הדף מאת: רוקמים שבת ישראלית / מרקם
דף זה מציג כמה מודלים של פעילויות קבלת שבת הנהוגות בכמה מקהילות מרק"ם. המודלים הללו נועדו לתת רעיונות והשראה, מתוך שאיפה שכל קבוצה וקהילה יבנו את הנוסח המתאים להן.
המודלים נאספו במסגרת התוכנית "שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית - הכשרת מובילי שבת בקהילה" של מרק"ם.
דיון
הסבר
נוסח קבלת השבת הנהוג כיום התגבש מאוחר יחסית לשלוש התפילות המסורתיות (ערבית, שחרית, מנחה), וברבות מהקהילות הוא מלווה בלחנים רבים, ועל כן הפך עם הזמן להיות מנהג חביב גם על מי שאינו/ה נוהג/ת לפקוד את בית הכנסת ביתר השבוע, ונקודת חיבור משמעותית לעולם התוכן היהודי.
נוסף על נוסחי קבלות השבת המצויים בסידורי התפילה האשכנזיים והספרדיים הרווחים, ניתן לעיין בגרסאות נוספות של קבלות שבת שנערכו בשנים האחרונות בזרמים השונים ובארגוני ההתחדשות היהודית. כמה מהם נגישים ברשת, ואחרים ניתן להשיג על ידי יצירת קשר עם הארגונים והתנועות. ישנו מגוון עשיר ועצום, והנה כמה דוגמאות בלבד:
סידור קבלת שבת של קהילת "ניגון הלב" בנהלל סידור קבלת שבת של כפר מסריק סידור קבלת שבת של בית תפילה ישראלי בתל-אביב "שירת השבת בקהילה ובמשפחה: הצעה לסדר קבלת שבת בקהילה ולסעודת ערב שבת במשפחה" (הוצאת החברה למתנ"סים וגופים נוספים) "שבת שלום": קבלת שבת, קהילת שמשית קבלת שבת קיבוץ עין השופט קבלת שבת רקפת קבלת שבת וקטעי קריאה "ממך אליך ספר השבת: תפילה, הגות וחוויה" (בעריכת יונדב קפלון) סידור קבלת שבת של ארגון "קולות" סידור קבלת שבת ותפילת ערבית של 'בית פרת', המלווה בקטעי קריאה ("נשמה יתרה") סידור התנועה ליהדות מתקדמת "ואני תפילתי: סידור ישראלי" בהוצאת התנועה ליהדות מסורתית וידיעות אחרונות תמצאו כאן גם דוגמאות לנוסחי קבלות שבת שקהילות עיצבו לעצמן לצורך שבתות ספציפיות, המשלבות קטעים מנוסח קבלת שבת המסורתית עם שירים ישראליים, קטעי קריאה, סיפורים ועוד. הקהילות מוזמנות בהחלט להצטרף ליצירה היהודית-ישראלית הזו.
הסבר
נוסח קבלת השבת הנהוג כיום התגבש מאוחר יחסית לשלוש התפילות המסורתיות (ערבית, שחרית, מנחה), וברבות מהקהילות הוא מלווה בלחנים רבים, ועל כן הפך עם הזמן להיות מנהג חביב גם על מי שאינו/ה נוהג/ת לפקוד את בית הכנסת ביתר השבוע, ונקודת חיבור משמעותית לעולם התוכן היהודי.
נוסף על נוסחי קבלות השבת המצויים בסידורי התפילה האשכנזיים והספרדיים הרווחים, ניתן לעיין בגרסאות נוספות של קבלות שבת שנערכו בשנים האחרונות בזרמים השונים ובארגוני ההתחדשות היהודית. כמה מהם נגישים ברשת, ואחרים ניתן להשיג על ידי יצירת קשר עם הארגונים והתנועות. ישנו מגוון עשיר ועצום, והנה כמה דוגמאות בלבד:
"שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 29
קבלת שבת קהילתית הכוללת מבחר מזמורים ושירים
הרעיון: פעילות קבלת שבת שאינה בהכרח קבלת השבת המסורתית, ומותאמת לצרכי הקהילה.
