הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
"אדם אדם ושבתו שלו ואחת היא שבתו של עולם"- אך ישנו רגע לפני שנכנסת השבת, הרגע בו החמה בראש האילנות- קבלת שבת. בדף זה דיון על הרגע הקסום הזה ועל המשמעות החדשה/ישנה שבו.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
עלי אלון, מתוך: יחף – תהילי עין-שמר, הוצאת ספרית פועלים
תְהִלִים עַל הַדֶשֶׁא הַגָדוֹל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בַּקַיִץ: חֲדַר-הָאֹכֶל
שָׁט עַל הַדֶשֶׁא הַגָדוֹל כִּסְפִינָה
מוּאֶרֶת חַלוֹנוֹת, הַיְלָדִים
מְשַׂחֲקִים עַל הַדֶשֶׁא. הַהוֹרִים בְּחֻלְצוֹת לְבָנוֹת
מְשׂוֹחֲחִים בְּנַחַת עַל הָרַחֲבָה.
הָעֶרֶב פּוֹרֵשׁ אֶת כְּנָפָיו כְּדוֹגֶרֶת
הַמַכְנִיסָה אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ
תַחַת כְּנָפָה.
בִּשְׁבִילִי זוֹ הַשָׁעָה הַיָפָה בָּעוֹלָם. בַּיְקוּם כֻּלוֹ.
רַק אֶתְמוֹל שִׂחַקְתִי כָּךְ גַם אֲנִי (חֲדַר-הָאֹכֶל
שָׁכַן אָז בִּצְרִיף עִם עֵץ הַפִּלְפֵּל הָרֵיחָנִי
נוֹטֵף הַשְּׂרָף)
הַיוֹם מְשַׂחֵק כָּאן בְּנִי וּמָחָר
נֶכְדִי - -
© כל הזכויות שמורות לספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
תְהִלִים עַל הַדֶשֶׁא הַגָדוֹל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בַּקַיִץ: חֲדַר-הָאֹכֶל
שָׁט עַל הַדֶשֶׁא הַגָדוֹל כִּסְפִינָה
מוּאֶרֶת חַלוֹנוֹת, הַיְלָדִים
מְשַׂחֲקִים עַל הַדֶשֶׁא. הַהוֹרִים בְּחֻלְצוֹת לְבָנוֹת
מְשׂוֹחֲחִים בְּנַחַת עַל הָרַחֲבָה.
הָעֶרֶב פּוֹרֵשׁ אֶת כְּנָפָיו כְּדוֹגֶרֶת
הַמַכְנִיסָה אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ
תַחַת כְּנָפָה.
בִּשְׁבִילִי זוֹ הַשָׁעָה הַיָפָה בָּעוֹלָם. בַּיְקוּם כֻּלוֹ.
רַק אֶתְמוֹל שִׂחַקְתִי כָּךְ גַם אֲנִי (חֲדַר-הָאֹכֶל
שָׁכַן אָז בִּצְרִיף עִם עֵץ הַפִּלְפֵּל הָרֵיחָנִי
נוֹטֵף הַשְּׂרָף)
הַיוֹם מְשַׂחֵק כָּאן בְּנִי וּמָחָר
נֶכְדִי - -
© כל הזכויות שמורות לספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
דיון
ברחבי הארץ מתרבות בשנים האחרונות קבלות שבת קהילתיות - בקיבוצים, בישובים קהילתיים ובערים המבטאות מאמץ (בדרכים שונות) לקרב את הטקס והתפילה אל עולמם של המשתתפים.
ברחבי הארץ מתרבות בשנים האחרונות קבלות שבת קהילתיות - בקיבוצים, בישובים קהילתיים ובערים המבטאות מאמץ (בדרכים שונות) לקרב את הטקס והתפילה אל עולמם של המשתתפים.
יאיר שלג, תפילת שבת חילונית למהדרין, "הארץ", 20.1.2005
רני יגר מ"בית תפילה ישראלי" בתל-אביב, מדגיש שהמדובר בתפילה, ולא ב"סתם קבלת שבת חילונית. אנחנו באים להתפלל, עם כל הבעייתיות של המושג הזה לאדם חילוני". התפילה מערבת את מזמורי קבלת השבת המסורתית עם שירה עברית חדשה - לאה גולדברג למשל. "יש לנו ספר עשוי מניילונים שבתוכם טקסטים, וכל פעם אנחנו בוחרים מה להכניס ומה להוציא, אבל יש גם כמה טקסטים קבועים, כמו 'לכה דודי' או קריאת שמע, ורבים מבטאים הזדקקות דווקא ליציבות הזו", מסביר יגר.
איזה צורך ממלאת התפילה החילונית? "קודם כל, לאנשים יש צורך גדול בתחושה קהילתית דווקא בתוך הניכור העירוני", אומר יגר. "יש מי שבא לדבר עם אלוהים, יש מי שבא לדבר עם יהודים אחרים ויש מי שפשוט זקוק לאיזה מבט מסכם על השבוע ויש לו רצון שהזמן לא יהיה הומוגני. אבל מעבר לכך, יש צורך רוחני עמוק, צורך בתחושת התעלות שמעבר לבילוי ליל שבת מול הטלוויזיה. בבית כנסת אורתודוקסי יש משהו מקובע מדי מבחינתנו, ולי באופן אישי היה חשוב להתחיל לבנות את הקדושה מתוכנו, לא כמשהו חיצוני שאנחנו נענים לו. רציתי גם מקום שבו לא צריך בהכרח להיות מחויבים לטקסט המסורתי. מבחינתי, בשבוע שבו יש פיגוע גדול קשה להתחיל תפילה בניגוני קרליבך של קבלת שבת, כאילו כלום לא קרה."
