה דתית? היעזרו בדבריו של הפרשן רבי דוד בן יוסף בן דוד אַ בּ וּ דִרְהַ ם (המאה ה-14) המסביר את הטעם לפטור את הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן:
14יד
האבודרהם, תיקון התפילות וענייניהם, השער השלישי, אושא, ירושלים, תשכ"ג. עמ' כה
לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם היתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו. ואם תעשה מצוות הבורא- אוי לה מבעלה. ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא- אוי לה מיוצרה. לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי להיות שלום עם בעלה.
15טו
דיון
תמונת העולם שמצייר האבודרהם ביחס להבדלים בין נשים לגברים נעוצה בתקופתו, שבה נשים היו משועבדות לבעליהן. מה ההבדל המרכזי בין תפיסה זו לבין התפיסה החסידית שמייצגים בסיפור האב, הנשים והמגיד?
16טז
דיון
ג. חתונה - כניעה ללחץ החברתי?
לפי סיפורו של טברסקי, חנה-רחל נכנעה ללחציו של המגיד והחליטה להינשא - נישואין שלא ארכו זמן רב. בקטעים הבאים מובאים הרהוריה בעת טבילתה במקווה והתנהלותו של החתן בחופה:
17יז
יוחנן טברסקי, הבתולה מלודמיר, מוסד ביאליק, ירושלים 1950, עמ' 80
כלום לשלוט אני רוצה? כל רצוני שלא יהיה בינינו לא שולט ולא נשלט, אלא שנעמוד שנינו בשטח מכוון, שווים בגובה. והוא - היתכשר לכוון גם דעתי, או יראו עצמו קודם במעלה?
18יח
יוחנן טברסקי, הבתולה מלודמיר, מוסד ביאליק, ירושלים 1950, עמ' 98
עכשיו, בשעת הז' ברכות, עליו לחוש ולא להתמהמה ולשים רגלו הימנית על רגלה שלה, של כלתו, שתהא ימין חזקה לעולם משמאל, הרי אשה מסיטרא דשמאלא.
19יט
דיון
  • מה מלמדים קטעים אלה על הפערים שבין חנה-רחל וחתנה בתפיסת היחסים שבין האיש והאשה בחיי הנישואין?
  • מה משמעות קביעתו של החתן כי האשה היא "מסיטרא דשמאלא"? היעזרו בדברי רבי צדוק מלובלין (המאה ה-18):
20כ
רבי צדוק מלובלין, רסיסי לילה, אות נב דף סג ע"ג-סד ע"א
נשים אין להם שום שייכות לדברי תורה, דהמלמד בתו תורה כמלמדה [תיפלות] וכו', שהוא על דרך למשמאילים בה וכו', כי היא מסיטרא דשמאלא. [...] והשימוש [בתורה] שהוא מצד החשק עיקרו באשה, כי האיש יש בו מילוי החשק גם כן ע"י שלומד בעצמו, ואין נקרא משמש אלא כל זמן חיי הרב, ואחר כך נעשה הוא בעצמו רב שהחשק שלו נתמלא. מה שאין כן באשה, דאין לה מילוי רק חשק לבד, זהו תוקף דכח החשק ושורשו.

מושגים
  • רבי צדוק הכהן רבינוביץ' מלובלין: - (1823-1900). רב, הוגה, פרשן ודרשן מזרם החסידות. נולד בקריזבורג למשפחת "מתנגדים" ובעקבות מסעותיו והתחברותו עם חסידים ואדמו"רים שונים בפולין, התקרב לתורת החסידות. היה תלמידו של הרב מרדכי יוסף לינער מחסידות איז'ביצה-ראדזין והחליף את חברו רבי יהודה לייב איגר לאחר מותו, כאדמור חסידות לובלין. חיבורו העיקרי הוא "צדקת הצדיק".
21כא
דיון
  • לפי רבי צדוק מלובלין, מהי משמעות לימוד התורה עבור אשה?
