ברית החירות
הדף מאת: קולות קולות / בית מדרש קולות
ברית החירות - מיהם השותפים בברית זו ומה היא מחייבת? דף לימוד זה נכתב על בסיס לוח השנה של "קולות" שעסק בנושא "ברית". לחודש אפריל (ניסן) הוקדש דף זה העוסק בברית החירות.
... לא תונה גר ולא תלחצנו ותחשבו שאין לו מציל מידך, כי אתה ידעת שהייתם גרים בארץ מצרים וראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אתכם ועשיתי בהם נקמה, כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם ומיד עושקיהם כח, ואני מציל כל אדם מיד חזק ממנו, וכן האלמנה והיתום לא תענו כי אשמע צעקתם, שכל אלה אינם בוטחים בנפשם, ועלי יבטחו.
For you were strangers in the land of Egypt: Not all strangers are made fitting [for special treatment just] because we were strangers in [one] land for a time. And there is no reason that they should be assured [of this treatment] forever because of this. And Rashi on Exodus 22:20 explained that it is the reason why "you should not oppress him with words [...], for if you oppress him, he can oppress you [also] by saying to you, 'You also come from strangers' - [regarding] a blemish in you, do not speak about it in your fellow." And Rabbi Avraham (Ibn Ezra on Exodus 22:20) said, "Remember that you were strangers like him." But there is no fundamental explanation in all this. And that which is correct in my eyes is that when it states, "do not oppress the stranger and do not harry him," you should think that he has no one to save him from your hand, since you know that you were strangers in the land of Egypt, and you saw the harrying that Egypt harried you and that I took vengeance for you, 'since I see the tear of the oppressed who has no comforter and has no power from the hand of their oppressors' and I save every person 'from the hand of one stronger than he.' And so [too], do not afflict the widow and the orphan, since I hear their cries. As all of these do not rely on themselves and [so] upon Me do they rely. And in a different verse, it adds another reason (Exodus 23:9), "and you know the soul of a stranger, since you were strangers in the land of Egypt." This is to say, you know that the soul of any stranger is lowly towards himself, and he sighs and cries, and his eyes are always to God - and He will have mercy upon him, as He had mercy upon you, as it is written (Exodus 2:23), "and the Children of Israel sighed from the work and they cried out, and their prayer ascended to God, from the work." This is to say that not because of their merit [did God hear], but rather He had mercy upon them due to their [heavy] work.
הרב פרופסור יונתן זקס. תרגום: ברוריה בן ברוך, פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', 22.3.2013
סיפור חג הפסח הוא סיפור פרטיקולריסטי ביותר. הוא מספר על עם אחד, שלפני שנים רבות דוכא ושועבד והובל אל החירות במסע ארוך ומפרך במדבר. אבל אין סיפור שהשפיע יותר ממנו על ההתפתחות הפוליטית במערב. משה ידע שאירועי תקופתו נושאים משמעות החורגת מעבר לתקופה המסוימת ולעם המסוים; הוא ידע שיום יבוא ועמים אחרים ילכו לאורו. ואכן כך היה. כאשר השחורים באמריקה שרו "שלח את עמי", כאשר התיאולוגים של שחרור דרום אמריקה בשנות השישים של המאה העשרים ביססו את תפיסותיהם על ספר שמות, כשנלסון מנדלה קרא לאוטוביוגרפיה שלו הצעדה הארוכה אל החירות, כל אחד מהם אימץ את סיפורו של עם ישראל והפך אותו לסיפורו שלו. יותר מהמדינה של אפלטון ויותר מהפוליטיקה של אריסטו, יותר מהאמנה החברתית של רוסו או מהקפיטל של מרקס, סיפור חג הפסח הוא סיפור החירות שהשפיע על המערב יותר מכל סיפור אחר. "מאז יציאת מצרים", אמר היינריך היינה, "החירות מדברת במבטא עברי.
נתן שרנסקי, "כוחה של חירות", מתוך: מישאל ציון (עורך) הלילה הזה - הגדה ישראלית, ירושלים, הלילה הזה, תשס"ד, עמ' 158
לא זכרתי את הטקסט של ההגדה אלא במעומעם, לא הייתה מצה וגם לא מרור, ולא הגדה לקרוא ממנה. הייתי היהודי היחיד שהשתתף בסדר, בעצם הייתי האדם היחידי בחדר. אבל כל זה לא הפריע לאורחי מבחוץ, סיפרתי לשניים מעמיתיי האסירים את סיפור יציאת מצרים דרך חריץ קטן בצינוק שאליו הושלכתי, למרות שלא היו יהודים [הם] הזדהו עם המסר האוניברסלי של הסיפור.
הסיבה הייתה פשוטה. קבוצה מבודדת זאת של מתנגדי המשטר כבר טעמה את יכולתה של החירות לעצב מחדש את הפרט והבינה את הכוח הטמון בה: היכולת לשנות חברה שלמה. הם לא היו זקוקים לתזכורות. הרעיון שאומה של עבדים יכולה לזכות בחירות ולהביס את המעצמה החזקה ביותר בעולם, היה עבורנו לא אגדה עתיקה אלא אמת נצחית.
© כל הזכויות שמורות למחבר
דיון
  • מיהם ה"חתומים" על ברית החירות? כיצד נבחן את יישום 'ברית החירות'?
  • מה "דורשת" ברית החירות מהשותפים בה?
  • האם לדעתכם פסח מייצג יותר את מוטיב הברית או את מוטיב החירות? ואולי את שניהם?
דף מספר 8 בסדרה ברית, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 9 10 11 12 13