הדף מאת: סיני הראל / בית פרת - מדרשה ישראלית
מהן המחיצות של הפער החברתי-כלכלי בישראל? והאם אנו באמת רוצים לשבור אותן?
דף לימוד בעקבות העיסוק הקולנועי-ישראלי בנושא זה.
'עשרת ימי תודה במדרשת עין פרת'
כשם שיום הכיפורים זוכה לעשרת ימי תשובה לפניו, כך גם יום העצמאות זוכה אצלינו ל'עשרת ימי תודה' על ערבי לימוד וחברותות יומיות. בתשע"ג מוקדשים ימים אלו - ליצירה הקולנועית הישראלית ולשאלות הלאומיות שאיתן היא מתמודדת.
יום שביעי בעשרת ימי תודה - הסרט היומי: 'מישהו לרוץ איתו'
Error loading media...
מתוך הסרט 'מישהו לרוץ איתו', מתוך YouTube
מישהו לרוץ איתו - פתיחה
מישהו לרוץ איתו - פתיחה
דיון
הסרט 'מישהו לרוץ איתו', המבוסס על ספרו של דויד גרוסמן, והופק בשנת 2006 בבימויו של עודד דוידוף.
אחד הנושאים המרכזיים בסרט הוא המעבר בין עולמות ותרבויות. גיבורי הסרט נכנסים לתוך עולם הזר
להם, עולם הרחוב, תרבות השוליים.
בתרבויות רבות תספורת מהווה טקס חניכה, מעבר משלב אחד בהתבגרות לאחר, מעולם אחד לאחר.
- מה משרת המעבר הזה של תמר?
- מאיזה עולם לאיזה עולם היא עוברת?
- מדוע יש צורך בטקס לשם כך?
הסרט 'מישהו לרוץ איתו', המבוסס על ספרו של דויד גרוסמן, והופק בשנת 2006 בבימויו של עודד דוידוף.
אחד הנושאים המרכזיים בסרט הוא המעבר בין עולמות ותרבויות. גיבורי הסרט נכנסים לתוך עולם הזר
להם, עולם הרחוב, תרבות השוליים.
בתרבויות רבות תספורת מהווה טקס חניכה, מעבר משלב אחד בהתבגרות לאחר, מעולם אחד לאחר.
- מה משרת המעבר הזה של תמר?
- מאיזה עולם לאיזה עולם היא עוברת?
- מדוע יש צורך בטקס לשם כך?
רוני סומק, קו העוני, מתוך: גן עדן לאורז, הוצאת זמורה-ביתן, 1996
קו העוני
כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לִמְתֹחַ קַו וְלוֹמַר: מִתַּחְתָּיו הָעֹנִי. הִנֵּה הַלֶּחֶם שֶׁבְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים
נִהְיָה שָׁחֹר
וְהַזֵּיתִים בְּצַלַּחַת קְטַנָּה
עַל מַפַּת הַשֻּׁלְחָן.
בָּאֲוִיר, עָפוּ יוֹנִים בִּמְטַס הַצְדָּעָה
לִצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹן שֶׁבְּיַד מוֹכֵר הַנֵּפְט בָּעֲגָלָה הָאֲדֻמָּה,
וְהָיָה גַּם קוֹל הַנְּחִיתָה שֶׁל מַגְּפֵי הַגּוּמִי בָּאֲדָמָה הַבֻּצִּית.
הָיִיתִי יֶלֶד, בַּבַּיִת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ צְרִיף,
בַּשְּׁכוּנָה שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ מַעְבָּרָה.
הַקַּו הַיָּחִיד שֶׁרָאִיתִי הָיָה קַו הָאֹפֶק וּמִתַּחְתָּיו הַכֹּל נִרְאָה
עֹנִי.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
קו העוני
כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לִמְתֹחַ קַו וְלוֹמַר: מִתַּחְתָּיו הָעֹנִי. הִנֵּה הַלֶּחֶם שֶׁבְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים
נִהְיָה שָׁחֹר
וְהַזֵּיתִים בְּצַלַּחַת קְטַנָּה
עַל מַפַּת הַשֻּׁלְחָן.
בָּאֲוִיר, עָפוּ יוֹנִים בִּמְטַס הַצְדָּעָה
לִצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹן שֶׁבְּיַד מוֹכֵר הַנֵּפְט בָּעֲגָלָה הָאֲדֻמָּה,
וְהָיָה גַּם קוֹל הַנְּחִיתָה שֶׁל מַגְּפֵי הַגּוּמִי בָּאֲדָמָה הַבֻּצִּית.
