הדף מאת: מערכת מדרשת / אתר מדרשת
מתוך הגעגועים והצער על החורבן עלינו לצאת לדרך התיקון עד לבניין המחודש. אך מהי אותה דרך התיקון וכיצד עלינו להמשיך את חיינו בינתיים? דף לימוד זה מפגיש בין התוספתא לבין הפזמונאי אהוד מנור.
דף זה הוא חלק מפרויקט "9/9 תשעה באב ישראלי - מחברים ישן עם חדש" שנעשה במדרשת לכבוד תשעה באב התשע"ג
תוספתא מסכת סוטה פרק טו
משחרב הבית האחרון רבו פרושין בישראל שלא היו אוכלין בשר ולא שותין יין. ניטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בניי, מפני מה אין אתם אוכלין בשר? אמרו לו, נאכל בשר שבכל יום היה תמיד קרב לגבי מזבח ועכשיו בטל? אמר להן, לא נאכל. ומפני מה אין אתם שותין יין? אמרו לו, יין נשתה שבכל יום היה מתנסך על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם, לא נשתה. אמר להם, אם כן, לחם לא נאכל שממנו היו מביאין שתי הלחם ולחם הפנים, מים לא נשתה, שמהן היו מנסכין מים בחג, תאנים וענבים לא נאכל, שמהם היו מביאין בכורים בעצרת. שתקו.
אמר להם, בניי, להתאבל יותר מדיי אי איפשר, ושלא להתאבל אי איפשר, אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט זכר לירושלם, עושה אדם צרכי סעודה ומשייר דבר מועט זכר לירושלם, עושה אשה תכשיטין ומשיירת דבר מועט זכר לירושלם, שנאמר: אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי וגו' (תהילים קל"ז) ,
וכל המתאבלים עליה בעולם הזה שמחים עמה לעולם הבא שנאמר: שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה (ישעיהו סו).
משחרב הבית האחרון רבו פרושין בישראל שלא היו אוכלין בשר ולא שותין יין. ניטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בניי, מפני מה אין אתם אוכלין בשר? אמרו לו, נאכל בשר שבכל יום היה תמיד קרב לגבי מזבח ועכשיו בטל? אמר להן, לא נאכל. ומפני מה אין אתם שותין יין? אמרו לו, יין נשתה שבכל יום היה מתנסך על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם, לא נשתה. אמר להם, אם כן, לחם לא נאכל שממנו היו מביאין שתי הלחם ולחם הפנים, מים לא נשתה, שמהן היו מנסכין מים בחג, תאנים וענבים לא נאכל, שמהם היו מביאין בכורים בעצרת. שתקו.
אמר להם, בניי, להתאבל יותר מדיי אי איפשר, ושלא להתאבל אי איפשר, אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט זכר לירושלם, עושה אדם צרכי סעודה ומשייר דבר מועט זכר לירושלם, עושה אשה תכשיטין ומשיירת דבר מועט זכר לירושלם, שנאמר: אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי וגו' (תהילים קל"ז) ,
וכל המתאבלים עליה בעולם הזה שמחים עמה לעולם הבא שנאמר: שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה (ישעיהו סו).
Rabbi Ishmael said: From the day that the Temple was destroyed, it would be appropriate that we not eat meat or drink wine (since these were used in the Temple service). But a court does not decree (restrictions) on the community which they cannot uphold. He would say that since they (the Romans) decree upon us that we not learn Torah, we should decree upon the community that they not marry women (since they do not know marriage and family laws), and not have children - and as a consequence, the seed of Abraham will cease. Rather, leave Israel alone (to continue to do as they now do, marrying and having families); it is better that (if they transgress), they do so inadvertently and not intentionally.
לבקש את ירושלים, מילים: אהוד מנור
לבקש את ירושלים
אני עוד מטפס,
עוד מחפש
את הדרך לירושלים.
בצל ההר נודד
ומאבד
את הדרך לירושלים.
אומרים לי
שאני קרב,
עוד רכס,
עוד בוסתן חרב.
אומרים לי
שאני קרוב,
עוד בית,
עוד פינת רחוב.
אומרים לי
שאני כבר שם,
אבל השחר עוד לא קם.
אז אל תאמרו
הנה האות,
ואל תביאו הוכחות.
אני אדע מתי כבר
אין ספק,
אני אבחין באור כשידלק,
וגם אני אשיל אז נעליים
ביום בו נגיע לירושלים.
אני עוד מטפס,
עוד מחפש
את הדרך לירושלים.
בצל ההר נודד
ומאבד
את הדרך לירושלים.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
לבקש את ירושלים
אני עוד מטפס,
עוד מחפש
את הדרך לירושלים.
בצל ההר נודד
ומאבד
את הדרך לירושלים.
אומרים לי
שאני קרב,
עוד רכס,
עוד בוסתן חרב.
אומרים לי
שאני קרוב,
עוד בית,
עוד פינת רחוב.
אומרים לי
שאני כבר שם,
אבל השחר עוד לא קם.
אז אל תאמרו
הנה האות,
ואל תביאו הוכחות.
אני אדע מתי כבר
אין ספק,
אני אבחין באור כשידלק,
וגם אני אשיל אז נעליים
ביום בו נגיע לירושלים.
אני עוד מטפס,
עוד מחפש
את הדרך לירושלים.
בצל ההר נודד
ומאבד
את הדרך לירושלים.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
- מה ההבדל בין הדיאולוגים המתרחשים בשני המקורות?
- למה מתכוון אהוד מנור במילים "מאבד את הדרך לירושלים"?
- האם גם אתם מחפשים את הדרך לאותה "ירושלים בנויה ומתוקנת"?
- האם חיפוש הדרך יכול להיות חלק מהתיקון? האם יכול להיות שאף נסתפק בזה?
- מה ההבדל בין הדיאולוגים המתרחשים בשני המקורות?
- למה מתכוון אהוד מנור במילים "מאבד את הדרך לירושלים"?
- האם גם אתם מחפשים את הדרך לאותה "ירושלים בנויה ומתוקנת"?
- האם חיפוש הדרך יכול להיות חלק מהתיקון? האם יכול להיות שאף נסתפק בזה?