העבודה היא חיינו אך לא בשבילנו
הדף מאת: אסף פילה / הלל ישראל
דף לימוד שלישי בסדרה: 'לעבודה ולמלאכה' המוקדש לערך העבודה. הלימוד יפתח בשאלת יחסי עובד-מעביד על פי המשנה (בבא מציעא), וימשיך בניתוח ערך העבודה דרך שירת פועלים מעמדית באתוס הציוני, הישראלי והמודרני.
השוכר את הפועלים
השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב, מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו רשאי לכופן. מקום שנהגו לזון, יזון; לספק במתיקה, יספק הכל כמנהג המדינה.

הסברים
  • השוכר את הפועלים אינו רשאי לדרוש מהפועלים להתחיל/ לסיים העבודה מוקדם/ מאוחר, מכפי הנהוג באותו מקום.
If one hired laborers and told them to work early or to work late, he has no right to compel them to do so where the custom is not to work early or not to work late. In a place where the custom is to give them their food he should give it to them, and where the custom is to provide them with sweet food, he must give it to them. Everything should follow local custom. It once happened that Rabbi Yochanan ben Mattia said to his son: “Go and hire laborers for us”. He went and struck a deal to provide them with food. When he came to his father, his father said to him, “My son, even if you make them a banquet like Solomon’s in his time you will not have fulfilled your obligation to them. For they are sons of Abraham, Isaac and Jacob. But, rather, before they begin to work go and say to them, “On condition that I am not bound to give you more than bread and beans only.” Rabban Shimon ben Gamaliel says: “It was not necessary to speak thus, for everything should follow local use.”
דיון
את מה בעל הבית שוכר?
האם בעל הבית שוכר את הפועלים עצמם (זמנם) או את עבודתם (תוצרתם)?
האם נכון שבכל מקום יהיו מנהגים ונורמות אחרים?
האם 'מנהג המקום' בא להגן על הפועל או על בעל הבית?
האם במקום שאין מנהג פועלים, יכול בעל הבית לחייב את פועלים לקבל את תנאיו?
האם בעל הבית רשאי לחייב את הפועלים בשעות נוספות תמורת העלאה בשכרם?
השוכר את האומנין, והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת.

הסברים
  • פירוש 'תפארת ישראל' (המהר"ל מפראג): "... והוא הנקרא פועל... אולם כולם משמעותן לרוב, שעובדים בכח גופן, ולא בדבר שצריך לימוד והשכלה, כחוטבי עצים ושואבי מים לעבוד ולמשא, אבל כל מעשה חרש וחושב, שצריך לימוד הרבה, הוא הנקרא אומן כחייט וסנדלר וכדומה...".
  • פירוש בעל ה- 'תפארת ישראל' (ר' ישראל ליפשיץ 1782-1860): "... והוא הנקרא פועל... אולם כולם משמעותן לרוב, שעובדים בכח גופן, ולא בדבר שצריך לימוד והשכלה, כחוטבי עצים ושואבי מים לעבוד ולמשא, אבל כל מעשה חרש וחושב, שצריך לימוד הרבה, הוא הנקרא אומן כחייט וסנדלר וכדומה...".


מילים
  • בעלי אומנין - בעלי אומנויות, מלשון בעלי מלאכה.
If one hired craftsmen and they deceived each other, they have no legally valid complain against each other, but only cause for complaint. If one hired a donkey-driver or a wagon-driver to bring litter-bearers or pipers for a bride or for the dead, or laborers to take his flax out of the steep, or any matter that would be lost if delayed, and they retracted, if it was a place where there were no others [who could be hired for the same wage] he may hire others at their (the original workers) expense or he may deceive them.
אמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום... דכתיב (ויקרא כה, נה): 'כי לי בני ישראל עבדים', עבדי הם ולא עבדים לעבדים.

הסברים
  • הפועל רשאי לחזור בו מהסכמתו לעבוד אצל בעל הבית אפילו אם כבר התחיל לעבוד, למעט במקרים מסוימים.
Rava responded: But doesn’t Rav say that a laborer may reconsider and quit his job, even at midday? Evidently, the relationship between the employer and the laborer is structured to the benefit of the laborer. Rav Naḥman said to him: As long as he does not retract his commitment, his hand is like the employer’s hand. When he does retract his commitment, he is able to do so. But this is not because matters are structured to the benefit of the laborer, but for a different reason, as it is written: “For to Me the children of Israel are slaves; they are My slaves whom I brought forth out of the land of Egypt” (Leviticus 25:55), which indicates: They are My slaves, and not slaves of slaves, i.e., of other Jews. Consequently, a Jew can never be enslaved to another Jew with a contract from which he cannot release himself whenever he wishes. Nevertheless, as long as the laborer does not quit the job, he is considered his employer’s agent.
דיון
שאלות
אומנים הם בעלי מלאכה, עובדים מקצועיים, ופועלים הם עובדים בלתי מקצועיים.
מה לדעתכם יהיה ההבדל בין פועלים לאומנים ביחסי עובד-מעביד, על-פי שתי המובאות?
האם לדעתכם ראוי לערוך הבחנה בין פועלים לאומנים? מדוע?
אביגדור המאירי, הוי חלוץ עיקש
חלוץ עיקש או טיפש?
הוי חלוץ עקש!/ אביגדור המאירי

