האיסיים: קהילה בדלנית מתקנת
הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
האיסיים, כת מדבר יהודה- קבוצה מתבדלת. ההכרות עם קבוצה זו מעלה שאלות הנוגעות לחיינו- מה מקומה של הקהילה בחיי? האם על מנת לממש את הפוטנציאל שבה הקהילה צריכה להתבודד? האם יש מקום לבדלנות גם בימינו? בכל זאת יעסוק דף הלימוד הבא.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ:
Comfort ye, comfort ye My people, saith your God. Bid Jerusalem take heart, and proclaim unto her, that her time of service is accomplished, that her guilt is paid off; that she hath received of the LORD’S hand double for all her sins. Hark! one calleth: ‘Clear ye in the wilderness the way of the LORD, make plain in the desert a highway for our God.
מתוך מגילת הסרכים, עמ' 181
ובהיות אלה ליחד בישראל, בתכונים [=בתיקונים] האלה, יבדלו מתוך מושב הנשי העול [=אנשי העוול] ללכת למדבר, לפַנות שם את דרך הואהא [=אחד משמות האל], כאשר כתוב "בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ... יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ".
י.ש. ליכט, מגילות מדבר יהודה – מגילות גנוזות
מגמת ההיבדלות הביאה להתלכדותה של הכת בחבורות, ובהן נהגו אנשי הכת לפי אורח חיים משלהם, הקפידו על טהרתם ועל קיום מצוות-תורתם, והתרחקו מן המגע עם שאר בני-האדם. לשם עיצוב דמותן של החבורות תיקנו שורה ארוכה של תקנות, אשר קבעו את יחסם של החברים זה לזה, את חובותיהם ואת זכויותיהם, את סדר בדיקתם ואת אופן קבלתם של חברים חדשים, את דרכי השיפוט בתוך החברה ואת דרכי ניהולה של החברה.
פילון האלכסנדרוני, על חרות הצדיק, פרק יב, בתוך כתבי היסטוריה, תרגם: ד"ר מנחם שטיין, תל אביב תרצ"ז
האסיים מתחנכים לאהבת אלהים, לחסידות, ליושר, להנהלת עניני הפרט והכלל, להבחנת הטוב והרע ושאינו לא טוב ולא רע, במה לבחור ובמה למאוס. שלושה הם הענינים אשר ישימו להם לקַו ולמשקולת: אהבת אלהים, אהבת המוסר ואהבת הרֵע. [...] אהבתם למוסר יוכיחו בזה שהם שונאים בצע ובורחים מפני הכבוד וחיי-החמדה, כובשים את יצרם ושולטים בתאוותיהם. מלבד זאת יסתפקו במועט, יחיו חיי צניעות ופשטות, ויתרחקו מן המותרות. הם מצטיינים במִדת דרך ארץ ושִקול הדעת ובמעלות כיוצא בהם. מעלותיהם הנוגעות לאהבת הרֵע הן: חִבּת הבריות, שויון הזכויות, ועל כולן - שִתוף החיים.
דיון
  • קהילה נותנת כוח לחברים בה - אבל האם בשביל לתקן עוולות-עולם עליה להתבדל ולהתבודד כפי שעשו האיסיים? האם בשביל "ליישר את המסילה" חייבים ללכת למדבר?
  • תיקון עולם מתחיל בתיקון האני - אילו קהילות מתקנות כיום דורשות זאת מחבריהן?
  • קהילה מתבדלת או קהילה פתוחה ומתקשרת - מה יותר נכון לחיינו כיום במאה ה-21?
דף מספר 1 בסדרה נפגשים בשביל ישראל תשע"ג - שבוע שני, דפים נוספים בסדרה:
2 3 4 5