אבלות בקהילה
1א
הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
2ב
לקהילה תפקידים רבים העוטפים את האדם ברגעים רבים בחייו. בשמחות ובימי צער וכאב. דף זה עוסק בתפקידה של הקהילה אל מול האדם האבל.
3ג
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
4ד
[...] אֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאֵבֵל לֹא בַּטַּבְלָא וְלֹא בָּאִסְקוּטְלָא וְלֹא בַּקָּנוֹן, אֶלָּא בַּסַּלִּים.
They do not rend [their clothes] or bare [their shoulders], or provide a meal [for the mourners] except for the relatives of the dead. And they do not provide a meal except on an upright couch. They do not bring [food] to the house of mourning on an [ornamental] tray, platter, or flat basket, but in plain baskets. And they do not say the mourners’ blessing during the festival. But they may stand in a row and comfort [the mourners] and [the mourners] may formally dismiss the community. Section one: When one heard that a close relative had died, one would rend whatever clothes they were wearing. Baring the shoulder was also a sign of mourning. The mourner was provided by the community with the first meal after the funeral. On Hol Hamoed only a close relative would perform these practices. Others would not. I should note that today only close relatives do these actions in any case. The circle of mourners was bigger in the Talmudic period. Section two: It was customary to overturn the bed during mourning and then sit on the bed as a sign of mourning. But one does not overturn the bed during Hol Hamoed. This practice fell into disuse sometime after the Talmudic period. Section three: This halakhah is true in all cases. When bringing food to the mourner, they should bring it in plain baskets. A source in the Talmud relates that originally people would use fancy silver and gold vessels, but poor people would be embarrassed that they could not afford such fancy funerals and mourning homes. As a response the rabbis decreed that everyone must bring in a simple vessel. The mourning home is not a place where one should be showing off one’s wealth. Section four: The mourners’ blessing was stated on return from burial. They would stand in a line and comfort the mourner with this blessing. It may have also been recited at other points as well. But it is a public sign of mourning and should not be done on Hol Hamoed. Section five: While the blessing is not recited on Hol Hamoed, burial is. Along with the burial, they may have the formal line of comforters that would accompany the mourners on their way home. The same goes true for the official words that the mourner seems to have said to the comforters, to allow them to go home without accompanying the mourner all the way home.
5ה
תנו רבנן: בראשונה היו מוליכין בבית האבל,

עשירים - בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים - בסלי נצרים של ערבה קלופה.

והיו עניים מתביישים,

התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה, מפני כבודן של עניים.

תנו רבנן: בראשונה היו משקין בבית האבל, עשירים - בזכוכית לבנה, ועניים בזכוכית צבועה,

והיו עניים מתביישין. התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה, מפני כבודן של עניים.

בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת,

והיו עניים מתביישין. התקינו שיהו מכסין פני הכל, מפני כבודן של עניים.
GEMARA: The Sages taught the following baraita: At first, the meal after the burial would be brought to the house of the mourner in various ways. The wealthy would bring the meal in baskets of silver and gold, and the poor would bring it in baskets of peeled willow branches. And the poor were embarrassed, as everyone would see that they were poor.The Sages instituted that everyone should bring the meal in baskets of peeled willow branches, due to the honor of the poor. The Sages taught a similar baraita: At first, they would serve wine in the house of the mourner during the first meal after the burial; the wealthy would do so in cups made from white glass, and the poor would serve this wine in cups of colored glass. And the poor were embarrassed, as everyone would see that they were poor. The Sages instituted that all should serve drinks in the house of the mourner in colored glass cups, due to the honor of the poor. Furthermore, at first they would uncover the faces of the wealthy who passed away and cover the faces of the poor,because their faces were blackened by famine. And the poor were embarrassed because they were buried in a different manner. The Sages instituted that everyone’s face should be covered, due to the honor of the poor.
6ו
דיון
  • מדוע לדעתכם המשנה והגמרא כל-כך דואגות לעניים בניחום אבלים?
  • מה תפקיד הקהילה בניחום לפי המשנה והתלמוד, ומה חשיבותו לדעתכם?
7ז
יוסל בירשטיין, סיפורים מאזור השלווה, הוצאת הספריה החדשה, 2004
בנצרת-עילית היה לי שכן מקבץ-נדבות. מקום-העבודה שלו היה מעבר תת-קרקעי בין שני רחובות בחיפה. כשָׁכֵן, הוא לא החליף אתי מלה כל השנים. גם לא עם שכנים אחרים. ללא משפחה וללא קרובים, הוא חי לו בשתיקתו. יום אחד, כשעברתי לידו בחיפה והנחתי כתריסר מטבעות בצלחת שלו, התחיל לדבר.

כל השנים היה מודאג מי יאמר אחריו קדיש כשימות. הוא לא הכיר מישהו שיוכל לבקש ממנו.

שבת אחת שמע מתפלל מכריז בבית-הכנסת שיאמר קדיש במשך שבועיים, יום-יום. יש לו הרבה "יאָר-צַייטִים".
ואז עלה בדעתו להתחיל מעכשיו לומר קדיש אחרי עצמו, וכך נעשה אספן של קדישים. קודם היה אדיש. כלום. אבל מאז, קם לתחייה. אסף שלושה קדישים ליום. גשם, רוח, חמסין הוא לא החמיץ שום קדיש. הצטברו אצלו קדישים מעֵבר לצורך שלו. הוא רשם אותם. התבלבל בחשבון, והשאיר את ניהול הקדישים לשמיים. אפשר לסמוך על היושב במרומים.
אחרי שמצא את הפתרון הלך ממנו הדיכאון. וכשהלך ממנו הדיכאון מצא אשה. בקרוב יתחתנו. יזמין אותי לחופה. בכתובה הוא יעביר על-שמה חצי מהקדישים שלו.
8ח
דיון
  • מה יש במפגש בין המשפחה האבלה למנחמים - במקורות ובנסיון חייכם?
  • מה חלקה של הקהילה באבלו של הפרט לפי כל אחד מהמקורות?
  • האם אתם מכירים בקהילתכם את התפקיד הזה? ואיך לדעתכם ניתן לשמור עליו או להעצים אותו?
10 י
11יא
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
12יב
דף מספר 3 בסדרה נפגשים בשביל ישראל תשע"ג- שבוע שביעי, דפים נוספים בסדרה:
1 2 4