פרשת האזינו תשי"ד - "וירא ה' וינאץ..."
גיליון זה הוא המשכם של גיליונות האזינו תש"ב - תש"ג שעסקו בחלקה הראשון של השירה.למבנה השירה כולה עיין גיליונות האזינו תש"ו, תש"ז.
א. שאלה כללית
1. איזה שם תוכל לקרוא לקטע השירה המתחיל בפסוק י"ט?
2. באיזה פסוק נגמר קטע זה?
ב. "בניו ובנותיו"
"וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו"
And the LORD saw, and spurned, Because of the provoking of His sons and His daughters.
ספרי:
והרי דברים קל וחמר: ומה בזמן שמכעיסין קרויים "בנים", אילו לא היו מכעיסים, על אחת כמה וכמה.
1. מה התמיהה שרצה הספרי לישב?
2. התוכל לישב תמיהה זו בדרך אחרת, לפי הפשט?
ד"ה מכעס בניו ובנותיו: הזכיר הכתוב הבנות בכאן שלא כמנהג, כאשר אמר למעלה (פסוק ה') לא בניו, וכן בכל מקום יזכיר הבנים, והבנות הן בכלל. אבל זה מרמזותיו כי יהיה בדור החורבן רשע הנשים ופשעיהם גדול מאד להכעיסו, כי היו נצמדות לעבודה זרה ביותר והן שמפתות את האנשים לעבדה, כאשר מפורש בדברי ירמיהו (מ"ד ט"ו) ויענו כל האנשים היודעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העומדות קהל גדול, והן שהעיזו פניהם בנביא לאמר לו (שם פסוק י"ז) עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים. וכתוב עוד שם מפורש (פסוק ח') להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים, וכתוב עוד שם (פסוק ט') השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעותיכם ואת רעות נשיכם. וביחזקאל נאמר (ח' י"ג-י"ד) עוד תשוב תראה תועבות גדולות אשר המה עושים ויבא אותי אל פתח שער בית ה' וגו' והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז.
3. מה הקושי שרצה הרמב"ן לישב, ומה רצה להוכיח בעזרת הפסוקים מירמיהו מ"ד?
ג. שאלות ודיוקים ברש"י
"מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה"
Without shall the sword bereave, And in the chambers terror; Slaying both young man and virgin, The suckling with the man of gray hairs.
מחוץ לעיר תשכלם חרב גיסות. ומחדרים אימה: כשבורח מן החרב חדרי לבו נוקפים עליו מחמת אימה והוא מת. דבר אחר: ומחדרים אימה: בבית תהיה אימת דבר כמו שנאמר (ירמיה ט') "כי עלה מות בחלוננו" וכן תרגם אונקלוס. דבר אחר: מחוץ תשכל חרב: על מה שעשו בחוצות שנאמר (ירמיה י"א) "ומספר חוצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת", "ומחדרים אימה" – על מה שעשו בחדרי חדרים, שנאמר (יחזקאל ח') "אשר זקני ישראל עושים איש בחדרי משכיתו".
מחוץ תשכל חרב WITHOUT, THE SWORD SHALL BEREAVE — This means, outside the city will the sword of the hostile troops bereave them, ומחדרים אימה AND WITHIN, DREAD — when one flees and escapes, the recesses (חדרים) of his heart will vehemently beat out of dread, and he will gradually die through this (Sifrei Devarim 321:11). — Another explanation of ומחדרים אימה: In the house there will be the fear of pestilence, as it says, (Jeremiah 9:20) “For the death is come up into our windows" (cf. Bava Kamma 60b). So, too, did Onkelos translate it. — Another explanation of this verse: מחוץ תשכל חרב — the sword shall destroy them on account of what they have done in the streets (חוצה; the prefix מ denotes the cause: on account of the streets), as it is said, (Jeremiah 11:13) “According to the number of the streets of Jerusalem have you set up altars to the shameful thing” (Sifrei Devarim 321:12); ומחדרים אימה — on account of what they have done in the innermost chambers of their houses, as it is said, (Ezekiel 8:12) “[Have you seen] what the elders of the house of Israel do in the dark, every man in his marbled chambers?” (Sifrei Devarim 321:12)
לפירושו הראשון של רש"י כותב ר' דוד בעל טורי זהב, (על ש"ע) בפירושו לרש"י, דברי דוד:
"חדרי לבו נוקפים אותו" – דאם נפרש כפשוטו שיהיה פחד ליושבי חדרים מן החרב, דאם כן היה להפוך ולומר "מחדרים אימה ומחוץ תשכל חרב", כי הפחד הוא תחילה ואחר כך בורח לחוץ, אלא דהאימה הוא אחר הבריחה ונמצא חדרי הלב נוקפים, כמו שהיה בעוונותינו במלכות פולין וליטא ושאר ארצות משנת ת"ח ואילך, שהיה הרעה של הריגה כמעט לרוב ישראל שבאותו דור. ואותן שנמלטו אחורי הנהר וייסיל מתו עם רב מאד מישראל מתוך חולי שבא מחדרי לבם הרבה והרבה, בעוונותינו הרבים, כנזכר כאן – וכפר אדמתו עמו.
מהו ההבדל בין פירושי רש"י הראשון והשני, לבין השלישי?
והשווה לדרך פירושו זה: רש"י, בראשית ל"ז י"ד:
ד"ה מעמק חברון: והלא חברון בהר שנאמר (במדבר י"ג) ויעלו בנגב ויבא עד חברון אלא (ב"ר) מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (לעיל ט"ו) כי גר יהיה זרעך.
מעמק חברון FROM THE VALE OF HEBRON — But was not Hebron situated on a hill, as it is said (Numbers 13:22) “And they went up into the South and they came unto Hebron” why then does it state that Jacob sent him from the עמק, (the vale, the deep part) of Hebron? But the meaning is that Jacob sent him in consequence of the necessity of bringing into operation the profound (עמוקה) thought of the righteous man who was buried in Hebron (Midrash Tanchuma, Vayera 22) — in order that there might be fulfilled that which was spoken to Abraham when the Covenant was made ‘between the parts” (cf. 15:13), “thy seed shall be a stranger etc.”
והשווה גם גיליון כי תצא תש"ד שאלה ד'.
*
2. לדעת כמה ממפרשי רש"י אין רש"י מביא שני פירושים או שלושה אלא אם כן לא נחה דעתו באף אחד מהם. הסבר מהי חולשת כל אחד מהם, ולמה לא הסתפק רש"י בראשון, בשני או בשלישי בלבד? לשאלה זו עיין גם גיליון בהעלותך שנה זו שאלה ד5.
*
"אִם יָצָאתִי הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַלְלֵי חֶרֶב וְאִם בָּאתִי הָעִיר וְהִנֵּה תַּחֲלוּאֵי רָעָב כִּי גַם נָבִיא גַם כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל אֶרֶץ וְלֹא יָדָעוּ"
*
If I go forth into the field, Then behold the slain with the sword! And if I enter into the city, Then behold them that are sick with famine! For both the prophet and the priest are gone about to a land, and knew it not.
האם דבריו סותרין דברי בעל דברי דוד הנ"ל?
**
ד"ה תפל עליהם אימתה: (מכילתא) על הרחוקים?
**
תפל עליהם אימתה THERE SHALL FALL UPON THEM DREAD — upon those of them who are far away (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 15:16:1),