נשים במגילת רות - רות המואבייה בשירה המודרנית

הלימוד מתמקד בדמותה של רות: אישה מואבייה, אלמנה מבעלה, ערירית מילדים, שמצטרפת לחמותה במסע לארץ ישראל. דף לימוד זה בוחן את הופעתה של רות בשירה המודרנית - כיצד תפסו יוצרים שונים את דמותה: כנערה צעירה או כאישה בוגרת שסימני חייה ניכרים בה; ואיך התפתלה דרכה אל עם חדש, אל אלוהי ישראל ואל האמהוּת.

יצחק שלו, שמלת הריון, הוצאת לוין-אפשטין 1972, עמ' 25-24
פעם ראיתי את רות/ יצחק שלו
פַּעַם רָאִיתִי אֶת רוּת מְצֻיֶּרֶת בְּצִבְעֵי מַיִם,
כְּעֵין הַכָּחֹל הָרַךְ אֲשֶׁר לְהָרֵי מוֹאָב.
אַךְ עַתָּה תֵּרָאֶה בְּעֵינַי יְצוּקַת צִבְעֵי שֶׁמֶן:
הַרְבֵּה זָהָב וָחוּם בַּשֵּׂעָר וּבָעוֹר,
וּכְעֹמֶס הַדְּבַשׁ בַּחִטָּה הַבְּשֵׁלָה לַמַּגָּל...
רְאִיתִיהָ אֵי-פַּעַם קַלָּה עַל רַגְלֵי נַעֲרָה דַּקּוֹת,
אַךְ אָבִינָה הַיּוֹם כִּי אִשָּׁה בִּבְגוּרֶיהָ הָיְתָה,
צוֹעֶדֶת לְאַט עַל מִלֵּאת יְרֵכֶיהָ,
הוֹלְכָה מִמּוֹאַב-זִכְרוֹנוֹת אֶל בֵּית-לֶחֶם תִּקְוָה.

פַּעַם נִרְאָה לִי בֹּעַז כְּאִכָּר אֲשֶׁר שִׂחֵק לוֹ
יִצְרוֹ לָבוֹא עַל אַחַת הַמְּלַקְּטוֹת בְּלֵיל הַקַּיִץ,
אַךְ לֹא כֵּן יֵרָאֶה לְעֵינַי הַיּוֹם.
אָמְנָם יִשְׁכַּר מְעַט מִיֵּינָהּ הָאָדֹם שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
וּמִיֵּין הַסַּהַר הַלָּבָן
הַנִּשְׁפָּךְ עַל הַגְּרָנוֹת בַּלַּיְלָה
וְהוֹפְכָם שָׁדַיִם נוֹגְהִים.
אָמְנָם מְלֵאִים חֲלָצָיו בַּתִּירוֹשׁ הַמְנוֹבֵב בְּתוּלוֹת,
אַךְ יָתוּר לוֹ אִשָּׁה לְהַשְׁקִיעַ אוֹנוֹ בָהּ,
לִרְאוֹת פְּרִי בָנִים,
וְלֹא נַעֲרַת-גְּרָנוֹת מְשַׁחֶתֶת זַרְעוֹ אַרְצָה...

וְהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ אֵין לִבָּהּ לְמִשְׂחָק,
וְכָל שִׁמְשׁוֹת עוֹרָהּ הַצָּחוֹת
זוֹרְחוֹת עֶרְגַּת אִמָּהוּת.
וְהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ
אֲשֶׁר לְחַיֶּיהָּ מְלֵאוֹת דָּם כַּמִּזְרָק, כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ,
אַךְ אֵשׁ-קֹדֶשׁ תּוּקַד בַּמִּזְבֵּחַ הַזֶּה
וְלֹא אֵשׁ זָרָה.
שַׂעֲרוֹתֶיהָ - אָבִיב קָלוּי בָאֵשׁ וְרֵיחָהּ רֵיחַ מוֹץ וְאַמְבָּר
אַךְ לֹא בָאַמְבָּר תִּכָּבֵשׁ
כִּי בְעֶרֶשׂ כְּלוּלוֹת.

עַל כֵּן לֹא יִגַּע בָּהּ בַּלַּיְלָה הַלָּז. רַק יָרִיחַ אֶת
תֹּם לִבָּהּ הָעוֹלֶה אֵלָיו מִבֵּית חָזֶהָ
כְּהָרִיחַ הַלֶּחֶם מִבֵּית הָאוֹפִים,
וְלִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא בֻזְבַּז בְּאַהֲבוֹת חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים
וּפוֹרֵחַ אַחַת לְעִדַּן עִדָּנִים,
נִפְתָּח לִקְרָאתָהּ כִּשְׁעָרִים.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

מושגים

• יצחק שלו - יצחק שלו (1919- 1992) - משורר, סופר ומסאי ישראלי. נולד בטבריה, בילדותו עבר לירושלים, למד בגימנסיה העברית בירושלים והשתלם בבית המדרש למורים בית הכרם שם גם לימד, כמו גם בבית הספר לחינוך שליד האוניברסיטה העברית. שלֵו נודע באהבתו לתנ"ך ולארץ ישראל, הרבה לטייל בארץ ברגל והטיף גם לאחרים לעשות זאת. והתמודד בחידון התנ"ך הראשון ועלה לשלב הארצי. אביו של מאיר שלו. נפטר בירושלים.

דיון
שאלות ללימוד ולשיחה

מה קרה בלילה בין בועז ורות? מהי התמונה העולה מן השיר בעיניו של הדובר היום? וכיצד ראה זאת בעבר?

