Click here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org
Our rabbis taught [in a baraita]: Everyone counts toward the number seven, even a minor and even a woman. But the sages said: A woman may not read from the Torah, because of kevod tzibbur [the honor of the congregation].
הכל עולין למנין שבעה אפילו [אשה אפילו קטן אין מביאין את האשה לקרות ברבים].
All are counted for the count of seven, even a minor, even a woman. We do not bring a woman to read for the masses.
(יז) אִשָּׁה לֹא תִּקְרָא בְּצִבּוּר מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר...
A woman may not read [from the Torah] for the tzibbur because of kevod ha-tzibbur…
Channa Lockshin Bob, 'Women's Aliyot: Jewish Scholars Weigh In,' JOFA Webcast
If we forget everything we know about the history of interpretation, and just try to do a simple common sense reading of the sentence…”But the Sages said, a woman should not read from the Torah because of kevod tzibur,” the dignity of the community, the simplest explanation is that Chazal thought there was something undignified or embarrassing about a woman reading Torah for the congregation. And common sense would say that in 2016, when women can be judges and teach Torah and run for president, this cannot be true anymore. Obviously, a plain common-sense reading can’t be the end of the discussion, but I think it should be the beginning of the discussion…
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אין קוראין בחומשין בבית הכנסת משום כבוד צבור
Rabba and Rav Yosef, who both said: We do not read from chumashim in synagogue because of kevod tzibbur.
הדא ארסקינס אוקיר אוריתא דצנבראי אתון שאלון לר' יונה ולר' יוסה מהו לקרות בספר ברבים אמר לון אסור לא דאסור אלא מן גו דנפשהון עגימה אינון זבנין להון אחורי
This Arskinas [a name] burned the Torah of Tzanberai. They came and asked Rav Yosse what is the [Halacha] of reading from a book [not a proper Torah scroll] communally. He said to them: It is prohibited. Not that it is [truly] prohibited, but rather out of their distress they will purchase themselves another [sefer Torah].
ראבי”ה חלק ב – מסכת מגילה סימן תקנד
ותו מפני כבוד הציבור שייך בהו בחומשין שלנו, דאין פתרון כבוד הציבור מפני שאינו שלם, אלא גנאי הוא לציבור שאין להם ספר תורה העשויה כמצותה…ואף על גב דלא אפשר השתא לא שרינן להו, שמא יתרשלו מלקנות ספר…
Ra’avyah, Part II, Megilla 554
Kevod ha-tzibbur is also relevant with our chumashin, for the meaning of kevod ha-tzibbur is not because it [a chumash] is incomplete, but rather, [that] it is a dishonor to the tzibbur that they do not have a sefer Torah made according to its mitzva…And even though it is not possible now [to have a full one], we do not permit them [to read from chumashin], lest they neglect to purchase a sefer Torah…
(ו) קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה...פּוֹחֵחַ פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.
A minor reads from the Torah…a person with tattered clothing [poche’ach] is “pores al Shema,” does not read from the Torah and does not lead prayers and does not raise his hands [as a kohen to bless the congregation]
בְּעָא מִינֵּיהּ עוּלָּא בַּר רַב מֵאַבָּיֵי קָטָן פּוֹחֵחַ מַהוּ שֶׁיִּקְרָא בַּתּוֹרָה? אֲמַר לֵיהּ וְתִיבְּעֵי לָךְ עָרוֹם עָרוֹם מַאי טַעְמָא לָא מִשּׁוּם כְּבוֹד צִבּוּר הָכָא נָמֵי מִשּׁוּם כְּבוֹד צִבּוּר:
Ulla bar Rav asked Abbaye: A minor poche’ach, what is [the halacha] of him reading from the Torah? He [Abbaye] said to him [Ulla]: You should ask about a naked one. A naked one, what is the reason that he cannot [read from the Torah]? Because of kevod tzibbur. Here, too, [the minor poche’ach may not read] because of kevod tzibbur.
A minor poche’ach, what is [the halacha] of him reading from the Torah. Is an adult poche’ach prohibited because of “that He not see in you any matter of nakedness” (Devarim 23:15), but a minor is not cautioned? Or perhaps our mishna did not differentiate between a minor and an adult.
