"ופרוש עלינו סוכת שלומךָ"
הדף מאת: דבי גולן / עתיד במידבר
אחד המסרים המרכזיים בחג הסוכות הוא השלום, אשר בא לידי ביטוי במנהגי החג ובהגות היהודית הקשורה בו. סדרת לימוד זו תוקדש לחמשת ההיבטים של השלום בחג הסוכות: (א) שלום בין אדם לעצמו; (ב) שלום בין אדם לאדם; (ג) שלום בין אדם לטבע; (ד) שלום בתוך העם היהודי, בין קבוצות ופלגים וסוגים שונים של יהודים; (ה) שלום בין עם ישראל לעמים האחרים ובין כל אומות העולם. דף לימוד זה יוקדש להיבט הראשון - שלום בין אדם לעצמו.
היבטים שונים של שלום בחג הסוכות (1): שלום בין אדם לעצמו
א. מאפייני החג
(לג) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (לד) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה': (לה) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (לו) שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לה' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: ... (לט) אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן: (מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: (מא) וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ: (מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: (מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
And the LORD spoke unto Moses, saying: Speak unto the children of Israel, saying: On the fifteenth day of this seventh month is the feast of tabernacles for seven days unto the LORD. On the first day shall be a holy convocation; ye shall do no manner of servile work. Seven days ye shall bring an offering made by fire unto the LORD; on the eighth day shall be a holy convocation unto you; and ye shall bring an offering made by fire unto the LORD; it is a day of solemn assembly; ye shall do no manner of servile work.
(יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: (יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: (טו) שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:
Thou shalt keep the feast of tabernacles seven days, after that thou hast gathered in from thy threshing-floor and from thy winepress. And thou shalt rejoice in thy feast, thou, and thy son, and thy daughter, and thy man-servant, and thy maid-servant, and the Levite, and the stranger, and the fatherless, and the widow, that are within thy gates. Seven days shalt thou keep a feast unto the LORD thy God in the place which the LORD shall choose; because the LORD thy God shall bless thee in all thine increase, and in all the work of thy hands, and thou shalt be altogether joyful.
דיון
  • מהם מאפייני חג הסוכות על פי הפסוקים לעיל?
  • מה אורך החג?
  • אם לאורך החג יש השפעה על האדם, בשונה מחג הנמשך יום או יומיים?
  • כיצד מכונים ארבעת המינים במקרא?
  • מהו המרכיב החקלאי ומהו המרכיב ההיסטורי בחג הסוכות?
  • באילו הקשרים מופיעה השמחה, על פי הפסוקים?
מיריי הדס-לבל, פילון האלכסנדרוני - בין יהדות להלניזם, הוצאת ידיעות ספרים, 2007
אחרון מועדי השנה, המכונה סוכות, מתרחש בזמן בו יום ולילה שווים באורכם (הEQUINOX של הסתיו). מכאן אנו למדים שני דברים. הראשון הוא שעלינו לכבד את השוויון (שהוא היושר) ולשנוא את חוסר-השוויון (שהוא חוסר-יושר). השוויון הוא תחילתו ומקורו של הצדק, וחוסר-השוויון – של אי-הצדק. הראשון דומה לאור השמש, השני לחושך. הדבר השני שאנו לומדים הוא שלאחר שכל הפירות הבשילו בשלמות, עלינו להודות לאל שהביאם לשלמות זו והוא המקור של כל הטוב.... אנחנו מצווים בזמן החג לדור בסוכות.... ייתכן ומטרת הדבר להזכיר לנו את נדודי אבותינו במעמקי המדבר, כאשר בכל תחנה בילו שנים רבות באוהלים. ואכן טוב הדבר להיזכר בעוני בזמן שאנו נהנים מהשפע. טוב לו לאדם לזכור את עוניו בעת עושרו, את שפלותו בימי תפארתו, את חייו כאדם פשוט גם לאחר שעלה לגדולה, את סכנות המלחמה בעת שלום, את הסערות בים בעודו על היבשה, ואת המדבר – בהיותו בתוך העיר. לפי שאין מה שישמח אותנו יותר מזיכרון ימי הרעה בזמן שחיים בימים טובים. אולם מלבד העונג, תמצא כאן תועלת רבה לחינוך למידות ומעשים טובים, כי מי שזוכר גם את הטוב וגם את הרע, וודאי יתמלא רגשות תודה. ... גם תחילת חג זה חל ביום 15 לחודש, כמו בחג האביב, כדי האור הנפלא שהטבע מעניק לנו ימלא את העולם לא רק ביום אלא גם בלילה, כי ביום הזה השמש והירח זורחים אחד אחרי השני, בלי הפסקה בין האור שלהם ובלי מחיצה של חושך ביניהם...."
