הדף מאת: אלי ברקת / 'כל ישראל חברים - אליאנס'
בסדר ט"ו בשבט זה, שסידרנו לכלל קהילות ישראל, החונים פה בארץ ישראל, רצינו לבטא את ייסוד האחדות בין כל היהודים בכל העולם. שלפנים, כשרחקנו מאדמת ארץ ישראל, אכלנו מפירותיה, ואמרנו שבחה של הארץ הקדושה, אפילו היו יבשים וצמוקים. ועתה שאנו אוכלים מפרותיה טריים ורעננים, נזכיר קהילות ישראל בעולם, וגם לבורא עולם, נאמר שבח והלל, שחברים, כל ישראל.
אלי ברקת, סדר ט"ו בשבט, כל ישראל חברים, 2014
יכין מבעוד יום, מיני לחמים ודברי מאפה, שהיו נוהגים בהם בקהילות ישראל השונות, ואין לנו בזה, דווקא מחיטה או משעורה. ואפשר שיהיו מונחים לפניו בערבוביה: אינג'רה, שנוהגים בה יהודי אתיופיה מקמח טף, לצד הלחוח, שנוהגים בו יהודי תימן, אשתנור כמנהג ירושלים, מופלטה כמנהג יהודי מרוקו, ספינז' כמנהג יהודי לוב ותוניס או באגט כמנהג יהודי צרפת.
יגביה אחד ממיני הלחמים או דברי המאפה ויאמר:
זה לחם השמחה, שאכלו אבותינו
בארצות קיבצם ממזרח וממערב מצפון ומים.
כל מי שרעב יבוא ויאכל
כל מי שצמא יבוא וילמד
השנה כאן, וגם לשנה הבאה כאן בארץ ישראל בני חורין.
יכין מבעוד יום, מיני לחמים ודברי מאפה, שהיו נוהגים בהם בקהילות ישראל השונות, ואין לנו בזה, דווקא מחיטה או משעורה. ואפשר שיהיו מונחים לפניו בערבוביה: אינג'רה, שנוהגים בה יהודי אתיופיה מקמח טף, לצד הלחוח, שנוהגים בו יהודי תימן, אשתנור כמנהג ירושלים, מופלטה כמנהג יהודי מרוקו, ספינז' כמנהג יהודי לוב ותוניס או באגט כמנהג יהודי צרפת.
יגביה אחד ממיני הלחמים או דברי המאפה ויאמר:
זה לחם השמחה, שאכלו אבותינו
בארצות קיבצם ממזרח וממערב מצפון ומים.
כל מי שרעב יבוא ויאכל
כל מי שצמא יבוא וילמד
השנה כאן, וגם לשנה הבאה כאן בארץ ישראל בני חורין.
דיון
אם 'מוציא לחם מן הארץ' - יטול ידיו ויברך, ואם 'מזונות' לפניו - יברך ברכתם, וצריך שיחלק למסובים, שיטעמו אף הם, ש'בעל הבית בוצע - כדי שיבצע בעין יפה', ויזהר באורחיו העניים, לתת לכולם בעין יפה, והעניים יהיו בכלל הברכה:
אם 'מוציא לחם מן הארץ' - יטול ידיו ויברך, ואם 'מזונות' לפניו - יברך ברכתם, וצריך שיחלק למסובים, שיטעמו אף הם, ש'בעל הבית בוצע - כדי שיבצע בעין יפה', ויזהר באורחיו העניים, לתת לכולם בעין יפה, והעניים יהיו בכלל הברכה:
רבי חיים פאלאג'י, 'מועד לכל חי', סלוניקי,1861, סימן ל, סעיף י
ואשרי אדם שיש לו עניים ותלמידי חכמים סביב שולחנו בלילה הזאת, ויהיה ברכת ה' בכל אשר לו, ויזכה לשנים רבות נעימות וטובות אמן
ואשרי אדם שיש לו עניים ותלמידי חכמים סביב שולחנו בלילה הזאת, ויהיה ברכת ה' בכל אשר לו, ויזכה לשנים רבות נעימות וטובות אמן
דיון
ומה טוב, ויצרף המזון שבפיו, ללימוד השייך לו במדרש חכמים, ויזכיר דברי רבי יהודה:
ומה טוב, ויצרף המזון שבפיו, ללימוד השייך לו במדרש חכמים, ויזכיר דברי רבי יהודה:
אותו אילן [=עץ הדעת] שאכל אדם הראשון [...]
רבי יהודה אומר: חיטה היה, שאין התינוק יודע לקרוא 'אבא ואמא' עד שיטעם טעם דגן.
רבי יהודה אומר: חיטה היה, שאין התינוק יודע לקרוא 'אבא ואמא' עד שיטעם טעם דגן.
As it is taught in a baraita: Rabbi Meir says: The tree from which Adam the first man ate was a grapevine, as, even today, nothing except wine brings wailing and trouble upon a person; most sins are caused by drunkenness. Rabbi Yehuda says: The Tree of Knowledge was the wheat plant. This is proven by the fact that, even today, an infant does not know how to call out to his father or mother until he tastes the taste of grain, and for this reason wheat is called “the Tree of Knowledge.” Rabbi Neḥemya says: The Tree of Knowledge was a fig tree, because it was with the matter with which they sinned that they were rehabilitated, as it is stated: “And they sewed together fig leaves, and made for themselves loincloths” (Genesis 3:7).
דיון
וטוב שיתבונן מה חיטה ושעורה עושים שינוי בעולם, שונים ומשנים, אף הוא על אחת כמה וכמה.
וטוב שיתבונן מה חיטה ושעורה עושים שינוי בעולם, שונים ומשנים, אף הוא על אחת כמה וכמה.
'תחת חיטה יצא חוח, ותחת שעורה באושה' (איוב, פרק ל"א, 40)
תני ר' הושעיה: לימדתך התורה דרך ארץ - שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזורעה חיטים, שדה שהיא מעלה באושים יפה לזורעה שעורים.
תני ר' הושעיה: לימדתך התורה דרך ארץ - שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזורעה חיטים, שדה שהיא מעלה באושים יפה לזורעה שעורים.
שאלה קליאופטרה המלכה את רבי מאיר, אמרה: אני יודעת, שיחיו המתים ...אלא כשהם עומדים, עומדים ערומים או בלבושיהם עומדים?
אמר לה: קל וחומר מחיטה, ומה חיטה שנקברה ערומה, יוצאה בכמה לבושים, צדיקים שנקברים בלבושיהם - על אחת כמה וכמה.
אמר לה: קל וחומר מחיטה, ומה חיטה שנקברה ערומה, יוצאה בכמה לבושים, צדיקים שנקברים בלבושיהם - על אחת כמה וכמה.
§ The Gemara relates: Queen Cleopatra asked Rabbi Meir a question. She said: I know that the dead will live, as it is written: “And may they blossom out of the city like grass of the earth” (Psalms 72:16). Just as grass grows, so too, the dead will come to life. But when they arise, will they arise naked or will they arise with their garments? Rabbi Meir said to her: It is derived a fortiori from wheat. If wheat, which is buried naked, meaning that the kernel is sown without the chaff, emerges with several garments of chaff, all the more so will the righteous, who are buried with their garments, arise with their garments.
שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזה מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים... הביא לו שבולים וגלוסקאות (כיכרות לחם) - אלו מעשה הקדוש ברוך הוא ואלו מעשה בשר ודם.
קישורים לרקע והרחבה:
לסדר המלא ולחוברת המעוצבת
לסדר המלא ולחוברת המעוצבת