קהילות רבות יוצרות לעצמן נוסח של קבלת שבת שלוקח כמה ממזמורי קבלת השבת המסורתית, מצרף לה כמה שירים ישראליים ולעיתים קטעי דיבור נוספים.
להלן כמה דוגמאות מקהילות מרק"ם, ותוכלו למצוא עוד מידע ושירונים בעמוד "קבלת שבת בקהילה" באתר מרק"ם:
שירון שבת
(מזכרת בתיה)
(אלון)
(זכרון יעקב)
קבלת שבת קהילתית הכוללת מבחר מזמורים ושירים
הרעיון: פעילות קבלת שבת שאינה בהכרח קבלת השבת המסורתית, ומותאמת לצרכי הקהילה.
קהילות רבות יוצרות לעצמן נוסח של קבלת שבת שלוקח כמה ממזמורי קבלת השבת המסורתית, מצרף לה כמה שירים ישראליים ולעיתים קטעי דיבור נוספים.
להלן כמה דוגמאות מקהילות מרק"ם, ותוכלו למצוא עוד מידע ושירונים בעמוד "קבלת שבת בקהילה" באתר מרק"ם:
שירון שבת
(מזכרת בתיה)
- שירת העשבים / נעמי שמר
- שבת בכפר / מתתיהו שלם
- הנה מה טוב ומה נעים / תהילים קלג
- לכה דודי
- אדון עולם / לחן: עוזי חיטמן
- עושה שלום במרומיו / לחן: נורית הירש
- סאלאם / מוש בן-ארי
- שיר ליל שבת / יהודה עמיחי
- עוד לא תמו כל פלאייך / יורם טהרלב
- שיר עם נקי / אהוד מנור
- שלום עליכם
- ידיד נפש
- וביום השבת
- ירדה השבת / יהושע רבינוב
- ערב שבת / שמואל בס
- שבת בבוקר / תרצה אתר
- אבא, אמא וארץ ישראל / יורם טהרלב
- מי אוהב את השבת / אהוד מנור
- ניגונים / פניה ברגשטיין
- שבת המלכה / ח.נ. ביאליק
- הללויה / ע"פ תהילים קנ
(אלון)
- כָּכָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הוֹלֵך / אמיר גלבוע
- ניגון לבניה / עלמא
- שיר השירים פרק א'
- דברים
- למדני את השיר הפשוט של הלחם / רחל שפירא
- בוא בשלום / רחל שפירא
- סיפור לשבת
- ערב שבת / שמואל בס
- סיפור ילדים לשבת
- שיר עם נקי / אהוד מנור
- דברים הרב דני
- לפנות ערב / יעקב שבתאי
- לכה דודי / ר' שלמה אלקבץ
(זכרון יעקב)
- שלום עליכם
- ידיד נפש
- התחדשות / נעמי שמר
- האורח / נעמי שמר
- לכה דודי
- מי האיש חפץ חיים
- שבת המלכה / ח.נ. ביאליק
קהילת 'קשת' מזכרת בתיה, בתוך "שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 30
קבלת שבת משותפת
מטרות:
קבלת שבת משותפת
מטרות:
- יצירת קבלת שבת קהילתית למשפחות קבוצת מפגש בבית הספר
- עיסוק בתוכן יהודי סביב שבת משפחתית עם זהות חילונית
- מיצוב קבוצת המפגש לצד קבוצת התפילה כבעלת "שבת ישראלית" משלה
- הפגשת משפחות שפחות מכירות זו את זו סביב סעודת שבת בפורום לא גדול מדי
- לפני כניסת שבת: הופעה והנחייה המשלבים שירים ישראליים וקטעים מקבלת השבת
- במקביל: פינה עם משקאות אלכוהוליים קלים למבוגרים, והפעלות לילדים
- הדלקת נרות
- קבלת שבת מסורתית ותפילת ערבית, ובמקביל:
- סדנת יוגה
- לימוד לצעירים
- לימוד למבוגרים
- שעת סיפור לילדים ומשחקי קופסא
- לאחר מכן "איחוד ארוחות שבת" (ראו בדף נפרד)
חבר קהילת 'יחד' מודיעין, בתוך "שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 30-31
הצעה לקבלת שבת חילונית
כניסה לשבת היא אירוע. המעבר בין השבוע ליום של מנוחה או של שינוי (טיול, בילוי, מפגשים וכיו"ב) ראוי לציון. זה יכול לבוא ממקום דתי, מסורתי או גם חילוני מוחלט. מהות הטקס החילוני (לא רק סביב השבת, גם בטקסים אחרים) מדברת על האדם במרכז. אלוהים יכול להתארח שם, יכול גם שלא. יש מנעד רחב של גישות בענין וכל קבוצה מקומית יכולה לבדוק מה מתאים לה. (היעדר אלוהים, אלוהים כאורח, אלוהים כנוכח וכו').
