הדף מאת: סיגל שטיינברג / בית פרת - מדרשה ישראלית
המעבר מחברה קולקטיבית לחברה אינדבידואלית: מבט מתוך הקיבוץ.
דף לימוד בעקבות העיסוק הקולנועי-ישראלי בנושא זה.
'עשרת ימי תודה במדרשת עין פרת'
כשם שיום הכיפורים זוכה לעשרת ימי תשובה לפניו, כך גם יום העצמאות זוכה אצלינו ל'עשרת ימי תודה' על ערבי לימוד וחברותות יומיות. בתשע"ג מוקדשים ימים אלו - ליצירה הקולנועית הישראלית ולשאלות הלאומיות שאיתן היא מתמודדת.
יום רביעי בעשרת ימי תודה - הסרט היומי: 'מבצע סבתא'.
Error loading media...
קטע מהסרט 'מבצע סבתא', מתוך YouTube
קרמבו יומולדת
קרמבו יומולדת
אסתי אדיבי שושן, מתוך 'הברושים ירכינו ראש', פורסם בבלוג המחברת
מה מאחורי הדאחקות של 'מבצע סבתא'?
ערכי הקיבוץ מושמים בסרט ללעג ולקלס, כך למשל הפרודיה על מרכזיותו של ערך עבודת האדמה. הדמות היחידה בסרט העובדת את האדמה היא 'קלאודיו מהנוי' ותיחוח האדמה והחפירה בה מיועדים אך ורק לחפירת קבר לסבתא-חיה, מייסדת הקיבוץ. קלאודיו חופר את בור הקבורה לסבתא, תוך שהוא מעשן וחוזר ולוגם שוב ושוב מבקבוק הבירה הצמוד לו ועל ידי כך מפחית ומלעיג עוד יותר את הערך המרכזי של התנועה הקיבוצית עבודת האדמה. סצנת הנגרייה בה נקרא סרג'יו, הנגר הוותיק של הקיבוץ, בעודו עסוק בהכנת ארון הקבורה לסבתא, לתינוי אהבים דחוף ומהיר על ידי דבורה המזכירה ב"חדר ההנצחה", מהווה אף הוא ייצוג מטונימי, קומי-קרנבלי, לערכי הקיבוץ שהושחתו.
© כל הזכויות שמורות ל
estiadivi.blogspot.co.il
מה מאחורי הדאחקות של 'מבצע סבתא'?
ערכי הקיבוץ מושמים בסרט ללעג ולקלס, כך למשל הפרודיה על מרכזיותו של ערך עבודת האדמה. הדמות היחידה בסרט העובדת את האדמה היא 'קלאודיו מהנוי' ותיחוח האדמה והחפירה בה מיועדים אך ורק לחפירת קבר לסבתא-חיה, מייסדת הקיבוץ. קלאודיו חופר את בור הקבורה לסבתא, תוך שהוא מעשן וחוזר ולוגם שוב ושוב מבקבוק הבירה הצמוד לו ועל ידי כך מפחית ומלעיג עוד יותר את הערך המרכזי של התנועה הקיבוצית עבודת האדמה. סצנת הנגרייה בה נקרא סרג'יו, הנגר הוותיק של הקיבוץ, בעודו עסוק בהכנת ארון הקבורה לסבתא, לתינוי אהבים דחוף ומהיר על ידי דבורה המזכירה ב"חדר ההנצחה", מהווה אף הוא ייצוג מטונימי, קומי-קרנבלי, לערכי הקיבוץ שהושחתו.
© כל הזכויות שמורות ל
estiadivi.blogspot.co.il
דיון
"עוד מילה אחת אני קובר אותה בדשא של החדר אוכל" (מתוך הסרט)
- דרור שאול ביים את הסרט "מבצע סבתא" (קומדיה) וכן את הסרט "אדמה משוגעת" (דרמה). שני הסרטים עוסקים בסוף ימיה של התנועה הקיבוצית מנקודות מבט שונות מאוד. במה תורמת, לדעתכם, נקודת המבט הקומית לעיסוק בנושא?
"עוד מילה אחת אני קובר אותה בדשא של החדר אוכל" (מתוך הסרט)
- דרור שאול ביים את הסרט "מבצע סבתא" (קומדיה) וכן את הסרט "אדמה משוגעת" (דרמה). שני הסרטים עוסקים בסוף ימיה של התנועה הקיבוצית מנקודות מבט שונות מאוד. במה תורמת, לדעתכם, נקודת המבט הקומית לעיסוק בנושא?
