לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז
הדף מאת: אמנון ריבק / המדרשה באורנים
הסיפור המפורסם על רבי אלעזר והמכוער מעלה את שאלת היחס אל האחר. גאוותנות והתגאות כולנו פוגשים - אם אצל אחרים, ואם בתוכנו אנו. הסיפור התלמודי מפגיש אותנו עם ביקורת כלפי מי שנחשבים מורמים מעם, ומראה לנו כיצד תחושת ההצלחה האישית מביאה אותם אל חטא הגאוותנות. הסיפור גם דורש, לכאורה, שנהיה רכים, ענווים, אולי אפילו שפלי רוח. מה יחסנו לדרישה זו? איפה היא פוגשת אותנו?
דיון
פתיחה
גאווה - מידה ראויה או לא? ומה על גאוותנות?
גם אם נאמר '"לנו זה לא קורה"' - הפח הזה כרוי לכולנו, גם לחכמים ולגדולים, ואולי להם אף יותר מלכולם.
בשיעור הזה ננסה להתעמת עם מידת הגאווה שבתוכנו.
גאווה ודעה קדומה
תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת הנהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו שלום עליך רבי, ולא החזיר לו. אמר לו [ר' אלעזר]: ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך? אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע בעצמו [ר' אלעזר] שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו. ואמר לו נעניתי לך, מְחוֹל לי.
אמר לו [המכוער]: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך רבי, רבי, מורי, מורי. אמר להם [המכוער]: למי אתם קורין רבי רבי? אמרו לו, לזה שמטייל אחריך. אמר להם, אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו מפני מה? אמר להם כך וכך עשה לי. אמרו לו, אף על פי כן מְחוֹל לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם, בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.

לסוגיה המלאה באתר פשיטא

The Sages further taught in praise of the reed: A person should always be soft like a reed, and he should not be stiff like a cedar. An incident occurred in which Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, came from Migdal Gedor, from his rabbi’s house, and he was riding on a donkey and strolling on the bank of the river. And he was very happy, and his head was swollen with pride because he had studied much Torah. He happened upon an exceedingly ugly person, who said to him: Greetings to you, my rabbi, but Rabbi Elazar did not return his greeting. Instead, Rabbi Elazar said to him: Worthless [reika] person, how ugly is that man. Are all the people of your city as ugly as you? The man said to him: I do not know, but you should go and say to the Craftsman Who made me: How ugly is the vessel you made. When Rabbi Elazar realized that he had sinned and insulted this man merely on account of his appearance, he descended from his donkey and prostrated himself before him, and he said to the man: I have sinned against you; forgive me. The man said to him: I will not forgive you go until you go to the Craftsman Who made me and say: How ugly is the vessel you made. He walked behind the man, trying to appease him, until they reached Rabbi Elazar’s city. The people of his city came out to greet him, saying to him: Greetings to you, my rabbi, my rabbi, my master, my master. The man said to them: Who are you calling my rabbi, my rabbi? They said to him: To this man, who is walking behind you. He said to them: If this man is a rabbi, may there not be many like him among the Jewish people. They asked him: For what reason do you say this? He said to them: He did such and such to me. They said to him: Even so, forgive him, as he is a great Torah scholar. He said to them: For your sakes I forgive him, provided that he accepts upon himself not to become accustomed to behave like this. Immediately, Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, entered the study hall and taught: A person should always be soft like a reed and he should not be stiff like a cedar, as one who is proud like a cedar is likely to sin. And therefore, due to its gentle qualities, the reed merited that a quill is taken from it to write with it a Torah scroll, phylacteries, and mezuzot.
דיון
  • למי ממשילים בדרך כלל את הארז?
  • מה מזכיר לנו החמור? מה מזכיר לנו "ריקה"?
  • "והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה" - מה משמעות המשפט הזה? ביקורת? על מי?
  • מי הוא המכוער? באיזה מובן הוא היה מכוער? מה הוא בא ללמד את רבי אליעזר?
  • מיהו הקנה בסיפור, מי הארז? האם הם מתחלפים בתפקידים במהלך הסיפור?
  • "אף על פי כן מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא" - האם כך ראוי? האם אדם גדול זכאי למחילה שאחרים אינם זכאים לה?
  • מדוע "ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן" האם מדי פעם מותר להלבין פנים?
  • כלפי מי מכוון רבי אלעזר את דבריו בסוף הברייתא?
  • ארבע מידות בדעות
    [י] ארבע מידות באדם: האומר שלי שלי, ושלך שלך--זו מידה בינונית; ויש אומרין, זו מידת סדום. שלי שלך, ושלך שלי--עם הארץ. שלי שלך, ושלך שלך--חסיד. שלך שלי, ושלי שלי--רשע.