ישנם טקסטים רבים מאד שמתאימים בשביל לקבל או לחוג את השבת, את יום המנוחה, את השינוי שיש בין שבוע העמל לכניסה למקום אחר. יש שייקחו את זה למקום קדוש ויש שלא כל אחד לפי תחושתו. הדברים מתהווים בדרך כלל בתוך קהילה או משפחה לפי הצורך והרצון, והתחושה הפנימית מכתיבה את עיקרי הדברים. בגישה זו, אין דברים ש"חייבים" להיות שם, ואין דברים ש"לא יכולים" להיות שם. אפשר לבנות מודלים, אפשר לחפש צורות וטוב שכל אחד ימצא את הדברים שמדברים אליו ומתאימים לאופי הטקס הרצוי. למיטיבי הלכת, מומלץ לבצע מודולציה טקסית ורענון תמידי של הטקסטים: כאלה שנכנסים וכאלה שיוצאים, חלקם יישארו בקביעות, חלקם יהיו אורחים לרגע. זה יכול לקרות בתחילת תהליך עד למציאת פורמט קבוע או להישאר כחלק מהחזון דינמיקה תמידית ושינוי כיוון כל העת על מנת לשמור על רוח חדשה, על רעננות, על חיבור לנאמר ולנחווה, תוך אפשור מנעד רחב של אמירות ושירות, שיכולות גם לאפשר ביטוי אישי לכמה שיותר אנשים המשתתפים בדבר.
טקסים חילוניים רבים מאופיינים בשילוב של טקסטים הגותיים, שירה כתובה ושירה של פזמונים מולחנים. לא פעם משולבים גם אמירות וציטוטים קצרים בין הטקסטים. בשירים אפשר למצוא יריעה רחבה ומגוונת מכל התקופות משירי שבת קלאסיים, דרך שירים המכונים שירי ארץ ישראל הישנה ועד לשירה או פזמונאות מודרנית, המדברת על האדם, החופש, העצירה מהחיים, החיבור לטבע, החיבור בין בני אדם, התחושה הרוחנית המיוחדת של זמן כזה, השקט, המדיטציה שבתוך הדבר ועוד.
אפשר לקחת אלמנטים מדיטטיביים, אפשר לקחת טקסטים מתרבות העולם על גווניה השונים, מפה ומשם, כדי להעשיר. מומלץ להתמקד בטקסטים ישראלים ויהודים, מכל התקופות, לייצר חיבור בין מסורת של קבלת השבת (לא במובן דתי, אלא היסטורי-מסורתי, חיבור רוחני-עמי), לבין חידושים ורעיונות מקוריים, טקסטים מודרניים, שואלי שאלות ומציבים אתגרים, אלמנטים של טבע, מנוחה ורוח. מילים שמרחיבות את הנפש ומאפשרות נשימה עמוקה.
