שלום בין אדם לחברו בחג הסוכות
1א
הדף מאת: דבי גולן / עתיד במידבר
2ב
אחד המסרים המרכזיים בחג הסוכות הוא השלום, אשר בא לידי ביטוי במנהגי החג ובהגות היהודית הקשורה בו. סדרת לימוד זו תוקדש לחמשת ההיבטים של השלום בחג הסוכות: (א) שלום בין אדם לעצמו; (ב) שלום בין אדם לאדם; (ג) שלום בין אדם לטבע; (ד) שלום בתוך העם היהודי, בין קבוצות ופלגים וסוגים שונים של יהודים; (ה) שלום בין עם ישראל לעמים האחרים ובין כל אומות העולם. דף לימוד זה יוקדש להיבט השני - שלום בין אדם לחברו.
3ג
א. חג הסוכות בתורה
(לג) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (לד) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה': (לה) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (לו) שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לה' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: ... (לט) אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן: (מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: (מא) וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ: (מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: (מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
And the LORD spoke unto Moses, saying: Speak unto the children of Israel, saying: On the fifteenth day of this seventh month is the feast of tabernacles for seven days unto the LORD. On the first day shall be a holy convocation; ye shall do no manner of servile work. Seven days ye shall bring an offering made by fire unto the LORD; on the eighth day shall be a holy convocation unto you; and ye shall bring an offering made by fire unto the LORD; it is a day of solemn assembly; ye shall do no manner of servile work.
4ד
(יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: (יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: (טו) שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:
Thou shalt keep the feast of tabernacles seven days, after that thou hast gathered in from thy threshing-floor and from thy winepress. And thou shalt rejoice in thy feast, thou, and thy son, and thy daughter, and thy man-servant, and thy maid-servant, and the Levite, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are within thy gates. Seven days shalt thou keep a feast unto the LORD thy God in the place which the LORD shall choose; because the LORD thy God shall bless thee in all thine increase, and in all the work of thy hands, and thou shalt be altogether joyful.
5ה
דיון
  • מי אמור לשבת בסוכות במהלך החג?
  • מהן מצוות החג על פי התורה - כיצד הן קשורות לשלום לפי דעתכם?
  • על מי מוטלת חובת השמחה בחג?
  • מדוע הזכירה התורה דווקא אנשים אלה? מה משותף להם? מה הם מייצגים?
  • כיצד קשורה עונת האסיף ליחסים בין בני אדם?
  • כיצד ניתן להסביר את המעבר בין לשון יחיד ללשון רבים במצוות החג ותיאורו?
6ו
מתוך "Welcome to Our Tent ", תרגום לעברית: דבי גולן
הישיבה בסוכה
"בסוף-שבוע לאחרונה יצאנו קבוצה של זוגות צעירים לטיול ביערות הקרובים. למרות שכולנו היינו חברים כבר מספר שנים, והתראינו לעיתים קרובות, חווינו בתוך היער תחושה של תלות הדדית ואינטימיות גדולות יותר ממה שאי פעם הרגשנו כשביקרנו אחד את השני בבתינו או יצאנו לאכול ביחד במסעדה. ישבנו יחד סביב המדורה המחממת, עליה בישלנו, השמים מעל היו גג לראשנו, חשכת הלילה היתה לחומה סביבנו, וכל זה הפך אותנו לנשמות-ידידות יותר מכל חוויה משותפת קודמת. למרות שכל זוג ישן בלילה באוהל משלו, הרגשנו אחווה חזקה שהזינה אותנו זמן רב. וכשפרשנו כל זוג לאוהלו סביב המדורה, פתאום התבהר לנו המסר של סוכות. הקירות המוצקים, הדלתות והגגות של בתינו נותנים לנו אולי תחושת הגנה וביטחון, אולם לעתים קרובות הגנה וביטחון אלו באים בתמורה לבידודנו משכנינו, חברינו ואף בני משפחותינו. בסוכה, כשרק השמים מעלינו והאדמה מתחתנו, אנו מבינים במהרה שתחושת הביטחון באה [בין השאר] מחברות וידידות המתפתחות דרך חלוקת חוויות בטבע.... רוח האחווה והנדיבות שעולה משפע האסיף לא "אוהבת" קירות ומחיצות. רוח זו נתנה לאברהם לחיות באוהל פתוח לארבע הרוחות, ורוח זו היא בדיוק מה שבני ישראל חוו במדבר לאחר צאתם ממצרים....עלינו להחיות מחדש את הרוח הזו של אחווה ונדיבות שהפכה את אבותינו לעם, על ידי הישיבה בסוכות."