תָּא שְׁמַע: בֶּאֱמֶת אָמְרוּ בֵּן מְבָרֵךְ לְאָבִיו וְאִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבֹא מְאֵרָה לְאָדָם שֶׁאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מְבָרְכִין לוֹ.
Come and learn: Truly they [our sages] said: A son recites [birkat ha-mazon] for his father and a wife recites [birkat ha-mazon] for her husband. But the sages said: Let a curse [me’eira] come upon a person whose wife and sons bless for him.
...למאי דקי״ל דאשה מדאורייתא מחייב׳ מתני׳ כפשטא בבן גדול ובדאכל איהו שיעורא דאורייתא ואתי הני ומפקי ליה... ומפני שהוא בור יוצא בברכתם כדרך שאמרו היה אחד מהם בור וא׳ חכם מברך חכם ובור יוצא ומפני זה אמרו שתבא לו מארה כשלא למד והוא בור שיוצא בברכת אחרים שלא בזימון.
…According to what we rule, that a woman is obligated on a Torah level [in birkat ha-mazon], the plain meaning of the baraita concerns an adult [i.e., post bar mitzva age] son, when [the father] ate an amount of food to obligate him [in birkat ha-mazon] on a Torah level, and these [wife or son] come and discharge his obligation…and because he is ignorant, he discharges his obligation through their beracha, as they said ‘if one of them [two men eating together] is ignorant and one is learned, the learned one recites a beracha and the ignorant one discharges his obligation [through the learned one’s beracha].’ Because of this they said a curse should come upon him, when he did not learn and he is ignorant so that he discharges his obligation with the beracha of others [even] when there is no zimmun…
וכיון דק"ל כריב"ל דחייבות אף מוציאו' אלא שאין זה כבוד לציבור והן בכלל מארה... מפי מורי נר"ו.
Since it is accepted for us according to Rabbi Yehoshua ben Levi that [women] are obligated [in megilla], and even discharge obligations, but this is not kavod for the tzibbur and they are in the category of me’eira…from my teacher
ופירוש כבוד הצבור הוא שלא יאמרו: שאין בין האנשים מי שיודע לקרא בתורה...
The meaning of kevod ha-tzibbur is that they [people] should not say: that there is no one among the men who knows how to read from the Torah.
רב פנחס פרץ, משיעורי מר”ן הראש”ל רב עובדיה יוסף, שנה ראשונה, שיעור י”ט
אמרו אשה לא תעלה משום כבוד ציבור, והטעם הוא רק משום שאין זה כבוד הציבור, והיינו מפני שהיא פטורה מקריאת התורה, וכל הרואה אשה קוראת בתורה, מבין שלא היה שם איש שיקרא, וממילא זה בזיון לציבור, שלא מצאו איש המחויב שיקרא, ומצאו אשה שאינה מחוייבת.
Rav Pinchas Peretz, From the Lectures of Rav Ovadya Yosef, First year, 19
They said a woman should not count [toward the Torah readers] because of kevod ha-tzibbur, and the reason is only because this is not kevod ha-tzibbur, and that is because she is exempt from keri’at ha-Torah, and whoever sees a woman read from the Torah infers that there was no man there to read, and this is a disgrace to the tzibbur, that they did not find an obligated man to read, and they found a woman who is not obligated.
שכבוד צבור לענין קריאת נשים אינו רק כדי שלא ייראה כאילו אין שם גברים היודעים לקרוא, אלא כדי שהגברים לא יסמכו מראש על קריאת הנשים ויתעצלו מללמוד לקרוא ולנגן בטעמים בעצמם.
For kevod tzibbur in the matter of women reading is not only that it should not seem as if there are no men there who know how to read, but in order that the men not rely from the start on the women’s reading and neglect to learn how to read and to sing with the cantillation themselves.
מור וקציעה סימן רפב
ונראה דעדיף [עבד] מאשה בהא, דאית בה משום כבוד צבור לכתחלה מיהת היכא דאפשר בלתה, משום דאשה בעזרת ישראל מניין, משא”כ [=מה שאין כן] בעבד.
Mor U-ketzia 282
It seems that [a bondsman] is preferable to a woman for this, in any case where it is possible [to conduct the reading] without her, for with her there is [a concern] le-chatchila [ab initio] of kevod tzibbur, because of “why would a woman be in the Temple courtyard,” which is not the case with a bondsman.
