דרך כפר
הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
על מי מוטלת האחריות החינוכית או מה בעצם תפקידה של הקהילה בחינוך הדור הצעיר?
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
דיון
על "דרך כפר":
במסגרת עבודתו של חיים פרי כמחנך בכפרי נוער, "דרך כפר" היא דרכו של חיים פרי ודרכם של מחנכי "ימין אורד" לבנות סביבת חינוך המיוסדת על לכידות, כקוטב ניגודי לניכור חברתי ולחוסר אונים בקרב ילדים ובני נוער. זוהי דרכם להפוך מסגרות חינוך לקהילות של משמעות.
מתוך "דרך כפר" – מחשבה ומעשה, מרחב וזמן בחינוך האדם, מכון חינוך "דרך כפר" – יוזמות חינוך ימין אורד, 2008.
הדיאלוג החינוכי אינו מתקיים רק בין המתבגר לבין כמה דמויות משמעותיות, אלא בינו לבין הקהילה כולה. [...] שום אדם איננו אי מבודד בעולם, אלא הוא מממש את אנושיותו דרך אחרים, ולידם, בעזרה לאחרים ובהיעזרות בהם. הקהילה היא המסגרת שבתוכה האדם פועל, והיא זו שמעניקה פשר לפעולתו. בחיים קהילתיים הזיקות בין חברי הקהילה מורגשות, ויש בהן חותם של כנות ואנושיות. מימוש עצמי של כל אחד מחברי הקהילה מותנה בזיקות הללו ובתחושת השייכות והביטחון שהן משרות. החינוך אינו מתרחש בבועה. החינוך תובע קודם כל קשר בין בני האדם את קיומה של קהילה. "דרך כפר" היא דרך בחינוך המיוסדת על האמונה שבריאות נפשו של דור העתיד תלויה ביכולתם של מחנכים לבנות מחדש, עם המתחנכים, בתוככי ליבם, את קווי המתאר של הכפר האבוד של האנושות. הפתגם האפריקאי "גידולו של ילד דורש כפר שלם", מבטא באופן עמוק את הערגה לאותו כפר אבוד.

איננו יכולים, אף איננו רוצים, לחזור לאותו כפר אבוד, שהוא מחוז חפץ מיתולוגי. אך יש לנו זכות, ומשתמעת ממנה גם חובה, לשחזר, קודם כל בקרבנו, דרך כפר. דרך המייצרת, באמצעות בחירתנו החופשית, את ההתכוונות ואת תחושת הזיקה אל הזולת, שהן חלק מהמבנה היסודי של תודעה אנושית. זו זיקה שמכוחה אפשר לבנות עולם טוב יותר. חזוננו הוא שמאחורי כל ילד תתייצב קהילת חינוך שעוצבה ביד מכוונת כדי לשחזר את אותו כפר אבוד קהילה שמציבה בהווה הפסיכולוגי של הילד תודעת שותפות בקהילה של משמעות. התודעה הזאת מסייעת לילד, ודרכו לקהילה כולה, בבניית כיוון וביטחון בנוגע לעתיד והיא נוטעת בו נחישות לפעול לתיקון העולם.
דיון
  • האם גם לדעתכם הקהילה היא כל-כך משמעותית בחינוכו ועיצובו של הילד/ה והנער/ה המתבגר/ת?
  • האם במקום בו גדלתי ואני חי/ה, הקהילה שותפה בחינוך הילדים? האם יש לאנשים מודעות ורצון לכך?
  • איך ניתן לקדם בקהילה את המודעות להיותה חיונית בחינוך ואיך ניתן לחבר את הנוער אל הקהילה בה הוא גדל?
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
דף מספר 3 בסדרה נפגשים בשביל ישראל תשע"ג- שבוע רביעי, דפים נוספים בסדרה:
1 2 4 5 6