© כל הזכויות שמורות ל
": http:
7ז
דיון
  • האם גם אתם חוויתם תחושת אחווה כששהיתם עם אנשים אחרים בטבע?
  • אילו הגנות בניתם סביבכם בחיי היומיום?
  • האם הן מבודדות אתכם מאחרים?
  • מדוע שפע האסיף החקלאי אינו עולה בקנה אחד עם מחיצות המפרידות בין בני אדם?
  • עד כמה אתם משקיעים ביחסיכם עם אחרים?
  • עד כמה הכנסת אורחים היא חלק משגרת חייכם?
  • האם ניתן לחיות באופן מתמיד ב"בית פתוח"?
8ח
ג. מצוות השמחה - רמב"ם
כיצד [משמח את] הקטנים? נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל (דברים ט"ז) לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר (הושע ט') "זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם", ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר (מלאכי ב') "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם".
The children, for example, should be given parched grain, nuts, and sweetmeats; the womenfolk should be presented with pretty clothes and trinkets according to one's means; the menfolk should eat meat and drink wine, for there is no real rejoicing without the use of meat and wine. While eating and drinking, one must feed the stranger, the orphan, the widow, and other poor unfortunates. Anyone, however, who locks the doors of his courtyard and eats and drinks along with his wife and children, without giving anything to eat and drink to the poor and the desperate, does not observe a religious celebration but indulges in the celebration of his stomach. And about such is it stated (Hosea 9:4), "their sacrifices are like the bread of mourners, all who eat it will be contaminated; for their bread is for their own appetites." Such joy is a disgrace for them, as it is stated (Malakhi 2:3), "I will spread dung on your faces, the dung of your festivals."
9ט
דיון
  • השוו את דברי הרמב"ם לפסוקים בספר דברים: מה מחדש הרמב"ם על מהות השמחה?
  • האם גם אתם חשתם שמחה כאשר התחלקתם עם אחרים בחפצים, מזון או כסף?
  • האם ניתן למלא אחר המתכון של הרמב"ם לשמחה, לא רק בחג הסוכות?
10י
ספר הזוהר,חלק ג', קע ע"ב -קד ע"א
ד. האושפיזין, אהרן, ושלום בין אדם לחברו
בספר הזוהר כתוב: כשישראל יוצאים מבתיהם ונכנסים לסוכה, מתוך כוונה לשם שמים, הם זוכים לקבל שם את פני השכינה, וכל שבעה הרועים הנאמנים יורדים מגן-העדן ובאים לסוכה, ונעשים להם אושפיזין, כלומר: אורחים, והם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד.
© כל הזכויות שמורות ל
www.chabad.org.il
11יא
הלל אומר, הווי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
Hillel and Shammai received [the oral tradition] from them. Hillel used to say: be of the disciples of Aaron, loving peace and pursuing peace, loving mankind and drawing them close to the Torah.
