נשים וקהילה: ביחד? לחוד?

האם הקהילה מאפשרת קיום של נשיות וגבריות? האם ישנם תפקידים "נשיים" תפקידים "גבריים"? האם צריך שיהיו? דף זה עוסק בקהילה, נשים, גברים ומה שבינהם.

דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.

דיון
שירת הים, שנאמרה לאחר קריעת ים סוף, מסתיימת בפסוקים הבאים:

דיון
מכילתא דרבי שמעון בר-יוחאי מבין את הדגשת השתתפותה של מרים כך:

מכילתא דרבי שמעון, שמות פרק טו פסוק כ
"וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" - מגיד הכתוב, שכשם שאמר משה שירה לאנשים, כך אחותו אמרה שירה לנשים "שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה".

מושגים

• מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) - מכילתא הוא כינויו של מדרש הלכה על חומש שמות, מפרשת בֹּא עד פרשת ויקהל. המכילתא מחולקת לפרשיות. קובץ של פרשיות העוסקות בנושא אחד נקרא "מסכתות". מהקדמת הרמב"ם לספרו 'היד החזקה' עולה כי בבתי מדרשם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא גובשו "מכילתות" לכל התורה, חוץ מלחומש בראשית. אולם בידינו מצויים שני חיבורים חלקיים בלבד המכונים "מכילתא" - 'מכילתא דרבי ישמעאל', המוכר בשם 'מכילתא', המכיל כאמור רק פרשיות מפרשת בא ועד פרשת ויקהל; 'מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי', שנקרא כך משום שהפסקה הפותחת שלו עוסקת בדברי רבי שמעון בר יוחאי. מניתוח של שני החיבורים עולה כי הראשון חובר בבית מדרשו של רבי ישמעאל, ואילו השני התגבש בבית מדרשו של רבי עקיבא.

פירוש רש"י, לשמות פרק ט"ו פסוק כ'
"וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" - משה אמר שירה לאנשים, הוא אומר והם עונין אחריו, ומרים אמרה שירה לנשים.

דיון
לעומתם מתאר הרש"ר הירש את טקס שירת הים כך:

פירוש הרש"ר הירש, לשמות פרק ט"ו פסוק כ'
"לָהֶם" לשון זכר מוסב על משה וישראל, ו"ענה" בהוראתו הרגילה: להשיב, להחזיר מענה. משה וישראל שרו, ומרים והנשים ענו להם.

מושגים

• הרש"ר הירש - הרב שמשון רפאל הירש - (גרמניה 1888-1808), מייסד ומנהיג האורתודוקסיה החדשה (הנאו-אורתודוקסיה) בגרמניה, במאבקה נגד התנועה הרפורמית. רש"ר הירש טיפח את השילוב של לימודי קודש וחול, אורח חיים דתי קפדני יחד עם השכלה כללית ומעורבות בחיים הכלליים, ברוח סיסמתו הידועה – 'תורה עם דרך ארץ'.

דיון

• כיצד המכילתא ורש"י מתארים את הקשר בין גברים ונשים בשירת הים לעומת תיאורו של הרש"ר הירש?

• באיזה מהתרחישים הייתם מעדיפים להשתתף?

חגית אקרמן, עושות סדר-סדר פסח לנשים מבט מגדרי, הוצאת רסלינג, 2012.
בעשור האחרון אנחנו עדים לצמיחתן של קבוצות נשים ללימוד, מפגש וטקס. בחלק מהקבוצות הללו נשים מציינות אירועים ממעגל החיים וממעגל השנה, בנפרד מהגברים שבחייהן. ג'ודית' פלסקו (חוקרת אמריקאית בת זמננו) מביאה כמה טיעונים המצדיקים, לדעתה, הפרדה בין גברים לנשים בלימוד ובטקס. לדבריה, המרחב הנפרד מספק לנשים הזדמנות לשבת ולהגיש לעצמן במקום לטפל באחרים. במילים אחרות, הוא מותיר להן זמן לעצמן ויכולת לחרוג מהתפקידים המסורתיים לתפקידים חדשים. בנוסף, הוא מאפשר להן מרחב שבו הן יכולות ליצור את תפקיד תלמידת החכמים שנעדרה והוּדרה מהתרבות היהודית. בהמשך לדבריה של פלסקו אפשר לומר, כי סדר הנשים נותן להן הזדמנות להצהיר על יהדותן, תוך חוויה של העצמה ויכולת ליצור, לשכתב ולעצב יהדות זו מחדש. כמו כן, הסדר הנפרד מאפשר למשתתפות בו ליצור ולהגדיר מחדש את יחסן למסורת על ידי העלאת שאלות וחקירה של פרספקטיבות וגישות נשיות במרחב מוגן ואוהד. במרחב זה ניתנת ההזדמנות לבקר טקסטים נורמטיביים וליצור טקסים אלטרנטיביים הממקמים את הנשים במרכז. כך ניתן להפוך את נקודת מבטן, שבדרך כלל נתפסת על ידי גברים כמובנת מאליה, ללגיטימית ובעלת ערך.

דיון

• בקטע שקראתם מודגשים הרווחים האפשריים מקיומן של קבוצות נפרדות לנשים. מה יכולים להיות המחירים של פעילות זאת?

• אילו שינויים צריך לעבור המרחב המשותף לגברים ונשים על מנת שכל אחד ואחת ימצאו את המקום המתאים להם, ויוכלו לעבור תהליך של שייכות, העצמה וצמיחה?