חלק א' - התמסדות
א"ד גורדון, מתוך "יסודות לתקנות למושב עובדים", 1921
מושב נהלל מבקש לנסח תקנות
בכדי שהתקנות תהיינה יותר ברורות, יותר מּוארות באור ההכרה הפנימית ויותר קרובות אל הלב לקיימן, צריך להאיר את יסודן בשאיפות העליונות של הרוח האנושית. צריך שיהיה ברור כי ההבדל בין צורת יישוב זו המבוקשה, המושב, ובין צורות היישוב הקיימות, העיר, כפר, המושבה, הוא לא רק בסידור ענייניהן הציבוריים, החיצוניים והפנימיים, כי אם גם ובעיקר ביסודן, ברעיון המונח ביסוד אותו הסידור, וברוחן. צורות היישוב, כמו כל צורות החיים הקיימות, עומדות על הפרטיות המצומצמת והמגושמה, על הקניין הפרטי, הרכוש הפרטי, האיניציאטיבה הפרטית, המרוכזת כולה בביצור צמצומו וחמריותו של הפרט, בביצור הקניין הפרטי והרכוש הפרטי, ומתוך כך על המסחר ועל הכסף. מכאן הרדיפה אחרי העושר, עם השלטון של העושר והכבוד של העושר, בתור נותן- הטעם היותר נחמד והאושר היותר גדול של החיים האנושיים. צורת יישוב חדשה, מבוקשה מתוך שאיפה לחידוש החיים, צריכה לעמוד על יסודות אחרים, יותר אנושיים, הנותנים טעם אחר ואושר אחר לחיים, ובהם ביסודות האנושיים כל חידושה וכל עיקרה. מהם מחויבים חיוב הגיוני וחיוני כל הסדרים החדשים, ובהם, ורק בהם כוחם.
מושב נהלל מבקש לנסח תקנות
בכדי שהתקנות תהיינה יותר ברורות, יותר מּוארות באור ההכרה הפנימית ויותר קרובות אל הלב לקיימן, צריך להאיר את יסודן בשאיפות העליונות של הרוח האנושית. צריך שיהיה ברור כי ההבדל בין צורת יישוב זו המבוקשה, המושב, ובין צורות היישוב הקיימות, העיר, כפר, המושבה, הוא לא רק בסידור ענייניהן הציבוריים, החיצוניים והפנימיים, כי אם גם ובעיקר ביסודן, ברעיון המונח ביסוד אותו הסידור, וברוחן. צורות היישוב, כמו כל צורות החיים הקיימות, עומדות על הפרטיות המצומצמת והמגושמה, על הקניין הפרטי, הרכוש הפרטי, האיניציאטיבה הפרטית, המרוכזת כולה בביצור צמצומו וחמריותו של הפרט, בביצור הקניין הפרטי והרכוש הפרטי, ומתוך כך על המסחר ועל הכסף. מכאן הרדיפה אחרי העושר, עם השלטון של העושר והכבוד של העושר, בתור נותן- הטעם היותר נחמד והאושר היותר גדול של החיים האנושיים. צורת יישוב חדשה, מבוקשה מתוך שאיפה לחידוש החיים, צריכה לעמוד על יסודות אחרים, יותר אנושיים, הנותנים טעם אחר ואושר אחר לחיים, ובהם ביסודות האנושיים כל חידושה וכל עיקרה. מהם מחויבים חיוב הגיוני וחיוני כל הסדרים החדשים, ובהם, ורק בהם כוחם.
דיון
"זאת הבעיה של האחים המפגרים שלך, כל החיים שלהם רק תקנונים" (מתוך הסרט)
הקיבוצים והמושבים בתחילת דרכם לא רק בחרו בחיים שיתופיים וסמכו זה על זה, אלא בחרו ממש למסד את הקשר הזה על ידי תקנונים. גורדון בוחר לתת הקדמה לא מובנת מאליה לבסיס התקנון שהוא כותב לבקשתם.
- נסו לחשוב: מהן הנקודות שהייתם בוחרים לשים בתקנון כזה?
- במה הייתם בוחרים לא לגעת, ומדוע?
"זאת הבעיה של האחים המפגרים שלך, כל החיים שלהם רק תקנונים" (מתוך הסרט)
הקיבוצים והמושבים בתחילת דרכם לא רק בחרו בחיים שיתופיים וסמכו זה על זה, אלא בחרו ממש למסד את הקשר הזה על ידי תקנונים. גורדון בוחר לתת הקדמה לא מובנת מאליה לבסיס התקנון שהוא כותב לבקשתם.
- נסו לחשוב: מהן הנקודות שהייתם בוחרים לשים בתקנון כזה?
- במה הייתם בוחרים לא לגעת, ומדוע?
