קהילה מרפאת
1א
הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
2ב
מה מקומם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה? האם יש להקים קהילות נפרדות לבעלי צרכים מיוחדים או שהקהילה צריכה להפוך אותם לחלק בלתי נפרד ממנה?
3ג
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
4ד
ראובן שליב, חינוך מרפא, הוצאת הרמוני, עמודים 154-158, 2010
הדילמה של אינטגרציה בקהילה "הנורמלית" מול קהילה מותאמת לצרכים מיוחדים. האם קהילה שיקומית היא "בועה" או "חלוץ לפני מחנה האנושות"? השאלה של היחס המתאים בין מסגרות של חינוך מיוחד ומוסדות טיפוליים ושיקומיים לבין החברה הרחבה היא אחת החשובות ביותר המעסיקות אנשי חברה וחינוך כאחד. היא גם אחת הטעונות-רגשית ביותר, מעוררות המחלוקת והאידיאולוגיות ביותר, בין שאלות אלה.

הדילמה היא: האם יש להעדיף יצירת מסגרות ייחודיות, בהן ניתן להביא למיצוי את הידע וההתאמה המקצועיים; להתאים באופן אישי את המטלות והדרישות; לרכז את הכלים, האביזרים והתנאים הפיסיים המתאימים ביותר ואת אנשי המקצוע המתמחים בליקוי זה או אחר; וכך לתת מענה מיטבי לאותו סוג של ליקוי או שעדיף לשלב ככל האפשר את החריג בחברה הרגילה, בין אנשים הנושאים תכונות ואיכויות שונות, כמו גם ליקויים וחולשות שונים וכך לאפשר לו לחוות את החיים בדומה לאחרים, לחוש עצמו "כמו כולם" ולהתגבר על חוויית החריגות?

...לקרל קניג, מייסד תנועת הקהילות המרפאות של קמפהיל, היה חזון של חברה אנושית עתידית, המכוונת לצורכי החברים השונים בתוכה במידה כזו, שהיא מעצבת את עצמה באופן המאפשר להם להשתלב בה באופן מיטבי. זו היתה שאיפתו לעתיד האנושות, והוא היה בטוח שחברה כזו תהיה בריאה ומותאמת הרבה יותר גם לצורכיהם של האנשים ה"רגילים" שבתוכה!
בינתיים, וכדרך לפיתוח האיכויות הדרושות לתרבות עתידית כזו, יסדו קניג וחבריו תנועה של קהילות מרפאות (Curative communities). אלו קהילות בהן חיים יחד אנשים הנחשבים בריאים ומתפקדים ("אנשי צוות") עם בני משפחותיהם ועם אנשים ילדים, מתבגרים, מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים. המיזוג מתקיים הן בין בעלי ליקויים ופגיעות מסוגים שונים (לא קהילה המתמחה בסוג ליקוי מסוים) והן בינם לבין ה"רגילים". כולם מהווים את חברי הקהילה. בתוך סביבה כזו יש מצבים, זמנים ואירועים המכוונים יותר לצרכים הייחודיים של כל אחד, ובהם אפשרית הפרדה, ולעומתם בכל מקום שאין זה נדרש לטובת ההתפתחות האישית מתקיים המיזוג. בנוסף לכך, כל מערך החיים לוקח בחשבון את הרגישויות והפגיעויות הגבוהות יותר של רוב בעלי הצרכים המיוחדים ומדגיש מרכיבים שונים של בריאות גופנית ונפשית מעבר למה שמקובל בחברה ה"רגילה" בזמננו. ניתן לומר כי הקהילה המרפאת אינה שואפת להיות "נורמלית" אלא להיות בריאה ולהקרין בריאות.
5ה
דיון
  • שילוב בעלי צרכים מיוחדים בקהילה - האם זה מרתיע אותי?
  • האם כשנוצרת קהילה אנו מחפשים בה את הדומים לנו? את השונים מאיתנו?
  • קהילה שלוקחת על עצמה משימה חברתית משמעותית - האם אני רוצה להשתתף בקהילה שכזו? לשנות כלפי חוץ "בגדול", או כלפי פנים "בקטן" - מה יותר נכון לקהילה, אם בכלל?
7 ז
8ח
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
9ט
דף מספר 1 בסדרה נפגשים בשביל ישראל תשע"ג- שבוע שביעי, דפים נוספים בסדרה:
2 3 4