הָיִיתִי יֶלֶד, בַּבַּיִת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ צְרִיף,
בַּשְּׁכוּנָה שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ מַעְבָּרָה.
הַקַּו הַיָּחִיד שֶׁרָאִיתִי הָיָה קַו הָאֹפֶק וּמִתַּחְתָּיו הַכֹּל נִרְאָה
עֹנִי.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
- מדוע קשה כל כך לראות את הקו עליו מדבר רוני סומק?
- איפה ניתן לראות את ה'קו' הזה במהלך הסרט, וכיצד חוצים תמר ואסף את הקו הזה בסרט, אם בכלל?
- מדוע קשה כל כך לראות את הקו עליו מדבר רוני סומק?
- איפה ניתן לראות את ה'קו' הזה במהלך הסרט, וכיצד חוצים תמר ואסף את הקו הזה בסרט, אם בכלל?
(ז) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְך אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. (ח) כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. (ט) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן (לו) וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. (י) נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. (יא) כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.
If there be among you a needy man, one of thy brethren, within any of thy gates, in thy land which the LORD thy God giveth thee, thou shalt not harden thy heart, nor shut thy hand from thy needy brother;
דיון
ניכר שהפסוקים מתארים חשש במפגש עם העני.
- מהו החשש הזה? מדוע הוא קיים?
- אילו פתרונות מוצעים לכך בטקסט?
ניכר שהפסוקים מתארים חשש במפגש עם העני.
- מהו החשש הזה? מדוע הוא קיים?
- אילו פתרונות מוצעים לכך בטקסט?
Error loading media...
סצינה מהסרט 'מישהו לרוץ איתו', מתוך YouTube
מישהו לרוץ איתו - המעון של פסח
מישהו לרוץ איתו - המעון של פסח
דיון
בסצנה זו תמר מנסה להתקבל למעון של פסח,
- היכן ניתן לראות את הניגודים בין שני העולמות, את הקו המפריד, ואת החשש המלווה את המפגש עם הקו הזה?
בסצנה זו תמר מנסה להתקבל למעון של פסח,
- היכן ניתן לראות את הניגודים בין שני העולמות, את הקו המפריד, ואת החשש המלווה את המפגש עם הקו הזה?
Error loading media...
סצינה מהסרט 'מישהו לרוץ איתו', מתוך YouTube
מישהו לרוץ איתו - שוב
מישהו לרוץ איתו - שוב
דיון
המוסיקה מהווה חלק משמעותי בסרט.
- כיצד מתבטאים הניגודים בין שני העולמות ביניהם עומדת תמר בשיריה? בסצנות הרחוב בהן היא מנגנת?
- כיצד המוסיקה יכולה לגשר בין העולמות?
- האם ניתן למצוא גם יופי וטוב בתרבות השוליים, בעולם הרחוב, אליו נכנסת תמר?
המוסיקה מהווה חלק משמעותי בסרט.
- כיצד מתבטאים הניגודים בין שני העולמות ביניהם עומדת תמר בשיריה? בסצנות הרחוב בהן היא מנגנת?
- כיצד המוסיקה יכולה לגשר בין העולמות?
- האם ניתן למצוא גם יופי וטוב בתרבות השוליים, בעולם הרחוב, אליו נכנסת תמר?
יאיר נתיב, מתוך: פערים חברתיים, פורסם ב'ווינט מעורבות', 24.02.11
אז למה אנחנו לא יוצאים לרחובות?
שועל קרבות וותיק איתו דיברנו הוא ראובן אברג'ל, מי שדווקא כן הצליח להוציא אנשים לרחובות במסגרת המאבק של הפנתרים השחורים בשנות ה-70. אברג'ל: "השיטה כאן גורמת לאנשים להאמין שאפשר לשנות, ורק צריך סבלנות. לחכות אחת לשלוש שנים שיהיו בחירות. אתה הולך ומי שאתה כועס עליו אתה לא שם לו את הפתק, ופעם הבאה תשנה את המציאות. דמוקרטיה למראית עין". לדבריו, "אנו חיים בפוליטיקת הפחד". "בהתחלה הפחידו מנאצר, אחריו מסדאם חוסיין, עכשיו מאחמדיניג'אד. הפוליטיקה הזאת גורמת לאנשים לוותר על החומר ולשאוף לחיות שזה ערך הרבה יותר חזק".
בתור מי שהוציא אנשים לרחובות איך בכל זאת גורמים לאנשים לצאת?
