| א. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה וידום אהרן: קיבל שכר על שתיקתו. ומה שכר קיבל? - שנתייחד עמו הדיבור, שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין.
וידם אהרן AND AARON WAS SILENT — He received a reward for his silence. And what was the reward he received? That the subsequent Divine address was made to him alone and not to Moses also — for to him alone was spoken the section (vv. 9—11) dealing with those who are intoxicated by wine (see v. 8) (Zevachim 115b; Leviticus Rabbah 12 2).
**
** לבוש האורה, מקשה:
מה ראה רש"י להפך פרושו ולפרש "וידום אהרן" קודם "בקרובי אקָּדש"?
מה ראה רש"י להפך פרושו ולפרש "וידום אהרן" קודם "בקרובי אקָּדש"?
**
וידם אהרן AND AARON WAS SILENT — He received a reward for his silence. And what was the reward he received? That the subsequent Divine address was made to him alone and not to Moses also — for to him alone was spoken the section (vv. 9—11) dealing with those who are intoxicated by wine (see v. 8) (Zevachim 115b; Leviticus Rabbah 12 2).
נסה לתרץ קושייתו!
ד"ה שאו את אחיכם: כאדם האומר לחבירו: העבר את המת מלפני הכלה, שלא לערבב את השמחה.
שאו את אחיכם וגו׳ CARRY YOUR BRETHREN etc. — as a man who says to his fellow: Remove the corpse from before the bride in order not to disturb the joy.
**
מה קשה לו?
3) פסוק ה'
ד"ה בכותנותם: של מתים...
ד"ה בכותנותם: של מתים...
*
מה קשה לו? מה ראה לפרש כך ולא אחרת?
ד"ה ואחיכם כל בית ישראל: מכאן שצרתן של ת"ח מוטלת על הכל להתאבל בה.
ואחיכם כי בית ישראל BUT (LET] YOUR BRETHREN, THE WHOLE OF ISRAEL [WEEP] — From this it follows that for the miseries of the learned the duty devolves upon everyone (the entire community) to mourn (cf. Moed Katan 28b.)
מקשה בעל צידה לדרך:
מנלן זה דמשום אלו האבלים יצטערו, שמא משום צער המתים שהיו תלמידי חכמים יצטערו?
מנלן זה דמשום אלו האבלים יצטערו, שמא משום צער המתים שהיו תלמידי חכמים יצטערו?
מצא תירוץ לקושייתו מלשון הכתוב!
| ב. שאלות כלליות |
"...וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף..."
And Moses said unto Aaron, and unto Eleazar and unto Ithamar, his sons: ‘Let not the hair of your heads go loose, neither rend your clothes, that ye die not, and that He be not wroth with all the congregation; but let your brethren, the whole house of Israel, bewail the burning which the LORD hath kindled.
1. ויקרא י׳:ו׳
"ועל כל העדה יקצוף ואחיכם כל בית ישראל יבכו" – זה מקרא מסורס ואין ראוי לומר אלא: אחיכם יבכו ועל כל העדה לא יקצוף – הא, אם אין אחיכם בוכים - יקצוף.
And Moses said unto Aaron, and unto Eleazar and unto Ithamar, his sons: ‘Let not the hair of your heads go loose, neither rend your clothes, that ye die not, and that He be not wroth with all the congregation; but let your brethren, the whole house of Israel, bewail the burning which the LORD hath kindled.
א. מה הצריך את הספרא לפרש את פסוקנו כמקרא מסורס?
ב. היכן מצינו בפרשתנו (פרק ט') עוד פסוק שהכרחי לפרשו על ידי סרוס?
ג. הידועים לך בתנ"ך עוד פסוקים מסורסים?
ד"ה ולא תמותו: מילת "ולא" מושכת עצמה, כמו "ולא למדתי חכמה" (משלי ל, ג), וכן הוא "ולא על כל העדה יקצוף כי אתם תכפרו בעדם". וטעם "ואחיכם כל בית ישראל" תמצאנו רמוז בפרשת ראה אנכי.
so that you will not die “Not” takes a compound object here (compare “I have not learned knowledge, and understood holiness” [Proverbs 30:3]) as if Scripture had said “…and He not rage against the whole community”. The reason for such consequences is that the kohanim were needed to atone for the entire community. your brethren the whole house of Israel The inclusion of Levites in the house of Israel is alluded to in the parasha of R’eh [Deuteronomy 12:17].
א. שני קשיים, אחד לשוני ואחד ענייני, מתורצים על ידו בדבריו. אלו הם?
ב. הסבר את הביטוי "מושך עצמו".