הוֹי, חָלוּץ, חָלוּץ עִקֵּשׁ!
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁם
בָּאֶבֶן וּבַטִּיט?
"בּוֹנֶה אֲנִי כְּבִישׁ גָּדוֹל
מֵאֶבֶן, טִיט, עָפָר וָחוֹל
בִּשְׁבִיל מָשִׁיחַ בֶּן-דָּוִד!"
בִּשְׁבִיל מִי בִּשְׁבִיל מִי?
"הוֹי, בִּשְׁבִיל מָשִׁיחַ בֶּן-דָּוִד
שֶׁיֵּצֵא עִמָּנוּ בִּמְחוֹלוֹת מַחֲנַיִם!"
הוי חלוץ טיפש/ גרסה עממית

הוי חלוץ חלוץ טיפש
מה אתה עושה שם?
מה אתה בונה שם
בסבל, בזיעה?
בונה אני כביש גדול
מעפר, טיט, עפר וחול
בשביל משיח בן דוד
בשביל מי? בשביל מה?
בשביל משיח, בשביל משיח
בשביל משיח בן דוד
שיצא עמנו במחולות מחניים



הסברים
  • ד"ר יעקב שנברג הוציא לאור את החוברת 'שירי ארץ ישראל' , הוצאת עברית (מהדורה ראשונה: ברלין תרצ"ה; מהדורה שנייה: ירושלים 1947). שנברג ליקט שירים אלו מפי ארצ-ישראלים שביקרו בגרמניה. השיר 'הוי חלוץ טיפש' הוא הגרסה הפארודית לשירו של המאירי: 'הוי חלוץ עיקש'.
מושגים
  • אביגדור המאירי - אביגדור (פוירשטיין) המאירי (1890-1970) משורר וסופר עברי, כתב בסוגות כתיבה מרובות, התפרסם בשירתו האקספרסיוניסטית שירה המלווה בתשוקה עמוקה, להט עז ובהמון פאתוס. ביקר ביצירתו את החברה הארצ-ישראלית על סטייתה מהגשמת ערכי היסוד המכוננים של החברה היהודית המתחדשת. ממייסדי תיאטרון 'הקומקום' ו- 'המטאטא'.
דיון
קראו בעיון את שני הנוסחים (הנוסח המקורי מימין והעממי משמאל) מהם ההבדלים ביניהם?
מי לדעתכם חיבר את הנוסח העממי?
עם איזה נוסח אתם מזדהים?
מה אנו יכולים ללמוד משני הנוסחים על הגישה לעבודה ולמלאכה?
מתוך: 'שיר לעבודה ולמלאכה', חיים-נחמן ביאליק
שיר לעבודה ולמלאכה/ ח. נ. ביאליק
מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?

(...)
מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
(...)
מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג,
גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג?
(...)
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מתוך: 'שלוש ארבע ולעבודה', אריק איינשטיין
שלוש ארבע ולעבודה/ אריק איינשטיין


הבוקר בא, הבוקר בא, אז תגיד תודה
שלוש ארבע, שלוש ארבע ולעבודה
אתה חייב את זה לעצמך, אתה חייב למשפחה
אתה חייב לשפוך הרבה זיעה
אז שלוש ארבע ולעבודה

הערב בא, הערב בא, אז תגיד תודה
שלוש ארבע, שלוש ארבע ולמנוחה
אתה חייב את זה לעצמך, אתה חייב למשפחה
אתה חייב לשכוח מי אתה
אז שלוש ארבע ולמנוחה
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
'דודתי המתה', מירסול (מירה חברוני)
דודתי המתה / מירסול (מירה חברוני)
דּוֹדָתִי הַמֵּתָה
כִּלְּתָה יָמֶיהָ
בְּמִדְבָּר שֶׁל
דִּבְרֵי מְתִיקָה
עַל רְדִידֵי אָלוּמִינְיוּם
וְצֶלוֹפָן מְרַשְׁרֵשׁ
לְיַד מְכוֹנָה
לַאֲרִיזַת סֻכָּרִיּוֹת
בְּבֵית חֲרשֶׁת "לִיבֶּר"
וּבִשְׁעוֹתֶיהָ הָאֲבוּדוֹת
בֵּין שֵׁשׁ לְאַרְבַּע
נוֹצְקָה מְרִירוּת
הַשּׁוֹקוֹלָד
אַרְבָּעִים שָׁנָה
© כל הזכויות שמורות למחברת


מושגים
  • מירסול - מירסול שם העט של המשוררת מירה חברוני. מרבה לכתוב שירת פועלים מעמדית. כותבת בכתב העת ליטרטורה ועוד.
דיון
מה תורמת העבודה והמלאכה לאדם?
מה ההבדל בגישות לעבודה ולמלאכה בשירים?
האם אתם מזהים מגמה מסוימת שהשירים מצביעים עליה?
Error loading media...
קטע מתוך הסרט 'זמנים מודרנים', בימוי: צ'ארלי צאפלין, ארה"ב 1936
הפועלים
דיון
על מי מבקש צ'אפלין להעביר ביקורת? מהי ביקורתו?
האם המצב כפי שמתואר בסרט נכון גם לימינו? עד כמה?
האם אתם מזדהים עם הביקורת שמותח צ'אפלין?
דף מספר 3 בסדרה לעבודה ולמלאכה, דפים נוספים בסדרה:
1 2 4