"הבעיה היא שיש נאמנות למפלגות ואין נאמנות לחברה. במאבק של הפנתרים, הדגל היה לשינוי בחברה נגד הגזענות והאפלייה. אמרנו שרוצים טיפול שורש וזה הביא אנשים". אבל יש היום אנשים שרוצים טיפול שורש ומדברים על זה בשיחות סלון. "קח קיבוצניקים, מתנחלים, חרדים, וותיקים, מזרחים ואשכנזים. אתה תגיע להיגיון בריא עם כולם. כשמגיעים לפיתרון כל אחד יגיד שהקבוצה שלו יודעת לעשות את זה הכי טוב. הנאמנות למפלגה הופכת למפלג הכי גדול בחברה הישראלית. עד שלא נבין שהחברה מעל הכול, לא יהיה לנו כוח בידיים שלנו".
© כל הזכויות שמורות ל
www.ynet.co.il
אז למה אנחנו לא יוצאים לרחובות?
שועל קרבות וותיק איתו דיברנו הוא ראובן אברג'ל, מי שדווקא כן הצליח להוציא אנשים לרחובות במסגרת המאבק של הפנתרים השחורים בשנות ה-70. אברג'ל: "השיטה כאן גורמת לאנשים להאמין שאפשר לשנות, ורק צריך סבלנות. לחכות אחת לשלוש שנים שיהיו בחירות. אתה הולך ומי שאתה כועס עליו אתה לא שם לו את הפתק, ופעם הבאה תשנה את המציאות. דמוקרטיה למראית עין". לדבריו, "אנו חיים בפוליטיקת הפחד". "בהתחלה הפחידו מנאצר, אחריו מסדאם חוסיין, עכשיו מאחמדיניג'אד. הפוליטיקה הזאת גורמת לאנשים לוותר על החומר ולשאוף לחיות שזה ערך הרבה יותר חזק".
בתור מי שהוציא אנשים לרחובות איך בכל זאת גורמים לאנשים לצאת?
"הבעיה היא שיש נאמנות למפלגות ואין נאמנות לחברה. במאבק של הפנתרים, הדגל היה לשינוי בחברה נגד הגזענות והאפלייה. אמרנו שרוצים טיפול שורש וזה הביא אנשים". אבל יש היום אנשים שרוצים טיפול שורש ומדברים על זה בשיחות סלון. "קח קיבוצניקים, מתנחלים, חרדים, וותיקים, מזרחים ואשכנזים. אתה תגיע להיגיון בריא עם כולם. כשמגיעים לפיתרון כל אחד יגיד שהקבוצה שלו יודעת לעשות את זה הכי טוב. הנאמנות למפלגה הופכת למפלג הכי גדול בחברה הישראלית. עד שלא נבין שהחברה מעל הכול, לא יהיה לנו כוח בידיים שלנו".
© כל הזכויות שמורות ל
www.ynet.co.il
יאיר נתיב, מתוך: פערים חברתיים, פורסם ב'ווינט מעורבות', 12.08.12
למה אנחנו קוברים את המחאה?
כיום המחאה קיימת, בעיקר, ברשת, ושם זוכה להצלחה גבוהה יותר מאשר ברחוב (שגם אליו, מגיע מספר לא מבוטל של אנשים, גם אם נמוך משמעותית מהשנה שעברה). איך מסבירים את הפער? אולי, בכך שבאמירות שעולות (כנגד קשרי הון שלטון, וכד') אנחנו מוכנים לתמוך. זאת, בעוד שבהגעה להפגנות אותן מובילים אנשים עליהם אנו לא סומכים, אנו לא רוצים להביע תמיכה "ברגליים". זה קשה יותר אז אנחנו מסתפקים בלייק.
...מה שכל אחד יכול לעשות, בעלות של כמה עשרות שקלים, ובהשקעת זמן קטנה יחסית, הוא להתפקד.
אם בבחירות האחרונות כמה עשרות אלפים קבעו מי יהיו הנבחרים של מיליונים שהצביעו, אין סיבה שזה לא ייקבע על ידי מאות אלפים. מאות אלפים שידללו את הכוח של המושחתים. אם כיום חבר כנסת תלוי בתמיכה של קבוצות כוח, כוחן של קבוצות אלו יפחת. פשוט? נכון. אפילו פשוט מאוד. עשו לכולנו טובה, גם לעצמכם, ותעשו את הצעד המתבקש הזה.
...או שאולי בכלל אנחנו כבר כולנו מחוסרי אידאלים, ומעדיפים לעבוד עוד כמה דקות בשביל הרווחה העצמית שלנו, מאשר להקדיש עוד כמה דקות לטובת הכלל. אולי זאת בכלל הסיבה, אנחנו פשוט לא חושבים על אף אחד אחר מלבד עצמנו. כל אחד שמתלבט עכשיו אם להתפקד או לא, צריך לשאול את השאלות הללו לגבי עצמו. נקווה שהתשובות יהיו נעימות.
