הדף מאת: שירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
לימוד זה מציע היכרות עם פיוטים לימים הנוראים, הנהוגים בבתי כנסת שונים בארץ ובעולם. הלימוד ייעשה בדרך המשלבת תוכן מוזיקלי ותוכן מילולי, תוך השוואת הפיוטים זה לזה מבחינת הטקסט, השירה, והאווירה שהם יוצרים. נעמוד על דרכים שונות שמציעים הפיוטים להבנת היחס בין המתפלל לאלוהיו, וניגע בתחושות האישיות שהם יוצרים בנו, כשומעים הבאים מקהילות שונות וממסורות תפילה שונות.
דיון
פתיחה:
נשמע הקלטות של ארבעה פיוטים לימים הנוראים המושרים בקהילות יהודיות שונות בארץ ובעולם. לאחר כל פיוט נקיים דיון קצר בשאלות הבאות:
פתיחה:
נשמע הקלטות של ארבעה פיוטים לימים הנוראים המושרים בקהילות יהודיות שונות בארץ ובעולם. לאחר כל פיוט נקיים דיון קצר בשאלות הבאות:
- האם פיוט זה מוכר לך?
- כיצד לדעתך מתכתב הלחן של הפיוט עם הטקסט? האם הוא מעצים את משמעות המילים? מעניק להן פרשנות אלטרנטיבית? מנתק אותן ממשמעותן הראשונית? וכדומה.
ר' משה אבן עזרא, 'אל נורא עלילה', מתוך מחזור תפילה ליום הכיפורים (נוסח ספרד)
אל נורא עלילה/ ר' משה אבן עזרא
אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים, לְךָ עַיִן נוֹשְׂאִים
וּמְסַלְדִים בְּחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
שׁוֹפְכִים לְךָ נַפְשָׁם, מְחֵה פִּשְׁעָם וְכַחְשָּׁם
וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
חוֹן אוֹתָם וְרַחֵם, וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם
עֲשֵׂה בָּהֶם פְלִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, הַבָּנִים וְהָאָבוֹת
בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל, אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל
בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאוּלָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, הַבָּנִים וְהָאָבוֹת
בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
להשמעה מתוך האתר "הזמנה לפיוט" - אל נורא עלילה (נוסח מרוקו, בביצוע יצחק רווח)
אל נורא עלילה/ ר' משה אבן עזרא
אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים, לְךָ עַיִן נוֹשְׂאִים
וּמְסַלְדִים בְּחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
שׁוֹפְכִים לְךָ נַפְשָׁם, מְחֵה פִּשְׁעָם וְכַחְשָּׁם
וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
חוֹן אוֹתָם וְרַחֵם, וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם
עֲשֵׂה בָּהֶם פְלִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, הַבָּנִים וְהָאָבוֹת
בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל, אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל
בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאוּלָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, הַבָּנִים וְהָאָבוֹת
בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
אל נורא עלילה...
להשמעה מתוך האתר "הזמנה לפיוט" - אל נורא עלילה (נוסח מרוקו, בביצוע יצחק רווח)
'כי הנה כחומר' (שני בתים ראשונים), מתוך מחזור תפילה ליום הכיפורים (נוסח אשכנז)
כי הנה כחומר
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
להשמעה מתוך אתר חב"ד אינפו- כי הנה כחומר
כי הנה כחומר
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר
להשמעה מתוך אתר חב"ד אינפו- כי הנה כחומר
אבינו מלכנו (עיבוד) מתוך סידור התפילה. לחן: מקס ינובסקי.
אבינו מלכנו (עיבוד)
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קולֵנוּ
אבינו מלכנו חטאנו לפניך
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמל עָלֵינוּ וְעַל עולָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב מֵעָלֵינוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינו
אבינו מלכנו כותבנו בספר חיים טובים
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טובָה
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קולֵנוּ
להשמעה מתוך אתר הספריה הלאומית (לקט ימים נוראים)
אבינו מלכנו (עיבוד)
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קולֵנוּ
אבינו מלכנו חטאנו לפניך
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמל עָלֵינוּ וְעַל עולָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב מֵעָלֵינוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינו
אבינו מלכנו כותבנו בספר חיים טובים
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טובָה
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קולֵנוּ
להשמעה מתוך אתר הספריה הלאומית (לקט ימים נוראים)
ונתנה תוקף (בנוסח בית השיטה), מילים: מתוך מחזור לראש השנה ויום כיפור (מיוחס לר' אמנון ממגנצא), לחן ועיבוד: יאיר רוזנבלום, ביצוע: חנוך אלבלק
נתנה תוקף (עיבוד)
וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום, כִּי הוּא נורָא וְאָים. וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ, וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד. וְכותֵב וְחותֵם וְסופֵר וּמונֶה. וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות, וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות, וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו.
וּבְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע, וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע, וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן, וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין, לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין, כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.
וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון, כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו, מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו.כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִמְנֶה וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְתַחְתּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּותֶיךָ (ברייה) וְתִכְתּב אֶת גְּזַר דִּינָם.
ובְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע, וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע, וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן, וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן. וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן.
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן:
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי בְקִצּו וּמִי לא בְקִצּו,
מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ, מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה,
מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה, מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ,
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף, מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר,
מִי יָרוּם ומִי יִשָּׁפֵל, מִי יֵעָשֵׁר ומִי יֵעָנִי.
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה.
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוצְרָם וְאַתָּה יודֵעַ יִצְרָם כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם.
אָדָם יְסודו מֵעָפָר וְסופו לֶעָפָר, בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו.
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, כְּחָצִיר יָבֵשׁ.
וּכְצִיץ נובֵל, וכְּצֵל עובֵר וּכְעָנָן כָּלָה,
וּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ, וְכַחֲלום יָעוּף:
להשמעה מתוך אתר בית השיטה- נתנה תוקף
נתנה תוקף (עיבוד)
וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום, כִּי הוּא נורָא וְאָים. וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ, וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד. וְכותֵב וְחותֵם וְסופֵר וּמונֶה. וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות, וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות, וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו.
וּבְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע, וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע, וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן, וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין, לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין, כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.
וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון, כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו, מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו.כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִמְנֶה וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְתַחְתּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּותֶיךָ (ברייה) וְתִכְתּב אֶת גְּזַר דִּינָם.
ובְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע, וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע, וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן, וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן. וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן.
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן:
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי בְקִצּו וּמִי לא בְקִצּו,
מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ, מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה,
מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה, מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ,
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף, מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר,
מִי יָרוּם ומִי יִשָּׁפֵל, מִי יֵעָשֵׁר ומִי יֵעָנִי.
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה.
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוצְרָם וְאַתָּה יודֵעַ יִצְרָם כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם.
אָדָם יְסודו מֵעָפָר וְסופו לֶעָפָר, בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו.
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, כְּחָצִיר יָבֵשׁ.
וּכְצִיץ נובֵל, וכְּצֵל עובֵר וּכְעָנָן כָּלָה,
וּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ, וְכַחֲלום יָעוּף:
להשמעה מתוך אתר בית השיטה- נתנה תוקף
דיון בקבוצות לימוד:
ראובן הכהן-אוריה, 'האל הטוב והאל הרע', ארץ אחרת, 6 (2001), עמ' 53–54
הפיוט היפה "עוקד והנעקד והמזבח", המתאר את סיפור העקדה בדרמטיות ובליריות נוגעת ללב, אשר נאמר על-ידי הספרדים קודם תקיעת השופר, מושר במרבית הקהילות בקצב חיוני וקל. המנגינה מעניקה לטקסט את המשקע החווייתי-הרגשי. גם הפיוט הנורא "אל נורא עלילה", הנאמר בשעת הנעילה ביום הכיפורים, זכה לטיפול דומה. תחשבו על זה.
[...]
בעוד התפילה בקהילות האשכנזיות מתכבדת בכבדות וברצינות, הרי אצל אחותה הספרדית זוכה היא לעינוג ולשמחה של יום טוב. הדבר ניכר בניגונים, בלבוש הלבן, בהבעות הפנים, באקלים בית-הכנסת ובסעודות החג. זה אופיין של הסליחות הנאמרות בחודש אלול, קודם לראש השנה, החזנות, הישיבה "ופניהם איש אל אחיו" במבנה הריבועי הטיפוסי לבית-הכנסת הספרדי, על כוס תה מהביל וניחוח נענע, עשו את הסליחה לאירוע חברתי נסוך אופטימיות.
[...]
כאשר הרב עובדיה יוסף נשאל על היחס הנפשי הראוי שיש לבוא אתו למצעד ההמלכה בראש השנה ענה, בין היתר: "ולפי זה יש ללמוד גם שאין לבכות בראש השנה, ואדרבה ראוי לומר התפילה בנעימה ובשמחה. וכך גם נהגו בכל תפוצות ישראל שהשליח ציבור מתפלל בראש השנה בניגון ובנעימה מיוחדת לכבוד החג... בבחינת אומרם בברכת 'גילו ברעדה': במקום גילה שם תהיה רעדה".
