| א. שאלת מבנה |
בגיליון האזינו שנת תש"ו שאלה א' הובאה חלוקת השירה על ידי מאמרו של Rosenthal, Die Versgliederung in "האזינו", (נדפס בישורון ב, ברלין 1915), שעל פיו מתחלקת השירה לשלושה חלקים עיקריים, שכל אחד מהם מתחלק לארבעה בתים בן שלושה פסוקים כל אחד. עיין שם!
להלן מובאות שתי חלוקות אחרות: חלוקת האברבנאל וחלוקת התרגום של בובר-רוזנצווייג, ואלה הן:
**
השווה את שתי החלוקות האלה לחלוקה המובאת בגיליון תש"ו. הסבר את ההבדל העיקרי בין שלושתן. איזו מהן נראית לך כמתאימה ביותר, ומדוע?
| ב. שאלת סגנון |
אהרן קמינקא, במאמרו "השתלשלות רעיונות ישעיה ואחדות ספרו" (התקופה כ"ב) בפרק "השפעות הנבואות הקודמות על מליצת ישעיה" אומר:
המוטיבים (של ישעיה) הם קדומים. הם שאולים כבר מתוך שירת האזינו... ניכר כי שירת האזינו בכלל היא הגרעין, אשר ממנו צמחו רעיונות ישעיה פרק א'...
המוטיבים (של ישעיה) הם קדומים. הם שאולים כבר מתוך שירת האזינו... ניכר כי שירת האזינו בכלל היא הגרעין, אשר ממנו צמחו רעיונות ישעיה פרק א'...
השווה את שירתנו לישעיה פרק א' וכן לישעיה נ"ח, ומצא את הפסוקים, אשר עליהם בנויה ההשערה הנ"ל!
| ג. שאלת תוכן |
כמה רעיונות של שירתנו נרמזו כבר בקיצור בפסוקי פרשת וילך.
סמן את הפסוקים האלה בהקבלה לפסוקי שירתנו!
| ד. שאלת סגנון |
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ..."
Give ear, ye heavens, and I will speak; And let the earth hear the words of my mouth.
1. אברבנאל, שואל:
אם העיד בהם את השמים ואת הארץ, למה לא השוה שניהם בלשון אחד? - את ההאזנה שאמר בשמים זכרהּ בלשון ציווי "האזינו השמים", ובארץ לא זכר שמיעתה בציווי, אבל בגוף שלישי "ותשמע הארץ".
אם העיד בהם את השמים ואת הארץ, למה לא השוה שניהם בלשון אחד? - את ההאזנה שאמר בשמים זכרהּ בלשון ציווי "האזינו השמים", ובארץ לא זכר שמיעתה בציווי, אבל בגוף שלישי "ותשמע הארץ".
נסה לענות לשאלתו.
2. להשוואת פסוקנו לישעיה א' ב'
"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי"
"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי"
ספרי, האזינו א':
לפי שהיה משה קרוב לשמים, לפיכך אמר "האזינו השמים", ולפי שהיה רחוק מן הארץ, לפיכך אמר "ותשמע הארץ אמרי פי". בא ישעיה וסמך לדבר ואמר: "שמעו שמים", שהיה רחוק מן השמים, "והאזיני ארץ" – שהיה קרוב לארץ.
לפי שהיה משה קרוב לשמים, לפיכך אמר "האזינו השמים", ולפי שהיה רחוק מן הארץ, לפיכך אמר "ותשמע הארץ אמרי פי". בא ישעיה וסמך לדבר ואמר: "שמעו שמים", שהיה רחוק מן השמים, "והאזיני ארץ" – שהיה קרוב לארץ.
התוכל לבאר שינוי זה בדרך הפשט (באופן סגנוני-ספרותי)?
| ה. "כי שם ה' אקרא" |
" כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵא-לֹהֵינוּ"
For I will proclaim the name of the LORD; Ascribe ye greatness unto our God.
נחלקו המתרגמים בתרגום "כי" זה:
רמבמ"ן:
ווען איך דעס עוויגען נאמען אנרופע: ערקעננעט די גראססע... גוטטעס.
ווען איך דעס עוויגען נאמען אנרופע: ערקעננעט די גראססע... גוטטעס.
Hirsch:
Denn er ist Gottes Namen, den ich verkuende… Gotte gabet d. Groesse.
Denn er ist Gottes Namen, den ich verkuende… Gotte gabet d. Groesse.
Buber-Rosenzweig:
Denn ich rufe den Namen, zollt Groesse unserm Gott
Denn ich rufe den Namen, zollt Groesse unserm Gott
1. מהי דעת מפרשינו בשאלה זו, ומהי מעלת כל אחת משתי הדרכים?
פירש אונקלוס שהתפלל שם, כמו "קראתי שמך ה' מבור תחתיות" (איכה ג' נ"ה). והנכון שהיה קורא בקול גדול שם לפני המזבח את שם ה', מודיע אותו ואלוהותו לבני אדם, כי באור כשדים היה מלמדם, ולא אבו שמוע, ועתה כשבא בארץ הזאת שהובטח בה "ואברכה מברכיך", היה למוד ללמד ולפרסם האלוהות. וכן אמר הכתוב (להלן כ"ו כ"ד) ביצחק כאשר הלך אל נחל גרר והובטח "אל תירא כי אתך אנכי", שבנה מזבח "ויקרא בשם ה'". כי בא במקום חדש, אשר לא שמעו את שמעו ולא ראו את כבודו, והגיד כבודו בגוים ההם. ולא נאמר ביעקב כן, מפני שהוליד בנים רבים כולם עובדי ה', והיתה לו קהילה גדולה, נקראת עדת ישראל, ונתפרסמה האמונה בהם, ונודעה לכל עם, וגם כי מימי אבותיו נתפרסמה בכל ארץ כנען. וכך אמרו בבראשית רבה (ל"ט ט"ז): מלמד שהקריא שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל בריה.
And he proclaimed. He proclaimed God’s Name aloud so that all would hear it. Yitzchak did the same when he came to Beer Sheva (26:25). Yaakov, however, did not need to publicize God’s name in this way because the mere presence of his large family was publicity enough.
**
3. כיצד ניתן להכריע בין המפרשים שהוזכרו לעיל ושנדונו בשאלה 1, על פי פירוש רמב"ן זה?