הגרז”ן, “נשים בברכת שבע ברכות” שו”ת מראה הבזק ה, עמ’ 185
…שנראה שכבוד הציבור הוא עניין של צניעות.
Rav Zalman Nechemya Goldberg, 'Women in the Blessing of Sheva Berachot,' Mar'eh Ha-bazak V, p. 185
…For it seems that kevod ha-tzibbur is a matter of tzeniut.
Channa Lockshin Bob, 'Women's Aliyot: Jewish Scholars Weigh In,' JOFA Webcast
The idea that kevod tzibur could be defined as concerns about immodesty and improper mixing of the sexes is intriguing to me, since intuitively that seems like it should be the big problem with women’s aliyot. It even makes sense in terms of the braita, in which women are barred because of kevod tzibur but children are not, even though children also presumably had lower social status and lower literacy than adult males…Whether this is the meaning of kevod tzibur or not, we need to do more serious thinking about whether it is modest to set up a shul in such a way that women can get aliyot, whether definitions of modesty evolve or not, etc.
רב צבי שכטר, “ע”ד ‘המנינים המשותפים'”
שמספיק מה שגברים צריכים לפעמים להתפשר על מדת הצניעות שלהם, ואין לנו לתבוע מהנשים שיתפשרו אף הן על הצניעות שלהן…ובודאי אם אין שמה במנין גבר שיודע לקרות בתורה, יש לנו לבקש מאשה שתקרא היא, אבל אין זה מן הנכון מטעם כבוד הציבור, שבזה שמכריחים לאשה לעבור על מדת הצניעות שלה, ולקרוא בתורה ברבים, מראים על הציבור שאין שמה גברים שיודעים לקרות.
Rav Hershel Schachter, 'On the Matter of Partnership Minyanim'
For it is enough that men sometimes need to compromise on their attribute of tzeniut, and we shouldn’t demand of women that they also compromise on their tzeniut…And certainly if there is no man there who knows how to read the Torah, we should ask a woman to read, but this is not correct on account of kevod ha-tzibbur, for by forcing a woman to forgo her attribute of tzeniut, and to read the Torah in public, we demonstrate regarding the community that there are no men there who know how to read.
Rav Yehuda H. Henkin, 'Qeri'at ha-Torah: Where we Stand Today.' Edah Journal 1:2, p. 4
My grandfather [Rav Yosef Eliyahu Henkin] z”l wrote that today’s custom of the ba`al qeri’ah reading all the aliyyot is…in effect, only one person reading the entire portion…I added that according to this, considerations of kevod hatsibbur are put in abeyance as well: the baraita stipulates that “a woman should not read in the Torah,” while today the ba`al qeri’ah reads and not the woman herself….In the time of the Talmud, being called up to the Torah always involved reading from it, and the phrase “to read in the Torah” was interchangeable with receiving an aliyyah. Therefore, the conclusion I drew from the language of the baraita that if reading is not involved there is no issue of kevod tsibbur, although highly plausible, is not in itself proven. Conceivably, other factors might be involved. And while starting from sometime during the period of the rishonim when use of a ba`al qeri’ah became widespread, a distinction could have been made between a woman’s reading the Torah and her having an aliyyah, this is nowhere spelled out. Apparently, this distinction was suggested only recently, when women’s Torah readings became an issue. To read into the Shulhan Arukh a conscious intention that “women may be included, they just may not read” as the author does, is anachronistic, and to suggest that the Shulhan Arukh and its commentators would imply such an innovation in practical halachah without openly calling attention to it, lacks credibility…
(ב) בֵּית דִּין שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרָה אוֹ תִּקְּנוּ תַּקָּנָה וְהִנְהִיגוּ מִנְהָג וּפָשַׁט הַדָּבָר בְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וּבִקֵּשׁ לְבַטֵּל דְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים וְלַעֲקֹר אוֹתָהּ הַתַּקָּנָה וְאוֹתָהּ הַגְּזֵרָה וְאוֹתוֹ הַמִּנְהָג...אֲפִלּוּ בָּטַל הַטַּעַם שֶׁבִּגְלָלוֹ גָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים אוֹ הִתְקִינוּ אֵין הָאַחֲרוֹנִים יְכוֹלִין לְבַטֵּל עַד שֶׁיְּהוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם...
