נשים במגילת רות - נעמי שבה הביתה
הדף מאת: תמי לוז גרבר / המדרשה באורנים
הלימוד מתמקד בדמותה של נעמי, אשת אלימלך, מגיבורות מגילת רות. נעמי יצאה מבית לחם כשהיא "מלאה" - בעלת נכסים, נשואה ואם לשני בנים. המשפחה ירדה אל ארץ מואב וכשהיא שבה לבית לחם היא שבה "ריקם" אלמנה, שכולה וחסרת כל.
מגילת רות, פרק (א)
(א) וַיְהִי בִּיְמֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו: (ב) וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם: (ג) וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ: (ד) וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים: (ה) וַיָּמוּתוּ גַם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמֵאִישָׁהּ: (ו) וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם: (ז) וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה וּשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ עִמָּהּ וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה: (ח) וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ יַעַשׂה {יַעַשׂ} ה' עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי: (ט) יִתֵּן ה' לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ וַתִּשַּׁק לָהֶן וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה: (י) וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ: (יא) וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים: (יב) שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים: (יג) הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד ה': (יד) וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ: (טו) וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ: (טז) וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי: (יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ: (יח) וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ: (יט) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד בֹּאָנָה בֵּית לָחֶם וַיְהִי כְּבֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי: (כ) וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד: (כא) אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה' לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי וַה' עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי: (כב) וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים:
AND IT came to pass in the days when the judges judged, that there was a famine in the land. And a certain man of Beth-lehem in Judah went to sojourn in the field of Moab, he, and his wife, and his two sons. And the name of the man was Elimelech, and the name of his wife Naomi, and the name of his two sons Mahlon and Chilion, Ephrathites of Beth-lehem in Judah. And they came into the field of Moab, and continued there. And Elimelech Naomi’s husband died; and she was left, and her two sons. And they took them wives of the women of Moab: the name of the one was Orpah, and the name of the other Ruth; and they dwelt there about ten years. And Mahlon and Chilion died both of them; and the woman was left of her two children and of her husband. Then she arose with her daughters-in-law, that she might return from the field of Moab; for she had heard in the field of Moab how that the LORD had remembered His people in giving them bread. And she went forth out of the place where she was, and her two daughters-in-law with her; and they went on the way to return unto the land of Judah. And Naomi said unto her two daughters-in-law: ‘Go, return each of you to her mother’s house; the LORD deal kindly with you, as ye have dealt with the dead, and with me. TheLORD grant you that ye may find rest, each of you in the house of her husband.’ Then she kissed them; and they lifted up their voice, and wept. And they said unto her: ‘Nay, but we will return with thee unto thy people.’ And Naomi said: ‘Turn back, my daughters; why will ye go with me? have I yet sons in my womb, that they may be your husbands? Turn back, my daughters, go your way; for I am too old to have a husband. If I should say: I have hope, should I even have an husband to-night, and also bear sons; would ye tarry for them till they were grown? would ye shut yourselves off for them and have no husbands? nay, my daughters; for it grieveth me much for your sakes, for the hand of the LORD is gone forth against me.’ And they lifted up their voice, and wept again; and Orpah kissed her mother-in-law; but Ruth cleaved unto her. And she said: ‘Behold, thy sister-in-law is gone back unto her people, and unto her god; return thou after thy sister-in-law.’ And Ruth said: ‘Entreat me not to leave thee, and to return from following after thee; for whither thou goest, I will go; and where thou lodgest, I will lodge; thy people shall be my people, and thy God my God; where thou diest, will I die, and there will I be buried; the LORD do so to me,and more also, if aught but death part thee and me.’ And when she saw that she was stedfastly minded to go with her, she left off speaking unto her. So they two went until they came to Beth-lehem. And it came to pass, when they were come to Beth-lehem, that all the city was astir concerning them, and the women said: ‘Is this Naomi?’ And she said unto them: ‘Call me not Naomi, call me Marah; for the Almighty hath dealt very bitterly with me. I went out full, and the LORD hath brought me back home empty; why call ye me Naomi, seeing the LORD hath testified against me, and the Almighty hath afflicted me?’ So Naomi returned, and Ruth the Moabitess, her daughter-in-law, with her, who returned out of the field of Moab—and they came to Beth-lehem in the beginning of barley harvest.
דיון
שאלות לשיחה
  • כיצד מתוארת משפחת אלימלך ביציאתה מבית לחם ומה קורה למשפחה במואב?
  • כיצד מצטיירת דמותה של נעמי, מה מניע אותה לפעול? למה שבה אל בית לחם? מה לדעתכם היא מצפה שיקרה לה שם?
  • כיצד מצטיירת דמותן של רות וערפה - מה מניע אותן? מה לדעתכם הן מצפות שיקרה להן?
  • כיצד מגיבים אנשי בית לחם לשיבתה של נעמי?
  • המילה המנחה בפרק היא שיבה. היא מופיעה בהטיות שונות. כיצד כל אחת מהן מקדמת את העלילה?
  • מגילת רות, פרק (ד)
    (יא) וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם: (יב) וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת: (יג) וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן: (יד) וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי בָרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: (טו) וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים: (טז) וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶנֶת: (יז) וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד: (יח) וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן: (יט) וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב: (כ) וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: (כא) וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד: (כב) וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד:
    And all the people that were in the gate, and the elders, said: ‘We are witnesses. The LORD make the woman that is come into thy house like Rachel and like Leah, which two did build the house of Israel; and do thou worthily in Ephrath, and be famous in Beth-lehem; and let thy house be like the house of Perez, whom Tamar bore unto Judah, of the seed which the LORD shall give thee of this young woman.’ So Boaz took Ruth, and she became his wife; and he went in unto her, and the LORD gave her conception, and she bore a son. And the women said unto Naomi: ‘Blessed be the LORD, who hath not left thee this day without a near kinsman, and let his name be famous in Israel. And he shall be unto thee a restorer of life, and a nourisher of thine old age; for thy daughter-in-law, who loveth thee, who is better to thee than seven sons, hath borne him.’ And Naomi took the child, and laid it in her bosom, and became nurse unto it. And the women her neighbours gave it a name, saying: ‘There is a son born to Naomi’; and they called his name Obed; he is the father of Jesse, the father of David. Now these are the generations of Perez: Perez begot Hezron; and Hezron begot Ram, and Ram begot Amminadab; and Amminadab begot Nahshon, and Nahshon begot Salmon; and Salmon begot Boaz, and Boaz begot Obed; and Obed begot Jesse, and Jesse begot David.
    דיון
    שאלות לשיחה
  • כיצד מתואר החיבור בין רות לבעז?
  • כיצד מתואר ההיריון והולדת הילד?
  • כיצד מתוארת נעמי? וכיצד מתוארות השכנות?
  • נעמי בשירה המודרנית
    אסתר אטינגר, השיבה הביתה, מתוך: חיי בורגניים להפליא, הוצאת עם עובד, 1968
    השיבה הביתה/ אסתר אטינגר
    עַכְשָׁו,
    כְּשֶׁהַיֶּלֶד בְּחֵיקִי
    נָח
    אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר חֶסֶד,
    רַק חֶסֶד כִּי בְּעֶצֶם הַחַג
    קַמְנוּ לָלֶכֶת. שְׁמוּעָה עָבְרָה
    אֶת הָרוֹכְלִים הַמְּחַזְּרִים בָּעֲיָרוֹת
    עִם כְּחָלָם וְסִדְקִיתָם, אוֹת
    שֶׁתַּמּוּ שְׁנֵי הָרָעָב,
    וּדְחוּפוֹת קַמְנוּ לָלֶכֶת
    כִּי רָעָב אַחֵר קָם
    חָזָק מִן הַבּוּשָׁה.