© כל הזכויות שמורות לhttp://he.wikipedia.org/wiki/


מושגים
  • פילון האלכסנדרוני - (20 לפנה"ס עד 50 לספירה; נודע גם בשמו היהודי: ידידיה) פילוסוף יהודי הלניסטי שחי באלכסנדריה שבמצרים. הרבה לעסוק באפולוגטיקה של הדת היהודית, והצגתה כתואמת לעקרונות הפילוסופיה היוונית. כתב ביוונית ורוב חיבוריו אבדו. רוב ספריו של פילון ששרדו עוסקים בפרשנות התורה. על שמו נקרא כיום המושב כפר ידידיה.
דיון
  • אילו אפיונים של חג הסוכות עשויים להיות תועלת רוחנית-חינוכית לאדם?
  • כיצד תורמת הפרספקטיבה של זיכרון ימי הרעה דווקא בימי הטובה, לאיזון פנימי ולשלום של האדם, לפי פילון?
  • האם לפי דעתך טוב לזכור את ימי הרעה בעת ימי הטובה, או שזה מקלקל את השמחה?
ב. מצוות ארבעת המינים
רבי מני פתח (תהלים לה, י): "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך": לא נאמר פסוק זה אלא בשביל לולב. השדרה של לולב דומה לשדרה של אדם, וההדס דומה לעין, וערבה דומה לפה, והאתרוג דומה ללב. אמר דוד אין בכל האיברים גדול מאלו שהן שקולין כנגד כל הגוף, הוי "כל עצמותי תאמרנה".
Rabbi Yehuda opened in the name of Rabbi Shimon ben Pazi, "'Listen my son and take my words' (Proverbs 4:10). Many takings have I commanded you in order to give you merit. I said to you (Numbers 19:2), 'and you will take to you a pure red cow.' [Was it] maybe for My sake? But rather it was for your sake, to purify you, as it is written (Numbers 19:19), 'And the pure one will sprinkle on the impure one.' I said to you (Exodus 25:2), 'and they shall take an offering for Me' in order that I will dwell among you: 'And make for Me a sanctuary' (Ibid., verse 8). As if it were possible, the Holy One, blessed be He, said, 'take Me and I will dwell among you' - it does not say, 'and they shall take an offering,' but rather, 'and they shall take (for) Me:' they are taking Me. I said to you (Leviticus 24:2), 'and they shall take to you pure olive oil.' And do I need your light - behold, it is written (Daniel 2:22), 'and light dwells with Him?' But rather to give you merit and to atone for your souls which is compared to a candle, as it is stated (Proverbs 20:27), 'The candle of God is the soul of a man, it searches all of the chambers of the innards.' And now that I have said to you, 'And you shall take for yourselves on the first day,' it is to give you merit, so that I will bring down the rain for you. Hence Moshe warned Israel, 'And you shall take for yourselves on the first day.'"
דיון
  • מהי המשמעות הסמלית הטמונה בחובה ליטול את כל ארבעת המינים יחד?
  • מה הקשר האיכותי בין כל אחד מארבעת המינים לאיבר בגוף האדם ולתכונות המיוחסות לו?
  • כיצד אנו מסתכלים על העולם? על אחרים? על עצמנו?
  • האם מה שאנו חושבים ומרגישים בא לידי ביטוי גם במה שאנו אומרים?
  • מה יוצא מפינו בתדירות גבוהה יותר - האמת או השקר?