ניתן לשאוב רעיונות מהצעות לטקסטים הקיימים בקהילות שונות (ראו בדפים אחרים). למכון "תמורה" המכשיר רבנים חילוניים ומפתח תכניות לימוד יהודיות חילוניות יש טקסטים ותכנים רבים להציע.
טקסטים מומלצים מתוך הטקסים הקיימים ורעיונות נוספים: (שוב, לבחירה כמה לשלב את האל וכמה להדגיש את האדם ואת מקומו ואחריותו, את היחסים בין בני האדם בעולם זה וכו').
על השבת (הגות) טקסטים של אחד העם, ח.נ. ביאליק, אבא קובנר, ד. בן-גוריון, א.י. השל, ד. הרטמן ועוד.
טקסטים שיריים: תפילה לשלום העולם/ יעקב מעוז, ערב שבת/ אילן שיינפלד, טקסטים קצרים של ר' נחמן מברסלב, כתבים של מאיר אריאל, מזמורי נבוכים/קובי אוז, פיוטים שונים המתאימים לשבת ועוד.
שירי שבת מסורתיים: שלום עליכם, לכה דודי (גירסה מקוצרת עם בתים נבחרים או מלאה), אנא בכח, שיר למעלות, ידיד נפש ועוד.
שירי רוח, הווי וקדושת היום מפעם: שבת המלכה (ח.נ. ביאליק), שיר ליל שבת (עמיחי), אגדת שלום שבזי, שירת העשבים, שירי סוף הדרך, הליכה לקיסריה, ערב שבת (בס), בואי כלה (א. שלונסקי), הוא(בואי כלה) (ל.גולדברג), ירדה השבת (רבינוב), ניגונים (פ.ברגשטיין), שבת המלכה (איינשטיין וחנוך), שיר העבודה והמלאכה (ביאליק) ועוד.
שירי הווי, טבע ושלום מהעת החדשה: שיר עם נקי, לפנות ערב, ערב בא, אנחנו לא צריכים, שיר לאהבה (יחד לב אל לב), עוד יבוא שלום (סלאם), בוא בשלום, אם העולם, האורח, צל ומי באר, שהשמש תעבור עליי, שיר העמק, גורל אחד, על כל אלה, הללויה, אין לי ארץ אחרת, ימים לבנים, שיר בין ערביים, מקום לדאגה, יהיה טוב, נולדתי לשלום, נגד הרוח, נואיבה, ערב של יום בהיר, דברים שרציתי לומר, יכול להיות שזה נגמר, ועוד
שירי מחשבת מודרניים: אני ואתה, לכל זמן, פסק זמן, אבשלום, עוד יהיה (אריק איינשטיין) שיר מים רבים, מודה אני, צדק צדק תרדוף, מדרש יונתי (מאיר אריאל), קול גלגל, ידיעה (שוטי הנבואה), לילה כיום יאיר, עד מחר (אביתר בנאי), אורות (אברהם טל), עבדים (ברי סחרוף), יוצא לאור, היום, האגס 1, בלוז כנעני (אהוד בנאי), מחכה (ריטה), תפילת הדרך (יונתן גפן), ילדים של החיים (שלום חנוך) ועוד.
כמובן שכדאי לברור את אלו המתאימים יותר לכל מקום, קהילה ואדם, להוסיף אחרים שנראים שייכים ורצוי להיות יצירתיים כדי להפוך את הטקס/המפגש לאירוע משמעותי שנוגע בנוכחים. פתיחות גדולה בעניין טקסטים יכולה להוביל גם לאי הסכמות או לחוסר יכולת להחליט וזה כמובן אחד האתגרים המשמעותיים של מי שבא לבנות דבר חדש או לקחת את הקיים ולשנות כדי להתאים. אם יש התכוונות ורצון אפשר למצוא את המסלול המתאים ושוב, מומלץ לקיים חיפוש וגיוון ותנועה מתמדת עם הזמן, שאיתה אפשר להוסיף ולהוריד, להאריך ולקצר, לשנות מינונים בין טקסט לשיר, לשנות סדר ועוד. בברכת שבת שלמה ונכונה לכולם.