A beit din that made a decree or issued an enactment or put a custom in practice and the matter spread to all of Israel, and after them stood another beit din that sought to nullify the first matter and to uproot that enactment or decree or custom…even if the reason for which the former [authorities] decreed or enacted it was nullified, the latter [authorities] cannot nullify it until they be greater than they [the first group]…
רב דניאל שפרבר, דרכה של הלכה: קריאת נשים בתורה )ירושלים: ראובן מס, 2007(, עמ’ 39
אחרי הכל, בישראל אשה יכולה לשמש כמבקרת המדינה, שופטת בבית המשפט העליון, שר בממשלה או אפילו ראש ממשלה , ואין אנו – כיחידים ובציבור – חשים עלבון מכך . אולי באמת , אם כן , מושג זה אינו תקף בציבור של ימינו , אלא אם כן נראה אותו כאיסור מוחלט.
Rav Daniel Sperber, Darkah shel Halacha: Keri'at Nashim Ba-Torah (Jerusalem: Reuven Mass, 2007), 39
After all, in Israel a woman can serve as a state comptroller, judge in the high court, government minister, or even Prime Minister, and we don’t, as individuals or as a tzibbur, feel insult from this. If so, perhaps really this concept is not in force in today’s tzibbur, unless we see it as a clear prohibition.
Rabbi Jeremy Wieder, 'Aliyyot for Women in Halakha,' Blogpost, 31.10.16
…Even though rabbinic enactments may reflect or have been impelled by concerns no longer in evidence, those enactments remain halakhically binding absent…communal custom to the contrary, evidence of Talmudic case law that the prohibition applied only when the animating concerns of the enactment were present or if the formulation of the prohibition itself implies limitation. None of those conditions is present in the case of the enactment against aliyyot for women. Irrespective of how we might interpret the concern of kevod hatzibbur or how we might assess its contemporary relevance, according to traditional principles of halakhic decision-making the rabbinic prohibition against calling women to the Torah remains in force.
ספר הבתים בית תפילה ח קריאת התורה, שער שני ו
יש מן הגדולים שכתב שהמתפללין בבתיהם בעשרה אשה קוראה שם בתורה, שלא נקרא צבור אלא כשמתפללין בבית הכנסת.
Sefer Ha-batim Beit Tefilla 8 Keri'at Ha-Torah, Sha'ar Sheini 6
There is one among the great authorities one who wrote that those who pray in their homes with ten, a woman can read there from the Torah, for it is only called a tzibbur when they pray in the synagogue.
ולי נראה דכל י' מקרי צבור לכל דבר ואין חילוק אם הם בב"ה או לא...
To me it seems that every ten [men] is called a tzibbur for every purpose and there is no distinction whether they are in synagogue or not…
רב יעקב עמדין, בירת מגדל עוז שוקת ב ט-י
ביום שהולכת היולדת לבה”כ [=לבית הכנסת] בעלה הוא חיוב לעלות לתורה….חיוב דבעל יולדת שעשאוהו זכר להבאת קרבן יש בו קפידא. ונראה דכשמתפללין וקורין עשרה בצמצום בבית היולדת ואין בעלה כאן יש להעמיד הדבר על הדין שאשה עולה וקוראה בתורה כה”ג [=כהאי גוונא] אע”ג [=אף על גב] שאמרו חכמים לא תקרא בצבור מפני הכבוד לא אמרו אלא בקהל רב ושלא לעשות תדיר אבל בהאי גוונא דהויא מילתא דלא שכיחא ומשום תקנתא דידה איכא למימר לא גזרו…ובאופן זה כדעבד דמי כך דעתי נוטה אם יסכימו עמי חברי…
Rav Ya'akov Emden, Berit Migdal Oz, Shoket 2 9-10
On the day that a yoledet [woman who has given birth] goes to synagogue, her husband has an obligation to go up to the Torah…The obligation of the husband of the yoledet, which has become a commemoration of bringing the sacrifice [of a yoledet], is something one is particular about. And it seems that when only ten pray and read from the Torah in the home of the yoledet, and her husband is not here, one can rely on the fundamental law that a woman goes up and reads from the Torah in this case even though the sages said that a woman should not read in the tzibbur because of kavod, they only said that in a big congregation and not to do it frequently, but in this case where it is an uncommon matter and out of an enactment for her, one can say they did not decree…and in this manner it is similar to after the fact, thus my opinion tends if my fellows will agree with me…
הלכות קטנות למרדכי (מנחות) פרק הקומץ רבה [רמז תתקנב]
אמרינן פרק הניזקין מהו לקרות בחומשים להוציא הצבור ומסיק דלא מפני כבוד הצבור ומשמע דאם מחלו הצבור על כבודם שרי.