"אצלנו, גם כל יום בשבוע מקבל זמן להגיב עליו. לאחר כל אחד ממזמורי קבלת השבת אנחנו שואלים את האנשים מה היה היום הזה בשבילם השבוע. כך התפילה מתחברת גם לאירועי השבוע שעברו בני הקהילה."
...
הדילמה באה לביטוי בבחירת הטקסטים. "ההתקרבות לטקסט המסורתי היא הדרגתית", מסבירה חן בן-אור צפוני מקהילת "ניגון הלב" בנהלל. "בהתחלה 'שמע ישראל' היה נשמע לנו מאוד אורתודוקסי, מאוד מחובר למושג אלוהים, ולא כללנו אותו. אחר כך כללנו אותו בסידור שלנו בלי לומר אותו. היום את הפסוק של 'שמע' אנחנו קוראים בקול, אבל את הפרשה שלאחריו בשקט. גם בתפילת העמידה לאנשים קשה עם הנוכחות האלוהית. כל הזמן יש דיאלוג בקהילה בין מי שנרתעים מעודף טקסט מסורתי, במיוחד אנשים שבאו מבתים דתיים ועזבו את אורח החיים הזה, לבין מי שמאוד רוצים אותו".
מה כן כוללים הטקסטים? בכל הקהילות מדובר בשילוב של הטקסט המסורתי עם שירה עברית. בקהילה בנהלל, באופן טבעי, יש דגש מיוחד על שירי השבת של התנועה הקיבוצית, כמו "ירדה השבת אל בקעת גינוסר", שיר שחובר בעמק יזרעאל (על ידי יהושע רבינוב מקיבוץ גבת).
© כל הזכויות שמורות לעיתון "הארץ" בע"מ
www.haaretz.co.il
רני יגר מ"בית תפילה ישראלי" בתל-אביב, מדגיש שהמדובר בתפילה, ולא ב"סתם קבלת שבת חילונית. אנחנו באים להתפלל, עם כל הבעייתיות של המושג הזה לאדם חילוני". התפילה מערבת את מזמורי קבלת השבת המסורתית עם שירה עברית חדשה - לאה גולדברג למשל. "יש לנו ספר עשוי מניילונים שבתוכם טקסטים, וכל פעם אנחנו בוחרים מה להכניס ומה להוציא, אבל יש גם כמה טקסטים קבועים, כמו 'לכה דודי' או קריאת שמע, ורבים מבטאים הזדקקות דווקא ליציבות הזו", מסביר יגר.
איזה צורך ממלאת התפילה החילונית? "קודם כל, לאנשים יש צורך גדול בתחושה קהילתית דווקא בתוך הניכור העירוני", אומר יגר. "יש מי שבא לדבר עם אלוהים, יש מי שבא לדבר עם יהודים אחרים ויש מי שפשוט זקוק לאיזה מבט מסכם על השבוע ויש לו רצון שהזמן לא יהיה הומוגני. אבל מעבר לכך, יש צורך רוחני עמוק, צורך בתחושת התעלות שמעבר לבילוי ליל שבת מול הטלוויזיה. בבית כנסת אורתודוקסי יש משהו מקובע מדי מבחינתנו, ולי באופן אישי היה חשוב להתחיל לבנות את הקדושה מתוכנו, לא כמשהו חיצוני שאנחנו נענים לו. רציתי גם מקום שבו לא צריך בהכרח להיות מחויבים לטקסט המסורתי. מבחינתי, בשבוע שבו יש פיגוע גדול קשה להתחיל תפילה בניגוני קרליבך של קבלת שבת, כאילו כלום לא קרה."
"אצלנו, גם כל יום בשבוע מקבל זמן להגיב עליו. לאחר כל אחד ממזמורי קבלת השבת אנחנו שואלים את האנשים מה היה היום הזה בשבילם השבוע. כך התפילה מתחברת גם לאירועי השבוע שעברו בני הקהילה."
...
הדילמה באה לביטוי בבחירת הטקסטים. "ההתקרבות לטקסט המסורתי היא הדרגתית", מסבירה חן בן-אור צפוני מקהילת "ניגון הלב" בנהלל. "בהתחלה 'שמע ישראל' היה נשמע לנו מאוד אורתודוקסי, מאוד מחובר למושג אלוהים, ולא כללנו אותו. אחר כך כללנו אותו בסידור שלנו בלי לומר אותו. היום את הפסוק של 'שמע' אנחנו קוראים בקול, אבל את הפרשה שלאחריו בשקט. גם בתפילת העמידה לאנשים קשה עם הנוכחות האלוהית. כל הזמן יש דיאלוג בקהילה בין מי שנרתעים מעודף טקסט מסורתי, במיוחד אנשים שבאו מבתים דתיים ועזבו את אורח החיים הזה, לבין מי שמאוד רוצים אותו".
מה כן כוללים הטקסטים? בכל הקהילות מדובר בשילוב של הטקסט המסורתי עם שירה עברית. בקהילה בנהלל, באופן טבעי, יש דגש מיוחד על שירי השבת של התנועה הקיבוצית, כמו "ירדה השבת אל בקעת גינוסר", שיר שחובר בעמק יזרעאל (על ידי יהושע רבינוב מקיבוץ גבת).
© כל הזכויות שמורות לעיתון "הארץ" בע"מ
www.haaretz.co.il
דיון
- "כל פעם אנחנו בוחרים מה להכניס ומה להוציא": האם העובדה שאין נוסח אחד קבוע פוגעת בתחושת השבת או מוסיפה לה?
- "כל הזמן יש דיאלוג בקהילה...": האם בקהילה שלך יש דיאלוג בנושא שבת? בנושאי תרבות בכלל?
- האם יש בישובך קבלת-שבת קהילתית? האם היית רוצה שתהיה?
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
נפגשים בשביל ישראל