ג. מה ההבדל בין פירוש הראב"ע ובין דברי ספרא הנ"ל, ומהן מעלותיהם של כל אחד מהם?
| ג. "יקצף" |
"וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף"
And Moses said unto Aaron, and unto Eleazar and unto Ithamar, his sons: ‘Let not the hair of your heads go loose, neither rend your clothes, that ye die not, and that He be not wroth with all the congregation; but let your brethren, the whole house of Israel, bewail the burning which the LORD hath kindled.
...רישיכון לא תרבון פרוע ולבושיכון לא תבזעון ולא תמותון ועל כל כנשתא יהי רוגזא ואחיכון כל בית ישראל יבכון ית יקידתא דאוקיד ה'.
מפרשי תרגום אונקלוס מקשים: מה ראה התרגום לתרגם פועל בעתיד "יקצוף" כשם עצם "יהא רוגזא" ולא כפועל בעתיד "ירגז"?
ענה לשאלתם!
| ד. סמיכות הפרשיות |
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה"
And the LORD spoke unto Aaron, saying: ’Drink no wine nor strong drink, thou, nor thy sons with thee, when ye go into the tent of meeting, that ye die not; it shall be a statute forever throughout your generations. And that ye may put difference between the holy and the common, and between the unclean and the clean; and that ye may teach the children of Israel all the statutes which the LORD hath spoken unto them by the hand of Moses.’
בשאלות סמיכות הפרשיות:
ד"ה ותצא אש: ...רבי ישמעאל אומר: שתויי יין נכנסו למקדש. תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא ייכנסו שתויי יין למקדש. משל למלך שהיה לו בן בית וכו' כדאיתא בויקרא רבה.
ותצא אש AND THERE WENT OUT FIRE — Rabbi Eleizer said: the sons of Aaron died only because they gave decisions on religious matters in the presence of their teacher, Moses (Sifra, Shemini, Mechilta d'Miluim 2 32; Eruvin 63a). Rabbi Ishmael said: they died because they entered the Sanctuary intoxicated by wine. You may know that this is so, because after their death he admonished those who survived that they should not enter when intoxicated by wine (vv. 8—9). A parable! It may be compared to a king who had a bosom friend, etc., as is to be found in Leviticus Rabbah 12:1, 4 (cf. Biur).
ד"ה יין ושכר אל תשת: ...והטעם בצוואה הזאת עתה, שלא יתעה הכהן בשכרות היין ויבוא לידי מחשבה שאינה כהוגן וימות בה, כאשר עשו בניו. וייתכן כי מה שדרשו (ויקרא רבה יב א) שהיו נדב ואביהוא שתויי יין, לומר כי מפני יינם טעו באש זרה, לא שיהיה העונש מפני היין, כי עדיין לא הוזהרו ממנו, אבל עונשם שטעו באש ה', כאשר רמזתי (לעיל פסוק ב).
והנה ציוה אחר זה "יין ושכר אל תשת", לפי שהיה לב אהרן ובניו כלב אשה מצירה על טריפת בניו, ומפני אזהרת משה לא היו יכולים לבכות ולספוד כראוי, ומפני זה אולי ישתו יין כדי לשכוח צרתם, כמו שאמר (משלי ל') "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש ישתה וישכח רישו"; הנה מפני זה בא הדיבור לאהרן ולבניו, "יין ושכר אל תשת". ובאו לו בזה שתי סיבות מונעות אליהם שתייתו: האחת באומרו "בבואכם אל אוהל מועד" במקום "בעבור" כמו "ויעבד ישראל באשה" (הושע י"ב י"ג), "והוא נחש ינחש בו" (בראשית מ"ד ה'); "התשחית בחמשה" (בראשית י"ח) ורבים כן. יאמר: אין ראוי שתשתו יין ושכר בעבור שאתם צריכים לבוא אל אוהל מועד, לעשות את העבודות אשר בהיכל, שבהיותכם שיכורים תחטאו בעבודתכם שמה ותמותו. והדבר הזה יהיה חוקת עולם לדורותיכם... והסיבה השנית שבעבורה אין ראוי שתשתו יין ושכר, מפני שאתה מורה התורה לעם, ועל פיך יעשו הבדל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור וגם בשאר הדינים, אתה עתיד להורות את בני ישראל את כל החוקים. וכמו שאמר (מלאכי ג' ד') "כי שפתי כהן ישמרו דעת".
...His heart became like an inanimate (domem) rock, and he did not raise his voice in crying or eulogy, as would a father for [his] children; he also did not accept condolences from Moses. For he had no breath left in him, nor did he have any speech...
1. כיצד מפרשים הנ"ל את סמיכות הפרשיות, ומה ביניהם?
2. איזו תמיהה בדברי ר' ישמעאל מיישב הרמב"ן?
3. במה נוטה אברבנאל בפירושו מן הפירוש המקובל?