"מה לך נרדם?": על ההירדמות הדתית והחברתית
הדף מאת: שירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
לימוד זה עוסק במשמעויות הרחבות והמושאלות של מושגי העייפות, הערנות וההירדמות במקורות יהודיים. מה מסמלת הירדמותו של יונה באנייה בשעת סערה? כיצד נתפסת העייפות במקורות מקראיים והלכתיים? איזה שימוש עשו הפיוטים לימים נוראים בהירדמותו של יונה? וכיצד התייחסה לכך הפרשנות החילונית בת זמננו?
יונה
(א) וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר. (ב) קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי. (ג) וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'. (ד) וַה’ הֵטִיל רוּח גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. (ה) וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם. (ו) וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד.
Now the word of the LORD came unto Jonah the son of Amittai, saying: ’Arise, go to Nineveh, that great city, and proclaim against it; for their wickedness is come up before Me.’ But Jonah rose up to flee unto Tarshish from the presence of the LORD; and he went down to Joppa, and found a ship going to Tarshish; so he paid the fare thereof, and went down into it, to go with them unto Tarshish, from the presence of the LORD. But the LORD hurled a great wind into the sea, and there was a mighty tempest in the sea, so that the ship was like to be broken. And the mariners were afraid, and cried every man unto his god; and they cast forth the wares that were in the ship into the sea, to lighten it unto them. But Jonah was gone down into the innermost parts of the ship; and he lay, and was fast asleep. So the shipmaster came to him, and said unto him: ‘What meanest thou that thou sleepest? arise, call upon thy God, if so be that God will think upon us, that we perish not.’
דיון
  • באיזה אור מוצג צוות האוניה ובאיזה אור מוצג יונה?
  • מדוע נרדם יונה דווקא בסיטואציה הרועשת, ההיסטרית והדרמטית ביותר בסיפור?
  • מה מסמל השורש קו"מ, החוזר בפסוקים אלו?
  • הציעו פירוש פסיכולוגי להירדמותו של יונה.
  • כיצד אתם מפרשים את קריאתו של רב החובל "מה לך נרדם, קום קרא אל אלוהיך"?
דברים- זכור
(יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. (יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.
Remember what Amalek did unto thee by the way as ye came forth out of Egypt; how he met thee by the way, and smote the hindmost of thee, all that were enfeebled in thy rear, when thou wast faint and weary; and he feared not God.
דיון
  • באיזה מובן מוזכרת כאן עייפותם של בני ישראל? מדוע היא מוזכרת דווקא בהקשר של המלחמה עם עמלק (מומלץ לעיין בסיפור המלחמה המופיע בספר שמות, פרק יז).
ישעיהו- פרקי נחמה
(כז) לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר. (כח) הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם-לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ (כט) נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה. (ל) וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ. (לא) וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ.
Why sayest thou, O Jacob, and speakest, O Israel: ‘My way is hid from the LORD, and my right is passed over from my God’? Hast thou not known? hast thou not heard That the everlasting God, the LORD, The Creator of the ends of the earth, Fainteth not, neither is weary? His discernment is past searching out. He giveth power to the faint; And to him that hath no might He increaseth strength. Even the youths shall faint and be weary, And the young men shall utterly fall; But they that wait for the LORD shall renew their strength; They shall mount up with wings as eagles; They shall run, and not be weary; They shall walk, and not faint.
דיון
  • לשורש יע"פ קיים שימוש כפול במקרא - לשון עייפות, ולשון תועפות, כלומר כוח וחוסן. מה מלמד לדעתכם הדמיון המילולי?
תהילים- מזמור (סג)
(א) מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה.
(ב) אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם.
(ג) כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ.
A Psalm of David, when he was in the wilderness of Judah. O God, Thou art my God, earnestly will I seek Thee; My soul thirsteth for Thee, my flesh longeth for Thee, In a dry and weary land, where no water is. So have I looked for Thee in the sanctuary, To see Thy power and Thy glory. .
דיון
  • מה בין עייפות ליראת אלוהים, בכל המקורות המקראיים?
'בן אדם מה לך נרדם' (בית ראשון), מתוך מחזור סליחות לימים הנוראים (נוסח ספרד)
בן אדם, מה לך נרדם?
בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים
שְׁפֹךְ שִׂיחָה דְּרֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים
רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים
וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים
וּמִפֶּשַׁע וְגַם רֶשַׁע בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסוֹנִים
אָנָּא שְׁעֵה שִׁמְךָ יוֹדְעֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

לשמיעת הפיוט באתר הפיוט
'ישן אל תרדם' (בית ראשון), ר' יהודה הלוי, מתוך מחזור סליחות לימים הנוראים
ישן, אל תרדם/ ר' יהודה הלוי
יָשֵׁן, אַל תֵּרָדַם / וַעֲזֹב הִתְלַהְלְהֶךָ
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם / וְשׁוּר דַרְכֵי גְבֹהֶיךָ
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קָדָם / כְרוּץ כּוֹכְבֵי נְגֹהֶיךָ.
דֵי לָךְ, מַה‑ לְךָ נִרְדָּם? / קוּם, קְרָא אֶל‑ אֱלֹהֶיךָ!
דיון
  • על איזו עייפות מדברים הפיוטים הללו, הנאמרים בתחילת הסליחות בשעת בוקר מוקדמת?
  • לפי פיוטים אלו, מהי משמעות ההתעוררות? מה תכליתה? כיצד היא קשורה לחוויה הדתית של הימים הנוראים?
שולחן ערוך- דין השכמת הבוקר
יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר.
[...]
"שויתי ה' לנגדי תמיד", הוא כלל גדול בתורה ובמעלות [...] כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו, והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך. כל שכן, כשישים האדם אל ליבו שהמלך הגדול, הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'", [...] ובשכבו על משכבו – ידע לפני מי הוא שוכב. ומיד שיעור משנתו, יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה
One should strengthen himself like a lion to get up in the morning to serve his Creator, so that it is he who awakens the dawn. Rem"a: At least, one should not delay beyond the time when the congregation prays (Tur). Rem"a: "I have set the Lord before me constantly" (Psalms 16:8); this is a major principle in the Torah and amongst the virtues of the righteous who walk before God. For a person's way of sitting, his movements and his dealings while he is alone in his house are not like his way of sitting, his movements and his dealings when he is before a great king; nor are his speech and free expression as much as he wants when he is with his household members and his relatives like his speech when in a royal audience. All the more so when one takes to heart that the Great King, the Holy One, Blessed Is He, Whose glory fills the earth, is standing over him and watching his actions, as it is stated: "'Will a man hide in concealment and I will not see him?' - the word of God" (Jeremiah 23:24), he immediately acquires fear and submission in dread of God, May He Be Blessed, and is ashamed of Him constantly (Guide for the Perplexed III 52). And one should not be ashamed because of people who mock him in his service of God, and should also go modestly. And when he lies on his bed he should know before Whom he lies, and as soon as he wakes up from sleep he should rise eagerly to the service of his Creator, May He Be Blessed and Exalted (Tur).
דיון
  • לפי השולחן ערוך, מה מסמלות העייפות והערנות ביחסי אדם ואלוהיו?
  • כיצד מחדדים דברים אלה את הביקורת על התנהגותו של יונה?
מאיר שלו, 'הנביא הראשון', מתוך: ראשית: פעמים ראשונות בתנ"ך, עם עובד, 2009, עמ' 183-184
מאיר שלו- ראשית
איך אפשר להירדם במצב כזה? מתברר שאפשר. יונה הבין שהסערה התחוללה בגללו, וכמי שכבר ברח פעם אחת, שב ונמלט גם עתה, אבל הפעם [...]
ברח מן המציאות אל השינה. [...] על אף ששנתו מעמידה על ייאוש עמוק, אפשר לזהות בה גם יסודות אנוכיים. יכול היה לומר למלחים שבו האשמה. יכול היה לסייע במאמצי ההצלה שלהם, להתפלל למענם, כמו שיתפלל למען עצמו בהמשך, וכמו שיתפללו בקרוב אנשי נינווה. אבל יונה לא עשה דבר, ואדישותו לגורל הזולת מרמזת למה שיקרה אחר-כך. יונה פועל - וליתר דיוק, לא פועל - משיקולים שנוגעים רק לו עצמו. כך נהג עם המלחים בסערה, וכך ינהג בעוד כמה ימים עם אנשי נינווה.
דיון
  • ממה בורח יונה לפי שלו? מה מסמלת הירדמותו?
  • האם לדעתכם הוא נרדם בעיקר מתוך ייאוש או אנוכיות?
בכל המקורות נתפסות העייפות, הערנות וההירדמות בהקשר רחב, ולא רק כמצב פיזי.
  • מה לדעתכם ההבדל בין פירושו של מאיר שלו להירדמות יונה, ובין תפיסת ההירדמות והעייפות במקורות המקראיים?
דף מספר 5 בסדרה "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט": לימוד לקראת הימים הנוראים, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4