פרשת ויצא תשי"ח - נתינת לאה ורחל ליעקב
עיין גם גיליון ויצא תש"ח.
א. "ותרץ ותגד לאביה"
"וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ"
And Jacob told Rachel that he was her father’s brother, and that he was Rebekah’s son; and she ran and told her father.
לפי שאמהּ מתה, לא היה לה להגיד אלא לו.
ותגד לאביה AND SHE TOLD HER FATHER, because her mother was dead and she had no one to tell except him (Bereishit Rabbah 70:13).
לשון רש"י "אמה מתה" וכך בבראשית רבה. ולפי פשוטו לבַשרו ביאת קרובו ושיצא אליו ויכבדהו, כי אמהּ - מה לה ומה תעשה לו: אבל רבקה הראתה את אמה התכשיטין אשר נתנו לה, כמנהג הנערות.
*
1. התנהגותה של מי משתי הבנות זקוקה להסבר ולהנמקה מיוחדת – לדעת המפרשים הנ"ל – התנהגותה של רבקה או של רחל?
**
2. איזה קושי בפרקנו מתבאר על ידי פירושו של רש"י נוסף על הקושי העיקרי שעליו הוא עומד?
**
3. התוכל להביא ראיה מדברי חז"ל לנכונות דעתו של הרמב"ן, כי "אמה מה לה ומה תעשה לו"?
ב. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה וירץ לקראתו: כסבור ממון טעון שהרי עבד הבית בא לכאן בעשרה גמלים טעונים.
וירץ לקראתו HE RAN TOWARDS HIM — thinking that he was laden with money, for the servant of that household (Eliezer) had come there with ten camels fully laden (Bereishit Rabbah 70:13).
ד"ה ויחבק: כשלא ראה עמו כלום אמר: שמא זהובים הביא, והנם בחיקו.
ויחבק AND EMBRACED HIM — When he saw that he had nothing with him, he thought, “Perhaps he has brought gold coins and they are hidden away in his bosom!”
ד"ה ונשק לו: אמר שמא מרגליות הביא, והם בפיו.
וינשק לו HE KISSED HIM — he thought, “Perhaps he has brought pearls (or precious stones, in general) and they are in his mouth!” (Genesis Rabbah 70:13)
הסבר, מה ראו בעלי המדרש לפרש כל פעולותיו אלה לגנותו, ושמא באמת לטובה התכוון ושמח לקראת אורחו?
ד"ה אך עצמי ובשרי אתה: מעתה אין לי לאספך הביתה, הואיל ואין בידך כלום אלא מפני קורבה אטפל בך חודש ימים – וכן עשה, ואף זו לא לחינם, שהיה רועה צאנו.
אך עצמי ובשרי SURELY THOU ART MY BONE AND MY FLESH — Really, I have no reason to take you into my house, since you have brought nothing with you; but because of our relationship I will put up with you for “the space of a month”. Thus, indeed, he did, but even this was not for nothing, for he tended Laban’s sheep.
א. מה קשה לו בפסוקנו עד שראה צורך להאריך כל-כך?
ב. מניין לו שאף זו לא לחינם "שהיה רועה צאנו", היכן מצא רמז לכך?
ד"ה הכי אחי אתה: לשון תימה, וכי בשביל שאחי אתה תעבדני חינם?
הכי אחי אתה This is a question: — IS IT BECAUSE THOU ART MY BROTHER THAT THOU SHOULDST SERVE ME FOR NOUGHT?
**
** השווה לדבריו אלה בראשית כ"ז ל"ו:
ד"ה הכי קרא שמו: לשון תימה הוא כמו לקמן "הכי אחי אתה", שמא לכך נקרא שמו יעקב על שם סופו, שהוא עתיד לעקבני.
**
הכי קרא שמו IS IT BECAUSE HE HAS BEEN CALLED [JACOB]—This is a question, like (29:15) “Is it because (הכי) thou art my brother?” Perhaps that is why they have given him the name Jacob — in reference to what was to happen in the future — that he would some time or other supplant me (יעקבני)? (Tanchuma). Why did Isaac tremble? He thought: Perhaps I have sinned in blessing the younger before the elder, thus changing the order of relationship between them. But when Esau began to cry out, “for he hath supplanted me these two times”, his father asked him, “What did he do to you?” He replied, “He took away my birth-right”. Isaac thereupon said, “It was on account of this that I was grieved and trembled: perhaps I had overstepped the line of strict justice. Now, however, I have really blessed the first-born — ‘And he shall indeed be blessed’”.