Hilchot Ketanot Mordechai Menachot Ha-kometz Rabba 952
We say in the chapter “Ha-nizakin“: Is it permitted to read from chumashim to discharge the obligation of the tzibbur [in keri’at ha-Torah]? And conclude that it is not, because of kevod ha-tzibbur, and this implies that if the tzibbur had waived their kavod it would be permitted.
פרי חדש אורח חיים נג:ו
אבל לפי טעם כבוד צבור כל דמחיל הצבור על כבודם רשאים לדעת רבינו ירוחם והמרדכי:
Peri Chadash OC 53:6
But according to the rationale of kevod tzibbur, whenever the tzibbur waives their kavod they are permitted, according to the view of Rabbeinu Yerucham and Mordechai.
(ב) אם כתוב כל חומש לבדו אפילו בגלילה כספ' תורה אין קורין בו עד שיהיה כל חמשה חומשים תפורים ביחד... אפילו בכפרים שאין נמצא להם ס"ת כשר אין מברכין עליו:
If they wrote each chumash on its own, even in a scroll like a sefer Torah, we don’t read from it until all five chumashim are sewn together…Even in villages that don’t have a fit sefer Torah, we don’t recite a beracha over it [reading from a chumash].
(ו) אין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו מפני כבוד הצבור אבל באקראי משהביא שתי שערות יכול לירד לפני התיבה ובלבד שלא יתמנה מפי הצבור...
We only appoint [as shali’ach tzibbur] one whose beard is full [i.e., who has reached maturity], because of kevod ha-tzibbur. But on an occasional basis, once he has grown two hairs he can lead the prayer, but he simply may not be appointed by the tzibbur [as shali’ach tzibbur]…
(א) ואין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו...ולפע"ד נראה דאף להרמב"ם והרשב"א לא מהני מחילת הצבור דאין פירוש מפני כבוד הצבור שהוא כנגד כבודם לפני בני אדם שתועיל בו מחילת הצבור אלא פירושו שאין זה כבוד הצבור שישלחו לפניו יתעלה מי שאין לו הדרת פנים להליץ על הצבור ...ותו דאם כן כל הני תקנות שתקנו חכמים מפני כבוד צבור ... אם אתה אומר דרשאין למחול א"כ לא הועילו בתקנתם כלום דכל צבור יהיו מוחלים ותו דנעשו ישראל אגודות אגודות צבור זה ימחול וצבור זה אינו ימחול אלא ודאי אין בידם למחול לעקור תקנת חכמים...שאין יכולין למחול על מה שאינו כבוד צבור שישלחו לפניו יתעלה וכו' כאילו אינן חוששין על מה שאינו נוח ומקובל לפניו יתעלה:
We only appoint one whose beard is full etc….It seems in my humble opinion that, even according to Rambam and Rashba, the tzibbur’s waiver [of kevod ha-tzibbur] doesn’t work. For ”because of kevod ha-tzibbur” does not mean that it corresponds to their honor before people, for which the tzibbur‘s waiver would work. Rather, it means that it is not kevod ha-tzibbur that they send before Him, may He be exalted, someone without a distinguished face to plead for the tzibbur. Furthermore, if so, all these enactments that our sages enacted on account of kevod ha-tzibbur…If you say that they are permitted to waive it, if so their enactment was for naught, for every tzibbur would waive it. Furthermore, it would make [the people of] Israel into factions, this tzibbur would waive and this tzibbur would not waive. Rather, they certainly don’t have the ability to waive and to uproot a rabbinic enactment…For they cannot waive and send before Him, may He be exalted etc., what is not in accordance with kevod ha-tzibbur, as though they are not concerned about what is not pleasing and acceptable before Him, may He be exalted.