מה משמעות המטאפורה של צבעי מים וצבעי שמן, גוֹנֵי הכחול לעומת גוֹנֵי החום?

האם דמות הדובר מתפתחת בשיר, במה שונה ראייתו כיום? [מה גרם לשינוי?]

האם גם ראייתכם את רות השתנתה במשך השנים?

האם השיר מצליח לבטא את עומק כמיהותיה של רות? ואולי השיר עסוק בשמירת שמה הטוב של סבתא רבתא של דוד המלך?

האם יש פער בין תשוקה מינית המתעוררת בין גבר לאישה ובין הכמיהה לילד?

רבקה מרים, רות, מתוך: משירי אמות האבן, ספריית פועלים 1988, עמ' 49
רות/ רבקה מרים
רוּת לָפְתָה אֶת בֹּעַז בְּמָתְנָיו
סוֹחֶטֶת מִמֶּנּוּ תְּבוּאָה.
בֹּעַז, בִּשְׁנָתוֹ, תָּמֵהַּ
שֶׁהוּא שֶׁאֶת הָאֲדָמָה עוֹבֵד תָּמִיד
הִנֵּה הָאֲדָמָה אוֹתוֹ עוֹבֶדֶת
בְּזֵעַת אַפֶּיהָ.
פְּקַעַת קִיטוֹר מְתוּחָה, רוּת,
מִסֻלְסָלָה כְּיִפְחָה,
עֵרָנִית כָּאִישׁוֹן,
צוֹפָה בּוֹ נוֹסֵק וּמַמְרִיא
כִּתְנוּפַת הָעֹמֶר,
עֶפְרוֹנִים מֻרְעָבִים מְפַרְכְּסִים
בַּהֲמוֹן נִיצוֹצָיוֹ.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il

מושגים

• רבקה מרים - משוררת וציירת, ילידת ירושלים 1952, בתו של סופר היידי לייב רוכמן. רבקה מרים כתבה וציירה כבר מילדות וכבר בגיל שמונה התפרסמו שיריה. ספרה הראשון יצא בהיותה בת 14. זכתה פעמיים בפרס ראש-הממשלה ליצירה ובפרסים ספרותיים אחרים.

דיון
שאלות ללימוד ולשיחה:

מה קרה בלילה בין בועז ורות? מהי התמונה העולה מן השיר?

מה משמעות המטאפורה: "סוחטת ממנו תבואה"?

מה תורמת המורכבות בביטוי "עבודת אדמה"?

מדוע רות מתוחה, מסולסלה, ערנית וצופה?

האם מתוארים מניעיה של רות לסיטואציה?

טניה הדר, רות, מתוך: בארצות החיים – שירים, הקיבוץ המאוחד 1991, עמ' 61
רות/ טניה הדר
רוּת לוֹבֶשֶׁת בִּי צוּרָה שֶׁל כְּאֵב,
דָּוִד מְצַפֶּה, אֲבָל עֲדַיִן הַכֹּל
סָגוּר
הַבַּעַל הַמֵּת, מוֹאָב הָאָרֶץ
הַחֲדָשָׁה
*
וּכְמוֹ רוּת מוֹעֶכֶת בֶּכִי,
רְגָעִים חֲרוּכִים אֵלֶּה שֶׁל מִיתָה
*
בֵּין קֹעַר כְּתֵפַי
מֻנַּחַת רוּת,
צְחוֹקָהּ, בִּכְיָהּ,
רוּת הָעֲזוּבָה, הַקְּטַנָּה
מוּל אָבְדָנֵךְ, מוּל בְּדִידוּתֵךְ
מְסִירוּתִי נִרְאֵית קְטַנָּה וְיוֹמְיוֹמִית

זָהָב בֵּין יָדַיִךְ, בֵּין כְּתֵפַיִךְ,
בְּגוֹן שְׂעָרֵךְ שֶׁהִתְאַדֵּם כֹּה
בִּשְׂדוֹת בֵּית-לֶחֶם

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il

מושגים

• טניה הדר - טניה הדר - (לבית שטרנפלד) נולדה ב-1947 במחנה עקורים בגרמניה, להורים שעברו את השואה בגטו ברנוביץ ברוסיה הכבושה. השואה ותהליך החזרה בתשובה שעברה, מופיעים ברבים משיריה. טניה התגוררה בירושלים ועסקה בחינוך, בעריכה ובביקורת ספרים. לאחר מחלה קשה הלכה רבקה-טניה הדר-קליין לעולמה בט' באייר התשע"ד 2014

דיון
שאלות ללימוד ולשיחה:

איך מתוארת רות בשיר?

מה עולה מההשוואה בין הדוברת לרות בשיר, כיצד מתוארת הקִרבה ביניהן?

מה תורם צבע הזהב לתיאור דמותה של רות, ושערה שהתאדם בשדות בית לחם (על פי המסורת המואבים, צאצאי עשיו, היו בעלי שיער אדום).

דיון
שאלות לסיכום:

מהן נקודות הדמיון או ההשקה בין השירים? במה הם נבדלים זה מזה?

מה תורם כל שיר לדמותה של רות?

איזה שיר דיבר אליכם ביותר? מדוע?

האם השירים המודרניים מרחיבים את דמותה המקראית של רות? במה?

רות היא אישה אלמנה אחרי עשר שנות נישואין ללא ילדים. האם כמיהתה לאמהוּת היא המניעה את פעולותיה? האם ניתן לראות סימנים לכך בשירים?