מה הקושי המשותף לשני המקומות?
ד"ה ועבדתני: כמו ותעבדני וכן כל תיבה שהיא לשון עבר, הוסיף ו"ו בראשה והיא הופכת התיבה להבא.
ועבדתני is the same in sense as ותעבדני THAT THOU SHOULDST SERVE ME. So, too, in the case of every verb in the past tense, if one adds as prefix a ו it may change the verb to the future.
ומקשה בעל נימוקי רש"י:
כמה וו"ים מהפכים היו מראשית התורה מן "ויאמר יהי אור" עד "ויאמר לבן" ועד "ועבדתני חינם" וחכה רש"י ולא הסבירם עד פה?
יישב תמיהתו!
ג. "אך עצמי ובשרי אתה"
"אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה"
And Laban said to him: ‘Surely thou art my bone and my flesh.’ And he abode with him the space of a month.
אך עצמי ובשרי אתה, ויפה כיוונת לבוא אלי.
אך עצמי ובשרי, you have therefore done well in coming to me.
אך עצמי ובשרי אתה: אף על פי שתוכל להתפרנס בלעדי במלאכת המרעה או בזולתה, מכל מקום אתה עצמי ובשרי - ראוי שתשב בביתי.
אך עצמי ובשרי אתה, even though you are no doubt able to make a living without me by undertaking to look after the flocks or in some other manner, the fact remains that you are my flesh and blood and it is therefore appropriate that you should stay under my roof.
שסיפר לו יעקב איך שרימה את עשו, אמר לו: אך עצמי ובשרי אתה - רמאי כמוני, על כן ראוי לקרבך אלי, כי כמוני כמוך.
1. מה קשה לכולם בפסוק זה?
2. מהי חולשת רשב"ם מבחינה לשונית?
3. מה הם שני הפירושים למילה "אך" הניתנים בפירושים דלעיל?
ד. "הכי אחי אתה"
"הֲכִי אָחִי אַתָּה"
And Laban said unto Jacob: ‘Because thou art my brother, shouldest thou therefore serve me for nought? tell me, what shall thy wages be?’
לא סיפר הכתוב שהיה יעקב עובד אותו. וייתכן כי מעת שאמר "וישק את צאן לבן אחי אמו", לא יצא הצאן מידו, כי בראותו את רחל כי רועה היא, חמל עליה, שלא תשוב לרעות צאן עוד, והיה הוא רועה אותן באהבתו אותה. ואפשר עוד לומר, כי לבן דיבר בערמה, אמר לו מתחילה כי עצמו ובשרו הוא ויחמול עליו כאשר יחמול האדם על עצמו ועל בשרו, וכאשר ראה שהיה יעקב מתעכב שם, מתפרנס מאשר ללבן, אמר לו: "הכי אחי אתה ותעבדני חינם", כי ידעתי כי מעתה תעבוד אותי, כי איש מוסר אתה ולא תתפרנס משל אחרים, וגם אני איני רוצה שתהיה העבודה שתעבדני בחינם בלא משכורת שלמה, והגידה לי מה תבקש אתה במשכורתך ואתן. אז הכיר יעקב דעתו, אמר לו שיעבוד שבע שנים ברחל, והעבודה מן הסתם היא מרעה הצאן, כי לה היו צריכים ובה היו מדברים.
Must you work for me. Yaakov had been tending the flocks ever since he arrived so that Rochel would not have to do so.
1. מה קשה לרמב"ן?
2. מה ההבדל בין שני פירושיו?
3. מהי "הערמה" שדיבר בה לבן, לפי פירושו השני של הרמב"ן?
ה. "...ועבדתני חינם..."
"הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ"
And Laban said unto Jacob: ‘Because thou art my brother, shouldest thou therefore serve me for nought? tell me, what shall thy wages be?’
פועל העובד ולא התנה מתחילה כמה יהיה שכרו - ישלמו לו שכר פעולתו כפי מנהג המדינה, לשלם לשכיר בשכרו. אבל אם העובד את אחיו - אין על זה קצב ומנהג, ותוכל אחר-כך לתבוע שכר שאין לו קצבה, וזה נאמר: הכי בעבור שאחי אתה תעבדני חינם?! בוודאי תבקש אחר-כך שכר הרבה שאין לו שיעור, לכן הגידה לי תיכף מה משכורתך, שלא יהיה בינינו אחר-כך טענות ודין ודברים?
*
1. במה הוא סוטה מן הפירוש הרגיל לפסוק זה, בפירושו לשאלה הריטורית בדברי לבן, כגון הפירוש שהובא לעיל בדברי הרמב"ן?