12יב
הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום - פירשו באבות דרבי נתן, כיצד היה אהרן אוהב שלום, כשהיה רואה שני בני אדם מתקוטטים היה הולך לכל אחד מהם שלא מדעת חברו ואומר לו, ראה חברך איך הוא מתחרט ומכה את עצמו על שחטא לך והוא אמר לי שאבא אליך שתמחול לו, ומתוך כך כשהיו פוגעים זה בזה היו מנשקים זה את זה. וכיצד היה מקרב את הבריות לתורה, כשהיה יודע באדם שעבר עבירה היה מתחבר עמו ומראה לו פנים צהובות, והיה אותו אדם מתבייש ואומר אילו היה יודע צדיק זה מעשיי הרעים כמה היה מתרחק ממני, ומתוך כך היה חוזר למוטב. הוא שהנביא מעיד עליו (מלאכי ב') בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון:
"Be of the disciples of Aharon, loving peace and pursuing peace": They explained in Avot DeRabbi Natan how Aharon loved peace: When he would see two people quarreling, he would go to each one of them without the knowledge of his fellow and say to him, “Behold how your fellow is regretting and afflicting himself that he sinned against you; and he told me that I should come to you so that you will forgive him. And as a result of this, when they bumped into each other, they would kiss each other. And how would he bring people closer to the Torah? When he would know about someone that he committed a sin, he would befriend him and show him a friendly demeanor; and that man would be embarrassed and say [to himself], “If that righteous man would know my evil deeds, how much would he distance himself from me? And as a result of this, [that man] would change for the better. And this is what the prophet testifies about [Aharon] (Malachi 2), “In peace and in straightness did he walk with Me and he brought back many from sinning."
13יג
דיון
  • אילו תכונות אפינו את אהרן לפי המשנה?
  • אילו ערכים הוא הנחיל לתלמידיו?
  • מה היו "שיטות העבודה" של אהרן כדי להשיג שלום בין שני יריבים? מה מחירן?
  • כיצד יכולה הזמנת דמותו של אהרון לסוכתנו להשפיע גם עלינו?
  • מה הקשר בין שלום בין בני אדם לבין שמחה, ולא רק בחג הסוכות?
  • כיצד מתקשרת השמחה בסוכות לבקשת הסליחה מחברים ערב יום כיפור?
  • אילו אורחים נזמין אנחנו לסוכתנו?
14יד
רבקה אליצור, 'סוכת שלום', בתוך: שלום לך אורחת, הוצאת מורשת , עמ' 36–40.
ה. סוכת שלום
סוכת שלום
א. היו ארבעה ילדים: שני בנים ושתי בנות.
הבנים: דן ויורם. הבנות: נורית ומרים.
דן היה ארוך ורזה, וקראו לו "דן-ארוך".
יורם היה נמוך ועגלגל, וקראו לו "יורם-גוץ".
נורית הייתה יפת עיניים, אך לא כל כך חכמה.
ומרים לא הייתה יפה וגם לא כל כך חכמה.
אהבו אבא ואמא את כל ילדיהם:
את דן-ארוך ואת יורם –גוץ, את נורית יפת העיניים ואת מרים...בתם הקטנה.
אבל הילדים לא אהבו זה את זה: הם היו רבים ומתקוטטים כל הימים.
כשהייתה אמא מחלקת גלידה לילדים, היה דן נותן עיניים בצלחת של יורם וקורא: "המנה של יורם יותר גדולה משלי!" והיה מבקש להחליף את הצלחת שלו בצלחת של יורם. "לא ולא!", צעק יורם, ומיד, אחת ושתיים... כבר מתגלגלים השניים, בועטים זה בזה ברגליים. גם נורית ומרים לא חיו בשלום זו עם זו כל היום. "הבובה הזאת היא שלי!" "אל תגעי בה, אל תגעי בה!" אמרה נורית. "לא נכון, היא שלי! עזבי אותה! עזבי!" צעקה מרים. יד סוחבת בצמה, צעקות ומהומה... היו אבא ואמא מצטערים: למה אין שלום בין הילדים? למה הם תמיד מתקוטטים?