  • האם אנו נוטלים אחריות על חיינו? האם אנו עומדים זקופים מתוך ביטחון בעצמנו?
  • כיצד אנו נעים קדימה בחיינו?
  • האם לבנו סגור או פתוח?
  • האם "לבנו" נמצא במה שאנו עושים ואומרים, או שמא אין קשר בין רגשותינו ומחשבותינו לבין מעשינו ודיבורנו?
  • האם חיינו מבטאים מה שחשוב לנו?
עוד יש בארבעה מינין אלו עניין אחר, שהם דומים לאיברים שבאדם היקרים. שהאתרוג דומה ללב שהוא משכן השכל, לרמוז שיעבוד בוראו בשכלו. והלולב דומה לשדרה שהיא העיקר שבאדם, לרמוז שיישיר כל גופו לעבודתו ברוך הוא. וההדס דומה לעיניים, לרמז שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת לבו. והערבה דומה לשפתיים, שבהן יגמור האדם כל מעשהו בדבור, לרמוז שישים רסן בפיו ויכוון דבריו, ויירא מהשם אף בעת השמחה.
© כל הזכויות שמורות ל
he.wikipedia.org


מושגים
  • ספר החינוך - ספר הסוקר ומתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה לפי ספירת המחבר. הספר ממשיך מסורת רחבה של מוני מצוות, ביניהם ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות גדול, ספר מצוות קטן, וספר חרדים. על פי הקדמתו, הספר נכתב במטרה לחנך את בניו של המחבר לדעת את כל תרי"ג המצוות בצורה מסודרת. על הספר נכתב פירוש המבאר ודן במקורותיו הנקרא "מנחת חינוך". ההנחה היא שהספר נכתב לקראת סוף המאה ה-13. המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי אהרן הלוי (הרא"ה) מספרד, וכך נכתב ברוב המהדורות של ספר החינוך.
And there is also another matter with these four things - that they are similar to precious limbs in a man (see Vayikra Rabbah 30:14; Midrash Tanchuma, Emor 19): As the citron is similar to the heart, which is the dwelling place of the intellect, to hint that he should serve His creator with his intellect; the lulav is similar to the backbone, which is the essence of a person, to hint that he should straighten himself completely for His service, blessed be He; the myrtle [leaves are] similar to the eyes, to hint that he should not stray after his eyes 'on the day of the rejoicing of his heart'; and the willow [leaves are] similar to the lips, with which a man completes all of his acts of speech, to hint that he should put a muzzle to his mouth, calibrate his words and fear God, may He be blessed, even at a time of joy. And the reason that it is only practiced one day in the country (outside of the Temple) is well-known - since the main joy is on the first day. And if you should ask, "Why would one not take it on Shemini Atseret, which has great joy on it for Israel" - the answer is that the day of Shemini Atseret is completely for God, may He be blessed. And [it is] as they, may their memory be blessed, said (Bemidbar Rabbah 21:22; Midrash HaGadol, Shemot 29:36), "A parable of a king who made a feast, etc.," as it is [found] in the Midrash. And at the end, He said to them, "Remain with me one day, as your departure is difficult for me." And therefore, it is called atseret (a stopping). And if so, there is no need for any other reminder. And the holiday of Pesach does not require another reminder with the lulav, as behold the matsa and marror and the body of the Pesach sacrifice are between his hands; and further since it is not a time of joy as [much as is] the holiday of the gathering. And the holiday of Shavuot also does not require another reminder, since the essence of [that] festival is only from the angle of the giving of our Torah - and that is the great reminder to straighten our ways. And this is what appears to me in these matters from the side of the simple understanding. And I have come to believe that the kabbalists (mystics) have wonderful secrets about the commandment of the lulav and the three [other plants].
דר' אהרון אייגוס, "השמחה בסוכות", רעיון השמחה בחג הסוכות, בני מצווה מיועד לכיתה ז', חוברת למורה, מהדורת ניסוי, הוצאת משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, עמ' 7 (ללא תאריך).
