פרשת לך לך תש"ט - "...אל תירא אברם..."
לפרק זה בשלמותו עיין בגיליון לך לך תש"ב.
א. מדברי המדרש
"אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד"
After these things the word of the LORD came unto Abram in a vision, saying: ‘Fear not, Abram, I am thy shield, thy reward shall be exceeding great.’
ר' לוי אמר תרתין (אמר שני דרושים), ורבנן אמרי חדא (ורבותינו אמרו דרש אחד). ר' לוי אמר: לפי שהיה אבינו אברם מתפחד ואומר: תאמר, אותן אוכלוסין שהרגתי, שהיה בהן צדיק אחד וירא שמים אחד! משל לאחד שהיה עובר לפני פרדסו של מלך. ראה חבילה של קוצים וירד ונטלה. והציץ המלך וראה אותו. התחיל מיטמן מפניו. אמר לו המלך: מפני מה אתה מיטמן מפני? פועלים הייתי צריך שיקושו אותה! עכשיו שקששת אותה, בוא וטול שכרך. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברם: אותן אוכלוסין שהרגת – קוצים כסוחים היו! הדא הוא דכתיב (ישעיה ל"ג) "והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים". ר' לוי אמר אחרי (דרוש אחר): לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: תאמר, אותן המלכים שהרגתי, שבניהם מכנסין אוכלוסין, ובאים ועושים עמי מלחמה! אמר לו הקדוש ברוך הוא "אל תירא... אנכי מגן לך", מה המגן הזה – אפילו כל החרבות באות עליה, היא עומדת כנגדן, כך אתה: אפילו כל אומות העולם מתכנסין עליך, נלחם אני כנגדן! רבנן אמרי חדא: לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: ירדתי לכבשן האש וניצלתי, ירדתי למלחמת המלכים וניצלתי, תאמר שקיבלתי שכרי בעולם הזה, ואין לי כלום לעתיד לבוא! אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אל תירא... אנכי מגן לך. כל מה שעשיתי בעולם הזה חינם עשיתי עמך, אבל שכרך מתוקן לעתיד לבוא - "שכרך הרבה מאוד", וזה שאמר הכתוב (תהלים ל"ב) "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".
ד"ה אחר הדברים האלה: ... אחר שנעשה לו נס זה, שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר: שמא קיבלתי שכר על כל צדקותי. לכך אמר לו המקום: "אל תירא אברם אנכי מגן לך" - מן העונש, שלא תיענש על כל אותן נפשות שהרגת, ומה שאתה דואג על קיבול שכרך - "שכרך הרבה מאוד".
אחר הדברים האלה — Wherever the term אחר is used it signifies immediately after the preceding event; whilst אחרי signifies a long time afterwards. אחר הדברים האלה AFTER THESE THINGS means: after this miracle has been wrought for him in that he slew the kings and he was in great anxiety, saying, “Perhaps I have already received, in this God-given victory reward for all my good deeds” — therefore the Omnipresent said to him, אל תירא אברם אנכי מגן לך FEAR NOT ABRAM, I AM THY SHIELD against punishment: for you shall not be punished on account of all these people whom you have slain. And as for your being anxious regarding the receipt of any further reward, know that שכרך הרבה מאד THY REWARD WILL BE EXCEEDING GREAT (Genesis Rabbah 44:5).
1. מה הם הקשיים שבפסוקנו, שאותם רצו המדרשים ליישב?
2. מה ההבדל העקרוני בין שלושת המדרשים בהסבירם את פחדו של אברהם אבינו?
3. התוכל להביא סמך ממעשי אבות או מדבריהם לדברי ר' לוי במדרשו הראשון?
4. התוכל להביא סמך ממעשי אבות או מדבריהם לדברי ר' לוי במדרשו האחרון?
5. התוכל להביא סמך ממעשי אבות או מדבריהם לדברי רבותינו?
השווה את דברי רש"י לשלושת המדרשים הנ"ל.
המסכים רש"י עם דעת אחד מהם, כולל את כולם או בחר לו דרך רביעית? נסה גם להסביר ולנמק, מה ראה רש"י ללכת בדרך שהלך בה!
(לשיטת רש"י בבחירתו במדרשים עיין דבריו לבראשית פרק ג' פסוק ח':
ד"ה וישמעו: יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סידרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו.