למקור השלם
הצעה לקבלת שבת חילונית
כניסה לשבת היא אירוע. המעבר בין השבוע ליום של מנוחה או של שינוי (טיול, בילוי, מפגשים וכיו"ב) ראוי לציון. זה יכול לבוא ממקום דתי, מסורתי או גם חילוני מוחלט. מהות הטקס החילוני (לא רק סביב השבת, גם בטקסים אחרים) מדברת על האדם במרכז. אלוהים יכול להתארח שם, יכול גם שלא. יש מנעד רחב של גישות בענין וכל קבוצה מקומית יכולה לבדוק מה מתאים לה. (היעדר אלוהים, אלוהים כאורח, אלוהים כנוכח וכו').
ישנם טקסטים רבים מאד שמתאימים בשביל לקבל או לחוג את השבת, את יום המנוחה, את השינוי שיש בין שבוע העמל לכניסה למקום אחר. יש שייקחו את זה למקום קדוש ויש שלא כל אחד לפי תחושתו. הדברים מתהווים בדרך כלל בתוך קהילה או משפחה לפי הצורך והרצון, והתחושה הפנימית מכתיבה את עיקרי הדברים. בגישה זו, אין דברים ש"חייבים" להיות שם, ואין דברים ש"לא יכולים" להיות שם. אפשר לבנות מודלים, אפשר לחפש צורות וטוב שכל אחד ימצא את הדברים שמדברים אליו ומתאימים לאופי הטקס הרצוי. למיטיבי הלכת, מומלץ לבצע מודולציה טקסית ורענון תמידי של הטקסטים: כאלה שנכנסים וכאלה שיוצאים, חלקם יישארו בקביעות, חלקם יהיו אורחים לרגע. זה יכול לקרות בתחילת תהליך עד למציאת פורמט קבוע או להישאר כחלק מהחזון דינמיקה תמידית ושינוי כיוון כל העת על מנת לשמור על רוח חדשה, על רעננות, על חיבור לנאמר ולנחווה, תוך אפשור מנעד רחב של אמירות ושירות, שיכולות גם לאפשר ביטוי אישי לכמה שיותר אנשים המשתתפים בדבר.
טקסים חילוניים רבים מאופיינים בשילוב של טקסטים הגותיים, שירה כתובה ושירה של פזמונים מולחנים. לא פעם משולבים גם אמירות וציטוטים קצרים בין הטקסטים. בשירים אפשר למצוא יריעה רחבה ומגוונת מכל התקופות משירי שבת קלאסיים, דרך שירים המכונים שירי ארץ ישראל הישנה ועד לשירה או פזמונאות מודרנית, המדברת על האדם, החופש, העצירה מהחיים, החיבור לטבע, החיבור בין בני אדם, התחושה הרוחנית המיוחדת של זמן כזה, השקט, המדיטציה שבתוך הדבר ועוד.
אפשר לקחת אלמנטים מדיטטיביים, אפשר לקחת טקסטים מתרבות העולם על גווניה השונים, מפה ומשם, כדי להעשיר. מומלץ להתמקד בטקסטים ישראלים ויהודים, מכל התקופות, לייצר חיבור בין מסורת של קבלת השבת (לא במובן דתי, אלא היסטורי-מסורתי, חיבור רוחני-עמי), לבין חידושים ורעיונות מקוריים, טקסטים מודרניים, שואלי שאלות ומציבים אתגרים, אלמנטים של טבע, מנוחה ורוח. מילים שמרחיבות את הנפש ומאפשרות נשימה עמוקה.
ניתן לשאוב רעיונות מהצעות לטקסטים הקיימים בקהילות שונות (ראו בדפים אחרים). למכון "תמורה" המכשיר רבנים חילוניים ומפתח תכניות לימוד יהודיות חילוניות יש טקסטים ותכנים רבים להציע.