© כל הזכויות שמורות ל
www.ynet.co.il
למה אנחנו קוברים את המחאה?
כיום המחאה קיימת, בעיקר, ברשת, ושם זוכה להצלחה גבוהה יותר מאשר ברחוב (שגם אליו, מגיע מספר לא מבוטל של אנשים, גם אם נמוך משמעותית מהשנה שעברה). איך מסבירים את הפער? אולי, בכך שבאמירות שעולות (כנגד קשרי הון שלטון, וכד') אנחנו מוכנים לתמוך. זאת, בעוד שבהגעה להפגנות אותן מובילים אנשים עליהם אנו לא סומכים, אנו לא רוצים להביע תמיכה "ברגליים". זה קשה יותר אז אנחנו מסתפקים בלייק.
...מה שכל אחד יכול לעשות, בעלות של כמה עשרות שקלים, ובהשקעת זמן קטנה יחסית, הוא להתפקד.
אם בבחירות האחרונות כמה עשרות אלפים קבעו מי יהיו הנבחרים של מיליונים שהצביעו, אין סיבה שזה לא ייקבע על ידי מאות אלפים. מאות אלפים שידללו את הכוח של המושחתים. אם כיום חבר כנסת תלוי בתמיכה של קבוצות כוח, כוחן של קבוצות אלו יפחת. פשוט? נכון. אפילו פשוט מאוד. עשו לכולנו טובה, גם לעצמכם, ותעשו את הצעד המתבקש הזה.
...או שאולי בכלל אנחנו כבר כולנו מחוסרי אידאלים, ומעדיפים לעבוד עוד כמה דקות בשביל הרווחה העצמית שלנו, מאשר להקדיש עוד כמה דקות לטובת הכלל. אולי זאת בכלל הסיבה, אנחנו פשוט לא חושבים על אף אחד אחר מלבד עצמנו. כל אחד שמתלבט עכשיו אם להתפקד או לא, צריך לשאול את השאלות הללו לגבי עצמו. נקווה שהתשובות יהיו נעימות.
© כל הזכויות שמורות ל
www.ynet.co.il
דיון
- ניתן לומר שמחאת האוהלים של קיץ 2011 היוותה ניסיון של העם לקחת אחריות ולהביע עניין במצב החברתי-כלכלי במדינה. על אילו מחיצות מדברות הכתבות של לפני ואחרי? מדוע אנחנו לא מנתצים אותן?
- מה הם ההבדלים בין המעברים בסרט, המתאר סיפור אישי, לבין הניסיונות הלאומיים לכך כפי שהתבטאו במחאת האוהלים?
- בעולם אוטופי מרקסיסטי לא יתקיימו המחיצות, הקוים וההפרדות שניתן לראות בסרט ובכלל הקטעים שהובאו במערך זה. האם באמת היינו רוצים עולם כזה? האם אין טוב גם בשונות הכלכלית והחברתית? האם אין חשיבות גם לתרבויות שוליים?
- ומצד שני, כיצד ניתן שלא להילחם למיגור העוני, חוסר המוביליות החברתית, והמחיצות הכלכליות והחברתיות הגורמות לכך?
- כיצד נשמור על האיזון בין שימור השונות והמגוון לבין קידום השוויון?
- ניתן לומר שמחאת האוהלים של קיץ 2011 היוותה ניסיון של העם לקחת אחריות ולהביע עניין במצב החברתי-כלכלי במדינה. על אילו מחיצות מדברות הכתבות של לפני ואחרי? מדוע אנחנו לא מנתצים אותן?
- מה הם ההבדלים בין המעברים בסרט, המתאר סיפור אישי, לבין הניסיונות הלאומיים לכך כפי שהתבטאו במחאת האוהלים?
- בעולם אוטופי מרקסיסטי לא יתקיימו המחיצות, הקוים וההפרדות שניתן לראות בסרט ובכלל הקטעים שהובאו במערך זה. האם באמת היינו רוצים עולם כזה? האם אין טוב גם בשונות הכלכלית והחברתית? האם אין חשיבות גם לתרבויות שוליים?
- ומצד שני, כיצד ניתן שלא להילחם למיגור העוני, חוסר המוביליות החברתית, והמחיצות הכלכליות והחברתיות הגורמות לכך?
- כיצד נשמור על האיזון בין שימור השונות והמגוון לבין קידום השוויון?