Dr. Tova Hartman, quoted in Amanda Borschel Dan, 'Orthodox, separate — and almost equal.' Times of Israel 21.11.2013
I tried to make changes in regular [Orthodox] shuls and didn’t succeed and said if they’re not changing then we must make something new.
תפארת ישראל – יכין מגילה ד:ו:מה
ונ”ל [=ונראה לי] דכל כבוד הצבור, אין ר”ל [=רצונו לומר] כבוד של הצבור שראוי להם, אלא ר”ל [=רצונו לומר] הכבוד שחייבין הצבור לכבד את ה’, שראוי להיות כראוי, ונ”מ [=ונפקא מינה] שאינן יכולים למחול…
Tiferet Yisrael, Yachin, Megilla 4:6:45
It seems to me that all kevod ha-tzibbur, the intent is not kavod of this tzibbur that would be fitting for them, but the intent is kavod that the tzibbur need in order to honor God, for it is fitting [for God] that they be fitting, and the practical halachic difference is that they cannot waive [kevod ha-tzibbur]…
Rav Samson Raphael Hirsch, Vayikra 10:6
The Nation too knows no Death, ein tzibbur met[im] [a tzibbur is not considered dead] (Horayot 6a), in it, all past generations live on, and out of it all the coming ones blossom; in it, at all times past and future are present.
...דודאי אף להרמב"ם לא מהני מחילה דודאי כבוד הצבור בזה הוא כבוד שמים שמתכוני' לכבד הש"י בש"ץ שהוא ראוי להיות מליץ בעד הקהל נגדו ית'... אלא ודאי שלא מהני מחילה בדברים אלו שנוגעים בכבוד שמים:
For certainly, even for Rambam, waiver doesn’t work [to appoint a youth as shali’ach tzibbur]. For certainly kevod ha-tzibbur in this [case] is honor due to Heaven, that we intend to honor God with a shlai’ach tzibbur who is fitting to be a pleader for the congregation before Him…but certainly waiver doesn’t work in these matters that touch on honor of Heaven.
ובירושלמי דמגילה (פרק רביעי הלכה ג') איתא דעבד עולה למניין שבעה, עיין שם. וכתב רבינו הרמ"א דדינו כאשה, כלומר שלכתחילה לא יעלה מפני כבוד הציבור.
In Yerushalmi Megilla [4:3] it says that a bondsman counts toward the number seven, see there. And our Rav, Rema, wrote that his law is like a woman, which is to say that le-chatchila, from the outset, he should not count because of kevod ha-tzibbur.
חסדי דוד תוספתא מגילה שם
ונראה דעכ”פ [=דעל כל פנים] ‘אם עלתה לא תרד’ הואיל ומדינא עולה למנין…וטפי משמע הכי מל[שון] התוס[פות] שלפנינו ד”אין מביאין את האשה לקרות” הא עלתה מעצמה עלתה הואיל ואינו אלא מפני כבוד הצבור.
Chasdei David Tosefta Megilla ad loc.
It seems that in any case if she went up [to the Torah] she should not go down since according to the fundamental law she counts toward the number…additionally it implies this from the language of the tosefta that is before us that “we don’t bring a woman to read” therefore if she went up on her own she has counted since it [the constraint] is only because of kevod ha-tzibbur.
ועיר שכולה כהנים ואין בה [אפי'[לו]] ישראל אחד נ”ל [=נראה לי] דכהן קורא פעמים ושוב יקראו נשים דהכל משלימי[ם] למנין ז’ אפי[לו] עבד ושפחה וקטן (מגילה כ”ג ע”א)…ונהי דמסיק עלה אבל אמרו חכמי[ם] לא תקרא אשה בתורה מפני כבוד הצבור היכא דלא אפשר ידחה כבוד הצבור מפני פגם כהנים הקוראים…
A city that is all kohanim and doesn’t have even one Yisrael, it seems to me that a kohen reads twice and then women read, for anyone can complete the number seven, even a bondsman and a maidservant and a minor…And given that it concludes about it “but the sages said a woman should not read from the Torah because of kevod ha-tzibbur,” where that is impossible, kevod ha-tzibbur is pushed aside because of the blemish to [the lineage of] the kohanim who read…
שו”ת מנחת יצחק ב:יא
הא דאמרו חכמים לכתחילה אסור לא מחמת ספיקא אלא כך גזרו חכמים לכתחי[לה] אסור ודיעבד שרי, הנה הלכתחילה הוא ודאי אסור לכתחילה, והדיעבד הוא ודאי מותר בדיעבד,
Responsa Minchat Yitzchak II:11
That which our sages say is prohibited le-chatachila [normatively, from the outset] is not because of a doubt, rather thus our sages decreed: le-chatchila prohibited and be-diavad permitted. Behold le-chatchila is certainly prohibited le-chatchila and bedi’avad is certainly permitted bedi’avad.