טקסטים מומלצים מתוך הטקסים הקיימים ורעיונות נוספים: (שוב, לבחירה כמה לשלב את האל וכמה להדגיש את האדם ואת מקומו ואחריותו, את היחסים בין בני האדם בעולם זה וכו').
על השבת (הגות) טקסטים של אחד העם, ח.נ. ביאליק, אבא קובנר, ד. בן-גוריון, א.י. השל, ד. הרטמן ועוד.
טקסטים שיריים: תפילה לשלום העולם/ יעקב מעוז, ערב שבת/ אילן שיינפלד, טקסטים קצרים של ר' נחמן מברסלב, כתבים של מאיר אריאל, מזמורי נבוכים/קובי אוז, פיוטים שונים המתאימים לשבת ועוד.
שירי שבת מסורתיים: שלום עליכם, לכה דודי (גירסה מקוצרת עם בתים נבחרים או מלאה), אנא בכח, שיר למעלות, ידיד נפש ועוד.
שירי רוח, הווי וקדושת היום מפעם: שבת המלכה (ח.נ. ביאליק), שיר ליל שבת (עמיחי), אגדת שלום שבזי, שירת העשבים, שירי סוף הדרך, הליכה לקיסריה, ערב שבת (בס), בואי כלה (א. שלונסקי), הוא(בואי כלה) (ל.גולדברג), ירדה השבת (רבינוב), ניגונים (פ.ברגשטיין), שבת המלכה (איינשטיין וחנוך), שיר העבודה והמלאכה (ביאליק) ועוד.
שירי הווי, טבע ושלום מהעת החדשה: שיר עם נקי, לפנות ערב, ערב בא, אנחנו לא צריכים, שיר לאהבה (יחד לב אל לב), עוד יבוא שלום (סלאם), בוא בשלום, אם העולם, האורח, צל ומי באר, שהשמש תעבור עליי, שיר העמק, גורל אחד, על כל אלה, הללויה, אין לי ארץ אחרת, ימים לבנים, שיר בין ערביים, מקום לדאגה, יהיה טוב, נולדתי לשלום, נגד הרוח, נואיבה, ערב של יום בהיר, דברים שרציתי לומר, יכול להיות שזה נגמר, ועוד
שירי מחשבת מודרניים: אני ואתה, לכל זמן, פסק זמן, אבשלום, עוד יהיה (אריק איינשטיין) שיר מים רבים, מודה אני, צדק צדק תרדוף, מדרש יונתי (מאיר אריאל), קול גלגל, ידיעה (שוטי הנבואה), לילה כיום יאיר, עד מחר (אביתר בנאי), אורות (אברהם טל), עבדים (ברי סחרוף), יוצא לאור, היום, האגס 1, בלוז כנעני (אהוד בנאי), מחכה (ריטה), תפילת הדרך (יונתן גפן), ילדים של החיים (שלום חנוך) ועוד.
כמובן שכדאי לברור את אלו המתאימים יותר לכל מקום, קהילה ואדם, להוסיף אחרים שנראים שייכים ורצוי להיות יצירתיים כדי להפוך את הטקס/המפגש לאירוע משמעותי שנוגע בנוכחים. פתיחות גדולה בעניין טקסטים יכולה להוביל גם לאי הסכמות או לחוסר יכולת להחליט וזה כמובן אחד האתגרים המשמעותיים של מי שבא לבנות דבר חדש או לקחת את הקיים ולשנות כדי להתאים. אם יש התכוונות ורצון אפשר למצוא את המסלול המתאים ושוב, מומלץ לקיים חיפוש וגיוון ותנועה מתמדת עם הזמן, שאיתה אפשר להוסיף ולהוריד, להאריך ולקצר, לשנות מינונים בין טקסט לשיר, לשנות סדר ועוד. בברכת שבת שלמה ונכונה לכולם.