שלום פירושו להיות שלם עם עצמך
"שמחת הישיבה בסוכה מבטאת אפוא רובד נוסף של אמונת ישראל. הסיבות [=לשמחה בסוכות] שפורטו לעיל הן סיבות לשמחת העם: בניצול הטבע קשור האדם לכלל ובהשתייכות להיסטוריה הוא קשור לעמו. אבל יש תחום בו שמחת האדם היא כל כולה של ה"אני". היהודי עובר בימים הנוראים תהליך של תשובה – תהליך של ביקורת עצמית, של חשבון הנפש, של שינוי והתוויית דרך לעתיד. כשמגיע חג הסוכות, הוא מלא תחושה של אומץ פנימי לקראת העתיד. הוא שלם עם עצמו משום שלא נרתע אחורה מהעימות עם עצמו ואף לא מהצורך לשנות את דרכו. היהודי נכנס לחג הסוכות, המבשר ימי סגריר, מתוך ידיעה שלא ברח מעצמו, תוך ידיעה שהינו הולך בדרך בה הוא עצמו בחר. הווה אומר שסוכות הוא חג שבו האדם שמח משום שמצא את עצמו: מצא את עצמו מתוך הזהות עם שליחותו וגורלו של העם כולו, ומצא את עצמו מתוך הכרות עצמית. ואולי כאן המסר המרכזי של חג הסוכות: האדם יכול לחוות את שמחת הכלל משום שהוא שלם עם עצמו; והוא מסוגל להיות שלם עם עצמו, ללכת בדרך המיוחדת לו, משום שאיננו לוחם את מלחמת הקיום לבדו ואין הוא בודד בזהותו."
דיון
  • מהם התהליכים הקשורים לימים הנוראים שמאפשרים לאדם לחוש שמחה בחג הסוכות?
  • כיצד תחושת ה"שלם עם עצמך" קשורה הן לזהות העצמית והן לזהות הלאומית-דתית?
  • האם היותך שלם עם עצמך אכן תנאי הכרחי לחוש שמחה עם הכלל?
  • כיצד ניתן להבין את המילים "משום שאיננו לוחם את מלחמת הקיום לבדו"? מי יחד איתו?
מדי חודש בחודשו, עורך: אריה וינברגר, גיליון 95, תשרי התשנ"ה, הוצאת משרד החינוך והתרבות והספורט, מינהל התרבות, האגף לתרבות תורנית, עמ' 16: "הישיבה בסוכה".
מצוות הישיבה בסוכה
המצווה לשבת בסוכה היא אחת משתי מצוות בתורה שעל האדם לקיים עם כל גופו, אחרת לא יצא ידי חובה. המצווה השניה היא לגור בארץ ישראל. "פסוק ה' בפרק כ"ז בתהילים אומר: "כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתירני בסתר אהלו...". האהל והסוכה מהווים מבצר הגנה וביטחון. הדבר תמוה, שכן כיצד סוכה בעלת שלוש דפנות עץ או בד ומעליה גג של ענפים ועלים עשויה לסוכך בעת צרה? לפי דברי הרב קוק, הישיבה בסוכה מזכירה לנו שחוסן וביטחון אינם תלויים בכתלים ובדלתות שמחוץ לאדם, אלא בחוזק ובעצמה שבתוך האדם. אדם הנאמן לבוראו, השומר על צדק והגינות חברתיים ומקפיד על יושר אישי, גם אם ישב בסוכה ירגיש עצמו מוגן. עם ישראל המצווה לשבת בסוכה נדרש למעשה לשמור על טוהר מידות ועל יושר והגינות. הישיבה בסוכה לאחר ימי התשובה מסמלת רעיון זה."
דיון
  • כיצד ניתן לחוש מוגן ובטוח כשיושבים בסוכה בה חודרת גשם ורוח וקור?
  • מתי אתם מרגישים מוגנים? באלו גורמים תלויה תחושת הביטחון שלכם?
  • כיצד שלום וביטחון קשורים זה בזה לפי המקורות כולם?
  • מה מקומו של השלום בין אדם לעצמו?
דף מספר 1 בסדרה "ופרוש עלינו סוכת שלומךָ"היבטים שונים של שלום בחג הסוכות, דפים נוספים בסדרה:
2 3 4 5