א"ד גורדון, מתוך "יסודות לתקנות למושב עובדים", 1921
מושב נהלל מבקש לנסח תקנות - המשך
היסודות לתקנות המושב יכולים אפוא להיות מבוטאים באופן כזה:
1.האישיות והמשפחתיות
היחסים בין חברי המושב צריכים להיות לא יחסים של צמצום, של מסחר ושל כסף, כי אם יחסים של בני משפחה אחת, הבאים לא רק לחיות ביחד, כי אם גם למזג את חייהם באופן כזה, שכל יחיד יתעשר בחייו משפע החיים הממוזגים של הכלל. צריכה להיות חלוקת העבודה, למשל, צריכים להיות חקלאים, בעלי-מלאכה, מורה, רופא וכדומה, אבל כל אחד במקצועו יראה את חייו, את טעם חייו ואת תוכן חייו בזה, שהוא בעבודתו, בעצם יצירת חיי עצמו, יעזור ליצירת חיי המושב בכללו...
2. העבודה
מושבי העובדים שהוקמו בשנות ה92 בארץ היוו קבוצות שיתופיות עם קצת יותר מרחב מאשר הקיבוצים.בחיים הציבוריים הקיימים רואה האדם את טעם החיים ואת אושר החיים בהנאה מן המוכן, ממה שהכינו אחרים, באי-פעילות עצמית על חשבון פעילותם של אחרים. דומה האדם בחיים האלה לצמח פרזיטי, למשל, לעלקת, התוחבת את עקצה לתוך גוף צמח אחר ויונקת את לשדו ובזה היא חיה ופורחת. בחיים החדשים מבקש האדם את טעם החיים אות אושר החיים בפעילות גופו ורוחו, בעשייה ויצירה, בדומה לצמח החי, הכשר, החי ומתפרנס מעצם הטבע בלי אמצעי, היונק בשרשיו מברכת האדמה וקולט בעליו מן הרוח והאור ויוצר מהם תאים חיים. זוהי העבודה, העבודה בכל היקפה ובכל צורותיה, מעבודת הכפיים היותר פשוטה עד עבודת הרוח, המחשבה והיצירה העליונה. האדם שב אל הטבע, אל הבריאה העולמית..
3. עבודת הרוח או החינוך
... וכאישיות הפרטית כן גם האישיות הקיבוצית, כל ציבור וכל עם. אין פלא, כי חלקי הציבור השונים אינם יכולים להתגבר על תאוֹותיהם הפרזיטיות המהרסות את הגוף הציבורי והפוגמות בשורה האחרונה, לעמקו של דבר, גם את טעם החיים הפרטיים; אינם מרגישים את האחדות של הגוף והנפש הציבוריים ואינם יודעים למזג את חייהם בחיי הציבור לחיים מלאים ושלמים, לטובה ולברכה לציבור, וקודם כל להם עצמם, - אם גם באדם הפרטי אין חלקי גופו ונפשו השונים יודעים את זה ואינם יכולים את זה....
...אולם שום צורה ושום סדר לא יועילו ויכולים גם להזיק )שהרי אין לך צורה או סדר, שאין להם צדיים שליליים, הקלים מאד לפעול לרעה, באין לעומתם פעולה נגדית נמרצה, חיונית(, אם הם, הצורה או הסדר, לא ישמשו להפעיל את כוח החיים, לפרנס את המחשבה, הרגש והיצירה של כל אישי הציבור. החיים הם תנועה, שטף. דומים הם החיים למדרון זקוף, אין בהם עמידה: או עלייה או ירידה. אולם עלייה זו אין פירושה ויתור על מנעמי חיים ידועים מתוך הכרת חובה, כיבוש תאוֹות ידועות על פי ציווי מוסרי. בוויתורים, בפירושים, בכפיות, ואפילו בכפיה עצמית, כמו שראינו, אין משיגים פה הרבה או אין משיגים כלום. אם לא משיגים את ההפך ממש שמבקשים. עלייה זו פירושה יצירת נעימויות חדשות, טעם חיים, אור חיים, שמחת חיים חדשים, יותר רחבים ועמוקים, יותר אנושיים-קוסמיים. התחדשות רוח אישי הציבור על ידי התחדשות רוח חיי הציבור. החיים הציבוריים יכולים להיות מלאים חולין, קטנות, תפלות, כיעור, ולגרום ליחידים רק צער, עלבון, דכדוכה של נפש ויכולים להיות מלאים אור חיים, יופי, עומק, ולהביא ליחידים נעימויות יפות, שמחת חיים טהורה, מלבד מה שחייהם הפרטיים של היחידים מּוָארים על ידי כך באו חדש. במצב החיים הציבוריים של היום רגעים כאלה ארעיים, בודדים, רחוקים. והנה זו השאיפה לברוא חיים, שרגעים כאלה יהיו בהם תמידיים. הדבר הזה בידי אישי הציבור להשיגו, אם ידעו לבקשו, לבקשו, קודם כל, כל אחד בעצמו. אם כל אחד מאישי הציבור ידע לקחת מהחיים הציבוריים (וגם מחיי העבודה והטבע) מה שמחדש את רוחו, מעלה את עצמותו, מזכך את טעם החיים שלו, מגביר בו את שפע החיים, הרי בזה גופו הוא ייתן לציבור אישיות, אשר תהיה מצדה, לפי מידת כוחה, שופעת רוח חדשה לתוך חיי הציבור. זהו החינוך העצמי, שאינו פוסק אף לרגע בכל ימי החיים, היצירה שבחיים. מצד הטבע האנושי, הפונה אל פנימיותו, אל תוך עצמו....
