פרשת וארא תשי"ג - הקדמה למכות
זה הוא המשכו של גיליון וארא תשי"ב, עיין בו וצרפו לגיליוננו.
א. בין "אות" ל"מופת"
"כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת"
’When Pharaoh shall speak unto you, saying: Show a wonder for you; then thou shalt say unto Aaron: Take thy rod, and cast it down before Pharaoh, that it become a serpent.’
רמב"ן, דברים י"ג ב':
ד"ה ונתן אליך אות או מופת: ענין "אות", סימן על דבר שיהיה אחרי כן בדמיונו, כענין שנאמר איש על דגלו באותות (במדבר ב' ב'), כי כשיבוא הנביא ויאמר דבר פלוני עתיד להיות לדמיון שיהיה כך יקרא אות, כענין שנאמר (ישעיה ז' י"ד) לכן יתן אדני הוא לכם אות, שהאל עמנו, משם בן אשת הנביא. והמילה נגזרת מן "אתה". והמופת יאמר על דבר מחודש שיעשה לפנינו בשינוי טבעו של עולם, כענין שנאמר לדרוש המופת אשר היה בארץ (דברי הימים ל"ב ל"א), ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש (יואל ג' ג'). והיא מילה מקוצרת מן "מופלאת", כמו שרית ישראל (דברי הימים י"ב ל"ח). וישאילהו הלשון לדבר שהוא חוץ מן המנהג, כמו שנאמר (יחזקאל כ"ד כ"ד) והיה יחזקאל לכם למופת, ואמר (יחזקאל כ"ד כ"ז) ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת, כי מעשיו פלא בעיני הרואים, כדרך ותרד פלאים (איכה א' ט'). וכן אתיא ותמהיא וגו' אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין (דניאל ג' ל"ב-ל"ג), האותות והמופתים, כי הפלא והתימה ענין אחד. והיו ביציאת מצרים אותות, והם הדברים שיאמר להם מתחילה למחר יהיה האות הזה (שמות ח' י"ט), והיו שם מופתים שיעשו בחידוש בלי שיקדימו להודיע בו, וכן מה אות כי אעלה בית ה' (ישעיה ל"ח כ"ב) שיקדים להודיעו, ואמר באות ההוא בעצמו לדרוש המופת אשר היה בארץ, לדעת החידוש ההוא איך נתחדש אצלם. וכן המטה אשר נהפך לנחש קראו אות כאשר הודיע בו לבני ישראל (שמות ד' י"ז), וקראו מופת כאשר עשאו לפני פרעה לחידוש (שמות ד' כ"א). וכן כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש (ישעיה כ' ג'), כי היה בדבר אות מגיד על מה שיאתה, ופלא במנהג שילך הנביא ככה.
ד"ה תנו לכם מופת: המופת הוא להורות על גודל המשלח ושראוי לשמוע בקולו, אמנם האות הוא עדות לשליח. לפיכך עשה אותות לעיני עם ישראל שלא היה ספק אצלם על גודל המשלח ויכולתו, אבל היה על השליח - אם הוא שליח אמת. אבל פרעה שהיה מסופק על המשלח או מכחישו, באמרו לא ידעתי את ה', שאל מופת לאמת גודל המשלח באופן שיורה שראוי לשמוע בקולו. ואינו נמנע שיהיה דבר אחד בעצמו אות ומופת ביחס לאנשים מתחלפים.
תנו לכם מופת, “identify yourselves by means of a miracle which shows that the One Who has sent you is capable of carrying out what He promises so that we should obey Him. The expression אות as opposed to מופת is meant to identify the messenger, i.e. to prove that he is not a pretender, a charlatan. This was the reason why Moses performed אותות before the Israelites so that they should not entertain any doubt as to his being an authentic messenger from G’d to them. Pharaoh, whose doubts did not relate to the authenticity of Moses as the people’s representative, had to be convinced of the identity of the G’d who Moses claimed had sent him. It was he who had said that he did not recognise even the existence of such a G’d. Hence Moses had to perform miracles proving that such a G’d did in fact exist. The fact that the same miracle could help establish two separate facts is no hindrance to Moses performing the same miracle in two locations for two different audiences.