    [יא] ארבע מידות בדעות: נוח לכעוס, ונוח לרצות--יצא הפסדו בשכרו; קשה לכעוס, וקשה לרצות--יצא שכרו בהפסדו; קשה לכעוס, ונוח לרצות--חסיד; נוח לכעוס, וקשה לרצות--רשע.


    [יב] ארבע מידות בתלמידים: ממהר לשמוע, וממהר לאבד--יצא שכרו בהפסדו; קשה לשמוע, וקשה לאבד--יצא הפסדו בשכרו; ממהר לשמוע, וקשה לאבד--חכם; קשה לשמוע, וממהר לאבד--זה חלק רע.

    [יג] ארבע מידות בנותני צדקה: רוצה שייתן, ולא ייתנו אחרים--עינו רעה בשל אחרים; שייתנו אחרים, והוא לא ייתן--עינו רעה בשלו; שייתן, וייתנו אחרים--חסיד; לא ייתן, ולא ייתנו אחרים—רשע.
    There are four types of character in human beings:One that says: “mine is mine, and yours is yours”: this is a commonplace type; and some say this is a sodom-type of character. [One that says:] “mine is yours and yours is mine”: is an unlearned person (am haaretz); [One that says:] “mine is yours and yours is yours” is a pious person. [One that says:] “mine is mine, and yours is mine” is a wicked person. There are four kinds of temperments:Easy to become angry, and easy to be appeased: his gain disappears in his loss; Hard to become angry, and hard to be appeased: his loss disappears in his gain; Hard to become angry and easy to be appeased: a pious person; Easy to become angry and hard to be appeased: a wicked person. There are four types of disciples: Quick to comprehend, and quick to forget: his gain disappears in his loss; Slow to comprehend, and slow to forget: his loss disappears in his gain; Quick to comprehend, and slow to forget: he is a wise man; Slow to comprehend, and quick to forget, this is an evil portion. There are four types of charity givers. He who wishes to give, but that others should not give: his eye is evil to that which belongs to others; He who wishes that others should give, but that he himself should not give: his eye is evil towards that which is his own; He who desires that he himself should give, and that others should give: he is a pious man; He who desires that he himself should not give and that others too should not give: he is a wicked man.
    דיון
    שיח בחברותות
    שוחחו על שאלות אלה ועל דומות להן:
  • כלפי מי אנחנו יהירים? את מי אנחנו שופטים לפי מראהו?
  • האם תמיד צריך להתכופף? מתי צריך אדם להיות ארז? האם היהדות לא בחרה יותר מדי את צד הקנה?
  • האם יש מקרים בעברכם שבהם הייתם צריכים להיות ארזים ובחרתם להיות קנים? ולהפך?
  • האם הסיפור משנה משהו בהתייחסותכם?
  • ולגבי המובאה ממסכת אבות - איפה אני על הרצף? נוח לכעוס (או לתקוף, או להעליב)? נוח לרצות ולהתרצות, להתנצל?
  • דליה רביקוביץ, גאוה, מתוך: 'כל משבריך וגליך' הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 102, 1972
    גאוה/ דליה רביקוביץ
    אֲפִילּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
    וְלא מֵחֲמַת זִקְנָה.
    שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקּוֹר,
    שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,
    כִּמְעַט נוֹצַר רֹשֶׁם שֶׁל שַׁלְוָה.
    אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.
    מֵעֵין גַּאֲוָה.
    שָׁנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה.
    מִי שֶׁעָתִיד לְשַׁבֵּר אוֹתָם עֲדַיִן לֹא בָּא.
    וְאָז הָאֵזוֹב מְשַׂגְשֵׂג, הָאָצוֹת נִרְגָשׁוֹת, וְהַיָּם מֵגִיחַ וְחוֹזֵר,
    וְדוֹמֶה, הֵם לְלֹא תְנוּעָה.
    עַד שֶׁיָּבוֹא כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּךְ עַל הַסְּלָעִים
    יָבוֹא וְיֵלֶךְ.
    וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.
    אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.
    וּמַה גַּם אֲנָשִׁים.
    © כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
    www.acum.org.il
    דיון
    דליה רביקוביץ עוסקת במה שעושה הגאווה לאדם פנימה.
    מה דעתכם?
    מתי הגאווה משתלטת עלינו?
    דיון
    סיכום במליאה
    נשוב ונתכנס ונשאל:

    מה למדנו?

    מה כל אחד מאתנו לוקח מהשיעור הזה?

    מה אתם מעדיפים להיות - קנה או ארז?
    דף מספר 4 בסדרה משפטים מכוננים, דפים נוספים בסדרה:
    1 2 3 5 6 7