...בדורנו כמעט נמנו וגמרו, כי חינוך הילדים צריך לעבור מרשות ההורים לרשות הציבור. הנימוקים העיקריים: ראשית, לא כל הורים מוכשרים להיות מחנכים ויש לי די פנאי לעסוק בחינוך ילדיהם; שנית, צריך לשחרר את האשה משעבודה לבית ולתת לה את האפשרות להשתתף בחיים הציבוריים ביחד עם הגבר. שאיפות החינוך הזה היא לפתח בילדים קודם כל את הציבוריות ומתוכה את האינדיבידואליות. זאת אומרת בעצם, שוב אותה השאיפה להכניס קודם כל את רוח הציבוריות בחיי המשפחה תחת להכניס את רוח המשפחתיות בחיי הציבור...
4. היחס אל אשר מחוץ למושב
המושב, כמו הקבוצה וכל יתר הצורות היישוביות, אינו אלא נקודה אחת, לבנה אחת, בבניין היישוב החדש. אם היחסים בין מושב למושב, בין מושב לקבוצה וכו' וכו' לא יעמדו על אותם היסודות, שעומדים עליהם החיים בתוך המושב או הקבוצה, לא נתחדש הרבה או לא נתחדש כלל...
מושב נהלל מבקש לנסח תקנות - המשך
היסודות לתקנות המושב יכולים אפוא להיות מבוטאים באופן כזה:
1.האישיות והמשפחתיות
היחסים בין חברי המושב צריכים להיות לא יחסים של צמצום, של מסחר ושל כסף, כי אם יחסים של בני משפחה אחת, הבאים לא רק לחיות ביחד, כי אם גם למזג את חייהם באופן כזה, שכל יחיד יתעשר בחייו משפע החיים הממוזגים של הכלל. צריכה להיות חלוקת העבודה, למשל, צריכים להיות חקלאים, בעלי-מלאכה, מורה, רופא וכדומה, אבל כל אחד במקצועו יראה את חייו, את טעם חייו ואת תוכן חייו בזה, שהוא בעבודתו, בעצם יצירת חיי עצמו, יעזור ליצירת חיי המושב בכללו...
2. העבודה
מושבי העובדים שהוקמו בשנות ה92 בארץ היוו קבוצות שיתופיות עם קצת יותר מרחב מאשר הקיבוצים.בחיים הציבוריים הקיימים רואה האדם את טעם החיים ואת אושר החיים בהנאה מן המוכן, ממה שהכינו אחרים, באי-פעילות עצמית על חשבון פעילותם של אחרים. דומה האדם בחיים האלה לצמח פרזיטי, למשל, לעלקת, התוחבת את עקצה לתוך גוף צמח אחר ויונקת את לשדו ובזה היא חיה ופורחת. בחיים החדשים מבקש האדם את טעם החיים אות אושר החיים בפעילות גופו ורוחו, בעשייה ויצירה, בדומה לצמח החי, הכשר, החי ומתפרנס מעצם הטבע בלי אמצעי, היונק בשרשיו מברכת האדמה וקולט בעליו מן הרוח והאור ויוצר מהם תאים חיים. זוהי העבודה, העבודה בכל היקפה ובכל צורותיה, מעבודת הכפיים היותר פשוטה עד עבודת הרוח, המחשבה והיצירה העליונה. האדם שב אל הטבע, אל הבריאה העולמית..
3. עבודת הרוח או החינוך
... וכאישיות הפרטית כן גם האישיות הקיבוצית, כל ציבור וכל עם. אין פלא, כי חלקי הציבור השונים אינם יכולים להתגבר על תאוֹותיהם הפרזיטיות המהרסות את הגוף הציבורי והפוגמות בשורה האחרונה, לעמקו של דבר, גם את טעם החיים הפרטיים; אינם מרגישים את האחדות של הגוף והנפש הציבוריים ואינם יודעים למזג את חייהם בחיי הציבור לחיים מלאים ושלמים, לטובה ולברכה לציבור, וקודם כל להם עצמם, - אם גם באדם הפרטי אין חלקי גופו ונפשו השונים יודעים את זה ואינם יכולים את זה....