תָּא שְׁמַע: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה [אֶת] לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאַמַּאי? לֵימָא ״אֵין חׇכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה׳״! תַּרְגְּמַהּ רַב בַּר שְׁבָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא בְּלָאו דְּ״לֹא תָסוּר״. אֲחִיכוּ עֲלֵיהּ, לָאו דְּ״לֹא תָסוּר״ דְאוֹרָיְיתָא הִיא?! אָמַר רַב כָּהֲנָא: גַּבְרָא רַבָּה אָמַר מִילְּתָא, לָא תְּחִיכוּ עֲלֵיהּ. כׇּל מִילֵּי דְרַבָּנַן אַסְמְכִינְהוּ עַל לָאו דְּ״לֹא תָסוּר״, וּמִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שְׁרוֹ רַבָּנַן.
Come and learn: Kevod ha-beriyotis great, for it pushes aside a Torah level prohibition. And why? Let us say “there is no wisdom and no understanding and no counsel against God!” Rav bar Sheva defined it before Rav Kahana as the prohibition of “lo tasur” “not straying [from the words that they (the sages) tell you]” (Devarim 7:11). They laughed at him: The prohibition of lo tasur is on a Torah level. Rav Kahana said, A great man said a matter, don’t laugh at him. [The rabbis] supported all rabbinic matters on the prohibition of lo tasur and because of [a person’s] kavod, our sages permitted it.
כל מילי דרבנן וכו' – רבנן אחלוה ליקרייהו לעבור על דבריהם היכא דאיכא כבוד הבריות כגון לטלטל בשבת אבנים של בית הכסא לקנוח (שבת דף פא:) או מי שנפסקה ציצית טליתו בכרמלית לא הצריכו להניח טליתו שם וליכנס לביתו ערום (מנחות דף לח.):
Our rabbis waived their honor to [allow] transgressing their words where there is kevod ha-beriyot, as for carrying stones on Shabbat [which would otherwise be muktzeh] for wiping in the bathroom (Shabbat 81b), or someone whose cloak’s tzitzit broke in a karmelit [rendering the strings something he carries rather than a part of a garment in a place where carrying is prohibited rabbinically] they didn’t require him to set down his cloak there and enter his home undressed (Menachot 38a).
Rabbi Daniel Sperber, 'Congregational Dignity and Human Dignity: Women and Public Torah Reading,' The Edah Journal 3:2 (2002), pp 10-11
We have here a clash of two principles of different sorts – kevod ha-tsibur (if such exists) and kevod ha-beriyot… we are speaking about ‘a doubtful consideration of kevod ha-tsibur,’ for it is entirely possible that the congregation has waived its dignity, or that it senses no affront at all to its dignity in women being granted aliyyot…At the same time, we know that many women have a sincere desire, a yearning, to take an active and spiritual role in the life of the community and its pursuits, and excluding them from the synagogue or from involvement in worship ceremonies is a cause of great distress… It thus seems clear that kevod ha-beriyot, individual dignity, must overcome kevod ha-tsibur, particularly when the concept of kevod ha-tsibur does not really pertain as it might have in ancient and medieval times.