וישמעו AND THEY HEARD — There are many Midrashic explanations and our Teachers have already collected them in their appropriate places in Genesis Rabbah and in other Midrashim. I, however, am only concerned with the plain sense of Scripture and with such Agadoth that explain the words of Scripture in a manner that fits in with them. וישמעו AND THEY HEARD — What did they hear? They heard the sound of the Holy One, blessed be He, as He walked in the garden (see Genesis Rabbah 19:12).
ד"ה מקוצר רוח: ... ורבותינו דרשוהו (שמות רבה וסנהדרין קיא) לעניין של מעלה (שמות ה) שאמר משה: למה הרעותה? אמר לו הקדוש ברוך הוא: חבל על דאבדין ולא משתכחין. יש לי להתאונן על מיתת האבות. הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי, ולא אמרו לי: מה שמך? ואתה אמרת: "מה שמו מה אומר אליהם".
מקצר רוח THROUGH ANGUISH (lit. shortness) OF SPIRIT — If one is in anguish his breath comes in short gasps and he cannot draw long breaths. In a somewhat similar manner to this I heard this section expounded by Rabbi Baruch the son of Rabbi Eliezer, and he cited the following verse to me in proof of his explanation: (Jeremiah 16:21) “This once will I cause them to know My hand and My might, and they shall know that My Name is the Lord”. Rabbi Baruch said: we may learn from this text that when the Holy One, blessed be He, fulfils His words, even when it is a matter of punishment, He makes it known that His Name is the Lord; and, of course, this is all the more so, when He fulfils His words in a matter of bestowing reward. — Our Rabbis explained it (this section) as having reference to what precedes it — that Moses said (5:22): “Wherefore hast thou done so evil [to this people]”. Whereupon God said to him, “Alas, for those that are gone (i. e. the patriarchs) and are no more to be found! I really have reason to deplore the death of the patriarchs. Many a time did I reveal Myself to them by the name ‘God Almighty’, and not once did they ask Me, What is Thy Name? (i. e. what is the name that describes Thy true essence); but thou hast at once said (Exodus 3:13) “[If they ask] ‘what is His name’, what shall I say unto them?!” (Exodus Rabbah 6:4; Sanhedrin 111a).
ועיין גם גיליון כי תשא תש"ה שאלה ב3 וגיליון קדושים שאלה ב3 ויתרו תש"ז שאלה ד).
ב. "אל תירא אברהם"
"...אַל תִּירָא אַבְרָם..."
After these things the word of the LORD came unto Abram in a vision, saying: ‘Fear not, Abram, I am thy shield, thy reward shall be exceeding great.’
ד"ה אל תירא אברהם: היה מתיירא משני דברים: מן המלכים, פן ירבו צבאותם עליו, הם או העומדים תחתם, ובמלחמה ירד ונספה, או יומו יבוא למות בלא זרע. והבטיחוֹ כי הוא יהיה מגן בעדו מהם, ועוד יהיה שכר לכתו עם ה' הרבה מאוד
THE WORD OF G'D CAME TO AVRAHAM IN A VISION. Avraham now merited that the word of G'D should come to him in a vision during the day, for in the beginning his visions was only through nighttime visions. The explanation of "The word of G'D came to Avram in a vision" is [like] the explanation of "The entire people saw the thunder (exodus 20:15)" . [There too "sound" is being "seen"]. The mystical meaning [is known] to those who "know grace" (Kabbalists). FEAR NOT, AVRAM. [Avraham] feared 2 things: of the kings, that they might increase their armies against him- themselves or their successors- and [in the battle] "he would go forth and perish," "or, his day would come to die" without children. G'D assured him [on both] 1) He would be "a shield for him" against [an attack by] the kings, and also 2) "his reward- for "walking with G'D- would be very great."
במה שונה הרמב"ן מכל שלושת המדרשים הנ"ל, ומה המריצו לנטות מדרכם?
ג. שכר אברהם
"אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד"
After these things the word of the LORD came unto Abram in a vision, saying: ‘Fear not, Abram, I am thy shield, thy reward shall be exceeding great.’
ד"ה אל תירא אברם: אל תירא שינקמו הארבעה מלכים ממך.
אל תירא אברם, do not worry that the four kings will avenge themselves on you.
ד"ה שכרך: לא די שלא התמעטו זכיותיך בשביל מה שהצלתיך, אבל עם זה יש שכר לפעולתך זאת, שגמלת חסד לאחיך וזולתו להציל גזולים מיד עושקים.
שכרך, not only that, but your reward over and beyond that is so great that your merits have not decreased on account of your success in that battle. You deserve much more reward for having gone to the assistance of your brother, displaying a supreme degree of love for him and for those belonging to him. You have liberated the victims of kidnappers.