...אולם שום צורה ושום סדר לא יועילו ויכולים גם להזיק )שהרי אין לך צורה או סדר, שאין להם צדיים שליליים, הקלים מאד לפעול לרעה, באין לעומתם פעולה נגדית נמרצה, חיונית(, אם הם, הצורה או הסדר, לא ישמשו להפעיל את כוח החיים, לפרנס את המחשבה, הרגש והיצירה של כל אישי הציבור. החיים הם תנועה, שטף. דומים הם החיים למדרון זקוף, אין בהם עמידה: או עלייה או ירידה. אולם עלייה זו אין פירושה ויתור על מנעמי חיים ידועים מתוך הכרת חובה, כיבוש תאוֹות ידועות על פי ציווי מוסרי. בוויתורים, בפירושים, בכפיות, ואפילו בכפיה עצמית, כמו שראינו, אין משיגים פה הרבה או אין משיגים כלום. אם לא משיגים את ההפך ממש שמבקשים. עלייה זו פירושה יצירת נעימויות חדשות, טעם חיים, אור חיים, שמחת חיים חדשים, יותר רחבים ועמוקים, יותר אנושיים-קוסמיים. התחדשות רוח אישי הציבור על ידי התחדשות רוח חיי הציבור. החיים הציבוריים יכולים להיות מלאים חולין, קטנות, תפלות, כיעור, ולגרום ליחידים רק צער, עלבון, דכדוכה של נפש ויכולים להיות מלאים אור חיים, יופי, עומק, ולהביא ליחידים נעימויות יפות, שמחת חיים טהורה, מלבד מה שחייהם הפרטיים של היחידים מּוָארים על ידי כך באו חדש. במצב החיים הציבוריים של היום רגעים כאלה ארעיים, בודדים, רחוקים. והנה זו השאיפה לברוא חיים, שרגעים כאלה יהיו בהם תמידיים. הדבר הזה בידי אישי הציבור להשיגו, אם ידעו לבקשו, לבקשו, קודם כל, כל אחד בעצמו. אם כל אחד מאישי הציבור ידע לקחת מהחיים הציבוריים (וגם מחיי העבודה והטבע) מה שמחדש את רוחו, מעלה את עצמותו, מזכך את טעם החיים שלו, מגביר בו את שפע החיים, הרי בזה גופו הוא ייתן לציבור אישיות, אשר תהיה מצדה, לפי מידת כוחה, שופעת רוח חדשה לתוך חיי הציבור. זהו החינוך העצמי, שאינו פוסק אף לרגע בכל ימי החיים, היצירה שבחיים. מצד הטבע האנושי, הפונה אל פנימיותו, אל תוך עצמו....
...בדורנו כמעט נמנו וגמרו, כי חינוך הילדים צריך לעבור מרשות ההורים לרשות הציבור. הנימוקים העיקריים: ראשית, לא כל הורים מוכשרים להיות מחנכים ויש לי די פנאי לעסוק בחינוך ילדיהם; שנית, צריך לשחרר את האשה משעבודה לבית ולתת לה את האפשרות להשתתף בחיים הציבוריים ביחד עם הגבר. שאיפות החינוך הזה היא לפתח בילדים קודם כל את הציבוריות ומתוכה את האינדיבידואליות. זאת אומרת בעצם, שוב אותה השאיפה להכניס קודם כל את רוח הציבוריות בחיי המשפחה תחת להכניס את רוח המשפחתיות בחיי הציבור...
4. היחס אל אשר מחוץ למושב
המושב, כמו הקבוצה וכל יתר הצורות היישוביות, אינו אלא נקודה אחת, לבנה אחת, בבניין היישוב החדש. אם היחסים בין מושב למושב, בין מושב לקבוצה וכו' וכו' לא יעמדו על אותם היסודות, שעומדים עליהם החיים בתוך המושב או הקבוצה, לא נתחדש הרבה או לא נתחדש כלל...
דיון
- האם הנקודות הקריטיות אותן מציין גורדון, ושעמדו בבסיס התקנונים הקיבוציים עד שנות ה80, מקבילות לאלו שאתם ציינתם?
- מה מתוך נקודות אלו עוד רלוונטי לעולם הערכים של היום? מה כבר אינו רלוונטי, ומדוע?
- האם תפיסת עולם של "תקנון" בכלל שייכת לעולם שעומד על ערכי האדם האינדיבידואלי?
- האם הנקודות הקריטיות אותן מציין גורדון, ושעמדו בבסיס התקנונים הקיבוציים עד שנות ה80, מקבילות לאלו שאתם ציינתם?
- מה מתוך נקודות אלו עוד רלוונטי לעולם הערכים של היום? מה כבר אינו רלוונטי, ומדוע?