*
2. מה הקושי שרצה ליישב על ידיי פירושו זה?
*
3. מה היסוד הלשוני בפסוקנו שעליו מיוסד פירושו?
ו. "הלקח"
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי?"
And it came to pass in the morning that, behold, it was Leah; and he said to Laban: ‘What is this thou hast done unto me? did not I serve with thee for Rachel? wherefore then hast thou beguiled me?’
מדרש תנחומא ישן ויצא י"א:
כל הלילה הייתה עושה עצמה כרחל, כיוון שעמד בבוקר "והנה היא לאה", אמר לה: "בת הרמאי! למה רימית אותי?! אמרה לו: "ואתה למה רימית אביך!? כשאמר לך (בראשית כ"ז) "האתה זה בני עשו?" אמרת לו "אנכי עשו בכורך", ואתה אומר: "למה רמיתני"?? ואביך לא אמר עליך "בא אחיך במרמה?"
הסבר מהו הרעיון הכללי ("הלקח") המבוטא במדרש זה? (ועיין גיליון תולדות תש"ט שאלה ד).
ז. "ונתנה לך גם את זאת"
"וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת"
Fulfil the week of this one, and we will give thee the other also for the service which thou shalt serve with me yet seven other years.’
ונתנה לשון רבים כמו "ונשרפה" ו"נבלה" (בראשית י"א): אף זה לשון "ונתן".
ונתנה לך AND WE WILL GIVE THEE — The verb is plural 1st pers. like (נרדה) (Genesis 11:7) “let us go down”, ונבלה “and let us confuse and (Genesis 11:3) ונשרפה “and let us burn": so, also here, it is a form of וְנִתֵּן “and we will give”.
רמב"ן, (אחרי הביאו דברי רש"י דלעיל):
ולא אמר (רש"י) למה יתפוס היחיד לשון הרבים, ואולי יחשוב שהוא דרך הנכבדים בלשון הקודש... ור' אברהם אמר בכאן שהוא נפעל, והוא השיבו לעתיד ופירוש "ותנתן לך". והנכון בעיני כי דברי לבן בערמה אמר ליעקב: לא ייעשה כן במקומנו כי לא יניחוני אנשי המקום לעשות כן, כי נבלה היא אצלם, אבל תמלא שבועה זאת וניתֵּן לך אני וכל אנשי המקום גם את זאת, שכולנו נסכים בדבר, ונעשה לך כבוד ומשתה כאשר עשינו בראשונה.
וייתכן כי המילה "ונתנה" מבנין נפעל לנקיבה או תהייה מבנין הקל והנו"ן למדבר בדרך התפארת כמו "משכני אחריך נרוצה" (שיר השירים א') והדומים להם.
ונתנה לך, it is possible to understand the word ונתנה as a passive construction in the feminine mode, or it could be understood as an active mode of the kal conjugation first person plural, meaning “we will give to you,” i.e. with the consent of the local inhabitants. Or, the letter נ represents what we know as the pluralis majestatis, the arrogant, pompous “we” employed by kings etc., people who consider their individual opinions as equivalent or superior to the collective wisdom of their subjects. In Scripture we find an example of this mode of speech in Song of Songs 1,4 משכני אחריך נרוצה, נגילה ונשמחה בך, “draw me after you! Let us run! Let us delight in your love.” There are a number of parallel examples in Scripture. After you will complete enjoying Leah for one week I will also give you Rachel and you may immediately celebrate another seven days of your nuptials with her. It is not proper to allow one celebration to interfere with another celebration at the same time.
ותינתן לך גם את זאת מיד בעבודה אשר תעבוד עמדי אחרי נישואי רחל.
ונתנה, she will be given to you; בעבודה אשר תעבוד עמדי , after having wed Rachel. We can confirm this seeing that when Joseph was born, at the end of these seven years, Yaakov wanted to take his leave and to return to his parents.(compare 30,25 “for I have served you for your two daughters”).
1. בשתי דרכים מתפרשת כאן המילה "ונתנה" אלו הן?
**
2. היש לסתור את פירוש הראב"ע והרשב"ם מתוך שנאמר בפסוק "ונתנה לך גם את זאת?"
3. כיצד מנמק הרמב"ן את פירושו? הבא פסוקים מפרקנו, שעליהם יוכל הרמב"ן להסתמך.
4. השווה לפסוקנו שמואל א' ט"ו פסוק ט"ז ופסוקים ט"ו-כ"ג במה דומה התנהגות שאול להתנהגות לבן כאן?