22כב
דיון
ד. אחרית דבר- כיצד הפכה חנה רחל לסמל:
בסוף ספרו של טברסקי, לאחר מותה של חנה-רחל, אומר עליה בנו של התלמיד החכם שהיה מאורס לחנה-רחל ונשאר אהוב נעוריה במשך כל ימיה:
23כג
יוחנן טברסקי, הבתולה מלודמיר, מוסד ביאליק, ירושלים 1950, עמ' 253
במשך דורי-דורות היתה האשה בישראל נטולת קול. היא [חנה-רחל] בקשה לתת לה קול. נלחמה על אושרה בגשמיות וברוחניות [...] היא ראתה דברים לא בבחינת עובדה דוקא, אלא בקשה שורש העובדה. ומה רבה עוד העבודה לתיקון האדם והעולם, מה רבה!
24כד
דיון
  • מה משמעות התיאור: "היא ראתה דברים לא בבחינת עובדה דוקא, אלא בקשה שורש העובדה"?
  • האם אתם רואים במעשיה של חנה-רחל "תיקון עולם"?
  • כיצד נתנה חנה-רחל קול לנשים היהודיות בדורה? היעזרו בקטע הבא שכתבה של שרה פרידלנד בן ארזה, אשר הקדישה את אחד מהשירים בספר הביכורים שלה "אנא בשם" לדמותה של חנה-רחל. קטע זה הוקרא בטקס האזכרה לזכרה של חנה רחל, שהתקיים בקברה בהר הזיתים בכ"ב בתמוז תשס"ו:
25כה
שרה פרינלנד בן ארזה, 'חנה רחל מלודמיר', בתוך: אנא בשם, ניצה דרורי-פרמן (עורכת), עם עובד 2006, עמ' 36
חנה רחל מלודמיר
היֹה הייתה או לא הייתה אשה אחת. אומרים: צדקת הייתה. אומרים: חכמנית. והייתה מעניקה ברכה ותורה ועצה לחסידיה וחסידותיה. אדמו"רית. אומרים: ומשסירבה לנישואין נודתה ועלתה לירושלים. ויש אומרים: תפילין הייתה מנחת ועטורה בטלית התפללה לפני הכותל המערבי.עתה אומרים: מצאנו חלקת קברהּ, והיא רשומה בפנקסי ווהלין חדש בהר הזיתים – "הרבנית הצדקת חנה רחל בת מניש", ויום פטירתה – כב בתמוז תרמ"ח.
[...]
לילה מבקשת נפשי להינשא על משבי תפילות שלוחשת אדמו"רית דחויה וערטילאית ממקומה-לא-מקום עפר של הר הזיתים, נִכחה, לעבר המקום, משתיתו של עולם. לילה אתערבל בצללית אשה אחת לבושת שחורים, נהמותיה יונים.
[...]
© כל הזכויות שמורות למחברת ולעם עובד
www.am-oved.co.il


מושגים
  • שרה פרידלנד בן ארזה - משוררת ילידת ירושלים. בת למשפחה חסידית שוחרת ספר. עורכת, מלמדת מדרש, ניגון וחסידות במדרשות לנשים ובבית מדרש "אלול", וגבאית בקבוצת תפילה לנשים. במסגרת לימודיה לתואר שלישי חוקרת את דרשות האדמו"ר החסידי ר' צדוק הכהן מלובלין.(מעובד מתוך לקסיקון הספרות העברית החדשה)
26כו
דיון
  • כיצד אתם מסבירים את מעברה של חנה-רחל לירושלים? האם מתוך בחירה והגשמה עצמית? בעקבות נידוי? מתוך רצון להתחבר לקדושה שבארץ הקודש?