למאמר המלא
© כל הזכויות שמורות ל"ארץ אחרת"
acheret.co.il
הפיוט היפה "עוקד והנעקד והמזבח", המתאר את סיפור העקדה בדרמטיות ובליריות נוגעת ללב, אשר נאמר על-ידי הספרדים קודם תקיעת השופר, מושר במרבית הקהילות בקצב חיוני וקל. המנגינה מעניקה לטקסט את המשקע החווייתי-הרגשי. גם הפיוט הנורא "אל נורא עלילה", הנאמר בשעת הנעילה ביום הכיפורים, זכה לטיפול דומה. תחשבו על זה.
[...]
בעוד התפילה בקהילות האשכנזיות מתכבדת בכבדות וברצינות, הרי אצל אחותה הספרדית זוכה היא לעינוג ולשמחה של יום טוב. הדבר ניכר בניגונים, בלבוש הלבן, בהבעות הפנים, באקלים בית-הכנסת ובסעודות החג. זה אופיין של הסליחות הנאמרות בחודש אלול, קודם לראש השנה, החזנות, הישיבה "ופניהם איש אל אחיו" במבנה הריבועי הטיפוסי לבית-הכנסת הספרדי, על כוס תה מהביל וניחוח נענע, עשו את הסליחה לאירוע חברתי נסוך אופטימיות.
[...]
כאשר הרב עובדיה יוסף נשאל על היחס הנפשי הראוי שיש לבוא אתו למצעד ההמלכה בראש השנה ענה, בין היתר: "ולפי זה יש ללמוד גם שאין לבכות בראש השנה, ואדרבה ראוי לומר התפילה בנעימה ובשמחה. וכך גם נהגו בכל תפוצות ישראל שהשליח ציבור מתפלל בראש השנה בניגון ובנעימה מיוחדת לכבוד החג... בבחינת אומרם בברכת 'גילו ברעדה': במקום גילה שם תהיה רעדה".
למאמר המלא
© כל הזכויות שמורות ל"ארץ אחרת"
acheret.co.il
דיון
- הרב הכהן-אוריה מצביע על הפער שבין המילים ללחנים בפיוטים הספרדיים. האם גם אתם חשתם בפער זה? אם כן, מה לדעתכם הוא מסמל?
- כיצד הפיוטים השונים מבנים את היחס שבין האל למתפללים? תנו דוגמאות מן הטקסטים השונים והלחנים.
- מה דעתכם - האם בענייני תפילה ופיוט יש מקום לאחידות (למשל הקביעה כי פיוטי התפילה צריכים להתנגן "בנעימה שמחה"), או שמא יש מקום דווקא לריבוי סגנונות?
מאיר בוזגלו, 'המהפכה הקטנה של הפיוט', מעריב - מדור ספרות וספרים, 30.3.07
הפיוט לעולם מושר בציבור, בשיתוף הציבור: שיתוף פעיל או פסיבי. כמובן, לא נהוג לשיר פיוט אחד אלא מקבץ גדול של פיוטים, והקהל משתתף בקביעת הרפטואר המושר.
[...]
הקהל גם קובע, בדרך הקבלה והקליטה שלו, את היווצרותם וקיומם של פיוטים חדשים. הפיוט מקבל את תוקפו כפיוט רק כאשר הוא נישא על ידי עדה, או על ידי העם, ומלווה את אורח החיים שלהם.
© כל הזכויות שמורות לעיתון מעריב
הפיוט לעולם מושר בציבור, בשיתוף הציבור: שיתוף פעיל או פסיבי. כמובן, לא נהוג לשיר פיוט אחד אלא מקבץ גדול של פיוטים, והקהל משתתף בקביעת הרפטואר המושר.
[...]
הקהל גם קובע, בדרך הקבלה והקליטה שלו, את היווצרותם וקיומם של פיוטים חדשים. הפיוט מקבל את תוקפו כפיוט רק כאשר הוא נישא על ידי עדה, או על ידי העם, ומלווה את אורח החיים שלהם.
© כל הזכויות שמורות לעיתון מעריב
דיון
- האם לפי ד"ר בוזגלו, הפיוט יכול להתקיים גם ללא לחן?
- מה הזיקה בין אורח החיים של הקהילה לפיוט הנהוג בה?
דיון
דיון מסכם (במליאה):
דיון מסכם (במליאה):
- האם יש פיוט, או שיר מסוים, שמסמל בעיניכם יותר מכול את הימים הנוראים? מהו?
- האם מצאתם באחד הפיוטים ביטוי לתפיסת עולמכם לגבי יחסי האל והמתפללים?
- כיצד עשויה המציאות במדינת ישראל, שבה דרות קהילות ועדות שונות זו לצד זו, להשפיע על התפתחות עולם הפיוט?
- מה הייתם לוקחים אתכם מכל אחד מארבעת הפיוטים ששמענו, לבית התפילה הקהילתי שלכם?

דף הנחיות למנחה:
לימוד פיוטי_ימים נוראים (2).rtf
לימוד פיוטי_ימים נוראים (2).rtf