1א
הדף מאת: מערכת מדרשת / אתר מדרשת
2ב
הקינות לתשעה באב הן זכר למנהג הקינות שהיה נפוץ יותר בעבר. מה עניינו של מנהג זה? ומדוע הולך ונעלם? דף לימוד זה מפגיש בין הקינה המסורתית לבין הקינה המודרנית של אביגדור המאירי והתוכי יוסי. דף זה הוא חלק מפרויקט "9/9 תשעה באב ישראלי - מחברים ישן עם חדש" שנעשה במדרשת לכבוד תשעה באב התשע"ג
3ג
אלי ציון ועריה, פיוט לתשעה באב
אלי ציון ועריה

אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ,
וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ, בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ,
וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל, בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ.

עֲלֵי גָלוּת מְשָׁרְתֵי אֵל, נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ,
וְעַל דָּמָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶיהָ.

עֲלֵי הֶגְיוֹן מְחוֹלֶיהָ, אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ,
וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמַם וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ.

עֲלֵי זִבְחֵי תְמִידֶיהָ וּפִדְיוֹנֵי בְּכוֹרֶיהָ,
וְעַל חִלּוּל כְּלֵי הֵיכָל וּמִזְבֵּחַ קְטוֹרֶיהָ.

עֲלֵי טַפֵּי מְלָכֶיהָ בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ,
וְעַל יָפְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ בְּעֵת סָרוּ כְּתָרֶיהָ.

עֲלֵי כָבוֹד אֲשֶׁר גָּלָה בְּעֵת חָרְבַּן דְּבִירֶיהָ,
וְעַל לוֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ וְשָׂם שַׂקִּים חֲגוֹרֶיהָ:

עֲלֵי מַחַץ וְרֹב מַכּוֹת אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶיהָ,
וְעַל נִפּוּץ אֱלֵי סֶלַע עֲוִילֶיהָ נְעָרֶיהָ.

עֲלֵי שִׂמְחַת מְשַׂנְאֶיהָ בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ,
וְעַל עִנּוּי בְּנֵי חוֹרִין נְדִיבֶיהָ טְהוֹרֶיהָ.

עֲלֵי פֶשַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה סְלוֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ,
וְעַל צִבְאוֹת קְהָלֶיהָ שְׁזוּפֶיהָ שְׁחוֹרֶיהָ.

עֲלֵי קוֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ,
וְעַל רִגְשַׁת מְגַדְפֶיהָ בְּתוֹך מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ.

עֲלֵי שִׁמְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ,
וְעַל תַּחַן יְצַוְּחוּ לָךְ קְשׁוֹב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ.

אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ,
וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק, עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

4ד
אביגדור המאירי, והתוכי יוסי כל היום צרח, מתוך מחזור השירים: חֲלוֹמוֹת שֶׁל בֵּית-רַבָּן, ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1945
והתוכי יוסי כל היום צרח
וְהַתֻּכִּי יוֹסִי - כָּל הַיּוֹם צָרַח:
פֵּטֶר הָלַךְ, פֵּטֶר בָּרַח!
הִשְׁתַּקְתִּי אוֹתוֹ: יוֹסִי, מַה לָּךְ?
וְהוּא בְאַחַת: פֵּטֶר הָלַךְ!
נָתַתִּי לוֹ מֹתֶק עִם עֲלֵי-שָׂרָךְ
וְהוּא בְלִי הֶרֶף: פֵּטֶר בָּרַח!
יוֹסִי יַקִּירִי, עָלֵינוּ לְהֵרָגֵע,
אִם גַּם אַתָּה תֵלֵךְ אֲנִי אֶשְׁתַּגֵעַ
הַלַּיְלָה יָשׁוּב פֵּטֶר וְשׁוּב יִשְׁרוֹק לָךְ
וְהוּא מְיַלֵּל: פֵּטֶר הָלַךְ!
עֲצֵי הַיַּעַר מִמֶּרְחָק אַט שָׁמָמוּ
וְהוּא נֶאֱנַח וְעֵינָיו נֶעֱצָמוּ
וּפִתְאֹם נֶאֱלָם
וַיִּפֹּל אֲחוֹרַנִּית מֵעַל-גַּבֵּי הַבַּד -
כָּכָה נִשְׁאַרְתִּי לְגָמְרֵי בָדָד
בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. -
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
5ה
דיון
קינה
- על מה מבכה הפיוט לתשעה באב? ועל מה תוכי יוסי? במה דומה ובמה שונה קינתם?
- אל מי מופנית או למי מיועדת הקינה? על איזה צורך היא עונה?

מתוך ויקיפדיה: הקריאות והיללות מושמעות בחוזקה, הן קורעות לב, אורכות זמן רב, ודורשות סיבולת גבוהה. כאשר קולו של מקונן אחד גווע, מקונן אחר מחליף אותו. בדרך-כלל, הקינה הווקאלית נעשית לרוב על ידי אשה אחת או מקהלה של נשים, אשר נשאו הספד ווקאלי, בזמן שהנוכחים עושים תנועות של נדנדה, כריעה ומחיאות כפיים. בדרך-כלל לאותה אשה, הנושאת את הקינה שילמו כסף בעבור שירותיה.


- מה דעתכם על סוג כזה של עוררות לבכי? מה דעתו של אביגדור המאירי על קינתו של תוכי יוסי?
- שוחחו על מקצוע" המקוננות" נשים שהוזמנו לאירועים של אבל פרטי או לאומי - מדוע, לדעתכם, נעלם התפקיד הזה בעולם המערבי המודרני? האם יש לנו מנגנון דומה להתמודדות עם אבל?
6ו
דף מספר 4 בסדרה 9/9 - כל אחד והתשעה באב שלו, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 5 6 7 8 9