למקור השלם
'בית פרת' ירושלים, בתוך "שַבָּת אחים גם יחד: רוקמים שבת ישראלית, אסופת פעילויות שבת בקהילות מעורבות", מרק"ם (בעריכת רגב בן דוד), עמ' 32
קבלת שבת ו/או תפילת ערבית עם שלוש עזרות
הרעיון: הסידור המוצע נועד לאפשר מרחב תפילה משותף למי שמעוניינים להיות מופרדים מגדרית ולמי שמעוניינים להיות באזור מעורב במידה ששתי הקבוצות הללו מעוניינות להיות ביחד בזמן הזה.
כך, החלל מחולק לשלושה אזורים נשים, גברים, ומעורב.
שלוש אופציות מרחביות לסידור החלל:
2 עזרות (לגברים ולנשים) מקדימה, עזרה מעורבת מאחוריהן;
עזרה מעורבת מקדימה, שתי עזרות (לגברים ולנשים) מאחוריה;
שלוש עזרות זו לצד זו: עזרת גברים, עזרה מעורבת, עזרת נשים.
ציוד נדרש:
מחיצה
דברים לקחת בחשבון:
קבלת שבת ו/או תפילת ערבית עם שלוש עזרות
הרעיון: הסידור המוצע נועד לאפשר מרחב תפילה משותף למי שמעוניינים להיות מופרדים מגדרית ולמי שמעוניינים להיות באזור מעורב במידה ששתי הקבוצות הללו מעוניינות להיות ביחד בזמן הזה.
כך, החלל מחולק לשלושה אזורים נשים, גברים, ומעורב.
שלוש אופציות מרחביות לסידור החלל:
2 עזרות (לגברים ולנשים) מקדימה, עזרה מעורבת מאחוריהן;
עזרה מעורבת מקדימה, שתי עזרות (לגברים ולנשים) מאחוריה;
שלוש עזרות זו לצד זו: עזרת גברים, עזרה מעורבת, עזרת נשים.
ציוד נדרש:
מחיצה
דברים לקחת בחשבון:
- במודל א' (שהוא הנהוג ב'בית פרת' ירושלים), העזרות הנפרדות נמצאות מלפנים, והעזרה המעורבת מאחור. זה מתאים למקרים שבהם חשוב לגברים היושבים בעזרת הגברים שלא להיות מאחורי נשים. חסרונות אפשריים הם שהעזרה המעורבת נמצאת מאחור, ולכן עלולה להיות רחוקה יותר מ'מרכז העניינים' (זה תלוי היכן ממוקמים מובילי התפילה ראו להלן); וכמו כן שעשוי להפריע לנשים הנמצאות בעזרת הנשים שיש אנשים (ובמיוחד גברים) מאחוריהן.
- במודל ב', העזרה המעורבת נמצאת מלפנים. זה יכול לתת מענה לרגישויות שצוינו לגבי מודל א' (עזרה מעורבת מאחור, נשים שלא נוח להן שיש גברים מאחוריהן), אך יוצר אתגרים חדשים אם יש גברים בעזרת הגברים שאינם רוצים להיות מאחורי נשים.
- פתרונות אפשריים לסוגיה של "מי נמצא מאחורה" הוא או ללכת על מודל ג', שבו כל העזרות מקבילות, או למקם את מובילי התפילה לא מלפנים אלא במרכז החלל (למשל סמוך לנקודת המפגש של העזרות), או להגיע להסכמה על כך שהמיקום הגיאוגרפי-פיזי בחדר אינו מבטא היררכיה כלשהי....
- במודל ג' נפתרת הבעיה האפשרית של "את מי שמים מאחורה", וגם אין עניין של גברים מאחורי נשים (שזה לעיתים רגיש גם עבור גברים מסוימים וגם עבור נשים מסוימות). חסרון אפשרי של המודל הזה הוא שיש מי שסבור שזהו מודל "מופרד" מדי, שאין בו תחושה של "ביחד".