    וְהָיָה כְּבָר חֹדֶשׁ זִיו
    שֶׁנִּקְרָא בְּפִי הַכְּנַעֲנִים אִיָּר,
    שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אוֹר,
    וּדְחוּפוֹת הָלַכְנוּ
    רַגְלֵינוּ חֲרוּכוֹת מִמִּכְוַת הַקּוֹצִים,
    גּוּפֵנוּ מְכֻסֶּה סְמַרְטוּטִין
    כּוֹשְׁלוֹת בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים
    סָרוֹת מִדַּרְכֵי הַמֶּרְכָּבוֹת וְהַסּוּסִים

    וְאַתְּ הוֹלֶכֶת עִמָּדִי
    נֶאֱחֶזֶת בִּי
    כִּבְתִקְוָה,
    בִּי, אִשָּׁה שֶׁזְּמַנָּהּ עָבַר
    שֶׁחִכָּהּ יָבַשׁ מִמִּלּוֹת אַהֲבָה
    וּכְשֶׁנִּרְאוּ הַכְּרָמִים עַל מַדְרֵגוֹת הָהָר
    וְהַשָּׂדוֹת הַנְּכוֹנִים, עָצַרְתִּי וְאָמַרְתִּי לָךְ
    אִישׁ לֹא יְחַכֶּה לָנוּ שָׁם,
    גַּם כֶּלֶב לֹא יִקְפֹּץ לִקְרָאתִי,
    אֲבָל אֲנִי שָׁבָה הַבַּיְתָה
    כִּי רֵיחַ הַבַּיִת עָלָה בְּאַפִּי
    אֲפִלּוּ שֶׁאֵין לִי בַּיִת
    וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לְאֵין בַּיִת, אֵין שָׂדֶה
    אֵין תַּנּוּר, אֵין לֶחֶם
    וְהָרָעָב אוֹכֵל בְּתוֹכִי.

    וְאַתְּ שָׁבָה עִמָּדִי.
    לְמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיִית בּוֹ מֵעוֹלָם
    בְּגוּפֵךְ זֶה הַדָּווּי
    כִּי אַתְּ מִן הַשָּׁבִים הַנִּצְחִיִּים
    הַחוֹזְרִים לַמָּקוֹם
    שֶׁתְּמוּנָתוֹ חֲתוּמָה בְּרוּחָם
    עוֹד לִפְנֵי הֱיוֹת הַבָּשָׂר

    אֲנִי שָׁבָה הַבַּיְתָה
    אַתְּ שָׁבָה הַבַּיְתָה
    וְכָל שֶׁהָיָה אַחַר כָּךְ
    הָיָה חֶסֶד שֶׁנָּפַל
    כְּאוֹר לַאֲפֵלַת חֶדֶר

    אַתְּ מוֹשֶׁכֶת הַזֶּרַע
    עַד הַיֶּלֶד אֲשֶׁר בְּחֵיקִי
    וּמִמֶּנּוּ וְהַלְאָה.

    © כל הזכויות שמורות ללמחברת ולאקו"ם
    www.acum.org.il
    דיון
    שאלות לשיחה
  • מהו המסע של נעמי? מהן פרשות הדרכים בחייה?
  • מהי הסיבה שנעמי יוצאת למסע השיבה שלה? מהו לדעתכם "הרעב החזק מן הבושה"?
  • "שיבה", "חסד", "רעב", "אשה שזמנה עבר", "בית", "מושכת הזרע" – כיצד כל אחד מן המושגים האלה מוצג בשיר?
  • כיצד מהדהדים מדרשי חז"ל והמקורות הנוספים בשיר? מה הם תורמים?
  • דף הנחיות למנחה:
    נשים במגילת רות - דף 1.rtf
    דף מספר 1 בסדרה נשים במגילת רות, דפים נוספים בסדרה:
    2 3