27כז
דיון
פרופ' מרגלית שילה כותבת במאמרה על נשים שעלו לארץ-ישראל בימי היישוב הישן:
28כח
מרגלית שילה, 'עלייה לארץ כפרישות נשית: המקרה של הבתולה מלודמיר', מתוך: אתר "קולך":
מסיפורה של חנה רחל עולה כי בחברה המסורתית נשים יכולות היו להגיע לעמדות כוח כאשר הן אמצו תדמית גברית ופרשו מחיי מין. יחסה של החברה אליהן היה דו ערכי. מחד גיסא היתה התפעלות מיכולתן והישגיהן הגבריים והן נתפסו כתופעת טבע המעוררת תשומת לב והערצה. מאידך גיסא, הן עוררו חששות והוצגו כיצורים הפוגעים בסדרי בראשית וחוצים את גבולות המגדר. נשים מופלאות אלה זכו להערכה ולדחייה גם יחד.
למאמר המלא

מושגים
  • מרגלית שילה - פרופ' במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. חוקרת את ההיסטוריה של נשים יהודיות בארץ ישראל בעת החדשה.
29כט
דיון
  • האם לדעתכם, גם כיום, נשים אשר רוצות להגיע לעמדות כוח (לאו דווקא דתיות) צריכות לאמץ לעצמן תדמית גברית? הסבירו את תשובתכם והביאו דוגמאות.
נסיים במאמרה של לאה שקדיאל שתרגמה קטע מספרו של הרב זלמן שחטר-שלומי (Schwartz 1989, עמ' 80). המתאר פגישה דמיונית בינו לבין חנה-רחל:
30ל
לאה שקדיאל, 'צבא של נשים לומדות תורה', גדיש: שנתון לחינוך מבוגרים, ט, (2004), עמ' 227-245
רֶבְּ זלמן ענה: חז"ל אמרו פעם: 'אל תרבה שיחה עם האשה', וכעת אני מבין כי עלינו להתעלות מעבר למגדר. איננו יכולים אפוא להמשיך באמת בשיחה זו עד שתפסיקי לראות בי גבר ואני אפסיק לראות בך אשה.
היא הסכימה ואמרה: כיוון שאני מודעת לעובדה שבגלגולים קודמים הייתי גבר, וכיוון שללא ספק אתה חיית כבר בעבר כאשה, בוא נגיע שנינו לאיזון של האנדרו-גינוס שבתוכנו, ונשוחח כשני יצירי אדמה'.

מושגים
  • לאה שקדיאל - אשת חינוך ופעילה חברתית, העוסקת בעיקר בקידום מעמד האשה. נולדה בירושלים למשפחה דתית ציונית, עברה להתגורר בירוחם, ובעקבות עתירתה לבג"ץ יצרה תקדים והייתה לאשה הראשונה שכיהנה במועצה הדתית בירוחם.
  • הרב זלמן שחטר-שלומי - נולד בפולין ב-1924. ממייסדי תנועת "ההתחדשות היהודית" בארה"ב, המשלבת מיסטיקה, קבלה ופמיניזם, תוך פתיחות לתובנות ורעיונות מדתות אחרות.
31לא
דיון
  • לפי דבריו של הרב שחטר-שלומי, מניין נוצרה הקביעה (מסכת אבות א,ה) כי אין להרבות שיחה עם נשים?
  • מהן ההשלכות של תפיסה זו על לימוד תורה מעורב של נשים וגברים, ועל האפשרות כי נשים יתפסו בהמשך עמדות מרכזיות בעולם התורני?
  • האם גם לדעתכם, כדי להגיע לדיאלוג שוויוני בין נשים וגברים עלינו למצוא את ה"אנדרוגינוס שבתוכנו" ולטשטש הבדלים מגדריים? הסבירו את תשובתכם.
  • האם קיימת דרך אחרת ליצירת שיח שוויוני כזה?
33 לג
34לד
35לה
דף מספר 7 בסדרה 'פיה פתחה בחכמה': על נשים חכמות בעולם גברי, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 8