Rabbi Jeremy Wieder, 'Aliyyot for Women in Halakha,' Blogpost, 31.10.16
…It is not that in certain limited circumstances the prohibition of calling a woman to the Torah offends the human dignity of an individual woman; rather, it is the prohibition itself that is said to engender offense to human dignity. To argue that the principle of kevod haberiyot should dictate that the prohibition of calling a woman to the Torah be set aside is not to resolve an incidental conflict between two values by choosing one. Rather, it is to entirely abrogate a principle because that principle, in its entirety, is perceived to conflict with another. This is far from dehiyyah. There is, to the best of my knowledge, no precedent in halakha for nullifying a halakhic principle on the basis of kevod haberiyot…
שו”ת משאת בנימין סב
…ותכהנה עיני מראות. ולפי אשר עלתה במחשבה של הרב ז”ל יגרשני מלהסתפח בנחלת ה’ ותורת אמת חיי עולם. לבלתי אחשב במספר המנויין לעלות. ולכן אמרתי וגמרתי בלבי חלילה לי מלעזוב את דרך עץ החיים ומלאחוז בענפיה אהבתי זאת התעודה מימי קדם קדמתה…. כל הרוצה לפסוק הלכה ולהכריע היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא זה לא יתכן כי אם באחד משלשה דרכים: א. שיוכיח בראיות גמורות מתוך התלמוד או מתוך פסקי הגאונים: ב. אפילו בלא הוכחה וראיה אלא כיון דחזינן דאיכא רוב מנין ורוב בנין פסקינן הלכתא כוותייהו דיחיד ורבים הלכה כרבים: ג. דבכל מקום פסקינן הלכה כבתראי נגד קמאי מאביי ורבא ואילך. והנה הנדון שלפנינו בכל אלו הג’ דרכים הלכה כדברי המתירין:
Responsa Mas'at Binyamin 62
…My eyes grew too dim to see. Because it arose in the thoughts of the Rav z”l to banish me from inclusion in the portion of God, and the Torah of truth is eternal life. Not to count me among the number for being called to the Torah. Therefore, I said and resolved, God forbid that I leave the way of the tree of life and of grasping its branches. I have loved this testament from earliest days….Whoever wishes to issue a halachic ruling and to decide where there is a rabbinic dispute, it is impossible except for one of three ways: A. That he prove it with clear proofs from the Talmud or Ge’onim. B. Even without proof and evidence but since we see that the majority of weighty halachic authorities rule that the halacha is like him, for with one against the many, Halacha is like the many. C. For in every place we rule halacha like later authorities verses earlier ones, from Abbaye and Rava onward. And behold the matter before us, in all of these three ways the halacha is like the words of those who permit.
Rabbi Aharon Lichtenstein, Human Dignity in Halakha
If, over the course of the generations, authorities virtually refrained from explicitly invoking kevod ha-beriyotas grounds for a leniency out of concern that it would be abused by those lacking the appropriate loyalty to Halakha, then today, with the development of means of mass communication – which transmit in just a few minutes that which is said in “total secrecy” to all corners of the earth – this concern carries double the weight. We must, apparently, resign ourselves to this reality, but specifically because of this, in a situation in which the value ofkevod ha-beriyot does not withstand the conflict against other halakhot, there is a compelling need to sharpen the concept’s significance….for a spiritual, intellectual and ethical effort to bring this “great” principle to actualization.
שו”ת ציץ אליעזר כ:לו
קבעינן הטעם משום כבוד ציבור סוגר עלינו הדרך ובשום פנים אין אשה עולה למנין ז’ ולקרוא בתורה.
Responsa Tzitz Eliezer 20:36
…We set the reason on account of kevod tzibbur [that] closes the way off for us, and in no case may a woman count toward the number seven and read from the Torah.
Rav Gedalia Dov Schwartz, Letter to RCA Rabbis
…“Davening” and “Kriat HaTorah” as it has been observed in Torah observant communities for many centuries rejects creating a profile of worship that is alien to normative…congregational activity…I reject the support of the ‘Partnership Minyanim’ halachically and intuitively…
Rabbi Ephraim Mirvis, United Synagogue Message to Rabbis and Rebbitzens, 2013
I know that you (the United Synagogue rabbis and rebbitzens) are working with our communities to find ways, within the boundaries of halacha, to make prayer, learning, leadership and involvement more meaningful for men and women alike, and I encourage this wholeheartedly. Some of you, together with members of our communities, have approached me for direction with respect to holding services which take an approach different from our traditional understanding of roles in communal prayer, particularly where women would…read from the Torah or receive Aliyot. It is my view that such services are not something that can take place within our synagogues or under our auspices. Whilst I welcome innovation where this is halachically sound, particularly encouraging both men and women to participate more actively and meaningfully in prayer, there is virtually complete consensus within the Orthodox Rabbinate, including within the Modern Orthodox Rabbinate, on this matter.