במה נוטה ספורנו מן המדרש הראשון בתפיסת שכרו של אברהם, ומה הניעו לפרש כך?
(ועיין גם ראב"ע, פסוקנו:
ד"ה במחזה: ...גם אתן לך שכר שנדבה רוחך להושיע בן אחיך במתי מעט, ונשענת עלי).
I am your shield. I was the one who protected you from the four kings and I will also reward you for trusting in Me and going to the rescue of your nephew.
ד. "ויאמר...מה תתן לי"
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי ה' מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר"
And Abram said: ‘O Lord GOD, what wilt Thou give me, seeing I go hence childless, and he that shall be possessor of my house is Eliezer of Damascus?’
ד"ה ויאמר אברם ה' אלהים מה תתן לי: הנה הצלתני מן המלכים, אבל מן הכָּרת לא הבטחת אותי, רק אמרת שתרבה לי שכר הרבה. ומה יהיה שכרי בלא בנים? והנה לא עלה בדעתו שיהיה השכר הגדול הזה עולם הבא, כי זה אין צורך להבטחה, כי כל עובד אלוהים ימצא חיים לפניו, אך בעולם הזה יש צדיקים שמגיע עליהם כמעשה הרשעים, על כן צריכים ביטחון. ועוד, כי "הרבה מאוד" לאמר שיזכה לשני שולחנות בכל הטוב הראוי לצדיקים הגמורים מאין עונש כלל. ועוד, כי ההבטחה למה שהיה מתיירא ממנו. וחזר ופירש לו הבטחתו שלא יפחד גם מזה, כי ישים זרעו ככוכבי השמים לרוב. ויש עליך לשאול, שכבר נאמר לו לאברהם (לעיל יג טו) "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ", ואיך יאמר עתה "ואנכי הולך ערירי, והנה בן ביתי יורש אותי", ולמה לא האמין בנבואה הראשונה, כאשר יאמין בזאת. והתשובה, כי הצדיקים לא יאמינו בעצמם בחטאם בשגגה, וכתוב (ירמיה יח ט) "רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע ושב הגוי ההוא ועשה הרע לפני וניחמתי על הטובה". והנה ראה עצמו בא בימים, ולא נתקיימה נבואתו, וחשב כי חטאיו מנעו הטוב. ואולי חשש עתה פן ייענש על הנפשות שהרג כדברי רבותינו (בראשית רבה מד ה). וכלשון הזה אמרו בבראשית רבה (עו ב) "ויירא יעקב מאד ויצר לו" (להלן לב ח), מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה וכו'.
1. לשם מה נעזר הרמב"ן כאן בירמיהו י"ח ט'-י', ומה בפרקנו מתבהר על ידי הפסוקים ההם?
2. לשם מה נעזר הרמב"ן כאן בבראשית ל"ב ח'?
ה. "מה תתן לי"
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי ה' מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר"
And Abram said: ‘O Lord GOD, what wilt Thou give me, seeing I go hence childless, and he that shall be possessor of my house is Eliezer of Damascus?’
ד"ה מה תתן לי: פירשו בו (יב"ע) אני מת בלא בנים, כטעם כי הולך האדם אל בית עולמו (קהלת יב ה): והנכון בעיני, כי מתחילה יתאונן, מה יהיה שכרי, אחרי שאין לי בנים ואנכי הולך נע ונד בארץ נוכריה, יחידי כערער בערבה, אין יוצא ואין בא בביתי זולתי אליעזר, איש נכרי אשר לקחתי לי מדמשק, לא מבית אבי ולא מארצי. ואחר כך אמר: הן לי לא נתתה זרע, כאשר הבטחתני, והנה בן ביתי הנזכר יורש אותי, כי זקנתי ויבוא עתי בלא זרע. והנה אני ענוש, ואבד שכרי אשר הבטחתני בו בראשונה.
1. מה קשה לו, וכיצד הוא מתרץ את הקושי?
"וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה"
And he said: ‘Is not he rightly named Jacob? for he hath supplanted me these two times: he took away my birthright; and, behold, now he hath taken away my blessing.’ And he said: ‘Hast thou not reserved a blessing for me?’
ובמדבר ל"ב פסוקים א'-ה':
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן"?
Now the children of Reuben and the children of Gad had a very great multitude of cattle; and when they saw the land of Jazer, and the land of Gilead, that, behold, the place was a place for cattle,