באור:
אות ומופת משתתפים בצד מה במובן, אלא שהוראת "אות" יותר כוללת, שהדבר אשר על ידו יודע או יזכר עניין זולתו יקרא "אות", שכן המאורות הגדולים היו לאותות הודעה (בראשית א' י"ד), והקשת אשר בענן אות הזכירה לזכור ברית עולם (בראשית ט'); והדבר אשר על ידו יתאמן ויתאמת עניין זולתו יקרא "מופת" (ואפשר שהוא מעניין פתה אף שאינו משרשו, כי על ידי המופת יתפתה הלב להאמין), והנה ההודעה יותר כוללת מן ההתאמתות, לכן כל מופת – אות, ולא כל אות – מופת.
**
1. מה בין "אות" ל"מופת" לפי דעת כל אחד מהנ"ל?
2. פרש את דברי ספורנו "ואינו נמנע שיהיה דבר אחד בעצמו אות ומופת".
**
3. התוכל להסביר בהתאם לפירושים הנ"ל למה נקראת הפיכת המטה לנחש לעיני ישראל – "אות" (ד' ח'-ט'; ד' ז') והפיכת המטה לתנין לעיני פרעה – "מופת" (ז' ט')?
ב. תכליתן של המכות
"וְנֶהֶפְכוּ לְדָם"
thus saith the LORD: In this thou shalt know that I am the LORD—behold, I will smite with the rod that is in my hand upon the waters which are in the river, and they shall be turned to blood.
רבו במדרשים התשובות לשאלה למה התחילו המכות ביאור, והרי מקצתן:
למה לקו המים תחילה בדם? מפני שפרעה והמצרים עובדים ליאור. אמר הקב"ה: אכה אלוהיו תחילה ואחר כך עמו. משל הדיוט אומר: מחי אלוהיא ויבעתון כומריא.
משנת ר' אליעזר י"ט:
מפני מה הביא עליהם מכת דם? מפני שהשליכו את ילדי ישראל לים, שנאמר: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", לפיכך דן את המים אשר ביאור.
לקח טוב:
לפי ששפכו דמם של ישראל כמים, נהפכו "לדם יאוריהם ונוזליהם בל ישתו" (תהלים ע"ח מ"ד).
ד"ה ונהפכו לדם: לפי שאין גשמים יורדים במצרים ונילוס עולה ומשקה את הארץ ומצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם.
ונהפכו לדם AND THEY SHALL BE TURNED INTO BLOOD — Because rain does not fall in Egypt but the Nile rises and irrigates the land and the Egyptians on this account worshipped the Nile, therefore God first smote their deity and afterwards smote them (Exodus Rabbah 9:9).
1. מה בין דעת שמות רבה לבין דעת שני המדרשים האחרונים בתכליתן של המכות?
מה ראה רש"י לבחור בדעת שמות רבה ולבכרה על פני דעות המדרשים האחרים?
שים לב: לשיטתו של רש"י בבחירת המדרשים לפירושו עיין דבריו בראשית ג' ח':
ד"ה וישמעו: יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סידרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (י"ט ו') ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו.
וישמעו AND THEY HEARD — There are many Midrashic explanations and our Teachers have already collected them in their appropriate places in Genesis Rabbah and in other Midrashim. I, however, am only concerned with the plain sense of Scripture and with such Agadoth that explain the words of Scripture in a manner that fits in with them. וישמעו AND THEY HEARD — What did they hear? They heard the sound of the Holy One, blessed be He, as He walked in the garden (see Genesis Rabbah 19:12).
וכן עיין גיליון לך לך תש"ט שאלה א5
3. לשם מה הקדים רש"י לדברי המדרש את המילים "לפי שאין גשמים יורדים..." עד "עובדים לנילוס" שאינם במקורו – במדרש?