- האם תפיסת עולם של "תקנון" בכלל שייכת לעולם שעומד על ערכי האדם האינדיבידואלי?
חלק ב' - ביקורת מבית
דיון
בתאריך 16/12/1960 בעיתון 'דבר' פורסמה כתבה שכותרתה "בני-דרום רוצה להיות מושב".
הכתבה מסתיימת במשפט הבא: "משק בני דרום מבוסס כיום מבחינה כלכלית, יש לו סיכויי התפתחות טובים, חבריו בטוחים, כי ייהרס לחלוטין, אם לא ייתן לאנשיו לחיות כרצונם". נקודה זו משקפת תהליכים מאוחרים יותר בהפרטה.
- אילו עוד נקודות גרמו לדעתכם להתפוררות התנועה השיתופית?
בתאריך 16/12/1960 בעיתון 'דבר' פורסמה כתבה שכותרתה "בני-דרום רוצה להיות מושב".
הכתבה מסתיימת במשפט הבא: "משק בני דרום מבוסס כיום מבחינה כלכלית, יש לו סיכויי התפתחות טובים, חבריו בטוחים, כי ייהרס לחלוטין, אם לא ייתן לאנשיו לחיות כרצונם". נקודה זו משקפת תהליכים מאוחרים יותר בהפרטה.
- אילו עוד נקודות גרמו לדעתכם להתפוררות התנועה השיתופית?
'ישראל-חלומות ומציאות' דו-שיח: הרב יונתן זקס, עמוס עוז, מרכז ארגוב, אוניברסיטת בר אילן, עמוד 15, ספטמבר 2002
... היו אחרים, למשל מייסדי הקיבוץ שלי, חולדה, שלא היו מרקסיסטים. וגם לא חלמו על מדינת יהודים. הם חלמו על הרבה פחות והרבה יותר מאשר מדינה. הם היו גורדוניסטים, טולסטוינים, אנשים רליגיוזיים מאוד שחלומם היה להפוך את הארץ לא למדינה - מדינה נראתה להם "גויים נאחסים". עניין לילדים קטנים ולגויים, ששיחקו להם במדינה. מייסדי חולדה קיוו לכונן כאן מין פדרציה רופפת של קהילות כפריות קטנות, בלי ערים, קהילות אשר בהן אנשים יעבדו עבודת אדמה, יחיו חיי אחווה ושותפות, יחלקו ביניהם את הכל, יגיעו למדרגה גבוהה יותר, דרך מגע בלתי אמצעי עם הטבע, דרך התייחדות עם הנוף, דרך שוויון, חיי פשטות וצניעות; הם היו אולי אנרכיסטים חברתיים רליגיוזיים סוציאליים. ויכולתי להמשיך ולספר לכם כהנה וכהנה, ולהיסחף ולספר לכם טריליוגיה ציונית שלמה מכל שלל החלומות של האבות המייסדים והאמהות המייסדות, אולי פעם אחרת.
... היו אחרים, למשל מייסדי הקיבוץ שלי, חולדה, שלא היו מרקסיסטים. וגם לא חלמו על מדינת יהודים. הם חלמו על הרבה פחות והרבה יותר מאשר מדינה. הם היו גורדוניסטים, טולסטוינים, אנשים רליגיוזיים מאוד שחלומם היה להפוך את הארץ לא למדינה - מדינה נראתה להם "גויים נאחסים". עניין לילדים קטנים ולגויים, ששיחקו להם במדינה. מייסדי חולדה קיוו לכונן כאן מין פדרציה רופפת של קהילות כפריות קטנות, בלי ערים, קהילות אשר בהן אנשים יעבדו עבודת אדמה, יחיו חיי אחווה ושותפות, יחלקו ביניהם את הכל, יגיעו למדרגה גבוהה יותר, דרך מגע בלתי אמצעי עם הטבע, דרך התייחדות עם הנוף, דרך שוויון, חיי פשטות וצניעות; הם היו אולי אנרכיסטים חברתיים רליגיוזיים סוציאליים. ויכולתי להמשיך ולספר לכם כהנה וכהנה, ולהיסחף ולספר לכם טריליוגיה ציונית שלמה מכל שלל החלומות של האבות המייסדים והאמהות המייסדות, אולי פעם אחרת.
דיון
- באיזה טון עמוס עוז מתאר את השאיפות של הדור המייסד, לדעתכם?
- באיזה טון עמוס עוז מתאר את השאיפות של הדור המייסד, לדעתכם?
חלק ג' - מה קורה היום: נפטרים מהרגלים ישנים?