ב. והנה הגיע זמן לבנות סוכה לחג הסוכות. באו הילדים בשמחה לעזור לאבא בבניין הסוכה. אמר אבא: "הקשיבו ילדים, כך נעשה: ביום הראשון נתקע יתדות באדמה ונחבר אותן זו אל זו בקרשים. נתלה בדים ויהיו לנו דפנות לסוכה. ביום השני ננסר ענפים לסכך, ונכסה בהם את הסוכה. ביום השלישי נתלה שרשראות, "ציפורים" ופירות בגג הסוכה ונקשט את הדפנות בתמונות ו"כוכבים". "יופי, מצוין!" קראו הילדים ושמחו שמחה גדולה. הביאו פטיש, מסמרים קרשים וסולם והתחילו בעבודה.לא עברו רגעים אחדים, והנה צועק כבר דן: "רד מיד, יורם, אני תפסתי את הסולם!" צועק יורם ועונה לדן: "מי אתה? אתה סתם בטלן, זוז והסתלק מכאן!" טלטל דן את הסולם כדי שירד יורם, נאחז יורם בקרשים של הסוכה כדי שלא ייפול, נפלו הקרשים על הארץ בקול רעש גדול, וחרבה הסוכה. באו אמא ואבא לקול הרעש וראו: הסוכה נפלה; יורם בוכה ומתנפל על דן; נורית ומרים מרביצות באגרופיהן בשני האחים, ביורם ובדן, וצועקות: "למה הרסתם את הסוכה?! למה קלקלתם הכול?!" ואבא קרא: "חדלו, הפסיקו!" וכעס מאוד, "קומו והיכנסו הביתה!" ראו הילדים את הסוכה ההרוסה והתביישו להביט בפני אבא. אחר כך אמר אבא בקול עצוב: "השנה לא נבנה סוכה. אנחנו נבקש רשות לאכול בסוכה של השכנים, כשהם יגמרו לאכול את סעודת החג. אם אין שלום - אין סוכה". הילדים נכנסו הביתה מתביישים ומצטערים.
ג. בליל חג הסוכות חזר אבא מבית הכנסת. הוא חשב: "היום חג, היום צריך לשמוח". אבל הוא לא יכול לשמוח. אם אין שלום– אין שמחה. "מועדים לשמחה", אמר אבא כשנכנס הביתה. אבל קולו לא היה שמח.
"חג שמח!" ענו בשמחה ובקול רם דן ויורם, נורית ומרים.
"בוא לסוכה, אבא!" אמרו הילדים.
"אנחנו צריכים לחכות עד שיגמרו השכנים לאכול בסוכה שלהם, ואז יגיע תורנו להיכנס לסוכה". צחקו הילדים. תפסו דן ויורם בידו של אבא מצד זה, משכו נורית ומרים את ידו מצד זה, ואמרו: "בוא, אבא, בוא!" נמשך אבא והלך. הוליכו הילדים את אבא אל מאחורי הבית, והנה - מה זאת? בחצר, על יד הקיר, עמדה לה סוכה נחמדה. בפתח הסוכה הייתה תלויה כתובת גדולה ומקושטת: סוכת שלום הכניסו הילדים את אבא לתוך הסוכה. הושיבו אותו בראש השולחן הערוך. ישבה אמא על ידו ואמרה: "הפתעה יפה הכינו לך הילדים. מה תאמר? כל השבוע עבדו וטרחו, בנו וקישטו, והנה לנו סוכה מקושטה, בלי ריב ובלי קטטה". אמרה נורית: "בלי סטירה ובלי מכה". צחק אבא ואמר: "אם יש שלום - יש סוכה".
© כל הזכויות שמורות למורשת - הוצאה לאור
15טו
שירי נעמי שמר
שלומית בונה סוכה
שלומית בונה סוכה
מוארת וירוקה
על כן היא עסוקה היום
ואין זו סתם סוכה
מוארת וירוקה -
שלומית בונה סוכת שלום

היא לא תשכח לשים
לולב והדסים
ענף של ערבה ירוק
רימון בתוך עליו
וכל פירות הסתיו
עם ריח בוסתנים רחוק

וכששלומית תאמר
הביטו, זה נגמר!
יקרה דבר נפלא פתאום:
יבואו השכנים
כולם בהמונים -
ולכולם יהיה מקום

ואז מתוך הסכך
יציץ לו ויזרח
כוכב בהיר כיהלום:
שלום סוכת פלאים
מה טוב ומה נעים -
שלומית בנתה סוכת שלום!
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
16טז
דיון
  • מה הקשר בין בואם של כל השכנים לסוכה של שלומית, לבין היותה "סוכת שלום"?
18 יח
20כ
דף מספר 2 בסדרה "ופרוש עלינו סוכת שלומךָ"היבטים שונים של שלום בחג הסוכות, דפים נוספים בסדרה:
1 3 4 5