המקדש בתפארתו

על מנת להצטער על חורבן בית המקדש עלינו להבין מעט מה היה קסמו בתפארתו. דף לימוד זה מפגיש בין הפילוסוף היהודי-הלניסטי פילון האלכסנדרוני למשוררת ענב. דף זה הוא חלק מפרויקט "9/9 תשעה באב ישראלי - מחברים ישן עם חדש" שנעשה במדרשת לכבוד תשעה באב התשע"ג

פילון האלכסדרוני, על החוקים לפרטיהם, תרגום מיוונית של ס' דניאל-נטף, חלק א', סעיפים 69 – 70.
תיאור העלייה לרגל בתקופת הבית השני בספר שכתב פילון האלכסנדרוני במאה ה-1:
אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים בכל חג אל בית המקדש כאל מקלט משותף, אל נמל מוגן מפני סערות החיים והם מבקשים למצוא בו את השקט, להיפטר מן הדאגות אשר מעיקות עליהן משחר ילדותם, לנוח מעט ולבלות את זמנם בחדווה ובגיל. בלב מלא תקוות טובות הם עושים את החופשה החיונית הזאת בקדושה ובמתן כבוד לאל: הם גם קושרים קשרי ידידות עם אנשים שלא הכירום עד כה, ובמיזוג הלבבות על זבח ונסך הם מוצאים את ההוכחה הניצחת לאחדות הדעות.

מילים

• זֶבַח וְנֶסֶךְ - סוגי קרבנות בבית המקדש
• אחדות הדעות - אמונות ורעיונות משותפים

ענב חודדי, מתוך: שבה, הוצאה עצמית, התשס"ה
כל צרכי עשית,
לא ארדוף.
הגשת לי הכל
ערוך ועשוי בכלים יפים.
שיחקת בצבעים שיהיה נעים לעין, הוספת טעם
נתת צורות, השמעת קול, כל צרכי
עשית, מה שלא נצרכתי לא הבאת בכלי
עם בוקר הערת אותי לקבל
כל שעשית.
רק השארת לי
לשמוח.
© כל הזכויות שמורות לענב חודדי

דיון
- עבור מי שלא ביקר בפועל בבית המקדש, האם התיאורים הנ"ל מעוררים געגוע או רצון לבניין מחודש?
- מה ההבדל בין שני הטקסטים? ולאיזה מהם אתם יותר מתחברים ומדוע?
- אם נשליך את מילותיה של ענב על בית המקדש - כיצד בסיום השיר היא רומזת על החורבן?