על קהילת ניגון הלב מתוך התיאור באתר בתי קהילה
קהילת ניגון הלב
קהילת "ניגון הלב" נוסדה בשנת תשס"א/2000 ע"י קבוצת פעילים מתנדבים שבחרה לאפשר לאנשים חילוניים בעמק חוויה יהודית ישראלית אחרת. פעילותה מתרחשת במושב נהלל, שבלב עמק יזרעאל. הקהילה מונה מעל 102 גברים ונשים וכוללת ילדים רבים בכל הגילאים, מהעמק ומהצפון כולו והיא הולכת וגדלה.
"ניגון הלב" היא קהילה אזורית, בה נרקמים הטוב והיפה שבתרבות הישראלית עם החי והנוגע שבמסורת הדורות. מפגשינו פתוחים לכל אדם החפץ לחוות בחיי החולין רגעים של קדושה ולקחת חלק במעשים לתיקון חברתי. קהילת "ניגון הלב" מעצבת אורחות חיים יהודיים לציבור החילוני שבעמק יזרעאל. אורח חיים זה מבוסס על שבת, חגים, טקסי חיים, לימודים משותפים של מקורות ישראל ועשייה לתיקון חברתי.
פעילויות קבועות בחיי הקהילה: קבלת שבת בכל שבוע ועונג שבת הכולל סיפורים אישיים וניגונים מעת לעת. קיום חגי ישראל ברוח "ניגון הלב": שירה וניגונים היוצאים מהלב, דרשות וברכות המחברות את המסורת עם חיינו כאן ועכשיו. ערבי לימוד לקראת חגים בתוך שילוב בין המורשת היהודית לתרבות העברית.
קהילה לומדת- קבוצת לימוד קבועה ומתמשכת הנפגשת באופן קבוע לערב של לימוד נושאים מגוונים במקורות ישראל.
בר/בת מצווה- הכנה, לימוד, ליווי הנער/ה והמשפחה וקיום טקס בר/בת מצווה ברוח "ניגון הלב".
ערבי תרבות עברית- הפקה קהילתית בתמיכת המועצה האזורית המביאה לבמה את סיפור חייהם ויצירתם של גדולי התרבות העברית.
צדק חברתי- חברי הקהילה מעורבים במספר פרויקטים: אריזת מצרכים לנזקקים בבית התמחוי במגדל העמק על ידי ילדי שנת המצווה והוריהם, לקט בפרדסי האזור גם הוא לטובת בית התמחוי, והפרויקט המרכזי סדנת "קול גלגל"- סדנה למיחזור, שיפוץ ומקום מפגש.
© כל הזכויות שמורות ל
beitkehila.wordpress.com
קהילת ניגון הלב
קהילת "ניגון הלב" נוסדה בשנת תשס"א/2000 ע"י קבוצת פעילים מתנדבים שבחרה לאפשר לאנשים חילוניים בעמק חוויה יהודית ישראלית אחרת. פעילותה מתרחשת במושב נהלל, שבלב עמק יזרעאל. הקהילה מונה מעל 102 גברים ונשים וכוללת ילדים רבים בכל הגילאים, מהעמק ומהצפון כולו והיא הולכת וגדלה.
"ניגון הלב" היא קהילה אזורית, בה נרקמים הטוב והיפה שבתרבות הישראלית עם החי והנוגע שבמסורת הדורות. מפגשינו פתוחים לכל אדם החפץ לחוות בחיי החולין רגעים של קדושה ולקחת חלק במעשים לתיקון חברתי. קהילת "ניגון הלב" מעצבת אורחות חיים יהודיים לציבור החילוני שבעמק יזרעאל. אורח חיים זה מבוסס על שבת, חגים, טקסי חיים, לימודים משותפים של מקורות ישראל ועשייה לתיקון חברתי.
פעילויות קבועות בחיי הקהילה: קבלת שבת בכל שבוע ועונג שבת הכולל סיפורים אישיים וניגונים מעת לעת. קיום חגי ישראל ברוח "ניגון הלב": שירה וניגונים היוצאים מהלב, דרשות וברכות המחברות את המסורת עם חיינו כאן ועכשיו. ערבי לימוד לקראת חגים בתוך שילוב בין המורשת היהודית לתרבות העברית.
קהילה לומדת- קבוצת לימוד קבועה ומתמשכת הנפגשת באופן קבוע לערב של לימוד נושאים מגוונים במקורות ישראל.
בר/בת מצווה- הכנה, לימוד, ליווי הנער/ה והמשפחה וקיום טקס בר/בת מצווה ברוח "ניגון הלב".
ערבי תרבות עברית- הפקה קהילתית בתמיכת המועצה האזורית המביאה לבמה את סיפור חייהם ויצירתם של גדולי התרבות העברית.
