הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
"לא טוב היות האדם לבדו"- דף זה עוסק בייחודה של החברה האנושית המתקבצת לכדי קבוצות וקהילות המושתתות על יסודותיה של הברית.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
אליעזר שבייד, מתוך: חידוש החיים הקהילתיים בישראל , בתוך: מיהדות לציונות, מציונות ליהדות, הוצאת הספריה הציונית, 1984
קהילה וברית
הקהילה היא צורת החברה שבה בא לידי ביטוי אורח-החיים המיוחד לישראל כעם התורה. [...] הדפוס הארגוני והמשפטי של הקהילה המסורתית, הידועה לנו מגלגולי הדורות האחרונים, הוא אמנם יצירת הגלות, אבל עקרון הקהילה בחיי העם מקורו עוד בימי שבתו על אדמתו. [...]
הכוונה היא לעקרון של ברית [...] במה מתייחדת חברה המיוסדת על ברית? בקדימה הניתנת לתודעת האחריות ולהתחייבות ההדדית שיש לבני-אדם זה כלפי זה מתוך עצם היותם בני-אדם. ההבדל בין האדם, שנברא בצלם בוראו, לבין בעלי-חיים מתפרש בהקשר זה כהבדל שבין התחברות שמניעה אותה הכרת חובה מוסרית ראשיתית לבין התחברות שמניעים אותה אינסטינקטים או יצרים טבעיים.
מובן, שאין להתעלם מפעולתם של גורמים טבעיים מעין אלה בחברה אנושית. האדם הוא גם בעל-חיים, יצור של הטבע, אבל ההתחברות האנושית מן הראוי שלא תיווסד על המשיכה היצרית בין הבריות או על בקשת התועלת במלחמת-הקיום, אלא על הכרת החובה המוסרית הנגזרת מהכרה של ייעוד משותף, מפני שהכרת הייעוד - והחובה שמקורה בייעוד זה - היא המעלה את בעל-החיים האנושי לדרגת אדם. על-ידי הכרה זו הוא נעשה אישיות בעל פעולה עצמית ובעל התכוונות עצמית, והיא-היא חירותו.
תיאור בריאת האדם בספר בראשית הוא הנחת היסוד לרעיון הברית המתגלה תחילה במעשיהם של האבות, ולימים, בספר שמות, בהתאחדותם של שבטי ישראל לעם. עם ישראל נהיה לעם בכריתת ברית, ומעתה ואילך חיי כל יחיד בישראל נתפסים במסלול הברית, מכניסתו בבריתו של אברהם אבינו סמוך ללידתו, דרך הבגרות הבאה לידי ביטוי בקבלה שלימה של עול מצוות בתוך משפחתו וקהילתו ובתוך עמו, ועד להכרזה הסמלית הפוטרת אדם מכל התחייבויותיו החברתיות אחרי קבורתו. קיומו כאדם הוא אפוא כניסתו ועמידתו בברית המחייבת אותו במעגלי חייו. [...]
על-ידי הברית הם [בני האדם] מתעלים להיות אישים, כי ההתחייבות ההדדית מונעת את האפשרות הטבעית, שהצורך שיש לבני-אדם כבעלי-חיים זה בזה יבוא על סיפוקו מתוך מאבק כוח, בדרך של שעבוד ואינוס, או אפילו בדרך פשרה פרי איזון הכוחות, באופן שכל הנפגשים במישור של סיפוק הצרכים גרידא ישתמשו זה בזה כאמצעים לאושרם הפרטי. על-ידי הברית מכיר אפוא כל אחד מן הנכנסים לתוכה בזולתו כאישיות בעלת ערך עצמי, כבן-חורין וכתכלית. [...]
קהילה וברית
הקהילה היא צורת החברה שבה בא לידי ביטוי אורח-החיים המיוחד לישראל כעם התורה. [...] הדפוס הארגוני והמשפטי של הקהילה המסורתית, הידועה לנו מגלגולי הדורות האחרונים, הוא אמנם יצירת הגלות, אבל עקרון הקהילה בחיי העם מקורו עוד בימי שבתו על אדמתו. [...]
הכוונה היא לעקרון של ברית [...] במה מתייחדת חברה המיוסדת על ברית? בקדימה הניתנת לתודעת האחריות ולהתחייבות ההדדית שיש לבני-אדם זה כלפי זה מתוך עצם היותם בני-אדם. ההבדל בין האדם, שנברא בצלם בוראו, לבין בעלי-חיים מתפרש בהקשר זה כהבדל שבין התחברות שמניעה אותה הכרת חובה מוסרית ראשיתית לבין התחברות שמניעים אותה אינסטינקטים או יצרים טבעיים.
מובן, שאין להתעלם מפעולתם של גורמים טבעיים מעין אלה בחברה אנושית. האדם הוא גם בעל-חיים, יצור של הטבע, אבל ההתחברות האנושית מן הראוי שלא תיווסד על המשיכה היצרית בין הבריות או על בקשת התועלת במלחמת-הקיום, אלא על הכרת החובה המוסרית הנגזרת מהכרה של ייעוד משותף, מפני שהכרת הייעוד - והחובה שמקורה בייעוד זה - היא המעלה את בעל-החיים האנושי לדרגת אדם. על-ידי הכרה זו הוא נעשה אישיות בעל פעולה עצמית ובעל התכוונות עצמית, והיא-היא חירותו.
תיאור בריאת האדם בספר בראשית הוא הנחת היסוד לרעיון הברית המתגלה תחילה במעשיהם של האבות, ולימים, בספר שמות, בהתאחדותם של שבטי ישראל לעם. עם ישראל נהיה לעם בכריתת ברית, ומעתה ואילך חיי כל יחיד בישראל נתפסים במסלול הברית, מכניסתו בבריתו של אברהם אבינו סמוך ללידתו, דרך הבגרות הבאה לידי ביטוי בקבלה שלימה של עול מצוות בתוך משפחתו וקהילתו ובתוך עמו, ועד להכרזה הסמלית הפוטרת אדם מכל התחייבויותיו החברתיות אחרי קבורתו. קיומו כאדם הוא אפוא כניסתו ועמידתו בברית המחייבת אותו במעגלי חייו. [...]
על-ידי הברית הם [בני האדם] מתעלים להיות אישים, כי ההתחייבות ההדדית מונעת את האפשרות הטבעית, שהצורך שיש לבני-אדם כבעלי-חיים זה בזה יבוא על סיפוקו מתוך מאבק כוח, בדרך של שעבוד ואינוס, או אפילו בדרך פשרה פרי איזון הכוחות, באופן שכל הנפגשים במישור של סיפוק הצרכים גרידא ישתמשו זה בזה כאמצעים לאושרם הפרטי. על-ידי הברית מכיר אפוא כל אחד מן הנכנסים לתוכה בזולתו כאישיות בעלת ערך עצמי, כבן-חורין וכתכלית. [...]
דיון
- האם בקהילה שאתם שייכים אליה יש לכם תחושה של ברית? איך זה מתבטא? מה עלול לערער אותה?
- האם באמת צריך ייעוד משותף בשביל לקיים קהילה? (האם זה לא פשוט בשביל הנוחות?) ואם כן איזה?
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
נפגשים בשביל ישראל