למה חשוב שאזרחים יהיו פעילים בקהילה

קהילה זה כח. דה זה מזמין למחשבה על מעורבותן של קהילות בחיי הרשות המקומית. האם מעורבות והתערבות של תושבים בחיי הרשות היא חיובית בעיניי כולם?

דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.

אלישבע סדן, בתוך: עבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד , עמוד470-471 , 2009
איחוד הרשויות המקומיות היא תוכנית ממלכתית שמופעלת מזה שנים בישראל, והיא דוגמה שממחישה עד כמה חשוב שאזרחים יהיו פעילים בקהילה, וישתפו פעולה ביניהם כדי להגן על איכות החיים ועל האינטרסים הקהילתיים שלהם. ממשלת ישראל, ביוזמת משרד הפנים ובהנהגתו, החליטה בשנת 2003 לאחד רשויות מקומיות קטנות סמוכות זו לזו לרשות מקומית אחת גדולה. התוכנית, שברור לכל כי השפעתה על הרשויות ועל תושביהן היא עצומה, גובשה ויושמה מבלי לשתף את הרשויות עצמן ומבלי לשתף את תושבי הקהילה. הרציונל לאיחוד הרשויות היה יעילות. נטען כי רשויות גדולות עמידות יותר בפני משברים, מנהלות תקציב באופן יעיל יותר ולכן נותנות שירותים טובים יותר לאזרח. קיטונות של עלבונות הוטחו בשלטון המקומי בישראל כדי להוכיח את צדקת הטענות הללו.

אלישבע סדן, בתוך: עבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד , עמוד 472 , 2009
מדוע בחרתי באיחוד הרשויות המקומיות כמשל? מפני שבידי ראשי הערים נתון שיקול הדעת אם לאפשר עבודה קהילתית בעריהם או לוותר עליה. יש ראשי ערים המתנגדים להקצאת משאבים להתארגנות של תושבים ולפיתוח קהילות פעילות בעריהם. יש ביניהם כאלה המביעים בגלוי חשש מפיתוח מנהיגות קהילתית ורואים בה תחרות. הם מעדיפים לראות את עצמם כמנהיגים היחידים של עירם. האם ייתכן שמצב הרשויות שאוחדו על כורחן היה שונה, לו היו יכולות לגייס להתנגדות יותר תושבים? האם התארגנויות קהילתיות היו מסייעות לדחות או לבטל את רוע הגזרה? רשויות מקומיות שמקדישות משאבים נחוצים לפיתוח קהילתי ולהתארגנות תושבים, זוכות בתושבים מודעים ואחראים. התושבים אמנם שואלים שאלות ותובעים שקיפות ודיווחיות כלפי פנים. אולם, כפי שהדגים המאבק על שכונת רמות-אלון, ניתן לסמוך על מחויבותם למקום ולצביונו המיוחד ועל רצונם ויכולתם לשמור על הקהילה מפני החלטות שרירותיות של גורמים חיצוניים. יתרה מזאת, הם יכולים לפעול לשם כך באסטרטגיות שראשי ערים אינם יכולים להפעיל.