צדק חברתי- חברי הקהילה מעורבים במספר פרויקטים: אריזת מצרכים לנזקקים בבית התמחוי במגדל העמק על ידי ילדי שנת המצווה והוריהם, לקט בפרדסי האזור גם הוא לטובת בית התמחוי, והפרויקט המרכזי סדנת "קול גלגל"- סדנה למיחזור, שיפוץ ומקום מפגש.
© כל הזכויות שמורות ל
beitkehila.wordpress.com
דיון
"עד היום, שני האחים שלי הם החברים הכי טובים שלי.
כל ערב, בדיוק באותה שעה, אנחנו מדברים בטלפון."(מתוך הסרט)
נהלל עברה דרך ארוכה מהווסדה, דרך התקנון של גורדון, ועד קהילת ניגון הלב. בשנים האחרונות המושג קהילתיות חודר למרחב הציבורי הישראלי. ישנם מושגים רבים המזכירים את חיי הקיבוץ-הקואפרטיב, חיי שיתוף, תרבות וחינוך ועוד.
- האם יש קווים מנחים שנשארו חלק מהשיתופיות עד היום?
"עד היום, שני האחים שלי הם החברים הכי טובים שלי.
כל ערב, בדיוק באותה שעה, אנחנו מדברים בטלפון."(מתוך הסרט)
נהלל עברה דרך ארוכה מהווסדה, דרך התקנון של גורדון, ועד קהילת ניגון הלב. בשנים האחרונות המושג קהילתיות חודר למרחב הציבורי הישראלי. ישנם מושגים רבים המזכירים את חיי הקיבוץ-הקואפרטיב, חיי שיתוף, תרבות וחינוך ועוד.
- האם יש קווים מנחים שנשארו חלק מהשיתופיות עד היום?
סיכום: האם אנחנו יודעים להציל את הטוב מתוך הביקורות?
אסתי אדיבי שושן, מתוך 'הברושים ירכינו ראש', פורסם בבלוג המחברת
ייחודו של מבצע סבתא הוא בעיסוקו במיתוסים המרכזיים של החברה הישראלית ובמסגרותיה המכוננות תוך שימוש במאפייני ז'אנר הקומדיה. במרכז הסרט דמותו של הצבר-הלוחם, והמסגרות המכוננות בהן הוא נולד, חי ומתפקד הקיבוץ, תנועת הנוער והצבא. דמות זו ומסגרות חייה מעוצבות בדרך של הגזמה, הקצנה והפחתה ועל ידי כך הן נהפכות למושא ללעג, ניפוץ והשלכה ממרכז הבמה של התרבות הישראלית. שימוש בז'אנר הקומדיה הפך את מבצע סבתא ל"סרט פולחן" הנצפה ומשועתק, בדרך של ציטוטים, על ידי נמעניו. צופי הסרט, בדרך כלל, הם בוגרי תנועות הנוער, הקיבוץ וחילות קרביים צה"ליים. אלה מאותגרים על ידו להתבונן במסגרות המעצבות את חייהם, באופן חתרני, ביקורתי, בעודם צוחקים בכל לב תוך היענות לפס הקול המלווה את הסרט: "בוא נא חבר, אל תתמרמר/ צחק בקול פרוע: הה-הה!
© כל הזכויות שמורות ל
estiadivi.blogspot.co.il
ייחודו של מבצע סבתא הוא בעיסוקו במיתוסים המרכזיים של החברה הישראלית ובמסגרותיה המכוננות תוך שימוש במאפייני ז'אנר הקומדיה. במרכז הסרט דמותו של הצבר-הלוחם, והמסגרות המכוננות בהן הוא נולד, חי ומתפקד הקיבוץ, תנועת הנוער והצבא. דמות זו ומסגרות חייה מעוצבות בדרך של הגזמה, הקצנה והפחתה ועל ידי כך הן נהפכות למושא ללעג, ניפוץ והשלכה ממרכז הבמה של התרבות הישראלית. שימוש בז'אנר הקומדיה הפך את מבצע סבתא ל"סרט פולחן" הנצפה ומשועתק, בדרך של ציטוטים, על ידי נמעניו. צופי הסרט, בדרך כלל, הם בוגרי תנועות הנוער, הקיבוץ וחילות קרביים צה"ליים. אלה מאותגרים על ידו להתבונן במסגרות המעצבות את חייהם, באופן חתרני, ביקורתי, בעודם צוחקים בכל לב תוך היענות לפס הקול המלווה את הסרט: "בוא נא חבר, אל תתמרמר/ צחק בקול פרוע: הה-הה!
© כל הזכויות שמורות ל
estiadivi.blogspot.co.il
דיון
אז מה הקסם שאתם מוצאים בסרט 'מבצע סבתא', אם בכלל?
אז מה הקסם שאתם מוצאים בסרט 'מבצע סבתא', אם בכלל?
